‫ב " ה ‪ ,‬ת מ ו ז ‪ -‬א ב ת ש ס " ט ‪ /‬י ו ל י ‪ -‬א ו ג ו ס ט ‪ 2 0 0 9‬ג י ל י ו ן מ ס ' ‪ 3 6‬מ ח י ר‪ :‬א י ר ו פ ה ‪ € 1 . 5 :‬א נ ג ל י ה ‪ £ 1 . 1 :‬י ש ר א ל ‪₪ 6 .

0 0 :‬‬

‫מגזין רבני אירופה‬

‫הגר"נ אייזנשטיין שליט"א‪,‬‬

‫יושב ראש ועד הרבנים העולמי‬
‫לענייני גיור‪ ,‬בראיון ל"קהילות"‪:‬‬

‫"רבנים‬
‫אורטודוקסיים‬
‫מבצעים בקהילות‬
‫אירופה גיורים‬
‫שלא כהלכה"‬
‫תיעוד היסטורי על פעילות‬
‫פרלמנטרית ענפה שהתנהלה לפני‬
‫חצי יובל שנים על ידי שלוחם ואי"ש‬
‫אמונם של גדולי ישראל ‪ /‬עמ' ‪24‬‬
 ‫דבר‬
‫תמוז ‪ -‬אב התשס"ט ‪ /‬יולי‪-‬אוגוסט ‪2009‬‬ ‫קהילות‬ ‫המערכת‬
‫התוכן‬
‫תרצ"ט ‪ -‬תשס"ט‬
‫‪6‬‬ ‫בימים הבאים יציינו בעולם מלאת ‪ 70‬שנה לשואה‪ .‬היה‬
‫זה ביום י"ז באלול תרצ"ז )‪ 1‬בספטמבר ‪ (1939‬כאשר פלשה‬
‫גרמניה הנאצית לפולין ותוך כחודש חולקה פולין בין גרמניה‬
‫קהילה‬ ‫לברית המועצות‪ ,‬ובכך ניתנה האות לפריצת מלחמת העולם‬
‫הרב יששכר אהרן איזק‬ ‫השניה‪ .‬העם היהודי ידע סבל ותלאה‪ ,‬רדיפות ועינויים‪ ,‬גם‬
‫פועל לשמר את המורשת‬ ‫בדורות שקדמו לשואה‪ ,‬אך מה שהתרחש באותן חמש שנים‬
‫היהודית בקהילת איזמיר‬ ‫על אדמת אירופה‪ ,‬לא היה לכך אח ורע בתולדות האנושות‪.‬‬
‫בטורקיה ‪ /‬אלחנן בינדר‬ ‫העם היהודי איבד שליש מבניו במיתות שונות ומשונות‪ ,‬לא‬
‫לפני שעונה באכזריות באמצעות כלים טכנולוגים מודרניים‬
‫בתאי הגזים במחנות ההשמדה‪.‬‬
‫הגמרא במסכת בבא בתרא )י"ד)‪ :‬מביאה דעות אחדות באשר‬
‫לדמותו של איוב‪ ,‬מי היה ובאיזו תקופה חי‪ .‬ולפי דעה אחת‬

‫‪12‬‬ ‫"איוב לא היה ולא נברא‪ ,‬אלא משל היה"‪ .‬אחד המפרשים מבאר‬
‫כי לאחר כל מנת הסבל וסאת הייסורים שעבר איוב הצדיק‪,‬‬
‫לקחו ממנו את אשתו וילדיו ולאחר מכן איבד את רכושו‪,‬‬
‫מאבק‬ ‫וככלות הכל טוענים כי לא היה ולא נברא – זה כבר החלק הקשה‬
‫מי הוא ג'ייקוב פינצ'י‪,‬‬ ‫ביותר והבלתי‪-‬נסבל בעליל‪ ,‬שאפשר היה להשית על אותו צדיק‬
‫המועמד היהודי לנשיאות‬ ‫וקדוש מעונה‪ .‬בזה אחר זה קמו להם מכחישי שואה מרושעים‪,‬‬
‫בוסניה‪ ,‬המנהל בימים אלה‬ ‫שאם לא די היה בזוועות שאינן ניתנות לתיאור כלל‪ ,‬ביקשו‬
‫הללו לטעון במצח נחושה ש"לא היה ולא נברא"‪ ,‬וכי הכל פרי‬
‫מאבק משפטי ‪ /‬ש‪ .‬הימל‬ ‫דמיונם הפורה של היהודים‪ ,‬עפ"ל‪.‬‬
‫ניצולי שואה‪ ,‬אודים מוצלים מאש החורבן הנורא‪ ,‬שהזיכרון‬
‫הטראומתי של מראה עיניהם בשנות האופל צרוב עדיין עמוק‬
‫בתודעתם‪ ,‬כבר לא נותרו מהם הרבה בחיים ‪ -‬אם כי גם היום‬
‫עותק חינם‬ ‫ניתן למצוא קשישים היודעים לתאר מעט מהחוויות המזוויעות‬
‫‪Made possible by the‬‬
‫‪26‬‬
‫תיעוד‬
‫שהיו עדים להן‪ .‬טוב עשו גופים ציבוריים כמו "יד ושם"‬
‫בירושלים ומוזיאון השואה בוושינגטון שאספו במהלך השנים‬
‫ממצאים רבים‪ ,‬תמונות ומסמכים מעולם שהיה ונכחד‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬עם ההתפתחות הטכנולוגית וזמינות אמצעי תיעוד‬
‫למכחישי‬
‫י‬ ‫את תשובת המחץ‬ ‫דיגיטליים‪ ,‬הגדילו עשות יזמים שונים שהקימו פרוייקטים‬
‫השואה מספק פרוייקט‬ ‫לגביית עדויות מ"כלי ראשון" מפיהם של ניצולי השואה‪ .‬אלה‬
‫תיעוד ניצולים המהווה עדות‬ ‫הוקלטו וצולמו למען ידע דור אחרון‪ .‬על כך הבאנו בהרחבה‬
‫לזוועה הגדולה בתולדות‬ ‫בגליון זה‪.‬‬
‫אליה וקוץ בה‪ .‬אותם ארגונים חשובים תרמו אמנם רבות‬
‫האנושות ‪ /‬ש‪ .‬פכטר‬ ‫לתיעוד מוראות השואה לצד פרטיזנים שפעלו במחנות במסגרת‬
‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫מחתרות יהודיות‪ ,‬אך מעט מאד סופר על גבורה יהודית אמיתית‬
‫ומסירות הנפש של חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬שגם בעמק הבכא‬
‫לא ויתרו על קוצו של יו"ד‪ ,‬סרבו בכל תוקף מלהיגאל בטריפות‬
‫תמונת שער‪ :‬הגר"נ אייזנשטיין שליט"א בראיון ל"קהילות"‪ .‬צילום עזרא לנדא‪ .‬תמונה תחתונה‪ :‬ח"כ הרב אברהם יוסף שפירא ז"ל‪ .‬צילום‪ :‬לע"מ‪ .‬הרמן חנניא‪.‬‬
‫ומאכלות אסורים ובתנאים מחפירים המשיכו לעבוד את הבורא‬
‫יתברך ולקיים מצוות מול עיני השטן המשולהב‪ ,‬עד שעלו על‬
‫יו"ל ע"י 'מרכז רבני אירופה'‬
‫יו"ר הוועד לפיקוח על ההו"ל‪:‬‬
‫‪Rue De Cornet 22, Brussels 1040, Belgium‬‬
‫המוקד בקריאת "שמע ישראל" תוך קידוש שם שמים‪ .‬על אותם‬
‫הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א‬
‫דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן‬ ‫טל‪ +32-2-233-1819 :‬פקס‪+32-2-233-1820 :‬‬ ‫קדושים חסידי עליון שלא נכנעו נאמר‪" :‬כל זאת באתנו ולא‬
‫עורך‪ :‬א‪ .‬מ‪ .‬זילברברג‬ ‫דוא"ל‪office@rce.eu.com :‬‬ ‫שכחנוך ולא שקרנו בבריתך"‪.‬‬
‫מנהל אגף הו"ל‪ :‬אשר גולד‬ ‫ארץ ישראל‪ :‬בית הדפוס ‪) 12‬בית השנהב( ירושלים ‪95483‬‬ ‫מעט מזעיר מתוך אפיזודות גבורה אלה נאספו ותועדו‬
‫טל‪ +972-2-6535949 :‬פקס‪+972-2-6516585 :‬‬
‫כתיבה‪ :‬ש‪ .‬פכטר‪ ,‬י‪ .‬פ‪ .‬טירנואר‪,‬‬ ‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסגנונן‬
‫בארכיוני "גנזך קידוש השם"‪ .‬מה שנותר כעדות חיה ונושמת‬
‫מרדכי ימיני‪ ,‬אלחנן בינדר‪ ,‬ש‪ .‬הימל‬ ‫התוכן הנכתב בגיליון משקף את עמדת הכותבים בלבד‬ ‫ליותר מאלף שנות קיום חיים יהודיים פורחים באירופה‪ ,‬המה‬
‫הגהה לשונית‪ :‬מוטי ריזל‬ ‫קהילות הקודש ברחבי היבשת הממשיכים בעצם הוויתם‬
‫עיצוב וביצוע גרפי‪ :‬ח‪ .‬סין שלום‬ ‫מנכ"ל‪ :‬הרב מנחם מרגולין‬
‫סמנכ"ל‪ :‬הרב אריה גולדברג‬ ‫להכריז קבל עם ועולם‪ :‬אין עוד מלבדו‪.‬‬

‫א‪.‬מ‪ .‬זילברברג‬
‫עידכונים שוטפים מהנעשה והנשמע בקהילות אירופה באתר מרכז רבני אירופה‪www.rce.eu.com :‬‬
‫הנעשה והנשמע אדר תשס"ו‬ ‫‪2‬‬
 ‫בס"ד‬

‫כל‬
‫מומחי‬
‫הכשרות‬
‫יהיו שם!‬
‫כינוס הכשרות של מרכז רבני אירופה‬
‫בריסל‪ .‬ז' מרחשון ה'תש"ע )‪(25.10.2009‬‬

‫כי כשרות היא עניין הלכתי‪-‬מקצועי‪.‬‬

 ‫הרב יצחק מאיר הרץ‬
‫מו"ץ בהתאחדות קהילות החרדים‬
‫וראש ישיבת תות"ל בלונדון‬
‫חבר מועצת רבני אירופה‬

‫"הציבור יודע היטב להבדיל בין רב של כבוד לבין רב המכוון לשם שמים"‬
‫הגאון רבי יצחק מאיר הרץ שליט"א מוכר כאישיות תורנית רב‪-‬גונית ובאופן ייחודי משמש כרב קהילות‬
‫ליובאויטש בצפון‪-‬מערב לונדון ובכלל זה כרב שני בתי כנסת בחלקה זה של העיר‪ ,‬כראש ישיבה‪ ,‬מורה הוראה‬
‫בהתאחדות קהילות החרדים בלונדון וחבר "מועצת רבני אירופה"‪ .‬כמי שמשמש בקודש בכל התפקידים‬
‫החשובים הללו‪ ,‬נודע הגרי"מ הרץ כדמות מלכדת ומגשרת ליהודים רבים מלונדון ומחוצה לה‪ ,‬ואל שיעוריו‬
‫הנודעים נוהרים הן יהודים חרדים והן מתקרבים ובעלי תשובה‪ ,‬כשלכל אחד הוא מוצא את השפה המתאימה לו‪.‬‬

‫אינו בן אדם‪ ...‬ברור שיש צורך בשילוב שתי הדרכים‬ ‫ואתה אל תתערב ברבנות'! ראש העיר נרתע והתנצל‪,‬‬ ‫ישראל פינחס טירנואר‬
‫מתוך חכמה ודעת‪ .‬מצד אחד לדרוש דרישות גבוהות‬ ‫ולבסוף הכשרות הוחזרה רק לאחר שבית המלון קיבל‬
‫ביידישקייט‪ ,‬ומצד שני לא לעשות זאת בצורה‬ ‫על עצמו את דרישות הרב‪ .‬ברבות הימים פגשתי את‬ ‫כמי שמכהן ברבנות כבר שנים רבות‪ ,‬נודה לכת"ר‬
‫שתשניא את הרב על הציבור‪.‬‬ ‫המשגיח באותו מלון מדובר הוא סח באוזניי‪ ,‬כי עד‬ ‫אם יוכל להעניק לנו מתובנותיו בשדה הרבנות‪...‬‬
‫ידוע הפירוש במאמר חז"ל "פני הדור כפני הכלב"‪,‬‬ ‫לאותו מקרה‪ ,‬היו מזלזלים בו מאוד‪ .‬אבל מאותה‬ ‫למדתי דיינות אצל הגאון רבי ישראל יצחק‬
‫כי דרכו של הכלב לרוץ לפני אדוניו‪ ,‬אבל בכל רגע‬ ‫עת‪ ,‬היה פחדו מוטל על הנהלת המלון‪ ,‬והם קיבלו‬ ‫פיקארסקי זצ"ל וקיבלתי ממנו היתר הוראה ‪-‬‬
‫הוא מסב את פניו כדי לראות היכן בעליו נמצא‪.‬‬ ‫את דרישותיו ללא עוררין‪ .‬מעשה זה מלמדנו שאל‬ ‫יורה יורה וידין ידין‪ .‬בעת שעשיתי שימוש לדיינות‬
‫כך הוא דורו של עקבתא דמשיחא ‪ -‬המנהיגים‬ ‫לו לרב להירתע‪ .‬ישנם רבנים החוששים כי אם הם‬ ‫לפני כשלושים שנה‪ ,‬ישבתי בבית הדין של הגאון‬
‫אינם מנהיגים אמיתיים ההולכים לפני העם‬ ‫רבי יוסף כהן זצ"ל נכדו של רבי צבי‬
‫ומובילים אותו‪ ,‬אלא נמשכים אחריו ופועלים‬ ‫פסח פראנק זצ"ל‪ .‬באותם ימים זכיתי‬
‫כרצונו‪ .‬אוי לו לרב שכך נראית רבנותו‪ .‬אל‬ ‫לקירבה יתירה אצל רבה הבלתי נשכח‬
‫תחשוש מלהפגין מנהיגות‪ .‬אנשים אוהבים‬ ‫של ירושלים הגאון רבי בצלאל ז'ולטי‬
‫כי המנהיג עומד על עקרונותיו ועשוי ללא‬ ‫זצ"ל וקניתי אצלו הרבה קניני חכמה‬
‫חת‪.‬‬ ‫ודעת‪ .‬בכל ביקוריי בארץ שהיתי אצלו‬
‫כיצד ינהג רב שהגיעה לפתחו שאלה‬ ‫זמן רב ושוחחנו ארוכות‪.‬‬
‫שאין הוא יודע לענות עליה?‬ ‫באחת הפעמים הוא סיפר לי סיפור‬
‫מהאמת אין צורך לפחד‪ .‬הציבור יודע‬ ‫המלמד רבות על דרכו של הרב‪ .‬בעת‬
‫היטב להבדיל בין רב השומר על כבודו לבין‬ ‫שהרב ז'ולטי התמנה לרב העיר‪ ,‬הוא‬
‫רב המכוון לשם שמים‪ .‬אף אחד לא יכעס‬ ‫קיבל על עצמו את הרבנות בכל תוקף‪.‬‬
‫על הרב אם לא יידע להשיב לו על שאלה‪,‬‬ ‫אחת מההחלטות שפירסם הייתה כי‬
‫אך הוא בהחלט יהיה לא מרוצה אם יחוש‬ ‫אם משגיח כשרות יאמר לו כי הכשרות‬
‫במקומו אינה כראוי‪ ,‬הוא יסירנה מיד "השתתפותו של הרב עמנואל יעקובוביץ בסיומי המסכת לסטודנטים שערכנו עוררה הד כי הרב אינו נאמן לאמת‪ .‬מסופר שכשרבי‬
‫תקשורתי נרחב"‪ .‬הגרי"מ הרץ נואם בסיום המסכת‪ ,‬לימינו יושב הרב יעקובוביץ‬
‫יחזקאל אברמסקי ז"ל הגיע לראשונה‬ ‫וללא שהיות‪.‬‬
‫לאנגליה‪ ,‬רצתה ההשגחה ובעה"ב הראשון‬ ‫יום אחד שמע הרב כי במלון המפואר‬
‫שנכנס אליו לשאול שאלה‪ ,‬נענה על ידי הרב‬ ‫ילכו בתוקף‪ ,‬השפעתם תפגע‪ .‬ההיפך הוא הנכון‪ .‬אם‬ ‫ביותר בירושלים ‪ -‬בו נהגו להתארח רבים ונכבדים‪,‬‬
‫בתשובת 'איני יודע'‪ .‬כשהגיע הרב אברמסקי לבית‬ ‫הרב יהיה תקיף בדעותיו והנהגתו‪ ,‬יכבדוהו ורבנותו‬ ‫סדרי הכשרות אינם מתנהלים כהלכתם‪ .‬נאמן‬
‫הכנסת‪ ,‬הוא חש כי הקהל משוחח אודותיו‪ .‬התעצב‬ ‫תתנהל למישרין‪.‬‬ ‫להחלטתו הודיע כי יותר אין כשרות במלון‪ .‬בעקבות‬
‫הרב אל ליבו וחשב שכנראה הציבור אינו מרוצה‬ ‫האם הרב לא צריך לחשוש מתקיפות יתירה‬ ‫הודעתו הופעלו עליו לחצים אדירים כולל מצד‬
‫מכך שהרב אינו יודע לענות על שאלות‪ .‬לאחר דין‬ ‫שתרחיק את בני קהילתו?‬ ‫התקשורת‪ ,‬אבל ללא הועיל‪ .‬לבסוף התקשר אליו‬
‫ודברים ניגש אליו ידידו וסיפר לו כי המתפללים‬ ‫רבי ישראל סלנטר זצ"ל כבר אמר כי רב שכל‬ ‫ראש העיר דאז‪ ,‬טדי קולק‪ ,‬והתרעם באוזניו ‪' -‬הרב‬
‫מרוצים מאוד מכך שהרב הודה שאינו יודע להשיב‪.‬‬ ‫בני העיר רוצים בו‪ ,‬איננו נחשב רב‪ ,‬שהרי זהו סימן‬ ‫הורס את ירושלים'‪ .‬הרב ז'ולטי לא התרגש והשיב‬
‫שאינו בא אליהם בדרישות‪ .‬ורב שרוצים לזרוק אותו‬ ‫לו בתוקף ‪' -‬אני לא מתערב בעניני ניהול העיר‪,‬‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬ ‫‪ 4‬קהילות‬

 ‫מהותה‬
‫של רבנות‬

‫לארץ ישראל בתוך המכסה של גור‪ .‬בערוב ימיו הקים‬ ‫'כזה רב אנו צריכים‪ ,‬רב שאינו מתבייש שלא לענות על‬
‫את הקהילה החרדית בסידני שבאוסטרליה וזכה שם‬ ‫מה שאינו יודע'!‬
‫להצלחות מופלגות‪.‬‬ ‫מה מצב הרבנות אצלכם בלונדון?‬
‫אתם עוסקים גם בקירוב?‬ ‫אצלנו בלונדון קיימים שלושה זרמים‪ :‬כדתיא ‪-‬‬
‫"רבי ישראל סלנטר זצ"ל כבר אמר‬ ‫מיד עם בואי לאנגליה לפני כארבעים שנה‪ ,‬פתחתי‬
‫במסירת שיעורים לסטודנטים‪ .‬באותם ימים הייתי‬
‫התאחדות קהלות החרדים‪ ,‬פדריישין ‪ -‬של הגרי"י‬
‫ליכטנשטיין שליט"א‪ ,‬ו'יונייטד סינגוג' של הרב סאקס‪.‬‬
‫כי רב שכל בני העיר רוצים בו‪ ,‬איננו‬ ‫מהרבנים הבודדים באנגליה שהיו מעוטרי זקן‪ ,‬כיום‬ ‫רגיל אני לומר כי יופיה של הקשת טמון בכך שצבעיה‬
‫נחשב רב‪ ,‬שהרי זהו סימן שאינו בא‬ ‫כידוע המציאות השתנתה‪ ...‬אפילו הרב הראשי לאנגליה‬
‫לשעבר ‪ -‬הרב עמנואל יעקובוביץ השתתף כאורח‬
‫המרהיבים סדורים זה לצד זה ואילו יתערבבו הצבעים‬
‫‪ -‬יאבד כל יופיה של הקשת‪ .‬כך גם אצלנו בלונדון ‪-‬‬
‫אליהם בדרישות‪ .‬ורב שרוצים לזרוק‬ ‫הכבוד באחד מסיומי המסכתות שערכנו אז‪ ,‬והשתתפותו‬
‫עוררה הד תקשורתי נרחב‪ .‬יחד עם זאת אני מתגורר‬
‫היופי של העיר נשמר בכך שהקהילות שוכנות זו לצד זו‬
‫ומשלימות האחת את השניה‪ .‬כל אחד מוצא את מקומו‬
‫אותו אינו בן אדם‪ ...‬ברור שיש צורך‬ ‫בסביבה יוקרתית מאוד‪ .‬היו בעלי בתים שהיו נראים‬ ‫הראוי ואין מלכות נוגעת בחברתה‪.‬‬
‫בשילוב שתי הדרכים מתוך חכמה‬ ‫רחוקים מאוד מהיהדות‪ ,‬ולמרבה הפלא הופיעו יום אחד‬
‫לשיעורים והחלו להתקרב ליהדות‪ .‬לפליאת הסובבים הם‬
‫ובכל זאת‪ ,‬השלום נשמר בין החוגים?‬
‫יהודים הם תמיד יהודים‪ ...‬אבל עירנו היא אכן תופעה‬
‫ודעת‪ .‬מצד אחד לדרוש דרישות גבוהות‬ ‫השיבו ‪ -‬בחנו את הרב ‪ -‬רצינו לראות אם הוא משקיע‬ ‫נדירה בכך שגם אם יש חיכוכים‪ ,‬הם נשמרים ברמה‬
‫ביידישקייט‪ ,‬ומצד שני לא לעשות זאת‬ ‫רק בצעירים‪ ,‬אבל כשנוכחנו לראות שהוא מקרב גם‬
‫אותנו בחיוך ומאור פנים וללא ציפייה לשום תמורה‪ ,‬לא‬
‫המקומית בלבד‪ .‬באופן כללי קיים שיתוף פעולה הדוק‬
‫ופורה בין הקהילות‪ .‬כולם מתכוונים לשם שמים ולכולם‬
‫בצורה שתשניא את הרב על הציבור"‬ ‫יכולנו שלא לבוא לבית הכנסת‪ .‬צריך לזכור‪ ,‬פופולארי‬
‫מאוד לקרב את הצעירים‪ .‬נכון‪ ,‬הם העתיד‪ .‬אבל גם דור‬ ‫"עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים"‪ -‬המעלה של‬
‫יש מקום‪.‬‬

‫אחד מהבעלי בתים את הסיפור הבא ‪ -‬אותו אחד קיבל‬
‫על עצמו שלא לטעות או לשתות אפילו משהו ללא‬
‫סוכה‪ .‬יום אחד בהולכו ברחוב חש בצמא מוגבר‪ ,‬וחשש‬
‫כי ייאלץ לשבור את קבלתו‪ .‬והנה ראה לפתע צעיר בעל‬
‫חזות יהודית‪ ,‬שאל אותו הלה אם ברשותו סוכה‪ ,‬השיב‬
‫הצעיר בחיוב ולקחו לביתו‪ .‬נכנס היהודי לבית ולא הבחין‬
‫בשום סוכה‪ .‬עד שפתח הצעיר את חלון הבית והראה לו‬
‫סוכה זעירה הניצבת על מדרגות החירום מחוץ לחלון‪,‬‬
‫בהסבירו כי אביו אינו מרשה לו לבנות סוכה‪ ,‬ועל כן הוא‬
‫נאלץ להסתפק בזו‪.‬‬
‫ועל כך אמר הבעש"ט ‪" -‬אם תבקשנה ככסף‬
‫וכמטמונים תחפשנה" ‪ -‬כדי להגיע לפנימיות הזוהרת‬
‫של היהודי יש לחפור ולחפש היטב‪.‬‬
‫האבות צמא לרוחניות!‬ ‫הישיבה במעגל היא בכל שכל היושבים קרובים למרכז‬
‫מה לגבי שיעורי ההתבוללות בלונדון?‬ ‫במידה שווה‪ .‬אסור שאי מי יסבור שהוא טוב יותר‬
‫בלונדון רוב האוכלוסיה הינה מסורתית ושומרת על‬ ‫מהשני‪ .‬לכל אחד תפקיד ומשימה משלו‪ .‬בנושאי כשרות‬
‫קשר כלשהו עם היהדות‪ .‬כוחם של הרפורמים והקונ־‬ ‫יודע כל אחד ממילא על מי הוא יכול לסמוך‪ .‬בהקשר‬
‫סרבטיבים הינו מזערי כאן‪ .‬אבל אחוזי ההתבוללות אכן‬ ‫זה אני מוכרח לציין לשבח כפול ומכופל את "מרכז רבני‬
‫גבוהים עם כל הכאב‪ .‬כל הקהילות פועלות יחדיו בכוחות‬ ‫אירופה" המשמש דוגמא למופת של שלום ואחדות בין‬
‫משותפים נגד ההתבוללות‪ .‬השיעורים שאני מוסר‬ ‫כל החוגים‪.‬‬
‫לסטודנטים‪ ,‬אף הם מכוונים כמלחמה בהתבוללות‪.‬‬ ‫אביכם הגאון רבי גדליה הרץ זצ"ל נודע כאישיות‬
‫כיצד הדרך הטובה ביותר לקרב רחוקים?‬ ‫רמת מעלה‪ ,‬תוכלו לספר מעט אודותיו?‬
‫כל יהודי הוא בעיקרו יהלום זוהר‪ .‬ישנם כאלו הזקוקים‬ ‫אבי מורי שימש בעצמו דוגמא להרמוניה מופלאה‬
‫לליטוש יותר או פחות‪ .‬כל מלטש יהלומים רוכש עם‬ ‫בין עולמות שונים‪ .‬הוא למד בליובאוויטש והיה גאון‬
‫הזמן את ההבחנה והמומחיות בדרכי ואופני הליטוש‪ .‬גם‬ ‫בתורת חב"ד‪ ,‬היה גם תלמידו של רבי שמעון שקאפ‬
‫הרב לומד במשך תקופה קצרה את המסילות הנכונות‬ ‫זצ"ל‪ ,‬וכיהן כראש ישיבת חידושי הרי"ם בגור‪ .‬הוא היה‬
‫לליבו של כל יהודי‪.‬‬ ‫עילוי אדיר‪ ,‬וקיבל סמיכה מהגאון רבי מנחם זמבא הי"ד‪.‬‬
‫בנוגע ליהלום הזוהר המסתתר בכל יהודי‪ ,‬סיפר לי‬ ‫בזכות כשרונותיו והתמדתו זכה לקבל סרטיפיקט לעליה‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬

 ‫קהילה‬

‫ת יד‬
‫ע‬
‫ווה‬
‫עבר ה‬

‫אר‬
‫הרב איזק עם מקורבים‬

‫מוסטפא כמאל את העיר בחזרה ורבבות אזרחים‬ ‫התנהלות החיים היהודיים באיזמיר לפני מאות‬ ‫טורקיה היא מדינה המושכת אליה יהודים‬
‫יווניים נמלטו ממנה‪ .‬בשנת תרפ"ג אושרה הריבונות‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫רבים‪.‬‬
‫הטורקית במסגרת 'הסכם לוזאן'‪ ,‬כשמדינות יוון‬ ‫יהודים מארץ ישראל ומהעולם לרבבותיהם חצו‬
‫וטורקיה מבצעות ביניהן חילופי אוכלוסין על בסיס‬ ‫המוסלמים באים!‬ ‫את מפתניה של המדינה הטורקית למטרות מסחר‬
‫דתי‪ ,‬הנוצרים ליוון והמוסלמים לטורקיה‪.‬‬ ‫או קיט‪ .‬אולם לא כולם‪ ,‬אף לא מיעוטם‪ ,‬נוהרים אל‬
‫כארבע מליון וחצי אנשים גרים באיזמיר ‪-‬‬ ‫העיר איזמיר‪ .‬כמעט אין תייר יהודי שנוסע לאיזמיר‪.‬‬
‫לפנים‪ ,‬כשהיתה תחת השלטון היווני‪ ,‬נקרא שמה‬
‫הידלדלות ודעיכה‬ ‫סמירנה ‪ -‬המשתרעת על שטח של ‪ 855‬קילומטרים‬
‫העיר הטורקית שבעבר שימשה כמרכז יהודי הומה‬
‫ושוקק חיי תורה ומוסר ‪ -‬שכן‪ ,‬כיום עיר זאת אינה‬
‫שמה של הקהילה היהודית באיזמיר יצאה‬ ‫רבועים ונחשבת לעיר צפופה ותוססת‪.‬‬ ‫עיר תיירות או קיט‪.‬‬
‫לתפארת ולתהילה כבר במאה ה‪ .17-‬רוב הקהילה‬ ‫לפני למעלה מאלפיים שנה חרבה העיר‪ ,‬אך‬
‫האיזמירית היתה בנויה על צאצאים לגולי ספרד‪,‬‬ ‫שוקמה על ידי המלך אלכסנדר מוקדון עד כי‬ ‫גדולה ועצומה היא איזמיר‪ .‬העיר השלישית‬
‫שרובם הגיעו לאיזמיר מסלוניקי שביוון או‬ ‫נחשבה לאחת הערים המפוארות בעולם‪.‬‬ ‫בגודלה ברפובליקה הטורקית שכבר לפני ‪1700‬‬
‫מאיסטנבול הגדולה‪ .‬עם השנים התבססו בה‬ ‫לפני ‪ 585‬שנים הפכה העיר לחלק מהאימפריה‬ ‫שנה אירחה יהודים בקרבה וקיבלה אותם בסבר‬
‫היהודים והקהילה התרחבה מאוד עד כי הגיעה‬ ‫העותומאנית‪ .‬רוב תושביה היו נוצרים יוונים‬ ‫פנים יפות‪ .‬לפני כארבע מאות שנה‪ ,‬עת הפכה‬
‫לאוכלוסייה שמנתה כ‪ 40,000-‬יהודים במאה‬ ‫וארמנים‪ .‬לאחר תבוסת טורקיה במלחמת העולם‬ ‫איזמיר לעיר נמל חשובה‪ ,‬התרבו היהודים אשר‬
‫ה‪.19-‬‬ ‫הראשונה בשנת תרע"ט השתלטו חיילים יווניים‬ ‫חננו את פני העיר ויקנו להם בית לישב בה‪.‬‬
‫השלטונות נטו חסד לקהילת אזמיר והאירו פנים‬ ‫על איזמיר וגלילותיה בריבונות יוונית שקיבלה‬ ‫מזכרות ארכיאולוגיות מאותה תקופה מאששות‬
‫לבני הקהילה‪ .‬הקהילה זכתה לאוטונומיה תרבותית‬ ‫תוקף ב'הסכם סוור'‪.‬‬ ‫את הימצאותם של היהודים בה בעת ההיא ואת‬
‫ופיתחה בהצלחה מרובה מערכות דת חינוך ומשפט‬ ‫שלוש שנים אחר כך‪ ,‬בשנת תרפ"ב‪ ,‬כבש‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬ ‫ קהילות‬

 ‫ׁ ָשם בשביל‬
‫האלפיים שבתוך‬
‫ארבעה מיליון וחצי‬
‫במאה השנים האחרונות התדלדלה קהילת יהודי איזמיר ומקהילה בת עשרות אלפים נותרו בה כאלפיים יהודים המנסים ‪-‬‬
‫איש איש בדרכו ‪ -‬לשרוד בתוך מדינה שתמורות חלות בה מעת לעת‪ .‬כרבבה מיהודי איזמיר עלו לארץ ישראל‪ ,‬מה שהאיץ‬
‫הטורקי‪ ,‬ושכחת הידע התורני הבהיר‬
‫היהודיים‪ ,‬היטמעות זו או אחרת במרחב הטורקי‬
‫ההתדלדלות‪ ,‬סגירת המוסדות היהודיים‬
‫את הליך ההתדלדלות‬
‫שהיה מנת חלקה של קהילת איזמיר מאות בשנים‪ .‬מי שלא הסכים להשלים עם התופעות האלו הוא הרב יששכר אהרן‬
‫איזק רב בקהילת איזמיר של היום‪ ,‬הנע ונד מבית כנסת אחד למשנהו וממרכז זה לאחר‪ ,‬וטורח במסירת שיעורים ולימוד עם‬
‫יהודים את דבר ה'‪ ,‬מלקט אחד אל אחד שיהיו לאחדים ומאוחדים בשמירת תורה וקיום מצוות כמימים ימימה‪.‬‬
‫ן אלחנן בינדר ן‬
‫יששכר אהרן איזק רב בקהילת יהודי איזמיר של היום‪,‬‬ ‫עצמאיות‪ .‬יהודי איזמיר מצאו פרנסתם בייצור ובמסחר‬
‫הנע ונד מבית כנסת אחד למשנהו וממרכז זה לאחר‪,‬‬ ‫והיו מביניהם שהצליחו להשתלב במערכות השלטון‪.‬‬
‫וטורח במסירת שיעורים ולימוד עם יהודים את דבר ה'‪,‬‬ ‫כתם היסטורי דבק בגוויליה המפוארים של קהילת‬
‫מלקט אחד אל אחד שיהיו לאחדים ומאוחדים בשמירת‬ ‫איזמיר שהצמיחה מתוכה את פרי הבאושים של משיח‬
‫תורה וקיום מצוות כמימים ימימה‪.‬‬ ‫השקר שבתי צבי שהיה יליד איזמיר והצליח לגרום‬
‫החוק הטורקי ‪ -‬מפריד את הדת מן המדינה על פי‬ ‫לרבים מבני העיר לנהות אחריו באמונה עיוורת‪.‬‬
‫שיטת מייסד הרפובליקה מוסטפא כמאל אטא‪-‬טורק‬ ‫במאה השנים האחרונות התדלדלה קהילת יהודי‬
‫)‪ (Atatürk‬הנערץ במדינה‪ .‬אי לכך כל התכנסות‬ ‫איזמיר ומקהילה בת עשרות אלפים נותרו בה כאלפיים‬
‫למטרות תורה או פעילות יהודית של ארגון שאינו מוכר‬ ‫יהודים המנסים ‪ -‬איש איש בדרכו ‪ -‬לשרוד בתוך‬
‫על ידי השלטונות ‪ -‬משמעה עבירה על החוק‪ .‬כל עוד‬ ‫מדינה שתמורות חלות בה מעת לעת ואינה תמיד כתמול‬
‫שלא הוסמך הרב איזק לרב רשמי של הקהילה הוא יסרב‬ ‫שלשום‪ .‬דורשים בני המקום בשלומה של מלכות ויודעים‬

‫<<‬
‫אפוא בכל תוקף שיכנוהו רב כדי לא לעבור על החוק‬ ‫שבלא מעט מקרים אלמלא מוראה‪ ,‬שכניהם היו בולעים‬
‫ולא להטריד את מנוחתם של ראשי הקהילה באיזמיר‬ ‫אותם חיים‪ .‬כרבבה מיהודי איזמיר עלו לארץ ישראל‬
‫המבקשים לשב על זרי דפנה ולא לקומם עליהם אימת‬ ‫עם ייסודה של מדינת ישראל ובשנותיה הראשונות‬
‫שלטון וחמת שרים ורוזנים‪.‬‬ ‫מה שהאיץ את הליך ההתדלדלות‪ ,‬סגירת המוסדות‬
‫לא קלים המה חייהם של בני משפחת איזק בטורקיה‪.‬‬ ‫היהודיים‪ ,‬היטמעות זו או אחרת במרחב הטורקי‪ ,‬ושכחת‬
‫אלפיים יהודים בין שלשה מליון וחצי טורקים ואף‬ ‫הידע התורני הבהיר שהיה מנת חלקה של קהילת איזמיר‬
‫אלפיים אלו‪ ,‬רובם הגדול‪ ,‬אינו עדיין בגדר נוטרי מצוות‬ ‫מאות בשנים‪.‬‬
‫ושומרי תורה‪ .‬לולא שהיו בני הזוג איזק חדורי מוטיבציה‬ ‫מי שלא הסכים להשלים עם התופעות האלו הוא הרב‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‪7‬‬

‫לאנשים היקרים שיש בטורקיה ולחלוק עמם את‬
‫האושר היהודי"‪.‬‬
‫"חשוב לי שהנוער היהודי בטורקיה יידע מה‬
‫משמעות היהדות‪ .‬שלא יחשוב כמוני בתקופה לפני‬
‫ואחרי הבר המצווה הרפורמית שעשו לי‪ ,‬כי להיות‬
‫יהודי‪-‬טוב מסתכם בשלשה דברים‪ :‬הרבה כסף; חברים‬
‫יהודים ותחושות עליונות"‪.‬‬
‫הרב איזק מכיר עשרות מדינות בעולם מתוך היכרות‬
‫אישית‪ .‬במהלך חייו הצעירים ביקר ביותר מחמישים‬
‫מדינות‪ ,‬מהן גם מדינות ערביות קיצוניות‪ .‬בשנים‬
‫הראשונות טייל עם אביו שנדד במסגרת עבדותו‬
‫במדינות רבות ואחר כך טייל בכוחות עצמו ובגפו‪.‬‬
‫השפה הרוסית היתה שגורה על פיו בשל סביו וסבתו‬
‫שגרו עמם ובשנות נערותו עבר ללמוד בפנימייה רוסית‬
‫משובחת‪ .‬מספר שנים שהה בפנימייה ברוסיה‪ .‬אחות‬
‫אחת שלו היתה בספרד ואחות אחרת באמריקה ואבא‬
‫נדד במדינות שונות ובא מפעם לפעם הביתה‪ ,‬כלומר‬
‫פעם אחת בשנה – לחודש אחד‪ .‬הקריירה המוצלחת‬
‫של האב קדמה למשפחתיות‪.‬‬
‫בנו‪ .‬שעתיים לפני החתונה הפתיע האב את בנו החתן‬
‫לא זזים בשבת!‬
‫בשנת תשנ"ז‪ ,‬כשהיה בגיל ‪ 21‬אי שם על ציר‬
‫המדינות טורקיה‪-‬סין‪-‬פקיסטן קיבל יששכר החלטה‬
‫להתקרב ליהדות‪.‬‬
‫עם קבלת החלטה זאת החל בלימוד אינטנסיבי דרך‬
‫האינטרנט כשהוא רוכש לעצמו ידע על יהדות בכמויות‬
‫ענק ולא תמיד עם יכולת להבחין בין טפל לעיקר ובין‬
‫חשוב למומלץ‪" .‬את ההחלטה קיבלתי בלילה וכבר‬
‫למחרת ביצעתי אותה במלואה‪ .‬העפתי מביתי את‬
‫הטלוויזיה‪ ,‬וקירות שלמים של מוזיקה חילונית וגויית‬
‫שצברתי במשך שנים‪ .‬אני לא בנאדם של פשרות או‬
‫שלבים‪ .‬כשהבנתי שהכל הבל‪ ,‬לא חשבתי שעלי‬
‫להחזיק בדבר מה מהעולם של ההבל"‪.‬‬
‫"התחלתי לשמור מצוות לפי ידיעותיי של אז שלא‬
‫היו מזהירות‪ ...‬בשבת הראשונה‪ ,‬למשל‪ ,‬ידעתי שאסור‬
‫לעשות מלאכה‪ .‬לא ידעתי מה היא 'מלאכה' והבנתי‬
‫שאסור לי לעשות כלום‪ .‬נכנסתי למיטה בערב שבת‬
‫ולא יצאתי עד מוצאי שבת‪ .‬אימי שנבהלה אמרה לי‬
‫'אתה לא נורמלי‪ ,‬מה קורה לך?'‪ .‬עניתי לאימא שזה‬
‫ציווי של תורה ולא זזתי‪ .‬אפילו לא כדי לשבת ליד‬
‫שולחן ולא להחלפת בגדים"‪.‬‬
‫אחרי תקופה של לימוד עצמי מחליט איזק הצעיר‬
‫שעליו ללכת ללמוד בישיבה‪ .‬הוא עולה ארצה ונרשם‬
‫ללימודי יהדות במכון מאיר ובמקביל לומד בישיבת‬
‫תורה אור של הרב שיינברגר בשכונת מטרסדורף‬
‫הירושלמית במסלול זה הוא ממשיך ללמוד כשנה‬
‫ומחצה‪ .‬להשלמת ידיעותיו גם בתורת החסידות‬
‫ולהסמכתו לרבנות עבר איזק ללמוד תקופה בישיבת‬
‫אור תמימים בכפר חב"ד ומשם לישיבת 'תומכי‬
‫תמימים' בקרית‪-‬גת‪.‬‬
‫איפה הילד שלי?‪...‬‬
‫לאחר ארבע שנות לימודי יהדות לקראת הסמכה‬
‫לרבנות‪ ,‬התחתן 'הצעיר הטורקי' עם הרבנית תחי'‪,‬‬
‫שעלתה ארצה כמה שנים קודם לכן מאוזבקיסטן‪.‬‬
‫בני הזוג איזק קבעו את משכנם ברחובות והיו‬
‫<<‬
‫כבר מזמן היו כושלים בדרכם חזרה לארץ אבות‬
‫להקים להם כאן בארץ הקודש בית של ממש ולהיות‬
‫על מנוחה ועל הנחלה‪.‬‬
‫אלא שסיפור חייו המרתק של הרב איזק כמו קושר‬
‫אותו בעבותות אהבה ושרשראות של אחריות ליהודי‬
‫איזמיר החביבים עליו בכל חביבות שהיא ולמען‬
‫עתידם היהודי אין כל מחיר ‪ -‬אישי ומשפחתי ‪ -‬יקר‬
‫אצלו‪.‬‬
‫"נולדתי בשנת תשל"ו בעיר איסטנבול‪ .‬ההורים‬
‫שלי הגיעו לטורקיה בשנת תרצ"ט כשאבי והוריו ברחו‬
‫הרב איזק עם הגר"מ אליהו שליט"א‬ ‫מאימת מלחמת העולם השניה והגיעו לטורקיה דרך‬
‫אוקראינה‪ .‬נולדתי בטורקיה לאבא מהנדס בניינים בעל‬
‫חיים‪ .‬זה היה השלב שבו אמרתי לאימי שאני חייב‬ ‫מוניטין בינלאומי שראה את עצמו טורקי טוב‪ .‬לא‬
‫לעזוב הכל וללכת‪".‬‬ ‫היה בבית אצלנו שום סממן של יהדות‪ .‬למדתי כמו‬
‫השינוי החד שחולל יששכר איזק בחייו מסטודנט‬ ‫סטודנט טוב את מה שציפו ממני במשפחה ללמוד‪ ,‬יש‬
‫לבחור ישיבה‪ ,‬לא התקבל יפה אצל אביו ששאף‬ ‫לי תואר שני בניהול תוכניות ותואר ראשון בפיננסים‬
‫לראות את בנו היחיד נוטל לידיו את מושכות המשרד‬ ‫ובנקאות והכל היה אמור להמשיך בדרך הזאת של‬
‫המשפחתי המוצלח‪ .‬ארבע שנות נתק נספרו בין האב‬ ‫קריירה ושגשוג אישיים"‪.‬‬
‫לבנו כשהאב אף מסרב בכל תוקף להתייצב בחתונת‬
‫מוסלמי‪ ,‬נוצרי ויהודי ‪ -‬נפגשו‪...‬‬
‫והראה את פניו בחתונתו‪.‬‬ ‫"כבר מילדותי המוקדמת חיפשתי אחרי משמעות‬
‫היו לתלמיד‪-‬חכם האיזמירי את כל הסיבות‬ ‫רוחנית לחיי"‪ ,‬מספר הרב איזק‪" ,‬כשהייתי סטודנט‬
‫שבעולם לשבת בשלווה בדירתו אשר בעיר רחובות‬ ‫הגברתי את החיפושים והתמקדתי יותר‪ .‬תחילה‬
‫בארץ ישראל‪ .‬הזוג הצעיר הקים בית נאמן‪ .‬כולל‬ ‫בדקתי בכל הדתות‪ ,‬עברתי את האסלאם את הנצרות‬
‫האברכים שבו למד הרב יששכר היה מצוין ואיכותי‪.‬‬ ‫ואת השיטות ה"רוחניות" של המזרח הרחוק‪ .‬רק בסוף‬
‫בנוסף עבד הרב איזק הצעיר בחברא קדישא והשנים‬ ‫הגעתי אל היהדות‪ ,‬ככה זה תמיד‪ ,‬את מה ששייך לך‬
‫היפות התחילו כשהוא 'מסודר'‪.‬‬ ‫אתה בודק אחרון"‪.‬‬
‫אלא שנשמתו בערה בתחושה האחריות‪" .‬הבערות‬ ‫כאחד שבילה בירדן‪ ,‬לוב‪ ,‬פקיסטן‪ ,‬אפגניסטן‪ ,‬הודו‬
‫שיש ליהודים רבים בטורקיה כואבת לי וכאבה לי‬ ‫וקשמיר‪ ,‬למשל‪ ,‬ראיתי במהלך חיי אלימות שלא רואים‬
‫מגיל ילדות‪ .‬למעשה‪ ,‬לפני המלחמה‪ ,‬היו הורי אבי‬ ‫במדינות מתוקנות‪ .‬שנים אחר כך התנדבתי במד"א‬
‫שומרי תורה ומצוות‪ .‬הם איבדו את כל משפחתם‬ ‫ובחברא קדישא כדי לעשות תרפיה נגד הטראומות‬
‫באוקראינה ולא ידענו בכלל מי הם אבל ידעתי שהם‬ ‫מהאלימות שראיתי בחלק מהמדינות הללו‪.‬‬
‫היו יהודים כשרים‪ .‬לכל אחד בכיתתי בבית הספר‬ ‫ברעידת האדמה הגדולה שהייתה לפני כמה‬
‫היו בני דודים ולי לא היו‪ .‬הייתי קונה ורואה את כל‬ ‫שנים בטורקיה הגעתי כמתנדב עם כוחות חילוץ‬
‫הסרטים על השואה ומסתכל עליהם בעיון‪ ,‬כאילו‬ ‫בינלאומיים‪ 72 .‬שעות עבדנו סביב לשעון למעט קטעי‬
‫רואה אני בהם את משפחתי האבודה‪ .‬כשמצאתי את‬ ‫שינה חטופים בין ההריסות‪ ,‬הוצאתי ‪ 7‬מתים ולא היה‬
‫האושר ואת האור הרגשתי חובה עליונה לעשות טוב‬ ‫שום סימן של חיים באזור שקיבלתי‪ .‬אמרתי לעצמי‬
‫אז שאם לא אמצא תשובה למשמעות החיים למה לי‬
‫"היהדות לא סגורה לטכנולוגיה‪ ,‬היא רק מיישמת אותה במסגרות הנכונות"‪ .‬הרב איזק מציג מצגת מחשב‬
‫במהלך שיעור אופייני בנושאי יהדות‬
‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬ ‫ קהילות‬
 ‫מרוצים מחייהם המשותפים‪" .‬שנתיים וחצי למדתי‬
‫בכולל 'אור זרוע – אור יעקב' ברחובות‪ ,‬הוסמכתי‬
‫לרבנות ונהניתי מהלימוד ומאופי החיים היהודיים‪.‬‬
‫אלא שאנחנו נישאנו על בסיס החלטה משותפת‬
‫לצאת לשליחות‪ .‬כל מה שלמדתי אני בזכות אחרים‬
‫רציתי להעביר הלאה לאחרים‪ ...‬לעזור לעם ישראל‪.‬‬
‫להמשיך לתת‪ .‬שאלנו דעת גדולים אם ללכת לפעול‬
‫למען היהדות במקום שנוח לנו או להתאמץ וללכת‬
‫לפעול במקום שצריכים אותנו הרבה‪ .‬התשובה היתה‬
‫ללכת למקום ששם צריכים אותנו‪ .‬אנחנו לא מחפשים‬
‫עבודה קלה"‪.‬‬
‫אין הרבה חרדים שיכולים לעזור לקהילה היהודית‬
‫באיזמיר‪ ,‬משוכנע הרב איזק שבחר ללכת לגור באיזמיר‬
‫עם אשתו ועם ילדיהם‪ .‬הרב איזק דובר טורקית מלידה‪,‬‬
‫בקי ברוסית ובעברית‪ ,‬מכיר היטב את המנטאליות‬
‫שעל ברכיה גדל‪ ,‬מלומד בפרטי הכלכלה והפוליטיקה‬
‫המקומיים ויודע להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד‪.‬‬
‫חנוכה באיזמיר‪ .‬בנו של הרב אל מול החנוכיה‬ ‫"אני מדבר למשל עם ראש ישיבה בארץ שמאוד‬
‫רוצה לחזק את היהודים והוא אומר לי תשאל אותם‬
‫למה הם לא רוצים שילדיהם ילמדו תורה ולמה‬
‫"גדל מספרם של האנשים שאנו בקשר עמם‪ ,‬גדל מספר הבאים לפעילויות‪ .‬ויש‬ ‫אכפת להם שהילדים ילכו עם כיפה ופאות ותהיה‬
‫להם צורה יהודית‪ .‬חייכתי ואמרתי לו 'רבי‪ ,‬איני צריך‬
‫נערים שהולכים לישיבה‪ ,‬כל נער כזה הוא נס‪ .‬ההתקדמות היא ביחס למקום‪.‬‬ ‫לשאול אותם‪ ,‬אענה לך התשובה בלי לשאול אותם‪:‬‬
‫בהתחלה היתה תקופה קשה מאוד כי אמרו עלינו שאנחנו זורקים אבנים על‬ ‫הם מפחדים לאבד את הילדים'‪ .‬גם אני חוויתי את‬
‫זה על בשרי‪ .‬להורי כואב עד עצם היום הזה שאיני‬
‫מחללי שבת בירושלים ושאנחנו נפגשים ומתחבקים עם האיראנים‪ ...‬ספגנו בלית‬ ‫אוכל אצלם בבית‪ .‬הורי עצובים שאיני נוסע איתם‬
‫ברירה כל השמצה שבה משמיצים יהודים דתיים בתקשורת העולמית"‪.‬‬ ‫לים בשבת‪ .‬למה שהורים אחרים יסכימו‪ .‬צריך לפעול‬
‫ברגישות גבוהה ומי שאינו מכיר ואינו מבני המקום‬
‫יכול להרוס מרוב התלהבות"‪.‬‬

‫והזהיר שבו יש לעבוד כאן כדי לא להרתיע את‬
‫היהודים‪ ,‬המאזנים נוכחים שישנה התקדמות גדולה‬
‫ברוך השם"‪.‬‬
‫"גדל מספרם של האנשים שאנו בקשר עמם‪ ,‬גדל‬
‫מספר הבאים לפעילויות‪ .‬ויש נערים שהולכים לישיבה‪,‬‬
‫כל נער כזה הוא נס‪ .‬ההתקדמות היא ביחס למקום‪.‬‬
‫בהתחלה היתה תקופה קשה מאוד כי אמרו עלינו‬
‫שאנחנו זורקים אבנים על מחללי שבת בירושלים‬
‫ושאנחנו נפגשים ומתחבקים עם האיראנים‪ ...‬ספגנו‬
‫בלית ברירה כל השמצה שבה משמיצים יהודים דתיים‬
‫בתקשורת העולמית"‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬לאחר שלוש שנים נרגעו הרוחות‪" .‬נוצרו‬
‫קשרים‪ ,‬היהודים רואים שאתה לא מוחק להם את‬
‫המוח‪ ...‬כפי שחששו ורק באת לעזור‪ .‬ראו שאני לא‬
‫חובט על ראשם במקל לשמור שבת‪ .‬אמרתי כל הזמן‪,‬‬
‫חברים‪ ,‬אני רוצה בחירה חופשית מתוך מודעות‪.‬‬
‫התורה בעד בחירה חופשית‪ .‬הם לא יכולים להגיד‬
‫לי שאני לא יודע מה עובר עליהם כי אני יודע יותר‬
‫מדי טוב‪ .‬הייתי שם‪ .‬בפעם הראשונה שהם מגיעים‬
‫אלי הביתה הם נדהמים שיש לי מחשב‪ ,‬כי בתפיסה‬
‫הראשונית הם משווים אותנו לקיצונים הפאנאטיים‬
‫של הדתות האחרות"‪.‬‬
‫"הסברתי להם שהרבנים לאורך כל הדורות היו‬
‫בקיאים בהוויות העולם הזה‪ .‬היו אסטרולוגים‪,‬‬
‫רופאים‪ ,‬יועצי מלכים‪ .‬היהדות לא סגורה לטכנולוגיה‪,‬‬
‫היא רק מיישמת אותה במסגרות הנכונות"‪.‬‬
‫העבודה רבה‪ ,‬מודה ומתוודה הרב איזק‪ .‬ליהודי‬
‫המון יהודים! מאה‪...‬‬
‫בקיץ שנת תשס"ו נוחתת משפחת איזק הצעירה‬
‫באיזמיר‪ .‬זוג צעירים חדורי מוטיבציה עם שני‬
‫פעוטות‪ .‬אבי המשפחה מגיע כנציג של מערכת כשרות‬
‫בטורקיה‪ .‬איש לא מחכה להם ואין מי שממתין להם‬
‫עם עוגה או כוס קפה‪ .‬ארבעה מליון וחצי גויים‬
‫טורקיים מקבלים את פניהם‪ ,‬ובינהם מפוזרים אלפיים‬
‫יהודים שלא מבינים בשביל מה צריך את הרב והרבנית‬
‫הרב איזק עם הגרמ"ש עמאר שליט"א )שני מימין(‬ ‫האלו שהגיעו ומה רע היה עד היום‪.‬‬
‫"אני שוכר דירה באזור שמיושב ברובו ביהודים‬
‫והלכתי לבית הכנסת להתפלל מנחה‪ .‬יש באיזמיר‬
‫‪ 12‬בתי כנסת‪ .‬קהילת איזמיר היא קהילה עתיקה‬
‫אולי אפילו מאה יהודים‪ .‬גם בערב שבועות פוקדים‬ ‫מאוד עוד מגירוש ספרד והיו בה מנהיגי ישראל‬
‫את קברו נציגים של קופות צדקה שמתפללים על‬ ‫משכמם ומעלה‪ .‬הרי יש שם קברים של המקובלים‬
‫התורמים"‪.‬‬ ‫הקדושים הרב חיים פלאג'י זיע"א ושל בעל שבט‬
‫מוסר ושל המקובל הק' הרב יוסף אסקפה שחכמי‬
‫אבנים איראניות בשבת‪...‬‬ ‫ישראל שלחו אותו ללחום במשיח השקר שבתי צבי‪.‬‬
‫לא קלים הם החיים החדשים שכפו על עצמם בני‬ ‫העבר מפואר מאין כמותו‪ .‬ההווה דל ומדולדל ואנחנו‬
‫הזוג באיזמיר‪.‬‬ ‫פועלים שיהיה עתיד"‪.‬‬
‫הקהילה היהודית אינה מאוגדת בשאיפה כלשהי‬ ‫"המקובל הרב יעקב הלל מירושלים היה בבית‬
‫למינוי רב ושמחים הם בחלקם הרוחני הקיים‬ ‫הקברות של איזמיר ועבר על המצבות‪ ,‬בכל מצבה‬
‫ומסתפקים במועט‪ .‬את הרב איזק לא עניינה קבלת‬ ‫ומצבה אמר לי בהתרגשות הצדיק הזה חיבר ספר‬
‫הפנים‪ ,‬הוא החל לפעול‪" .‬בשלוש השנים האחרונות‬ ‫פלוני וזה חיבר ספר פלוני וזה חיבר ספר פלוני‪.‬‬
‫נהגנו לעשות אחת לחצי שנה מאזן ולבדוק אם‬ ‫לצערנו‪ ,‬אין תיירות יהודית באיזמיר‪ .‬פעם אחת בשנה‬
‫התקדמנו במשהו‪ .‬למרות כל הקשיים והקצב האיטי‬ ‫מגיעים "המון" יהודים להילולא של הרב חיים פלאג'י‪,‬‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‪9‬‬

‫המקום אין אפילו ידע בסיסי‪ .‬בשיעור הראשון‬
‫שמסרתי על פרשת השבוע‪ ,‬הבנתי לאן הגעתי‬
‫כשאחד שאל אותי אם יעקב אבינו הוא בן של‬
‫יצחק אבינו או להפך‪ .‬בית הספר היהודי נסגר זה‬
‫מכבר‪ .‬שלוש שנים שאין רב רשמי‪ ,‬מאז שעזב הרב‬
‫יצחק אללוף ונהיה רב באיסטנבול"‪.‬‬
‫המודעות כמעט אפסית‪ .‬הם לעתים מצהירים‬
‫בהתרגשות שהם שומרים שבת‪ ,‬כשהכוונה שלהם‬
‫היא להדלקת נרות וליום חופש מהעבודה‪.‬‬
‫לא תעמוד על הדם‬
‫המצב הכלכלי של יהודי איזמיר שבעבר היה‬
‫מן המשופרים ביותר‪ ,‬עבר גם הוא שינוי‪ .‬ישנם‬
‫עשירים בקהילה היהודית‪ ,‬אך מעמד הביניים אינו‬
‫משופע כבעבר‪ .‬הפרנסה התבססה הרבה על ענף‬
‫הטקסטיל והייבוא הזול מסין חנק את התעשייה‬
‫היהודית‪.‬‬
‫סדר יומו של הרב איזק באיזמיר עמוס וגדוש‬
‫בפעילות‪.‬‬
‫הבוקר נפתח מוקדם בלימוד שיעור חסידות‪.‬‬
‫אחר כך רץ הרב למקוה ומשם הולך לתפילה בבית‬
‫כנסת עתיק והיסטורי שפועל באמצע השבוע‪.‬‬
‫אחר כך חוזר הרב לביתו ללמוד תורה עם עצמו‪.‬‬
‫"אני לומד‪ ,‬מסכם בקיצור וכותב מסקנות ובודק‬
‫את מה שכתבתי מול רבנים ושו"תים‪ ,‬ומול מורי‬
‫המצבה המחודשת של קברו על‬
‫ורבי הרב מאיר אהרן שליט"א ראש כולל אור זרוע‬
‫– אור יעקב"‪ .‬אחרי ארוחת הצהריים יוצא הרב‬
‫איזק לסבב יומי קבוע‪ .‬מבקר בבתי עסק יהודים‪,‬‬
‫במפעלים וגם בבתים‪ .‬דורש בשלומם של אחיו‬
‫הפזורים‪ .‬מחפש לעזור גם בגשמיות‪.‬‬
‫בתום הסבב שאורך כמה וכמה שעות‪ ,‬מוסר הרב‬
‫בביתו שיעור לכעשרה משתתפים בגילאי ‪.30-50‬‬
‫תפילת מנחה מתקיימת במנין בשוק של העיר‬
‫איזמיר‪ .‬אחר כך חוזרים הביתה לשיעור מעמיק‬
‫עם בודדים הרוצים להרחיב את ידיעותיהם‪.‬‬
‫הקהילה מודרכת על פי פסקי מרן הגאון רבי‬
‫עובדיה יוסף שליט"א‪ .‬כל השיעורים הנמסרים‬
‫בהלכה הם על פי ספריו של הגר"ע יוסף‪.‬‬
‫אין מוסדות חינוך יהודיים רשמיים בקהילת‬
‫איזמיר‪ .‬הילדים סגורים בבית‪" .‬הם לומדים‬
‫אצלי ואצל אשתי‪ .‬בשנה הקרובה יתחיל הבן‬
‫הבכור‪ ,‬זלמן לייב‪ ,‬ללמוד בבית ספר מיוחד דרך‬
‫האינטרנט‪ ,‬כשהוא יראה את בני הכיתה והם יראו‬
‫אותו בוידיאו קאנפירענס )‪.(Video Conference‬‬
‫לא קלים הם החיים עם ילדים בתוך דירה סגורה‬
‫ומסוגרת‪ .‬אך מה אעשה? האם אפקיר את אלפיים‬
‫יהודי איזמיר? מה עם "לא תעמוד על דם רעך"?‪.‬‬
‫וכי איך אעזוב אותם להתבוללות ולשמד רוחני‬
‫ואני אשב לי בעיר רחובות על סיר הבשר?! נכון‬
‫שהילד לא יוצא מהדלת החוצה והבית שמור‬
‫באזעקות כדי שלא נקבל אורחים בלתי מוזמנים‪,‬‬
‫אבל כל הנחת תפילין שאני עושה באיזמיר‪ ,‬כל‬
‫תפילה וכל שיעור תורה‪ ,‬שווה את ההשקעה"‪.‬‬
‫אם רק יוכלו בני הזוג איזק להוציא לפועל ולו‬
‫עשירית מהתוכניות הגרנדיוזיות שלהם ‪ -‬כי אז‬
‫יש עתיד מזהיר לקהילת איזמיר‪.‬‬
‫ציוני דרך בתולדותיה של הקהילה היהודית באיזמיר‬
‫ה' אלפים ש"פ )‪ – (1620‬רבי יוסף בן שאול איסקפה )אישקאפה(‬
‫מתמנה לרב יהודי סלוניקי באיזמיר‪ .‬רבי יוסף היה רבו של שבתי צבי‬
‫שר"י‪ ,‬והחרימו כאשר התיימר להיות משיח‪ .‬רבי יוסף זה האריך ימים‬
‫ומחבר ספר "קורא הדורות" מעיד שראה אותו באיזמיר בהיותו קרוב‬
‫למאה שנה‪ .‬רבי יוסף היה מראשוני רבני איזמיר וכיהן כרבה של העיר‬
‫עד ליום מותו )כ"ו בטבת ה'תכ"ב(‪.‬‬
‫בתמונה משמאל‪ :‬תצלום השער של חלק א' של הספר "ראש יוסף" על טור או"ח אשר נתחבר על ידי‬
‫"הרב הגדול המופלא שבסנהדרין מר קשישא מוהר"ר יוסף אישקאפא נר"ו"‪ .‬הספר ראה אור בחייו של‬
‫רבי יוסף בשנת ה'תח"י‪.‬‬
‫ה'תל"ז )‪ – (1676‬משיח השקר שבתי צבי‪ ,‬יליד איזמיר‪ ,‬אשר חטא והחטיא את הרבים‪ ,‬מת בגלות‬
‫באלבניה לאחר שהתאסלם‪ ,‬ובכך תם עידן עגום בתולדות ישראל‪.‬‬
‫ה'תע"ב )‪ – (1712‬רבי חיים בן יעקב אבולעפיה )השני( מרבני‬
‫איזמיר וממחדשי היישוב היהודי בטבריה גולה בפעם הראשונה‬
‫מארץ ישראל לאיזמיר ושוהה בה שש שנים‪ .‬במשך הזמן הזה מוסמך‬
‫רבי חיים לרבנות‪ .‬לאחר תקופה קצרה בה שב לארץ ישראל‪ ,‬חוזר רבי‬
‫חיים בשנת ה'תפ"א )‪ )1721‬לכהן כרבה של איזמיר עד לשנת ה'ת"ק‬
‫)‪ (1740‬בה שב לארץ ישראל ומחדש את היישוב היהודי בעיר טבריה‪.‬‬
‫סב סבו‪ ,‬רבי חיים אבולעפיה הראשון עמד בראש משלחת הרבנים שיצאה‬
‫רבי חיים אבולעפיה בעיר טבריה‬ ‫בה'תכ"ב )‪ (1662‬לתהות על טיבו של נתן העזתי‪ ,‬תלמידו של שבתי צבי‪ ,‬ולפי‬
‫דברי השבתאים הוא זה שהביא לגירושו של שבתי צבי מארץ ישראל‪.‬‬
‫ה'תקל"ו )‪ – (1776‬רבי חיים בן אליהו מודעי‪ ,‬מגדולי המשיבים בדורו‬
‫ומח"ס שו"ת "חיים לעולם"‪ ,‬מתמנה לרבה של איזמיר‪ .‬רבי חיים היה תלמידו‬
‫של רבי חיים אבולעפיה הראשון )הנ"ל(‪ .‬בשנת ה'תק"ך )‪ (1760‬במהלך משא‬
‫באירופה נפגש בפראג עם רבי יחזקאל לנדא בעמח"ס שו"ת "נודע ביהודה"‬
‫ורבי יחזקאל אף מזכירו בתשובותיו‪ .‬היה גם ידידו הקרוב של החיד"א‪.‬‬
‫בתמונה משמאל‪ :‬תצלום השער של חלק ב' של שו"ת "חיים לעולם" על שו"ע אהע"ז אשר נדפס באיזמיר‬
‫בשנת ה'תרל"ט כארבע שנים לאחר פטירתו של רבי חיים מודעי‪.‬‬
‫ה'תרכ"ח )‪ – (1869‬רבי חיים פלאג'י‪ ,‬מגדולי האחרונים‬
‫ומגדולי הפוסקים והמקובלים בדורו‪ ,‬נפטר באיזמיר בה כיהן כרב‬
‫ראשי במשך ‪ 12‬שנה‪ .‬בהלוויתו השתתפו לא רק יהודי טורקיה אלא‬
‫אף גדוד אנשי הצבא הטורקי‪ ,‬נציגי השלטונות ונציגי מדינות זרות‪.‬‬
‫במהלך כל מסע הלוויה סבבו את ארונו בני קהילתו אשר נשאו בידיהם‬
‫את כל ספריו כשהם מוקפים בנושאי נרות דולקים כגורן עגולה‪.‬‬
‫הרב יששכר אהרן איזק שי' מתפלל על‬
‫מספרים כי כל זמן ההלוויה גשם קל טפטף על ההמון ובשעת סתימת קברו של רבי חיים פלאג'י בבית החיים‬
‫הגולל על הקבר נשבה רוח חזקה אשר כבתה באחת את כל הנרות העתיק בעיר איזמיר‬
‫ובאותה השעה בארץ ישראל בעיר צפת ראו כמה תלמידי חכמים בחלום‬
‫כי נפטר תלמיד חכם גדול והם מצווים לחלוק לו כבוד אחרון‪ .‬רבי חיים פרסם בחייו כ‪ 80-‬ספרים‪.‬‬
‫ה'תש"ג )‪ – (1943‬הקהילה היהודית באיזמיר ממלאת תפקיד‬
‫חשוב בהצלתם של כאלף יהודים משטחים יווניים שנכבשו בידי‬
‫הנאצים‪ .‬החל משנת ה'תש"ג )‪ ,(1943‬בעזרתם של פרטיזנים יוונים‪,‬‬
‫הוברחו קבוצות של יהודים יוונים לטורקיה בסירות קטנות‪ .‬הם‬
‫מצאו באיזמיר מקלט וטופלו על ידי הקהילה‪ ,‬עד שאישרו השלטונות‬
‫התעללות פומבית ביהודי סלוניקי על ידי‬ ‫הבריטיים באיסטנבול את עלייתם לארץ ישראל‪.‬‬
‫הגרמנים‪ ,‬שנת ה'תש"ב‬
‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬ ‫ קהילות‬
‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬
 ‫המועמד היהודי לנשיאות בוסניה‬
‫כשביקש ג'יקוב פינצ'י להגיש מועמדות לנשיאות בוסניה לקראת הבחירות המתקיימות באוקטובר‪,‬‬
‫הוא גילה לתדהמתו כי החוק מונע ממנו את הזכות הדמוקרטית הבסיסית השמורה לכל אדם‬
‫באשר הוא‪ .‬פינצ'י עלה לכותרות בעטיה של תביעה שהוגשה על ידו לבית המשפט האירופי‬
‫לזכויות האדם בשטראסבורג‪ .‬מה גורם ליהודי העומד מאחורי התביעה להתעקש על הרעיון‬
‫שאנשים רבים מגדירים אותו כהזוי? מי הוא אותו ג'ייקוב פינצ'י ולמה הוא רוצה לרוץ לנשיאות?‬

‫בעת המלחמה‪" ,‬לה בנבולנסיה" היה הארגון‬
‫ההומניטרי הבוסני היחיד שפעל כשותף מיישם של‬
‫ארגון ה‪ ,UNHCR-‬הנציב העליון של האו"ם לנושא‬
‫פליטים והיה לאחד הארגונים החוץ‪-‬ממשלתיים‬
‫המוצלחים ביותר‪.‬‬
‫המלחמה בבוסניה תפסה גם אותו כמו את שאר‬
‫האנשים‪ .‬הוא נרתם מיד למשימה והחל לעזור ככל‬
‫יכולתו לכל הזקוק לעזרה‪.‬‬
‫"עזרתי לכל אזרחי סראייבו‪ ,‬ובוסניה‪-‬הרצגובינה‬
‫בכלל‪ ,‬על בסיס שווה לבני כל הדתות והאוכלוסיות‪.‬‬
‫יהודים‪ ,‬בוסניים‪ ,‬פליטים ללא הבדלי דת"‪ ,‬הוא מעיד על‬
‫עצמו ודווקא בשל כך הנושא כואב לו‪.‬‬
‫"כשבאו לבקש את עזרתי בתקופת‬
‫המלחמה‪ ,‬עזרתי לכולם‪ .‬לא שאלתי‬
‫אף אדם מה מוצאו או דתו‪ .‬אני חושב‬
‫שזכותי הבסיסית היא לרוץ לנשיאות כמו‬
‫כל אזרח אחר ועל כולם להלחם בתופעה‬
‫שגובלת בגזענות"‪.‬‬
‫דווקא הוא שהקפיד לעזור לכולם ללא‬
‫הבדלי דת‪ ,‬מוצא את עצמו נלחם על‬
‫הזכות הדמוקרטית הבסיסית‪.‬‬
‫למה עתרת לבית משפט?‬
‫"הם לא הותירו לי ברירה אחרת"‪,‬‬
‫משיב מר פינצ'י‪ .‬הוא לא רק אומר ועושה‪,‬‬
‫אלא גם מקיים‪ .‬הוא הצטרף אל העתירה‬
‫של לדרבו סיידיק‪.‬‬
‫"הצטרפתי אל העתירה של לדרבו‬
‫סיידיק‪ ,‬מבני העדה הצוענית‪ ,‬כדי לעתור‬
‫בעניין בפני בית המשפט האירופי לזכויות אדם‬
‫בשטאסבורג‪ ,‬צרפת‪ .‬גם הוא כמוני החליט לעתור‬
‫בעניין"‪.‬‬
‫העותרים טוענים‪ ,‬שלמרות שהם בעלי ניסיון ברמה‬
‫שווה לנציגים המובחרים העליונים‪ ,‬הם מנועים על‬
‫ידי חוקת בוסניה‪-‬הרצגובינה‪ ,‬ועל ידי הוראות החוק‬
‫המתאימות בחוק הבחירות של שנת ‪ ,2001‬מלהציג‬
‫מועמדות לנשיאות ולבית העם של אסיפת הפרלמנט רק‬
‫על בסיס מוצאם האתני"‪ ,‬כך נאמר בהודעת בית המשפט‬
‫לפני השימוע שהתקיים לאחר הגשת העתירה‪.‬‬
‫העותרים מבססים את תביעתם על וועידות אירופה‬
‫נגד אפליה ויחס משפיל‪ ,‬המעגנות בחוק את הזכות‬
‫לבחירות חופשיות‪ .‬על פי דיווח רויטרס‪ ,‬בית המשפט‬
‫צפוי לפרסם את החלטתו עד ספטמבר‪.‬‬
‫מועצה בקרן לחברה פתוחה שע"י קרן סורוס‪ ,‬וסגן‬
‫"יש לי סבלנות‪ ,‬ואני מאד מקווה שהעתירה שלי‬
‫תצליח"‪ ,‬בקולו אופטימיות רבה‪.‬‬
‫"פניתי אל גורמים פוליטיים רבים ואמרתי להם‪:‬‬
‫ממני את הזכות הבסיסית שניתנת לכל אזרח במדינה‬ ‫ש‪ .‬הימל‬
‫עלי להלחם על כך‪.‬‬
‫להוות מודל ודוגמא לשאר אומות העולם‪ .‬מדובר‬ ‫"‪...‬ואם לא תרוץ בבחירות הקרובות?" ‪ -‬טעיתי‬
‫בשליחות שלי כיהודי‪.‬‬ ‫כששאלתי את השאלה‪ ,‬מסתבר‪ ,‬המיותרת לגמרי‪.‬‬
‫האיש מאחורי הקו אופטימי מתמיד‪ .‬כל כולו‬
‫מר ג'ייקוב פינצ'י נשוי ואב לשני בנים‪ ,‬הוא נולד מיד‬ ‫התלהבות‪ ,‬ממוקד במטרה הבאה‪:‬‬
‫אחרי שחרורם של הוריו ממחנה מעצר איטלקי ב‪1-‬‬ ‫לרוץ בבחירות לנשיאות‪ ,‬להיבחר לנשיא בוסניה‬
‫באוקטובר ‪ ,1943‬למשפחה ספרדית וותיקה‪ ,‬שהגיעה‬ ‫הבא‪.‬‬
‫לסראייבו )‪ (Sarajevo‬באמצע המאה השש עשרה‬ ‫ככלות הכל הוא אינו צעיר ולדבריו‪" :‬כבר מילאתי‬
‫לאחר גירוש ספרד‪.‬‬ ‫כמעט את כל התפקידים הבכירים בקהילה היהודית‪ .‬אני‬
‫מסלול חייו כולל לימודים בבית הספר‪ ,‬בגימנסיה‬ ‫מאמין בריצה שלי לנשיאות ונלהב מהצעירים והיהודים‬
‫של דורנו"‪ ,‬ממשיך האיש מאחורי הקו‪.‬‬
‫"אני מתבונן על מה שצריך לעשות‪.‬‬
‫אני רואה מספר אתגרים נוספים כנשיא‪,‬‬
‫ובהם בראש ובראשונה לייצב את הסדר‬
‫הפוליטי‪ ,‬להאדיר את היהדות על המפה‪ .‬אני‬
‫מאמין שאפשר וצריך להוביל מהלך גדול"‪.‬‬
‫שמו של מר ג'יקוב פינצ'י )‪ (Jakob Finci‬עלה‬
‫לאחרונה לכותרות‪ ,‬והכל בעטיה של תביעה‬
‫שהוגשה על ידו לבית המשפט האירופי לזכויות‬
‫האדם בשטראסבורג שבצרפת‪.‬‬
‫רבים הרימו גבה‪ ,‬חלק אף שלחו בו מבט‬
‫תמה‪ .‬גם היום בשנת ‪ 2009‬מסתכלים בעין‬
‫עקומה על יהודי המבקש להגיע לגדולה מחוץ‬
‫לגבולות ארץ ישראל‪.‬‬
‫כשביקש מר ג'יקוב פינצ'י להגיש מועמדות‬
‫לבחירות המתקיימות באוקטובר‪ ,‬הוא גילה ג'יקוב פינצ'י על רקע סמלה של מדינת בוסניה והרצגובינה‬
‫לתדהמתו כי החוק מונע ממנו את הזכות‬
‫ולאחריהם לימודי משפטים בפקולטה למשפטים‬ ‫הדמוקרטית הבסיסית השמורה לכל אדם באשר הוא‪.‬‬
‫בסראייבו ומשנת ‪ 1966‬היה לעורך דין בעל התמחות‬ ‫ולכן עתר לבית המשפט‪" .‬כידוע"‪ ,‬מסבר מר פינצ'י‪,‬‬
‫בחוקי המסחר הבינלאומי‪.‬‬ ‫"המלחמה בבוסניה הגיע לסיומה רק בעזרתן ובתיווכן‬
‫בו זמנית הוא לא זנח את פעילותו בקרב הקהילה‬ ‫של ארה"ב ואירופה‪.‬‬
‫היהודית‪ .‬הוא היה לאחד האבות המייסדים של ארגון‬ ‫לפי הסכמי דייטון )ההסכמים שנקראו "הסכמי דייטון"‬
‫"לה בנבולנסיה" שנולד מחדש‪ .‬ארגון העוסק בתרבות‪,‬‬ ‫הם האחראים לסיומה של המלחמה ונחתמו בתיווכם‬
‫חינוך‪ ,‬ומטרות הומניטריות‪-‬יהודיות‪ .‬במהלך המלחמה‬ ‫של ארה"ב וצרפת(‪ ,‬הוגבלה הריצה לנשיאות"‪.‬‬
‫האחרונה בבוסניה הוא נבחר לשמש כסגן נשיא ראשון‬ ‫"הסבר"‪ ,‬אני מבקשת ממנו ‪ -‬והוא ממהר להבהיר‬
‫של הארגון‪.‬‬ ‫לכל מי שמעוניין רק לשמוע‪:‬‬
‫במקביל לתפקידו הנוכחי כנשיא "לה בנבולנסיה"‬ ‫"ההסכמים מגבילים את הריצה לנשיאות וחברות‬
‫הוא כיהן כסגן נשיא של הגוף המתאם של הארגונים‬ ‫בבית המחוקקים העליון של בוסניה‪ ,‬לסרבים בוסניים‪,‬‬
‫החוץ‪-‬ממשלתיים הבוסניים‪ ,‬ובאוגוסט ‪ 1995‬הוא‬ ‫קרואטים בוסניים ומוסלמים בוסניים"‪.‬‬
‫נבחר כנשיא הנבחר הראשון של הקהילה היהודית של‬ ‫למה‪ ,‬אם כן‪ ,‬היה חשוב לך כל כך‪ ,‬ובכל מחיר‪,‬‬
‫בוסניה‪-‬הרצגובינה‪ .‬באותה עת‪ ,‬מר פינצ'י היה חבר‬ ‫להתמודד על הנשיאות?‬
‫הוא דווקא ממהר להשיב על השאלה השנייה‪.‬‬
‫נשיא "פונדקו" ‪ -‬הקרן לשיפור איכות החיים ופיתוח‬ ‫"מה זאת אומרת למה? כמו כל אזרח גם אני רשאי‬
‫בר‪-‬קיימא בסראייבו‪.‬‬ ‫לרוץ לבחירות‪ ,‬ואם עצם עובדת היותי יהודי מונעת‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬ ‫‪ 12‬קהילות‬

 ‫החלום שלו הוא כי היהודים‬
‫יהיו שווי‪-‬זכויות‪ .‬ואין לו ספק כי‬
‫הדרך אל החלום עובדת דרך בית‬
‫המשפט לזכויות בשטראסבורג‪.‬‬
‫הוא מסביר לי את המצע שלו‬
‫בלהט שלא עובר גם בהמשך‬
‫השיחה‪ .‬הבחירות יתקיימו‬
‫באוקטובר ומיודענו משוכנע כי יש‬
‫לו מספיק זמן לשנות את החוקים‪.‬‬
‫פינצ'י‪" :‬אני יהודי ואני גאה ביהדות‬
‫שלי‪ .‬יהדותי היא כרטיס הביקור‬
‫שלי והיא בוודאי תשפיע על‬
‫מערכת יחסים פרו‪-‬יהודית‪ ,‬ויהיו‬
‫לה השלכות על מדינות אחרות"‪.‬‬
‫"אין לי ספק‪ .‬אני יהודי ואני גאה ביהדות שלי‪ .‬יהדותי‬
‫"עזרתי לכל אזרחי סראייבו‪,‬‬
‫ובוסניה‪-‬הרצגובינה בכלל‪ ,‬על בסיס‬
‫במידה ותיכשל במאמציך במועמדות מה התוכניות‬
‫שווה לבני כל הדתות והאוכלו־‬
‫סיות‪ .‬יהודים‪ ,‬בוסניים‪ ,‬פליטים‪,‬‬
‫ללא הבדלי דת‪ .‬כשבאו לבקש את‬
‫"כרגע העתירה הגיעה לבית משפט‪ .‬פוליטיקאים‬
‫עזרתי בתקופת המלחמה‪ ,‬עזרתי‬
‫לכולם‪ .‬לא שאלתי אף אדם מה‬
‫מוצאו או דתו‪ .‬אני חושב שזכותי‬
‫הבסיסית היא לרוץ לנשיאות כמו‬
‫כל אזרח אחר ועל כולם להילחם‬
‫בתופעה שגובלת בגזענות"‪ .‬דווקא‬
‫הוא שהקפיד לעזור לכולם ללא‬
‫הבדלי דת‪ ,‬מוצא את עצמו נלחם‬
‫על הזכות הבסיסית הדמקורטית‪.‬‬
‫במקביל לתפקידו הנוכחי כנשיא‬
‫"לה בנבולנסיה"‪ ,‬כיהן פינצ'י‬
‫כסגן נשיא של הגוף המתאם‬
‫של הארגונים החוץ‪-‬ממשלתיים‬
‫הבוסניים‪ ,‬ובאוגוסט ‪ 1995‬נבחר‬
‫כנשיא הראשון של הקהילה‬
‫היהודית של בוסניה‪-‬הרצגובינה‪,‬‬
‫באותה עת היה חבר מועצה בקרן‬
‫לחברה פתוחה שע"י קרן סורוס‪,‬‬
‫וסגן נשיא "פונדקו" ‪ -‬הקרן‬
‫לשיפור איכות החיים ופיתוח‬
‫בר‪-‬קיימא בסראייבו‪.‬‬
‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬
‫אתם עושים עצמכם חברים שלי בזמן שאני לא יכול‬
‫היא כרטיס הביקור שלי‬ ‫לרוץ לנשיאות רק בגלל שאני יהודי‪ .‬וזה חסר היגיון‬
‫והיא בוודאי תשפיע על מערכת יחסים פרו‪-‬יהודית‪,‬‬ ‫לחלוטין‪ .‬הם מצידם טענו כי אין להם דבר נגדי והבטיחו‬
‫ויהיו לה השלכות על מדינות אחרות‪.‬‬ ‫לי כי באם העתירה שלי תצליח הם בהחלט יחזקו ויתמכו‬
‫במועמדות שלי"‪.‬‬
‫שלך?‬ ‫החלום שלו הוא כי היהודים יהיו שווי‪-‬זכויות‪ .‬ואין‬
‫"אני לא חושב שזה המקום והזמן לדבר על כישלון"‪,‬‬ ‫לו ספק כי הדרך אל החלום עובדת דרך בית המשפט‬
‫הוא מתקומם בשנית למשמע השאלה‪.‬‬ ‫לזכויות בשטראסבורג‪ .‬הוא מסביר לי את המצע שלו‬
‫בלהט שלא עובר גם בהמשך השיחה‪ .‬הבחירות יתקיימו‬
‫רבים תומכים בי‪ .‬אני מתפלל ומקווה כי אצליח להילחם‬ ‫באוקטובר ומיודענו משוכנע כי יש לו מספיק זמן לשנות‬
‫את מלחמת היהודים ושתהיה לי הזכות לרוץ בבחירות‬ ‫את החוקים‪.‬‬
‫לנשיאות‪.‬‬ ‫בהקשר היהודי‪ ,‬האם אתה חשוב כי עצם היותך יהודי‬
‫נכון‪ ,‬שאף אחד לא יכול להבטיח לי ניצחון‪ ,‬אבל עצם‬ ‫אמורה להיטיב עם העם היהודי‪ ,‬יהיו לה השלכות על‬
‫הריצה שלי לנשיאות תהווה ניצחון בפני עצמו"‪.‬‬ ‫מדינות אחרות?‬
‫שובל של תארים‬
‫אדם שרץ לנשיאות חייב לנופף בנקודות זכות‪ .‬מר פינצי מגיע למרוץ כשמאחוריו שובל של‬
‫הישגים‪.‬‬
‫ננסה למנות את חלקם‪.‬‬
‫מספטמבר ‪ 1996‬ועד אפריל ‪ ,2000‬מר פינצ'י שימש כמנכ"ל קרן סורוס ‪ -‬הקרן לחברה פתוחה‬
‫לבוסניה‪-‬הרצגובינה‪.‬‬
‫ב‪ 1997-‬מר פינצ'י היה לאחד האבות המייסדים של המועצה הבין דתית של בוסניה‪-‬הרצגובינה‬
‫ובמשך שנתיים שירת כנשיא ראשון של המועצה הבין‪-‬דתית‪ ,‬וקיבל את התפקיד הזה על עצמו שוב‬
‫ב‪.2003-‬‬
‫בפברואר ‪ 2000‬נבחר כיו"ר "ארגון האזרחים למען אמת ופיוס"‪ ,‬שנוסד במטרה לייסד מועצה‬
‫לאומית לאמת ופיוס בבוסניה‪-‬הרצגובינה ובפברואר ‪ 2001‬הנציג העליון מינה אותו כיו"ר וועדת‬
‫החוקה של הפרלמנט הפדראלי‪.‬‬
‫במאי ‪ 2002‬ג'ייקוב פינצ'י מונה על ידי הנציב העליון לשמש מנכ"ל ראשון של הסוכנות הלאומית‬
‫לשירות המדינה‪ ,‬מינוי שאושר מאוחר יותר על ידי מועצת השרים‪.‬‬
‫ברמה המקצועית‪ ,‬פינצ'י עבד באותה תקופה כפרקליט החברה של אחת החברות הגדולות ביוגוסלביה‬
‫דאז בתחום הייצוא ששמה אנרגואינווסט – שפעלה בבוסניה הרצגובינה‪ ,‬אתיופיה וקניה‪.‬‬
‫פינצ'י לא זנח את הצד האקדמי‪ ,‬ושימש כחונך באוניברסיטת האו"ם בתוכנית ‪ ECMIR‬בין השנים‬
‫‪ ,1988-1990‬ומאז ‪ 2001‬מרצה ללימודים דוקטורנטים בינתחומיים באוניברסיטת סראייבו‪.‬‬
‫פינצ'י מרצה לעיתים קרובות בנושאים מגוונים‪ ,‬הכוללים החוק המסחרי הבינלאומי‪ ,‬הפרטה‪,‬‬
‫פתרון קונפליקטים‪ ,‬דו‪-‬קיום בין‪-‬אתני‪ ,‬וכן תחומים שונים של פעילות הומניטרית‪ ,‬גיוס משאבים‪,‬‬
‫יהדות‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫כאות הוקרה והכרה לפועלו‪ ,‬מר פינצ'י עוטר כמה וכמה פעמים ואף זכה לעיטור הצרפתי של לגיון‬
‫הכבוד שבאלייר‪.‬‬
 ‫פרויקט המקוואות הגדול‬
‫בראשות הגאון רבי ישראל יעקב ליכטנשטיין שליט"א‪ ,‬ראב"ד דק"ק ב‬
‫מנהל הפרוייקט‪ :‬הג"ר יהו‬

‫במסגרת הפרוייקט נבנים ‪ 25‬מקוואות טהרה בכל רחבי אירופה במימון כולל של ‪ 1,500,000‬אירו המסופק על ידי מרכז רבני אירופה‪ .‬בסיוע קרן מתנאל‬
‫וקרן ‪ .EJDF‬הפרוייקט מהווה תרומה אדירה להתפתחותן של הקהילות היהודיות ברחבי אירופה ולפריחתן המחודשת‪ .‬אנו מתכבדים להביא בפני קוראינו‬
‫סקירה על חמישה מוקדים בהם מתנהל הפרוייקט‪:‬‬

‫)גרמניה((‬
‫דרֵזְדֵן )גרמניה‬
‫העירר‬‫)‪ .(Elbe‬דרזדן היא עעי‬
‫העי‬ ‫‪.(El‬‬
‫‪E be‬‬
‫לגדות נהר האלבה )‪be‬‬
‫נת לגגדות‬
‫השוכנתת‬
‫וכנ‬
‫השווכ‬
‫בגרמניהה ש‬
‫רמנניי‬
‫עיר בג מנ‬
‫במדינהה‬
‫ירר השנייה בגודלה במדנינ‬‫מדינת סקסוניה שבגרמניה‪ ,‬העי‬
‫העיר‬ ‫הבירה של מד‬
‫מד‬
‫"דרזדני"‪,,‬‬
‫"דרזדני"י"‬
‫העיר הוא במילה דנ‬‫זו והעיר ה‪ 15-‬בגודלה בגרמניה‪ .‬מקור שם העעיר‬
‫אוּפ ָה )רוסיה(‬ ‫סמוך לנהר"‪.‬‬
‫הסמוך‬
‫הסמ‬
‫ער הס‬
‫היערר‬
‫שפירושה בסורבית עתיקה "אנשי היע‬
‫'אופה' ‪ -‬עעל פי‬
‫פה''‬
‫אופפה‬
‫השם 'או‬
‫יה‪ .‬משמעות ה ם‬
‫שם‬ ‫רוסיה‪.‬‬
‫וסי‬
‫האירופאי של ר ס‬
‫החלק האאירופאי‬
‫החלק‬
‫לק‬ ‫של הח‬
‫עיר במרכז מזרחו של‬ ‫אוכלוסייה‪510,000 :‬‬
‫הבשקיריתת‬
‫שקקירי‬
‫קה הבבש‬ ‫במקום ‪ -‬ההיא "קטן"‪ .‬העיר הינה בירת הרפובליקה‬
‫מקום‬
‫ום‬
‫מקום‬
‫המדוברת במק‬
‫מדוברת‬
‫רת‬ ‫השפה ההמד‬
‫השפפה‬
‫ש‬ ‫‪(% 0.58) 33,‬‬‫‪3,000‬‬
‫תושבים יהודים‪0 0 :‬‬
‫‪,00‬‬
‫רוססית‪.‬‬
‫בפדרציה ה ו‬
‫הרוסית‪.‬‬ ‫פדרציה‬
‫קה השנייה בגודלה ב ד‬
‫פד‬ ‫ליק‬
‫לי‬
‫הרפובלי‬
‫הרפובליקה‬ ‫יא‬
‫שהי‬
‫שהיא‬ ‫טן(( ש‬
‫יסטן‬
‫טן‬ ‫שקיריס‬
‫שקקייר‬
‫)בשקיריסטן(‬ ‫)בש‬
‫ב‬
‫שליט"א‬
‫יט א‬
‫"א‬ ‫הבליןן של‬
‫שליט‬
‫שלי‬ ‫שניאור הב‬
‫הבלי‬
‫לי‬ ‫ר‬ ‫רב ההעיר‪ :‬הרב‬
‫אוכלוסייה‪1,036,026 :‬‬
‫יה‪:‬‬
‫סייה‬
‫יה‬ ‫וכללווסי‬
‫אוכ‬
‫‪( 0.96‬‬
‫‪(%‬‬ ‫יהודים‪96) 10,0000 ::‬‬
‫)‪0.96‬‬ ‫ודים‬‫יהוד‬
‫תושביםם ייה‬
‫תושבבי‬
‫שבי‬ ‫תווש‬
‫ש‬
‫סקי שליט"א‬
‫"א‬ ‫'בס‬
‫יצ ב‬
‫קריצ‬
‫קריצ'בסקי‬‫רב דדןן קר‬
‫ר‪ :‬ההרבב‬
‫העיר‪::‬‬
‫רב העעי‬

‫‪-‬מ ְקוֶ ה לְ יִשְׂ ָר‬

‫וְ עַ ָּתה י ֵׁש ִ‬ ‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬ ‫ קהילות‬
 ‫ול של מרכז רבני אירופה‬ ‫דק"ק בני ישראל – פדריישין בלונדון וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬
‫ג"ר יהודה מינצברג שליט"א‬

‫חֶרסוֹן )אוקראינה(‬
‫שמהה של חרסון נגזר‬
‫מחוז חרסון‪ .‬שמ‬
‫שלל ממח‬
‫עיר בדרום אוקראינה המשמשת כמרכזו ש‬
‫חצי האי קרים‪.‬‬
‫באיזור חחצ‬
‫ס' שהתקיימה באיזור‬ ‫'חרסונס'‬
‫משמה של עיר יוונית עתיקה בשם 'חחרסונס‬
‫נס‬
‫שחור ונהר הדנייפר‪.‬‬
‫השחור‬‫ים הש‬‫פי ההיםם‬
‫בהה ללחופי‬
‫חשובה‬
‫שוב‬‫חרסון היא עיר נמל חש‬
‫אוכלוסייה‪335,000 :‬‬
‫‪33‬‬
‫‪11,000‬‬
‫‪(% 3.2) 11,0‬‬‫תושבים יהודים‪,0000 :‬‬
‫‪,000‬‬
‫יוסףף ייצחק וולף שליט"א‬ ‫רב העיר‪ :‬הרב י ס‬
‫וס‬

‫)אוקראינה((‬
‫צֵ'ר ְ ַקסֵי )אוקראאיננה‬
‫נמצאתת‬
‫העירר נמצצא‬
‫רכזו של מחוז צ'רקסי‪ .‬ה י‬
‫עי‬ ‫כמרכזו‬
‫כמרכ‬
‫רכ‬‫המשמשתת כמ‬
‫כמ‬ ‫עיר במרכז אוקראינה המשמש‬
‫מש‬
‫שנתת‬
‫לראשונה בשנ‬
‫שנ‬
‫בשנת‬ ‫שונה‬
‫שונה‬
‫נה‬ ‫ראש‬
‫העיר מוזכרת ל א‬
‫עיר‬
‫מזרחית לקייב‪ .‬ההעי‬
‫עי‬ ‫זרחית‬
‫ליד נהר הדנייפר‪ ,‬דרום מזזר‬
‫מזר‬
‫סיה‬
‫רוסיה‬
‫יטת רווסי‬
‫שליטת‬
‫של ט‬
‫יט‬ ‫תחת ש‬
‫אף תתחחת‬
‫יר אף‬
‫העירר‬
‫יטא‪ ,‬במשך השנים הייתה ע‬
‫הע‬ ‫מליטא‪,‬‬
‫מל ט‬
‫כחלקק ל‬
‫ה'קמ"ד כחל‬
‫חל‬
‫שליטת פולין‪.‬‬
‫שלייטת‬
‫ותחת ל‬
‫תחת‬
‫וותח‬
‫אוכלוסייה‪290,930 :‬‬
‫סייה‪:‬‬
‫לוסי‬
‫סי‬ ‫וכ ו‬
‫לו‬ ‫אאוכ‬
‫‪(%‬‬
‫תושבים יהודים‪% 2) 6,000 :‬‬
‫שליט"א‬‫אקסלרוד ש‬
‫רב העיר‪ :‬הרב דב אאקסלרוודד‬

‫ֵסבַס ְטוֹפוֹל )אוקראינה(‬

‫עיר נמל באוקראינה‪ ,‬הממוקמת עעלל חוף הים‬
‫רו של השם‬ ‫השחורר של חצי האי קרים‪ .‬מקור‬
‫מקורו‬ ‫השחו‬
‫חו‬‫הש‬
‫פירושו מכובד‪/‬‬
‫ושו‬
‫יררוש‬
‫וש‬ ‫"סבסטו" פיר‬
‫הינו ממיוונית‪" ,‬ססבסטו"‬ ‫סבסטופול ה נינו‬
‫סטוופפול‬
‫ול‬ ‫סבסט‬
‫סבס‬
‫מכובדת"‪ .‬העיר‬ ‫"עיר מכ‬
‫עיר – "עעיר‬‫פירושו עיירר‬
‫שו‬‫רוש‬
‫פירו‬
‫ו‪"-‬פול" פי‬
‫ו‪""-‬פפוול"‬
‫נכבד ‪-‬‬
‫ננכבד‬
‫חשוב ובעיר ממוקמים‬ ‫שוב‬
‫ימי חשו‬ ‫מרכז ימי‬
‫מי‬ ‫סבסטופול הינה מרככז‬
‫סבסטופ ל‬
‫ול‬
‫ראייני‪.‬‬
‫וקרא‬
‫וההאאווק‬
‫והאוקראיני‪.‬‬ ‫הרוסי וה‬
‫בסיסיהם של חיל הים הררווססי‬
‫אוכלוסייה‪342,451 :‬‬
‫תושבים יהודים‪(% 3) 10,000 :‬‬
‫יט"א‬
‫"א‬ ‫של ט‬
‫שליט"א‬ ‫רב העיר‪ :‬הרב בנימין וולף של‬

‫תשס"ט"ט קהילות ‬

‫שס"‬
‫תמוז ‪ -‬אאבב תשס‬
‫ָר ֵאל )עזרא י‪ ,‬ב(‬ ‫יִשְׂ‬
 ‫הראיון‬

‫ר‬
‫מ‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬ ‫ קהילות‬

‫‬
 ‫"‬
‫רבנים אורטודוקסיים‬
‫מבצעים בקהילות‬
‫אירופה גיורים‬
‫שלא כהלכה‬
‫"‬ ‫הגאון רבי נחום אייזנשטיין שליט"א עומד זה עשרות שנים בראש 'ועד הרבנים‬
‫העולמי לענייני גיור' וכשליחם של גדולי ישראל פועל למניעת הגיורים המזויפים‪.‬‬
‫פעולותיו של הועד חובקות זרועות עולם‪ .‬הרב אייזנשטיין עומד בחזית המאבק‬
‫ונחשב בר‪-‬סמכא בנושא הגיור‪ .‬הוא עשוי ללא חת ונושא את דבריו ברמה ללא‬
‫כחל ושרק‪ .‬בכל יום הוא שוהה במחיצתו של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א‬
‫ומשמש כשופרו בכל הנוגע להלכות גיור‪ .‬בימים אלו‪ ,‬בהם נושא הגיור אינו יורד‬
‫מסדר היום הציבורי והתקשורתי‪ ,‬פנינו לשמוע דעתו בענינים העומדים על הפרק‪,‬‬
‫ומה דעתם של גדולי ישראל אודות המגיירים שלא כהלכה‪.‬‬

‫ן ישראל פינחס טירנואר ‪ /‬צילומים‪ :‬עזרא לנדא ן‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‪17‬‬


‫אינו מקבל עליו את כל המצוות ללא יוצאת מן הכלל‬
‫‪ -‬הגיור אינו גיור! גם אם כעבור זמן יקבל עליו‬
‫המתגייר עול מצוות‪ ,‬אין הגיור חל למפרע‪ .‬לדאבון‬
‫לב‪ ,‬ישנם דיינים המתעלמים מהלכה פשוטה זו ואינם‬
‫בודקים כראוי האם הניצב בפניהם אכן מתכוון לקבל‬
‫עליו עול מצוות‪ .‬כאמור‪ ,‬אנו כבר מכירים את הדיינים‬
‫הללו ויודעים לקבוע כי כל הגיורים שיוצאים מתחת‬
‫ידם אינם גיורים ‪ -‬הן במקרים שהמתגייר כביכול‬
‫לא קיבל על עצמו עול מצוות‪ ,‬והן במקרים שהגר‬
‫האומלל אכן מעוניין בגיור אמיתי ומקבל עליו עול‬
‫מצוות בשלימות‪ ,‬אבל הגיור של בית הדין הזה פסול‬
‫בהתאם לפסקו של הגרי"ש אלישיב‪.‬‬
‫מ האם אי אפשר להסתפק בכך שהמתגייר מודיע‬
‫כי ברצונו לקבל עול מצוות? מדוע שלא נתייחס‬
‫לכוונתו האמיתית כ"דברים שבלב" שאינם‬
‫דברים?‬
‫לגבי נידון זה קיימת פסיקה של הגר"מ פיינשטיין‬
‫זצ"ל ופוסקים נוספים שאין זה בכלל "דברים שבלב"‬
‫אלא דאנן סהדי שדיבוריו אינם אלא מן השפה ולחוץ‬
‫בלבד‪.‬‬
‫<<‬
‫הראיון‬
‫מ נתחיל עם מה שקרוב אלינו‪ .‬מה מצב הגיורים‬
‫במדינות אירופה?‬
‫עלי להקדים ולומר שנושא הגיור הוא נושא סבוך‬
‫ורחב מאוד ולא נוכל להקיף את כולו במסגרת ראיון‬
‫אחד‪ ,‬אבל אשתדל לגעת בנקודות החשובות‪.‬‬
‫באירופה קיימת בהחלט בעיית גיורים שאינם‬
‫כשרים‪ .‬אבל מצד שני‪ ,‬אנו כבר מכירים את כל בתי‬
‫הדין ויודעים היטב בטיבם של הגיורים שמתבצעים‬
‫במסגרתם‪ .‬כך שגם אם מופיע בפנינו אדם המציג‬
‫עצמו כגר ובידו תעודה הגונה למראה ועליה‬
‫מתנוססים חתימות מכובדות ‪ -‬אם מדובר בבי"ד‬
‫בעייתי‪ ,‬נוכל מיד לקבוע שאינו גר כלל וכלל‪ .‬יש לנו‬
‫בנידון נסיון רב ומר‪.‬‬
‫באירופה שמענו גם אודות תופעה עצובה של‬
‫רבנים אורטודוקסים הנמצאים בדרך כלל בקהילות‬
‫חלשות רוחנית‪ ,‬ושם הם מבצעים גיורים לא‬
‫הלכתיים בכמויות סיטונאיות‪ .‬אני אישית יחד עם‬
‫גורמים נוספים פנינו לאחראים על הרבנים הללו‬
‫מתוך קריאה ובקשה שיפסיקו ממעשיהם הנלוזים‪,‬‬
‫אך ללא הועיל‪.‬‬
‫במדינות אירופה קיימת בעיה קשה נוספת ‪ -‬אנו‬
‫עדים לתופעה הולכת וגוברת של אזרחי אירופה‬
‫המתקשים 'להתגייר' במקומות מושבותיהם מפני‬
‫שבית הדין המקומי אינו נותן לכך יד ‪ -‬משום כך‬
‫קופצים הם לביקור קצר בארה"ב או בארץ ישראל‪,‬‬
‫שם הם מצליחים למצוא בקלות ובמהירות מי שיעניק‬
‫להם "תעודת גיור" כשרה וחתומה למהדרין‪ ,‬עמה הם‬
‫שבים לאירופה‪ ,‬והנה ‪ -‬גוי נוסף חדר לעם ישראל‪.‬‬
‫בשנים האחרונות קיים ביקוש נרחב ל'נסיעות גיור'‬
‫שכאלו מאחר ומדינות מסויימות כמו גרמניה ועוד‬
‫מעניקות הטבות מיוחדות למהגרים יהודיים‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫מדוע לא להיות יהודי?!‪...‬‬
‫אגב‪ ,‬אם כבר הזכרנו את גרמניה‪ ,‬מוסיף הרב‬
‫אייזנשטיין ‪ -‬בגרמניה אנו מוצאים רבים מהדור‬
‫הצעיר החשים בנקיפות מצפון על הזוועות שחוללו‬
‫זקניהם‪ ,‬ומתוך התעניינות‪ ,‬לימוד‪ ,‬ורצון להשתתף‬
‫הם חפצים להצטרף לעם היהודי‪ .‬אבל הללו כמובן‬
‫בטלים ומבוטלים! ומדוע? משום שאחד התנאים‬ ‫רחוקים מהמושג של גיור הלכתי שמשמעותו קבלת‬
‫לגירות הוא בי"ד כשר‪ ,‬וכשמרכיב זה אינו קיים ‪-‬‬ ‫עול מצוות‪.‬‬
‫הגיור פסול‪.‬‬ ‫ישנם אף רבנים מסוימים מהארץ ומארה"ב‬
‫בנוגע לכך ברצוני לציין לשבחם של אנשי "מרכז‬ ‫הנוסעים לקהילות אירופה ומבצעים שם גיורים‪ .‬זו‬
‫רבני אירופה" שהם אכן אינם מתעסקים כלל בגיורים‬ ‫מכה נוראה‪ .‬גיורים אלו כמובן אינם גיורים‪ .‬המתגייר‬
‫אלא במסגרת בי"ד קבוע‪ .‬אני מקבל ממשרדם פניות‬ ‫אינו מקבל עול מצוות‪ ,‬בית הדין אינו קבוע ולעתים‬
‫רבות בנושאי גיור ספציפיים כשהם מעבירים אלי את‬ ‫כלל לא מדובר בשלושה דיינים כשרים שזהו תנאי‬
‫חומר הרקע‪ ,‬ואני מנסה לפתור את כל הבעיות שהם‬ ‫הכרחי בגיור‪ .‬אין בפי מילים לתאר את גודל השבר‬
‫מפנים אלי תוך שאני משתדל להשיב תשובה בכתב‬ ‫והאסון שיוצרים גיורים כאלו‪ .‬מנין התעוזה לבוא‬
‫בתוך יממה‪ .‬אין הרבה ארגונים כאלו העומדים על‬ ‫למקום בו אינך מכיר כלל את הבאים לפניך ולחלק‬
‫משמר קדושת ישראל‪ ,‬ועמלים לברר כל פרט ונקודה‬ ‫להם תעודות גיור בסיטונאות?!‬
‫על פי ההלכה הצרופה‪.‬‬ ‫מ אבל ייתכן שהרבנים שהרב הזכיר מגיירים לעתים‬
‫כאן גם המקום לציין את פעילותו המסורה של‬ ‫על פי דין?‬
‫הרב אברהם אבא טורצקי שליט"א העומד בראש אגף‬ ‫מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א‪ ,‬שהוא מורי ורבי‬
‫בירורי יהדות של מרכז רבני אירופה ואשר עומד עימי‬ ‫בכלל ובפרט בנושאי גיור בו אני מקבל ממנו הדרכה‬
‫בקשר יומיומי רצוף בנושאים אלו‪.‬‬ ‫מיוחדת ובו הוא מעודדני כבר יותר מעשרים שנה‪,‬‬
‫מ הרב מזכיר את המושג 'גיור שאינו כשר'‪ ,‬מהו‬ ‫פסק באופן חד משמעי שבי"ד המגייר ביודעים שלא‬
‫בעצם גיור שכזה?‬ ‫על פי ההלכה ומזלזל בהלכות גירות‪ ,‬נחשב בי"ד‬
‫הלכה פשוטה ופסוקה היא שגיור חייב לכלול‬ ‫פסול‪ .‬וממילא כל הגיורים המתבצעים במסגרתו‪ ,‬גם‬
‫קבלת עול תורה ומצוות מוחלטת‪ .‬אם הבא להתגייר‬ ‫אם יהיו אלו גיורים כשרים לכאורה ‪ -‬הרי כל גיוריו‬
‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬ ‫ קהילות‬
 ‫הדבר פשוט מאוד‪ ,‬הרי קשה מאוד לאדם לשנות‬
‫את אורח חייו לחלוטין‪ .‬זו הרי קריעת ים סוף לגוי‬
‫גמור להתחיל ולקבל עליו את עול כל המצוות על‬
‫פרטיהן ודקדוקיהן‪ .‬אשר על כן‪ ,‬כיצד יתכן שאלפים‬
‫כה רבים משנים פתאום את אורח חייהם?! ברור שהם‬
‫אינם מוכנים אפילו לרגע לקבל‬
‫על עצמם עול תורה ומצוות‪,‬‬
‫ועל כן הגיור שלהם אינו גיור‪.‬‬
‫מ כיצד אם כן יתכן שישנם‬
‫שלא‬ ‫המגיירים‬ ‫רבנים‬
‫כהלכה?!‬
‫יש את אלו הפועלים‬
‫בתום לב‪ .‬קיימים בימינו‬
‫ארגוני 'קירוב' רבים ונפלאים‬
‫הפועלים גדולות ונצורות‪.‬‬
‫הללו סבורים כי דין הקירוב‬
‫במיוחד הנכרים העולים מרוסיה הביאו עמם מנטליות של‬ ‫במ‬
‫קומבינות‪ .‬אין ערמה או תחכום שהם אינם מנסים בדרך אל‬‫מב‬
‫הגיור המיוחל המעניק להם הטבות רבות‪ .‬אם למשל הם שומעים‬
‫בי בבירור‬
‫שבבתי הספר של 'שובו' מתבצעת בדיקה קפדנית לגבי‬
‫בתי ספר‬
‫יהדותם של התלמידים‪ ,‬הם מיד מוצאים את דרכם לבתי‬
‫פעוטה‬
‫ת פעו‬ ‫אחרים שם אין בודקים כלל‪ .‬וזו רק דוגמה אחת‬
‫שווה לדין הגיור‪ .‬הרי כשיהודי חילוני בא להתקרב‪,‬‬
‫הדרך היא שמקרבים אותו צעד אחר צעד‪ ,‬בתחילה‬
‫הוא מתחיל בשבת‪ ,‬תפילין‪ ,‬כשרות וכך הוא מתקדם‬
‫באיטיות במעלות התורה והמצוות‪ .‬אבל הגיור אינו‬
‫כזה ‪ -‬בלתי אפשרי להתגייר ולאחר מכן להתקדם‪,‬‬
‫יש לקבל ולקיים מייד את כל המצוות‪ .‬ומכאן נובעת‬
‫טעותם של המגיירים‪ .‬לדעתי‪ ,‬יש להפריד בין הגיור‬
‫לקירוב ‪ -‬אסור שאלו שעוסקים בקירוב יהודים‬
‫יעסקו גם בגיור גויים‪.‬‬
‫'אך עם כל הכאב' ‪ -‬הולך וגובר קולו של הרב‬
‫אייזנשטיין והכאב נשמע מכל מילה שלו ‪' -‬קיימים‬
‫גם רבנים שעבור בצע כסף כפשוטו הם מרשים‬
‫לעצמם לעבור על הלכות מפורשות ולהעניק תעודות‬
‫גיור לכל מאן דבעי ובלבד שישלם אגרה שמנה‪ ...‬יתכן‬
‫והם מרגיעים את מצפונם בכל מיני טענות דחוקות‬
‫כאילו רצונו של האדם שמולו באמת לקבל עליו עול‬
‫מצוות בהמשך וכו'‪ .‬אבל כל זאת לא יועיל מאומה ‪-‬‬
‫גיור ללא קיום מצוות אינו גיור‪ .‬רבנים אלו גורמים‬
‫בשאט נפש לטמיעת נכרים בעם ישראל‪.‬‬
‫מ האם נכון שמרן הגרי"ש אלישיב הורה כי יש לקרב‬
‫את מי שאביו יהודי על אף שאמו נכריה?‬
‫נכון‪ ,‬מרן הגרי"ש שליט"א פסק כי מי שאביו יהודי‬
‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬
‫שייך כי אם ליחידי סגולה היודעים כיצד ניתן לבדוק‬ ‫מ האם גם בארץ הקודש קיימים גיורים מזויפים?‬
‫זאת‪ .‬יש המצהירים כי הם יהודים מלידה‪ ,‬ולעתים הם‬ ‫לדאבון לב‪ ,‬חלק גדול מהגיורים הפסולים מקורם‬
‫סוברים בתמימותם כי הם דוברי אמת‪ ,‬אלא שאביהם‬ ‫בארץ הקודש‪ .‬הקמת בתי הדין המיוחדים לעניני גיור‪,‬‬
‫יהודי אך לא אמם! מי שמוחזק כיהודי וכשומר תורה‬ ‫הייתה לשם מטרה אחת ויחידה ‪ -‬זירוז והקלה בכל‬
‫ומצוות בדרך כלל אינו טעון בדיקה‪ ,‬אבל כל השאר‬ ‫פרטי הגיור‪ .‬אם כן‪ ,‬מה עלינו לצפות מבית דין שכזה‬
‫ובמיוחד העולים מרוסיה אל‬ ‫שמלכתחילה הוקם כדי להתיר?! נכון שהם נחשבים‬
‫לנו להאמין להם ללא בדיקה‬ ‫בתי דין אורטודוקסים‪ .‬אבל ייאמר ברורות ‪ -‬בבתי‬
‫יסודית מצידנו‪ .‬כאמור‪ ,‬ישנם‬ ‫דין אלו מגיירים ללא קבלת עול מצוות‪ ,‬ועל כן ברור‬
‫מספר מומחים בודדים לנידון‪.‬‬ ‫מעל לכל ספק שגיוריהם אינם גיורים‪.‬‬
‫אינני רוצה לפרט את השיטות‬
‫בכדי שלא לתת רעיונות‬ ‫במיוחד הנכרים העולים מרוסיה הביאו עמם‬
‫לאנשים‪ .‬אבל קיימות שיטות‪.‬‬ ‫מנטליות של קומבינות‪ .‬אין ערמה או תחכום שהם‬
‫יש לציין במיוחד את בית הדין‬ ‫אינם מנסים בדרך אל הגיור המיוחל המעניק להם‬
‫החשוב בראשותו של הגאון רבי‬ ‫הטבות רבות‪ .‬אם למשל הם שומעים שבבתי הספר‬
‫אברהם דב לוין שליט"א שיום‬ ‫של 'שובו' מתבצעת בדיקה קפדנית לגבי בירור‬
‫אחד בשבוע מקדיש לבירורי‬ ‫יהדותם של התלמידים‪ ,‬הם מיד מוצאים את דרכם‬
‫לבתי ספר אחרים שם אין בודקים כלל‪ .‬וזו רק דוגמה‬
‫אחת פעוטה‪.‬‬
‫מ ומה לגבי בתי הדין האזוריים הרגילים?‬
‫בבתי הדין האזוריים של הרבנות הדיינים הם‬
‫תלמידי חכמים ומקפידים בנושא הגיור‪ ,‬ובדרך כלל‬
‫מתבצע בהם הגיור כדת וכדין‪ .‬לכן אין הרבה גיורים‬
‫בבתי הדין הללו‪ ,‬וזו בדיוק הסיבה שהוקמו בתי דין‬
‫מיוחדים לגיור בכדי להקל ולזרז ולהכניס גויים רבים‬
‫אל עם ישראל‪.‬‬
‫מ מי הם אלו החפצים להתגייר שלא כדין?‬
‫הסוג הנפוץ ביותר של הרוצים להתגייר כביכול‪,‬‬
‫אלו הנשואים בנישואי תערובת‪ .‬נישואי תערובת‬
‫הפכו לדאבוננו למכה עולמית והמספר הולך וגדל‬
‫משנה לשנה‪ .‬אותו אחד שנישא לנכרית‪ ,‬גם אם הוא‬
‫רחוק מאוד מכל דבר שביהדות‪ ,‬הוא עדיין חש ביסורי‬
‫מצפון כלשהן‪ ,‬והעבירה החמורה שעשה אינה נותנת‬
‫לו מנוח‪ .‬לרגשות אי הנוחות שלו הוא מוצא פתרון‬
‫פשוט וקל ‪ -‬הוא 'יגייר' את אשתו‪ ,‬וכך בדיעבד‬
‫הוא יכשיר את מעשהו! מה יותר פשוט מלהתייצב‬
‫מול רב או דיין כלשהו‪ ,‬וכעבור זמן קצר לצאת עם‬
‫"תעודת גיור" אורטודוקסית למהדרין?! גיורים אלו‬
‫יהדות ואף אנוכי יושב בהרכבו‪ .‬בית דין זה מורכב‬ ‫הם המפחידים ביותר ‪ -‬הם הגורם הישיר לטמיעה‬
‫מדיינים יראי שמים הבקיאים בנושא זה על בוריו‪.‬‬ ‫של נכרים בתוכנו‪ ,‬ועלינו להילחם בהם בכל תוקף‪.‬‬
‫במיוחד נודע הרה"ג ר' זאב רייז‪ ,‬שנודע כמומחה‬ ‫יש להכריז ולהודיע בשער בת רבים‪ ,‬לעולם אל‬
‫בינלאומי לבירור יהדות‪.‬‬ ‫תסמכו על תעודת גיור מכל סוג שהוא ואפילו אם‬
‫על פי הוראת הגרי"ש אלישיב שליט"א תהליך‬ ‫היא נראית מכובדת ביותר‪ .‬ובמיוחד יש לבחון כל בעל‬
‫הבדיקה של יוצאי רוסיה אינו פשוט כלל‪ .‬גם לאחר‬ ‫תשובה מי הם הוריו והאם הם מוחזקים כיהודים‬
‫שרב או חוקר מטעם בית הדין בודק את המסמכים‬ ‫מלידה או שמא הם גרים‪ ,‬או אז יש לבדוק בשבע‬
‫וחוות הדעת ומצאם אמיתיים‪ ,‬אין המבקש מקבל‬ ‫עיניים כל גיור לגופו ‪ -‬לבדוק את האמא ועדיף גם‬
‫כי אם אישור לימודים בלבד‪ .‬אם הוא חפץ באישור‬ ‫את הסבתא‪ ,‬כדי שנדע ברורות שהן התגיירו בפני‬
‫נישואין‪ ,‬עליו להתייצב בעצמו בפני ביה"ד והדיינים‬ ‫בי"ד כשר שווידא את קבלת עול המצוות שלהן‪.‬‬
‫יחקרו אותו היטב בעצמם‪.‬‬ ‫מ כיצד בכלל ניתן לברר האם המתגייר מקבל עליו‬
‫מ כמה אחוזים מתוך המתגיירים הינם גרי אמת?‬ ‫עול תורה ומצוות באמת?‬
‫מעטים הם מאוד הגיורים האמיתיים‪ .‬אנו יכולים‬ ‫העלית נקודה חשובה‪ .‬אכן‪ ,‬המבחן שעל ביה"ד‬
‫לקבוע כי מתוך כ‪ 5,000-‬גיורים אורטודוקסים‬ ‫לערוך למתגייר אינו מבחן בידע אלא מבחן מעשי‬
‫הנעשים בשנה‪ ,‬אולי מאה מתוכם הינם גיורים כשרים‪.‬‬ ‫בשטח‪ .‬יש לבדוק האם הוא קשור לקהילה מסוימת‪,‬‬
‫זאת כמובן מלבד 'הגיורים' הרפורמים והקונסרבטיבים‬ ‫האם יש לו משפחה מאמצת‪ ,‬האם הוא מודע באמת‬
‫שדווקא מהם איננו חוששים כל כך מפני שכל אחד‬ ‫ובתמים לנסיונות שעומדים בפניו‪ ,‬האם אכן קיימת‬
‫יודע כי הם אינם שווים את הנייר עליו הם נכתבו‪.‬‬ ‫בפניו האפשרות לשמור את כל המצוות‪ .‬מרן הגרי"ש‬
‫חוששים אנו דווקא מהרבנים האורטודוקסים בעלי‬ ‫הורה כי באחריות ביה"ד לוודא כי המתגייר מודע‬
‫הארשת החרדית‪ ,‬שאינם נרתעים מלהעניק תעודת‬ ‫לקשיים הניצבים בפניו‪ ,‬אם ביה"ד אינו בטוח במאת‬
‫גיור לכל צרוע וכל זב‪.‬‬ ‫האחוזים שהוא יצליח לעמוד בהם‪ ,‬שלא יגייר‪.‬‬
‫מ עד כדי כך?!‬ ‫בירורי יהדות הן עניין סבוך ומורכב מאוד ואינו‬

‫ככי הישיבות ובתי הספר של 'בית יעקב' התגלו מקרים של‬
‫בתוככי‬
‫צעיריםם שאמם התגיירה בעבר אבל הגיור לא היה גיור‪ .‬הבעיה‬
‫התגלתה כשהם חפצו להינשא‪ ,‬והמיועד פנה אלינו כדי לבדוק‬
‫גילוי?!‬
‫את גיור אם המוצעת‪ .‬אבל כמה מקרים כאלו לא באו לידיי גילו‬
‫וגדלו‪,‬‬
‫כו וגדל‬
‫מאז שארגוני קירוב הרחוקים העושים עבודת קודש הלכו‬
‫עמנו‪ ,‬אאבל‬
‫כך גם גדלה הבעיה של בעלי תשובה הבאים להשתדך נו‪,‬‬
‫יהודים‬
‫מתברר כי הם כלל אינם הודי‬
‫סערה בנושא הגיור‪ ,‬לאחר שהיו רבנים חרדים שהתירו‬ ‫שנעשו בארה"ק לבדה ב‪ 20-‬השנים האחרונות‪ .‬זו‬
‫לקונסרבטיבים להשתמש במקווה לצרכי 'גיור'‪ .‬רבני‬
‫העיר ובראשם הגאונים רבי אהרון סולוביצ'יק‪ ,‬רבי‬ ‫מ מהו בעצם "הועד העולמי לענייני גיור" שהרב‬
‫ישראל מאיר קארנו ורבי בן ציון רוזנטל פנו אלי‬
‫וביקשו ממני להיות להם לעזר ואכן כך עשיתי‪ .‬מאז‬ ‫כבר שלושים שנה עוסק אני בנושא הגיור‪ .‬הדבר‬
‫נשאבתי לנושא‪ ,‬וככל שהבחנתי בפרצות הרבות‬ ‫התחיל לגמרי במקרה ‪ -‬שהיתי ליד מיטתו של אבי‬
‫נכנסתי אליו יותר ויותר‪ .‬כששבתי מארה"ב סיפרתי‬ ‫זצ"ל החולה בשיקאגו‪ ,‬ובאותה עת התחוללה בעיר‬
‫הראיון‬
‫אין צורך לדחותו‪ ,‬אדרבה‪ ,‬יש עניין לקרבו‪ .‬אבל שיהיה‬
‫ברור ‪ -‬פסיקה זו אמורה אך ורק לגבי הדחייה‪ ,‬אולם‬
‫תהליך הגיור עצמו חייב להיעשות ללא כל פשרות ‪-‬‬
‫קבלת עול מצוות בשלימות!‬
‫היו רבנים באירופה שטענו כי אסור לנו לגייר‬
‫משפחות מעורבות משום שיש לרחק את מי שמרד‬
‫בעם היהודי בצורה כה בוטה‪ .‬בעקרון הם צודקים‪,‬‬
‫אבל בכל זאת יש כאלו הרוצים לשוב בתשובה שלימה‪,‬‬
‫ועל כן אנו נוהגים על פי פסיקת הרמב"ם לגבי תקנת‬
‫השבים ומאפשרים להם לעבור את תהליך הגיור‪.‬‬
‫מכיוון שחלק מהתהליך המתיש דורש את היפרדות‬
‫בני הזוג עד לגיור‪ ,‬עצם הפרידה מוכיחה את רצינות‬
‫כוונותיהם‪ .‬וכמובן שגם במקרים כאלה אין שום מקום‬
‫להתפשר בנושא קבלת המצוות‪.‬‬
‫מ מה דינו של גר שחזר בו והפסיק לקיים מצוות?‬
‫תלוי מתי חלה השבירה‪ .‬ברור שמי שאינו שומר‬
‫כבר את השבת הראשונה‪ ,‬הרי שמלכתחילה הוא לא‬
‫התכוון באמת לקבל עול מצוות‪ ,‬ומתברר שהוא כלל‬
‫לא התגייר והריהו גוי גמור‪ .‬אבל מי שבמשך זמן רב‬
‫שמר מצוות באמת ובתמים‪ ,‬ורק לאחר מכן הוא נשבר‪,‬‬
‫כאן כבר דינו ככל יהודי שעובר עבירות‪.‬‬
‫מ לפני מספר חודשים סער העולם היהודי בעקבות‬
‫פסיקתו של הרב שרמן לבטל רטרואקטיבית‬
‫הגיורים שנערכו בבתי הדין המיוחדים בראשות‬
‫הרב דרוקמן‪ ,‬האם היה צדק בפסיקה זו?‬
‫'מה השאלה בכלל?!' נזעק הרב אייזנשטיין‪' ,‬ברור‬
‫שהרב שרמן צדק‪ ,‬ואני אף ייצגתי אותו בבג"ץ‬
‫שהתקיים בנידון יחד עם ידידי הרב צבי וינמן מטעם‬
‫"ועד הרבנים העולמי לענייני גיור"‪ .‬יש לתקן את‬
‫המונח ‪' -‬פסילה רטרואקטיבית'‪ ,‬זו אינה פסילה ‪-‬‬
‫הרי גם הרב דרוקמן מודה שגירות ללא קבלת עול‬
‫מצוות אינה גירות‪ .‬אם כן‪ ,‬כל 'המתגיירים' הללו‬
‫מעולם לא נחשבו גרים‪ .‬וכי מישהו באמת סבור שכל‬
‫אלפי הגרים שבתי הדין המיוחדים מנפיקים מדי שנה‬
‫אכן קיבלו עליהם עול מצוות?! צא וראה שרובם‬
‫המוחלט ממשיך לחיות כגויים מיד לאחר הגיור‪ .‬וגם‬
‫הבודדים שכן הסכימו לקבל עול מצוות‪ ,‬הינם גרים‬
‫פסולים משום שהתגיירו בפני בית דין פסול'‪.‬‬
‫קח למשל את המקרה בגללו התחילה כל המהומה‬
‫‪ -‬ביטול גירותה של האישה אותה גייר הרב דרוקמן‪.‬‬
‫היא עצמה הצהירה שהיא לא שמרה אפילו שבת‬
‫ראשונה! וכי זהו גיור?!‬
‫אם זו אכן הלכה פשוטה שאין לגייר ללא קבלת עול‬
‫מצוות‪ ,‬מה משיב הרב דרוקמן על הטענות נגדו?‬
‫זו בדיוק הבעיה‪ ,‬הוא כלל לא עונה‪ ...‬בכל הויכוחים‬
‫והראיונות‪ ,‬הרב דרוקמן כלל אינו מגיב לעניין‪ .‬כל‬
‫טיעוניו מתבססים על בכיינות וטענות מסוג 'רודפים‬
‫אותי'‪' ,‬לא מתייחסים יפה לגרים'‪ .‬אבל בכל פעם‬
‫שמנסים לדון עמו לגופם של דברים הוא פשוט נעלם‬
‫או נאלם דום‪.‬‬
‫מ בברזיל ובארגנטינה קיימת תקנה שאין עורכים‬
‫גיורים‪ ,‬אולי זהו פתרון לכל מקום?‬
‫זו אכן תקנה טובה‪ ,‬אבל לא ממש יעילה‪ ,‬כי הם‬
‫ספחת בכל המובנים‪.‬‬
‫מתקבלים במקומות אחרים‪ .‬כך שאין בעיה לנסוע‬
‫ולהתגייר במקום אחר‪.‬‬
‫עומד בראשו?‬
‫התקיימו בנו דברי חז"ל ‪' -‬קשים גרים לישראל‬
‫כספחת'‪...‬‬
‫אכן‪ ,‬אין מילה אחרת להגדיר את ‪ 40,000‬הגיורים‬
‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬ ‫ קהילות‬
 ‫המגיעות מכל העולם מתוך מטרה לברר טיבם של‬
‫גיורים ובירורי יהדות כלליים ופרטיים‪.‬‬
‫מ האם נתקלתם במקרים של גויים שסברו שהם‬
‫יהודים ולמדו במוסדות דתיים?‬
‫)כאב מתפשט על פניו של הרב אייזנשטיין וקולו‬
‫נסדק( ‪ -‬לא פעם ולא פעמיים‪ .‬הרבה יותר מכך‪ .‬בתוככי‬
‫הישיבות ובתי הספר של 'בית יעקב' התגלו מקרים‬
‫של צעירים שאמם התגיירה בעבר אבל הגיור לא היה‬
‫גיור‪ .‬הבעיה התגלתה כשהם חפצו להינשא‪ ,‬והמיועד‬
‫פנה אלינו כדי לבדוק את גיור אם המוצעת‪ .‬אבל כמה‬
‫מקרים כאלו לא באו לידי גילוי?! מאז שארגוני קירוב‬
‫הרחוקים העושים עבודת קודש הלכו וגדלו‪ ,‬כך גם‬
‫גדלה הבעיה של בעלי תשובה הבאים להשתדך עמנו‪,‬‬
‫אבל מתברר כי הם כלל אינם יהודים‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬ברוב המקרים אנו מגיירים בצנעה את הצעיר‬
‫או הצעירה‪ .‬אבל כבר היה מקרה של צעירה שעמדה‬
‫לפני נישואיה והתברר כי אמה לא התגיירה כדין‪.‬‬
‫אמנם גיירנו אותם שוב כהלכה‪ ,‬אולם החתן היה כהן‬
‫והשידוך בוטל‪.‬‬
‫מ כמה אחוזים מהבעיות אתם מצליחים לגלות?‬
‫אנחנו מצליחים לעלות אולי על אחוז אחד‬
‫מהבעיות‪.‬‬
‫מ אז לשם מה הטירחה הגדולה?‬
‫ראשית‪ ,‬מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א אמר לנו כי‬
‫הכל כדאי אפילו כדי למנוע מגוי אחד להיטמע בעם‬
‫ישראל‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הגר"ח קריסוירטה היה אומר ‪-‬‬
‫'אם תצעקו זה יעזור'! אנו מבקשים לצרף לצעקתינו‬
‫את כל הרבנים וראשי הישיבות ‪ -‬זעקו יחד עמנו‪ ,‬ואז‬
‫אולי נזכה להתקדם לעבר הפתרון‪.‬‬
‫שירותי קייטרינג‬
‫כשר למהדרין‬
‫"כינור דוד"‬
‫אירופה‬
‫שיווק מפריז לכל רחבי אירופ‬
‫עמנואל פרץ‬
‫נייד‪ +33663560643 :‬טל'‪48435756 :‬‬
‫‪+33148435756‬‬
‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬
‫ידיכם מנושאים אלה ופנו למומחים כדי שיעשו‬ ‫לגרי"ש אלישיב שליט"א את סיפור המאבק והוא אמר‬
‫עבורכם את העבודה!‬ ‫לי כי נושא הגיור הוא בבחינת 'מת מצוה' וביקשני‬
‫אני עומד גם בראש בית דין לגיור‪ ,‬אבל אנו עוסקים‬ ‫לטפל בו‪ .‬בהמשך היה זה הגר"ח קריסוירטה זצ"ל‬
‫בעיקר בגיור לחומרא ולא בגיור ראשוני‪ .‬איננו לוקחים‬ ‫גאב"ד אנטווערפן שהכיר בסכנות הגיורים המזויפים‬
‫כל תמורה בעד עבודתנו מלבד תשלום למקווה שגם‬ ‫ועמד בראש המאבק העולמי נגדם‪ .‬הוא זה שמיסד‬
‫הוא אינו עובר דרכנו‪.‬‬ ‫את פעולותינו ויסד את "ועד הרבנים העולמי לענייני‬
‫מ כיצד אתם פועלים כנגד הגורמים הסוררים?‬ ‫גיור"‪ .‬בנושא שלנו אין פוליטיקה ‪ -‬כל גדולי ישראל‬
‫אנחנו משתמשים בגורם ההרתעה‪ .‬אם אנחנו‬ ‫מאוחדים בדעה אחת כי יש לעשות הכל למען עצירת‬
‫שומעים על גורם מסויים המגייר שלא כדין‪ ,‬אנו פונים‬ ‫הגיורים המזויפים‪ ,‬וכולם תומכים ומעודדים את‬
‫אליו ומבקשים ממנו לחדול מכך‪ .‬אם הוא אינו נשמע‬ ‫פעולותינו ומטרותינו‪.‬‬
‫לבקשתנו‪ ,‬אזי בלית ברירה אנו נוקטים באמצעים‬ ‫מ באלו פעולות ויוזמות אתם נוקטים?‬
‫ומפרסמים את שמו לבל ימשיך לעסוק בגיור‪.‬‬ ‫לפני הכל‪ ,‬אנו יוצרים מוּדַעוּת‪ .‬גם ראיון זה עשוי‬
‫הרב אייזנשטיין מראה לי מודעה שנתלתה‬ ‫לתרום לענין‪ .‬אנחנו רוצים שיידע כל אחד שאסור‬
‫לאחרונה בבתי הכנסת בניו יורק ובה מופיע שמו של‬ ‫בשום פנים ואופן לסמוך על שום תעודת גיור משום‬
‫יהודי חרדי שחילק תעודות גיור לכל דכפין‪ .‬או בעצם‬ ‫מקור שהוא לפני שבודקים ומתייעצים עם ברי סמכא‪.‬‬
‫לא לכל דכפין‪ ,‬אלא לכל אחד ששילם‪' ...‬פנינו אליו‬ ‫אין לעצום את העינים ולהתחתן עם כל מי שהוריו‬
‫מספר פעמים שיפסיק להטמיע גויים בעם ישראל‪,‬‬ ‫מציגים תעודה כלשהי‪ ,‬אפשר לפנות אלינו או לכל‬
‫והוא לא שמע לנו‪ .‬מרן הגרי"ש הורה לנו כי ננקוט‬ ‫גורם מוסמך אחר‪ ,‬לבדוק ולחקור היטב בשבע בדיקות‬
‫בצעדים נגדו'‪ ,‬מסביר הרב אייזנשטיין‪' ,‬ואכן הוא פסק‬ ‫וחקירות‪ ,‬מי היו המגיירים וכיצד התבצע הגיור‪.‬‬
‫ממעלליו'‪.‬‬ ‫לשם כך אנו מוציאים לאור ירחונים‪ ,‬ודפי הסבר‪,‬‬
‫מעודדים את הרבנים יראי השמים‪ ,‬מעניקים שירותי‬
‫חדרו של הרב אייזנשטיין המשמש גם כרב שכונת‬ ‫בדיקה ויעוץ בנושאי הגיור‪ ,‬ובכלל מעמידים לרשות‬
‫מעלות דפנה בירושלים נראה כחדר מצב לכל דבר‪.‬‬ ‫הרבנים כלים להתמודד עם הבעיה‪.‬‬
‫קירותיו עמוסי ספרים מכל עבר וארגזי ענק המכילים‬ ‫שנית‪ ,‬אנו חפצים להביא לידיעת הרבנים והדיינים‬
‫אלפי תיקים ומסמכים מאיימים לכבוש כל חלקה‪.‬‬ ‫‪ -‬גיור ובירורי יהדות הם נושא מסובך מאוד‪ .‬גם‬
‫הטלפונים מצלצלים כל העת‪ ,‬ומכשיר הפקס אינו‬ ‫תלמידי חכמים מופלגים אינם מבינים בנושא אם לא‬
‫פוסק מלפלוט דפים‪.‬‬ ‫עסקו בו שנים רבות‪ .‬לא לכל אחד יש את הכלים‬
‫מ כמה בקשות מגיעות לכאן ביום?‬ ‫להגיע למקורות‪ ,‬מסמכים ועדים‪ .‬אנא‪ ,‬הניחו את‬
‫לא פחות מחמש‪ ,‬ולעתים אף יותר‪ .‬אלו בקשות‬
‫ברכת מזל טוב נאמנה‬
‫למעכת"ר הגאון האדיר איש האשכולות‬
‫מעמיד חומות היהדות באירופה על תילן‬
‫שליט"א‬ ‫ישראל יעקב ליכטנשטיין‬ ‫ה"ה הגאון הרב‬
‫רבה של קהילת בני ישראל – פדריישין בלונדון‪ ,‬אנגליה‬
‫ופה‬
‫וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬
‫ולכל משפחתו הנכבדה תחי'‬
‫לרגל נישואי בתו המשכלת תחי' עב"ג שיחי'‬
‫חת כל הימים‬
‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצ"ח רוב נחת‬
‫מועצת רבני אירופה‬ ‫ההנהלה‬
Visit the Rabbinical Forum on:
www.RCE.eu.com/RabbinicalForum
‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬ ‫ קהילות‬
 ‫חוק "מיהו יהודי" לאן?‬
‫בעקבות פסיקת בית המשפט בלונדון בעניין 'מיהו יהודי' לעניין קריטריונים לקבלה לבתי ספר יהודיים ולאור‬
‫חוק הגיור שאושר בארץ ישראל לפני כשבועיים אשר מעניק לרבנים הראשיים סמכות בלעדית בגיור ‪ -‬חזרנו‬
‫כמה עשורים לאחור וגוללנו את הפעילות דאז לתיקון חוק השבות‪ ,‬פעילות אותה הוביל שלוחם ואי"ש‬
‫אמונם של גדולי ישראל תיעוד היסטורי על פעילות פרלמנטרית ענפה שהתנהלה לפני חצי יובל שנים‬
‫מליובאוויטש‪ .‬אני רוצה להעניק לו את תיקון החוק‬ ‫מרדכי ימיני‬
‫כמתנת יום הולדת"‪ ,‬אמר הרבי ה"לב שמחה"‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬פעל הרב שפירא עם כל מרצו וכוחו הריטורי‬ ‫חוק השבות )או בשמו המוכר‪ :‬מיהו יהודי( אינו יורד‬
‫כדי לשכנע את חברי הכנסת לתמוך בחוק‪ .‬הוא נועד בין‬ ‫מסדר היום‪ .‬ימיו כימי הפרלמנט הישראלי‪ .‬גדולי ישראל‬
‫השאר עם ח"כים מהשמאל הקיצוני ושיכנע אותם שהחוק‬ ‫מזה עשרות שנים פעלו לתיקון חוק זה‪ ,‬כך שיוכר רשמית‬
‫משרת דווקא את האינטרס שלהם‪.‬‬ ‫ש"יהודי" הוא רק מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר‬
‫שיא פעילותו להשיג רוב היה זימונם של דמויות מפתח‬ ‫כהלכה‪.‬‬
‫מעולם התורה והרבנות שישבו בלשכתו וקיבלו לשיחה‬ ‫לאחרונה אישרה הכנסת בהצבעה טרומית את חוק‬
‫את חברי הכנסת המתלבטים‪ .‬כך מצא את עצמו הראשון‬ ‫הגיור‪ .‬מטרתו של החוק שאושר ברוב גדול וניכר של‬
‫לציון שנשא אז בתפקיד הרב הראשי לישראל‪ ,‬מרן הגאון‬ ‫‪ 54‬מול מתנגד בודד וללא נמנעים‪ ,‬היא לעגן בחקיקה‬
‫הרב עובדיה יוסף שליט"א יושב בלשכתו המפורסמת של‬ ‫את סמכות הרבנים הראשיים ובתי הדין הרבניים לענייני‬
‫יו"ר ועדת הכספים בכנסת הרב אברהם יוסף שפירא‪,‬‬ ‫חה"כ הרב אברהם יוסף שפירא ז"ל נואם בדיון על חוק‬ ‫גיור‪ .‬מלבד זאת מסדירה את סוגיית הגיור ע"י בתיה"ד‬
‫כשהוא לבוש בגלימת הראשון לציון ועטור במגבעת‬ ‫השבות‪) .‬צילום‪ :‬לע"מ‪ .‬חנניא הרמן(‬ ‫המיוחדים המוקמים ע"י רבני עיר‪.‬‬
‫המיוחדת ומפציר בחברי כנסת מעדות המזרח להצביע‬ ‫החוק המוצע לאישור סופי עשוי לקדם את תיקון‬
‫בעד תיקון החוק‪ ,‬תוך שהוא מרעיף עליהם ועל משפחתם‬ ‫החוק‪ ,‬עליו עמלו רבות נציגים מסורים ובראשם מי שהיה‬
‫ברכות‪.‬‬ ‫תשעת הימים שלפני תשעה באב‪ ,‬יום חורבן בית מקדשנו‪.‬‬ ‫יו"ר סיעת אגודת ישראל ושזכה לכינוי "מנכ"ל המדינה"‪,‬‬
‫כך גם זימן הרב שפירא את הגאון האדיר מי שהיה ראש‬ ‫הגמרא אומרת‪ :‬בית–מקדש שני למה נחרב?‪ ...‬משום שהיו‬ ‫ח"כ הרב אברהם יוסף שפירא ז"ל‪ ,‬שהשנה ימלאו עשור‬
‫ישיבת שפת אמת ולימים הנהיג את עדת חסידי גור בעל‬ ‫שונאים אלו לאלו שנאת חינם‪ .‬מערכת הבחירות האחרונה‬ ‫לפטירתו‪.‬‬
‫ה"פני מנחם" זי"ע‪ ,‬שישב בלשכתו ופעל נמרצות לשכנע‬ ‫לא הגבירה אהבה בין חלקי העם‪ .‬אם רוצים אנו בחיים‬
‫מתוקנים – עלינו להפגין אהבת חינם‪ ,‬וזאת נוכל להשיג‬
‫אישים שונים בעד תיקון חוק מיהו יהודי‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬הצליח הרב שפירא לגייס רוב היסטורי‬ ‫רק אם נלך בדרך התורה והיהדות – "הפוך בה והפוך בה‬ ‫הנאום הראשון שכבש לבבות‬
‫של ‪ 55‬חכ"ים בעד החוק‪ ,‬כאשר נגדו הצביעו ‪ 57‬ח"כים –‬ ‫דכולא בה"‪ .‬אני פונה כאן לכל חלקי הבית‪ ,‬ובפרט למערך‪:‬‬ ‫"כריזמה" היא מושג צמחוני אם נרצה לתאר את דמותו‬
‫והחוק נפל על חודם של שני קולות‪ ,‬למגינת לבו‪.‬‬ ‫הבה ונפגין אהבה איש לרעהו‪" .‬ואהבת לרעך כמוך" – זה‬ ‫האגדית של הרב שפירא‪ .‬כל נאום שנשא בכנסת משך‬
‫כלל גדול בתורה‪ .‬בדרך התורה והיהדות ניוושע ונזכה‬ ‫ח"כים ומאזינים רבים‪" .‬הרב שפירא מדבר עכשיו"‪ ,‬היו‬
‫לבניין בית–המקדש"‪.‬‬
‫ארבע וחצי שעות ביחידות אצל הרבי‬ ‫כאלו היו דבריו הכובשים שעשו רושם עז בקרב ח"כים‬
‫מעדכנים אנשים זה את זה כדי לא לפספס את דברי החכמה‬
‫והחן שהוצק בשפתותיו‪ .‬כבר בנאומו הראשון והחגיגי‪,‬‬
‫כחודש לאחר מכן‪ ,‬בחודש אייר תשמ"ב‪ ,‬נועד הרב‬ ‫דתיים כחילוניים‪ .‬גם בדיונים נוספים במליאת הכנסת‪,‬‬ ‫ייחד חלק מדבריו בצורך לתקן את חוק השבות‪ .‬היה זה‬
‫שפירא ביחידות במשך ‪ 4‬וחצי שעות רצופות עם הרבי‬ ‫הביא הרב שפירא את דברה של יהדות התורה בגאון‪,‬‬ ‫נאום שפתח את הלבבות מכל גווני הקשת הפוליטית‬
‫מליובאוויטש בביתו בברוקלין‪ .‬כבר בתחילת השיחה סקר‬ ‫ועשה זאת עם החן האופייני לו‪ .‬בין השאר אמר‪:‬‬ ‫ואשר התווה את דרכו המיוחדת בזירה הציבורית‪.‬‬
‫הרב שפירא בפני הרבי את הפעילות המאומצת בנושא‬ ‫"בקדנציה הזאת של הכנסת נבקש לתקן את חוק‬ ‫וכה פתח ואמר‪:‬‬
‫חוק מיהו יהודי‪ .‬הוא סיפר על מעורבותו של הרבי מגור‬ ‫השבות באופן שרק גיור שבוצע כהלכה יוכר‪ .‬אני מאמין‪ ,‬כי‬ ‫"אדוני היושב–ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪ ,‬בעלותי אל הדוכן‬
‫והתבטאותו כי רצונו להעניק לו את תיקון החוק כמתנת‬ ‫תיקון החוק יביא להקטנת הממדים הנוראים של נישואי‬ ‫לשאת את נאומי הראשון בכנסת‪ ,‬אני מקווה וכך שמעתי‪,‬‬
‫יום הולדת‪ .‬הרבי מליובאוויטש הגיב בשביעות רצון‪ ,‬אך‬ ‫התערובת‪ .‬מנהיגים יהודים לא דתיים‪ ,‬סופרים‪ ,‬עיתונאים‪,‬‬ ‫שבנאום בכורה אין מפריעים‪ .‬נשלחתי לכאן על–ידי‬
‫העיר כי "חוק מיהו יהודי אינו ענין של ליובאוויטש‪ .‬הוא‬ ‫אנשי מדע‪ ,‬הצביעו באחרונה על הסכנה העצומה הצפויה‬ ‫מועצת גדולי התורה‪ .‬כל האדמו"רים ביקשו ממני לעמוד‬
‫ענין של כלל ישראל"‪.‬‬ ‫לעמנו מההתבוללות‪ .‬לא ייתכן שמדינת ישראל תיתן‬ ‫בראש רשימת אגודת ישראל‪ .‬אינני יודע כמה זמן אעשה‬
‫יבדל"ח הרב אלימלך שפירא‪ ,‬בנו של הרב שפירא‬ ‫גושפנקה חוקית לנישואי תערובת ולגיורים פיקטיביים‪.‬‬ ‫זאת‪...‬‬
‫ז"ל‪ ,‬מספר אפיזודה מעניינת שקשורה בהצבעה המכרעת‬ ‫"לפני שבוע שמעתי חברי כנסת המתנגדים לחוק‬ ‫"בהנחייתה ובהדרכתה של מועצת גדולי התורה‬
‫לתיקון החוק בחודש ניסן תשמ"ב‪ .‬באותו זמן הוא שהה‬ ‫שהסבירו את התנגדותם בחשש שעל–ידי תיקון החוק‬ ‫תבענו את תיקונו של חוק השבות‪ ,‬באופן שייאמר בו‬
‫בסאן פאולו בברזיל‪ ,‬שם נולד בנו‪ .‬הסבא הרב אברהם‬ ‫נפגע בקהילות הרפורמיות‪ .‬הם טעו‪ .‬על אחת כמה וכמה‬ ‫בפירוש ובצורה ברורה‪ ,‬שרק מי שמתגייר כהלכה – יירשם‬
‫יוסף שפירא היה אמור להגיע לברזיל להשתתף בשמחת‬ ‫אין לזה בסיס עתה‪ .‬תיקון חוק השבות אינו דרוש רק‬ ‫כיהודי‪ .‬ראינו בכך תנאי יסודי לאחדותו של עמנו ולביצור‬
‫הברית ולשמש כסנדק‪ ,‬אך בשם ההצבעה על חוק השבות‬ ‫מבחינה סמלית‪ ,‬הוא חוט השדרה של העם היהודי‪...‬‬ ‫חומת היהדות ועם ישראל‪ .‬אין לגיור כל משמעות זולת‬
‫נבצר ממנו להגיע לשמחת הולדת נכדו‪.‬‬ ‫המשמעות ההלכתית‪ ,‬כפי שנקבע הדבר ב"שולחן ערוך"‬
‫הראביי הראשי של הקהילה הרפורמית בסאן פאולו‬
‫שמע על כך שהרב שפירא לא יוכל להגיע לשמחת נכדו‬
‫הרב הראשי בפעילות פרלמנטרית‬ ‫ובפסיקה הלכתית מדור דור‪.‬‬
‫"‪...‬כבר אמרתי בהזדמנויות רבות‪ ,‬אפשר לנהל ויכוח‬
‫בשל ההצבעה על החוק והוא התרגש נוכח פעילותו של‬ ‫הקטעים האחרונים של נאומו‪ ,‬בהם קרא לכלל חברי‬ ‫על מיהו ישראלי‪ ,‬מיהו שווייצרי ומיהו בלגי‪ .‬איך יכולה‬
‫הרב שפירא בנושא‪ .‬הראביי טרח והתקשר בעיצומו של‬ ‫הכנסת להצביע בעד תיקון החוק‪ ,‬נאמרו בתחילת חודש‬ ‫כנסת ישראל לנהל ויכוח על "מיהו יהודי"? יהודי אינו‬
‫הדיון ליו"ר הכנסת דאז‪ ,‬שבח וייס‪ ,‬וביקש למסור שלמרות‬ ‫ניסן תשמ"ב‪ .‬מי שעמד מאחורי פעילותו הנמרצת של ח"כ‬ ‫קשור בשפה העברית‪...‬‬
‫שהוא אמור להתנגד לתיקון החוק‪ ,‬השומט את הקרקע‬ ‫הרב שפירא ועודדו כל העת להניח את כל כובד משקלו כדי‬ ‫"‪...‬אני מוכרח לומר‪ ,‬ששאבנו עידוד מגישתו של ראש‬
‫מתחת לרגלי התנועה הרפורמית העולמית‪ ,‬הוא מודיע‬ ‫להביא לתיקון החוק‪ ,‬היה הרבי מגור‪ ,‬בעל ה"לב שמחה"‪.‬‬ ‫הממשלה‪ ,‬מר מנחם בגין‪ ,‬שהצהיר בהזדמנויות רבות‪,‬‬
‫חגיגית כי הוא תומך בתיקון החוק וזאת משום שהוא‬ ‫מתברר‪ ,‬כי הרבי מגור שהיה בקשרי ידידות מופלאים עם‬ ‫בכתב ובעל–פה‪ ,‬כי למיטב הכרתו והבנתו גיור פירושו גיור‬
‫מודע לסכנת ההתבוללות המאיימת על קיומו של העם‬ ‫הרבי מליובאוויטש‪ ,‬ביקש מח"כ שפירא לעשות כל מאמץ‬ ‫כהלכה‪ .‬פה אני רוצה לומר‪ ,‬אל יחשבו שראש הממשלה‬
‫היהודי‪.‬‬ ‫כדי להשיג רוב לטובת חוק מיהו יהודי‪.‬‬ ‫הסכים לעמול רק בשביל להקים את הקואליציה‪ .‬יש בידי‬
‫הרב שפירא‪ ,‬שיו"ר הכנסת העביר אליו מיידית את‬ ‫בהיותו אצל הרבי מגור‪ ,‬הופתע הרב שפירא לשמוע‬ ‫נאומו מלפני שמונה שנים‪ ,‬כאשר הוא היה באופוזיציה‪ .‬אז‬
‫המסר‪ ,‬צירף את תמיכתו של הראביי הרפורמי בהודעה‬ ‫ממנו התבטאות שכלל לא ציפה לה‪:‬‬ ‫הוא דיבר בנושא של "מיהו יהודי" למען גיור כהלכה‪...‬‬
‫פומבית במליאת הכנסת‪....‬‬ ‫"בי"א ניסן יחול יום הולדתו השמונים של הרבי‬ ‫"רבותי – ובזה אסיים – עומדים אנו בעיצומם של‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬ ‫‪ 24‬קהילות‬

 ‫רומניה‪ :‬חשד כי סטודנטים לרפואה‬
‫קנו עצמות למחקר מקבר אחים יהודי‬ ‫ברכות מאליפות‬
‫על פי דוא"ל שהתקבל במשרדי המרכז‪ ,‬סטודנטים רומנים קנו עצמות‬ ‫נשגר קדם מרנן ורבנן הרבנים הגאונים‪,‬‬
‫וגולגלות ב‪ 40-‬דולר לעצם הצדיקו את עצמם‪" :‬אלה רק עצמות של‬ ‫יושבי על מדין קהילות הקודש לרגל‬
‫יהודים" מרכז רבני אירופה חושפים היום את הפרשה המזעזעת‬ ‫השמחה השרויה במעונם‪ ,‬ה"ה‬

‫לפני כשלושה חודשים התקבלה במחלקת בתי‬

‫העלמין במשרדי מרכז רבני אירופה הודעת דואר‬
‫אלקטרוני ובה עדות שנכתבה במקורה על ידי יהודי‬ ‫הגאון רבי משה יהודה ליב לנדא שליט"א‬
‫אמריקאי שעבר להתגורר לפני כחצי שנה בעיר יאסי‬
‫)‪ (Iasi‬ברומניה‪ .‬על פי העדות‪ ,‬סטודנטים לרפואה‬ ‫רב ואב"ד בני ברק‪ ,‬ארץ ישראל‬
‫אשר לומדים באוניברסיטה בעיר ספרו לכותב לפי‬
‫תומם כי הם קונים עצמות וגולגלות אנושיות לשם‬ ‫לרגל אירוסי בנו שיחי'‬
‫מחקר מקבר אחים יהודי מתקופת השואה שנמצא‬
‫בעיירה פודו‪-‬אילואיי )‪ (Podu Iloaiei‬הסמוכה‬
‫הגאון רבי חי עמרם שליט"א‬
‫רבות על ממכר עצמות וגולגלות אנושיות‪ ,‬וזאת בניגוד‬ ‫ליאסי‪.‬‬
‫לאוניברסיטאות רבות בעולם בהן מתבצע הלימוד על‬ ‫עוד נכתב בדוא"ל כי לשאלתו "האם אין זה‬
‫חלקים מפלסטיק‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא ידעו להגיד מה מקורן‬ ‫נחשב למעשה בזוי?" ענו לו הסטודנטים "לא‪ ,‬כי אנו‬
‫של עצמות אלה‪.‬‬ ‫לוקחים רק מהעצמות של היהודים בקבר האחים"‪.‬‬ ‫דיין ומו"צ דק"ק מרסי‪ ,‬צרפת‬
‫ב‪-‬י' בסיון יצאו שני סטודנטים בשליחות מרכז‬ ‫לפי דבריהם‪ ,‬עלותה של עצם כזו היא ‪ 40‬דולר‪ ,‬את‬
‫רבני אירופה מיאסי לעיירה פודו אילואיי בכדי לנסות‬ ‫הסכום הם משלמים לעובדי בית העלמין‪ ,‬ותמורת‬ ‫לרגל חתונת בנו שיחי'‬
‫ולחקור את הנושא במקום‪ .‬בהגיעם למקום התחזו‬ ‫סכום זה הם חופרים‪ ,‬מוציאים להם עצם ו"מנקים‬
‫לסטודנטים רומנים וביקשו מהשומרת של קבר‬ ‫את העצם בצורה יפה"‪.‬‬
‫האחים לקנות כמה עצמות‪ .‬בשיחה‪ ,‬שהקלטה ממנה‬ ‫העיירה פודו אילואיי נמצאת במחוזה של יאסי‬
‫נמצאת במשרדי מרכז רבני אירופה‪ ,‬השומרת איננה‬
‫מכחישה את דבר ממכר העצמות‪ ,‬ובמהלך כל השיחה‬
‫במרחק של חצי שעה נסיעה מהעיר‪ .‬ב‪ 30-‬ביוני ‪,1941‬‬
‫אחת מ"רכבות המוות" שיצאו מיאסי לאחר "פרעות‬
‫הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א‬
‫יאסי" ‪ -‬בהם נרצחו למעלה מ‪ 14,000-‬מיהודי העיר‬
‫היא מפנה אותם לבעלה‪.‬‬
‫סטודנט יהודי לרפואת שיניים ביאסי אשר נכח‬ ‫על ידי חיילים גרמנים בשיתוף אזרחים רומניים‬ ‫דומ"צ בביד"צ של מרן הגר"ש ואזנר שליט"א‬
‫בשיחה עם השומרת סיפר כי היה נראה בברור כי היא‬ ‫‪ -‬הגיעה לפודו‪-‬אלואיי‪ .‬במהלך הדרך נספו ‪1,194‬‬
‫חוששת ומסתירה משהו‪ .‬הוא ביקש שלא לחשוף את‬ ‫קורבנות יהודיים בעקבות החום והצמא‪ .‬בהגיעם‬ ‫ראש ישיבת חוג חת"ס ורב מערב בני ברק‬
‫שמו מחשש להתנקלויות מצד סטודנטים ומצד הנהלת‬ ‫לפודו‪-‬אילואיי קבוצות של צוענים ושל איכרים‬
‫האוניברסיטה עם פרסומה של הפרשה‪.‬‬ ‫פשטו על הגוויות‪ ,‬כדי לגנוב מהם את שארית הבגדים‬ ‫לרגל אירוסי בתו תחי'‬
‫העיר יאסי )נכתב‪ :‬י ַאשִׂי( ברומניה ידועה במספר‬ ‫ואת שיני הזהב‪ .‬קורבנות אלה נקברו בקבר האחים‬
‫הרב של מוסדות להשכלה גבוהה שקיימים בה‪,‬‬ ‫בעיירה‪.‬‬
‫בזכותם מהווה העיר מוקד משיכה לאלפי סטודנטים‬ ‫מייד עם הגעתו של האימייל ולאחר שכל הניסיונות‬
‫מכל רחבי העולם‪ .‬בולטת בהם היא האוניברסיטה‬ ‫ליצור קשר עם כותב האימייל כשלו‪ ,‬פנו נציגי מרכז‬
‫רבני אירופה למספר סטודנטים יהודים אשר לומדים‬
‫הרה"ג שמואל כצמאן שליט"א‬
‫ללימודי רפואה ורוקחות על שם "‪."Gr. T. Popa‬‬
‫באוניברסיטה לומדים כ‪ 50-‬סטודנטים יהודים‪ ,‬רובם‬
‫מישראל‪.‬‬
‫באוניברסיטה לרפואה במטרה לבדוק את הנושא‪ .‬אלה‬
‫אישרו כי ברחבי האוניברסיטה מתנוססות מודעות‬
‫רבה של האג‪ ,‬הולנד‬
‫לרגל הכנס בנו בעול תומ"צ‬

‫הרב יוסף יצחק וולף שליט"א‬

‫רבה של חרסון‪ ,‬אוקראינה‬
‫לרבל הכנס בנו בעול תומ"צ‬

‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצאי‬

‫חלציהם רוב נחת מתוך בריות‬
‫מחירים אטרקטיביים‬ ‫גופא ונהורא מעליא כל הימים‬
‫טל'‪+972-8-9300633 :‬‬ ‫המברכים בכל לב‪ ,‬ההנהלה‬
‫‪E mail: info@ame.co.il‬‬
‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬
 ‫פרוייקט‬
‫ל‬
‫שצביועןי מלאות‬
‫לפרוץ ם שנה‬
‫יהודי שואת‬ ‫תיעוד‬
‫ניצולים‬
‫אירופה‬

‫תשובת המחץ‬
‫למכחישי השואה‬
‫גם חלוף הזמן‪ ,‬שבעה עשורים‪ ,‬אין בו כדי לעמעם או לטשטש במשהו את היקף הטרגדיה‪,‬‬
‫החמורה שבזוועות תולדות האנושות שעברה על העם היהודי אשר איבד בה שליש מבניו‪.‬‬
‫אלף ראיונות תיעודיים עם ניצולי שואה שומרי מסורת‪ ,‬אודים מוצלים מאש התופת‪ ,‬אחד‬
‫מעיר ושניים ממשפחה‪ ,‬שמורים באגף מיוחד של "גנזך קידוש השם" בבני ברק בהנהלתו של‬
‫הרב דוד סקולסקי‪" .‬המחדל החמור הוא‪ :‬למה זה לא נעשה לפני שנים רבות?"‪ .‬ומה עובר על‬
‫המראיינים הנחשפים לתיאורים מזוויעים של קרבנות השואה‪.‬‬
‫ן ש‪ .‬פכטר ן‬

‫כשהלכתי למרכז קניות‪ .‬איך אני יכולה לעשות שופינג‬
‫כשאלפי גופות נרצחו שם באירופה? נכנסתי לפרויקט‬
‫באובססיה והתחלתי לראיין אנשים בלי הכרה‪ .‬פגשתי‬
‫אנשים שהגיעו לעמדות מפתח‪ ,‬אנשים שהדחיקו את‬
‫הזיכרונות‪ .‬אבל הבינו שחייבים להשאיר מזכרת"‪.‬‬
‫טלי החליטה מיוזמתה להגיש לבני המשפחה של‬
‫אותם ניצולי שואה שראיינה‪ ,‬אלבום ערוך ומודפס של‬
‫הסיפור האישי שלהם‪.‬‬
‫מדובר בעבודת נמלים של ממש‪ ,‬בהתנדבות‬
‫אמיתית‪ ,‬עטופה בלהט של אמונה‪.‬‬
‫"אני חושבת שזה היה הדבר הכי חשוב ומשמעותי‬
‫שעשיתי בחיי!" מעידה טלי‪.‬‬
‫"עד היום אני שומרת מכתבים מילדי הניצולים‬
‫הפגישה איתה ערערה אצלי יסודות עמוקים של‬
‫אמון במדינה‪ ,‬אמון בכל מה שהאמנתי עד היום‬
‫הזה‪.‬‬
‫"בתחילת השיחה שלנו אמרה האישה שהיא לא‬
‫זוכרת תאריכים ואולי גם האירועים היטשטשו‬
‫במוחה‪ .‬ברגע שהמצלמה הופעלה היא התחילה לספר‬
‫ולספר בלי הפסקה‪.‬‬
‫לפתע היא זכרה כל תאריך‪ ,‬כאילו חיה את הכל‬
‫מחדש‪.‬‬
‫"ישבתי מולה‪ ,‬המצלמה צילמה ואני הקשבתי‬
‫והצטמררתי‪ .‬קשה היה לי להאמין‪ .‬פתאום קלטתי‬
‫את גודל הטרגדיה של העם שלי ‪ -‬העם היהודי‪.‬‬
‫"כשיצאתי מהבית שלה חשתי אשמה בעיקר‬
‫"נתקלתי במודעה שחיפשה מתנדבים המעוניינים‬
‫לראיין ניצולי שואה‪ .‬עד אז לא היה לי כל זיקה לנושא‬
‫השואה"‪ ,‬פותחת טלי את סיפורה האישי שנרקם‬
‫בסיפוריהם של ניצולי שואה‪.‬‬
‫"גדלתי בקיבוץ חילוני‪ .‬כשסיימתי תיכון למדתי‬
‫צילום ועריכת סרטים‪ .‬המודעה הציתה אצלי רצון‬
‫לעשות משהו אחר‪ .‬יצרתי קשר והתחלתי את הפרויקט‬
‫הזה ‪ -‬והמדהים הוא שבעקבות תיעוד ניצולי השואה‬
‫שיניתי את אורח חיי מן הקצה אל הקצה"‪.‬‬
‫הפגישה הראשונה של טלי נערכה עם ניצולת שואה‬
‫שהתגוררה בדירת חדר קטנה ומוזנחת‪.‬‬
‫"אותה אישה ערירית הרגישה כי ימיה ספורים וכי‬
‫היא רוצה להשאיר חותם בעולם‪.‬‬

‫הנעשה והנשמע תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬ ‫‪26‬‬

 ‫לגעת‬
‫בהיסטוריה‬
‫פרקים מהעבר היהודי באירופה‬

‫אחד הראיונות עם ניצול שואה‪) .‬צילום‪ :‬גנזך קידוש השם(‬

‫אחרי שראיינו שניים‪-‬שלושה ניצולי שואה‪ ,‬ההיענות‬ ‫מחזיק בידיו ממצלמת וידיאו ועד מצלמה דיגיטלית‪,‬‬ ‫שבהם הם מודים לי על המזכרת המתועדת שנשארה‬
‫גברה‪" .‬אנשים שמחו להתראיין"‪ .‬הוא נזכר‪.‬‬ ‫מה שמאפשר זמינות לערוך ראיונות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫להם לזכר הוריהם שנפטרו‪ .‬בעיני אין דבר חשוב‬
‫בעבר העלות הייתה גבוהה ונוסיף לכך את העובדה‬ ‫מזה! זו מורשת לדורות הבאים‪ ,‬ולכל אותם מכחישי‬
‫הכשרת מראיינים‬ ‫כי יהודים חרדים לא תמיד הסכימו להתראיין‬ ‫שואה מרשעי האומות"‪.‬‬
‫לוידיאו‪.‬‬ ‫תקופת ההתנדבות של טלי חלפה לה‪ ,‬כיום היא‬
‫"הכנו רשימות של ניצולי שואה פוטנצאליים‬ ‫"בזמנו"‪ ,‬ממשיך לשחזר הרב סקולסקי‪" ,‬פנו‬ ‫עסוקה בבניית הבית היהודי שלה‪.‬‬
‫אליהם פנינו‪ .‬מי שהיסס זכה למנת שכנוע‪.‬‬ ‫אלי מעמותה ויזואלית להנצחת השואה של סטיבן‬ ‫"אין לי ספק כי לולא גביתי עדויות מאותם‬
‫"תראו‪ ,‬הדור הצעיר שומע שיש הכחשת שואה‪,‬‬ ‫שפילברג ואחר כך פנו אלי גם מ'יד ושם'‪ .‬הרעיון‬ ‫ניצולים לא הייתי נמצאת במקום בו אני עומדת"‪.‬‬
‫הדור הצעיר אינו מודע לסיפורים שלכם‪ ,‬ובטח‬ ‫היה לגבות עדויות בוידיאו מניצולי שואה שומרי‬ ‫בגנזך קידוש השם בבני ברק אפשר למצוא מאות‬
‫שלא ידעו אם לא תספרו‪ .‬למכחישי השואה יש‬ ‫מסורת"‪.‬‬ ‫עדויות שתועדו על ידי אנשים שהוכשרו לשם כך‪.‬‬
‫כסף לעשות תעמולה‪ .‬למען הדור הצעיר אתם‬ ‫כצעד ראשון פנה הרב סקולסקי אל הרבנים‪.‬‬ ‫הרב דוד סקולסקי מנהל "גנזך קידוש השם" בבני‬
‫חייבים לספר"‪.‬‬ ‫הפסיקה הייתה חד משמעית‪" .‬לא רק שמותר‪ ,‬זו‬ ‫ברק מספר על התהליך שעבר‪.‬‬
‫וכך בשיטת חבר‪-‬מביא‪-‬חבר הגיעו הניצולים‬ ‫מצווה גדולה"‪ ,‬אמרו הרבנים‪ .‬הרב סקולסקי הוציא‬ ‫"השאלה היא לא לשם מה גובים עדויות"‪ ,‬מסביר‬
‫להתראיין‪" .‬הגענו למצב בו היינו מוצפים‬ ‫מכתב תמיכה והפרויקט יצא לדרך‪.‬‬ ‫הרב סקולסקי‪" .‬המחדל החמור הוא‪ :‬למה זה לא‬
‫במרואיינים"‪ ,‬מספר הרב סקולסקי‪.‬‬ ‫אחד מהרבנים הגדולים התבטא כששמע על‬ ‫נעשה לפני שנים רבות? כמה חומר חשוב ומידע‬
‫"גייסנו כוח אדם מעולה‪ ,‬העברנו אותם קורסי‬ ‫המיזם‪" :‬חבל‪ ,‬חבל‪ ,‬שאבא שלי הלך לעולמו סיפורים‬ ‫בעל ערך אבד כתוצאה מאי‪-‬גביית עדויות של אותם‬
‫הכשרה‪ ,‬עבדנו בשיתוף עם 'יד ושם' וכן עם מכון‬ ‫מדהימים שסיפר לנו חבל שזה לא מתועד"‪.‬‬ ‫ניצולי שואה שרבים מהם כבר אינם בין החיים"‪,‬‬
‫"יד זהבה"‪ ,‬חפשנו לראיין כמה שיותר ניצולים‪ .‬הרי‬ ‫אם בתחילה נתקל הפרוייקט בהסתייגות גדולה‪,‬‬ ‫אומר הרב סקולסקי‪.‬‬
‫מדובר בפעולות הצלה‪ ,‬שכן אם לא תעשה יהיה‬ ‫"כיום המציאות שונה‪ .‬כיום כמעט כל אחד‬
‫מאוחר מדי"‪.‬‬

‫הנעשה והנשמע תמוז ‪ -‬אב תשס"ט ‬


‫הקושי לראיין ניצולים‬
‫ומאחורי המצלמה עומדים אנשים‪ ,‬כאלה‬
‫שמתנדבים‪.‬‬
‫מה עובר עליהם? האם התיעוד הזה בניגוד‬
‫לתיעודים אחרים משאיר חותם עמוק בלב? גורם‬
‫לזעזוע?‬
‫"כל אחד מגיב אחרת"‪ ,‬מסבירה לי לאה שני‪ ,‬מי‬
‫שעמדה לא אחת מאחורי המצלמה וכיום היא מכשירה‬
‫מתנדבים שרוצים לראיין ניצולי שואה ועורכת‬
‫מפגשים למתנדבות לקראת השיחות עם הניצולות‪.‬‬
‫"ישנם כאלה שמרגישים שליחות אמיתית בעיסוק‬
‫כגון זה ואחרים שנכנסים לעניין ולוקחים זאת באופן‬
‫אישי יותר‪.‬‬
‫ספרה לי אחת המתנדבות שלאחר שגבתה עדות‬
‫מאחת הנשים שעברה חוויות קשות במחנה אוושוויץ‬
‫היא החלה לסבול מסיוטי לילה וביעותים‪ .‬הייתה אחת‬
‫שהחלה לאגור אוכל ולהחביא בארונות‪ ,‬חוששת כי‬
‫אולי השואה יכולה לחזור באופנים שונים‪.‬‬
‫היו מקרים קיצוניים יותר בהם ספרה לי אחת‬
‫המתנדבות שהיא נאלצה לקבל טיפול פסיכולוגי‪,‬‬
‫העבודה טבעה בה חותם עמוק מדי‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬ישנם מראיינים שלצד השליחות העמוקה‬
‫והרצון לתעד את ההיסטוריה עבור הדור הבא‪ ,‬רואים‬
‫בזה עבודה לכל דבר‪ .‬הם מסוגלים להתנתק רגשית וגם‬
‫מול סיפורים קשים במיוחד הם מצליחים לבצע את‬
‫ההפרדה הנכונה‪ ,‬הפרדה בין שכל לרגש‪.‬‬
‫אילו פחדים היו לאנשים המתנדבים לקראת‬
‫המפגשים והשיחות?‬
‫הפחד של כל צד היה שההקשבה לצד השני תבטל‬
‫את הלגיטימציה של העמדה שלו‪ ,‬את‬
‫החוויות‪ ,‬את הרגשות‪ ...‬לדעתי זה היה הפחד‬
‫המרכזי בקרב שני הצדדים‪ .‬ההצלחה הייתה שהם‬
‫הצליחו להקשיב זה לזה ולא לבטל את הלגיטימציה‬
‫של אף אחת מנקודות המבט‪ .‬מאוד קשה להכיל את‬
‫הסיפורים‪ .‬אי אפשר לצפות שזה יקרה אחרי מפגש‬
‫אחד‪.‬‬
‫במהלך ראיונות מסוימים היה מעניין לראות את‬
‫ייצוג הדורות‪ .‬במשפחה ‪ -‬סבא‪ ,‬בן ונכד‪ ,‬או ‪ -‬סבתא‪,‬‬
‫בת ונכדה‪ .‬אפשר היה להבחין באפשרויות השונות‬
‫שטמונות בשוני בין הדורות‪ .‬דור הסבים מאוד‬
‫קשור למאורעות העבר‪ ,‬אבל לדור הנכדים יש צורת‬
‫התבוננות שונה‪.‬‬
‫אולי צריך לעשות פרויקט כזה כך שיהיה בין‪-‬דורי…‪.‬‬
‫מעלה לאה אפשרות נוספת‪.‬‬
‫אז אם חשבתם שמדובר נטו בעבודה חד צדדית‪ ,‬בו‬
‫המרואיין מדבר והמראיין רק מקשיב‪ ,‬הרי שטעיתם‪.‬‬
‫מדובר בכל זאת בדיאלוג‪ ,‬גם אם דיאלוג סמוי הנמצא‬
‫מתחת לפני השטח‪ .‬הוא יכול לצוף ולעלות בהקשרים‬
‫רבים‪.‬‬
‫על דבר אחד מסכימים כל אילו שעמדו מאחורי‬
‫המצלמה‪ ,‬הסריטו והקשיבו‪ .‬הם לא היו מוותרים על‬
‫החוויה הזו‪ .‬מדובר בשליחות אמיתית‪ ,‬במלאכת קודש‬
‫של ממש‪ .‬על ידי תיעוד ההיסטוריה גם הם "עושים‬
‫היסטוריה"‪.‬‬
‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬
‫ההומור בשואה ‪ -‬ראיון מסוג אחר‬
‫תזה מעניינת שנערכה באוניברסיטת תל אביב ופורסמה בשנת ‪ 2000‬ביקשה לבחון את שאלת‬
‫השימוש בהומור כמנגנון הגנה בשואה‪ .‬החוקרת‪ ,‬ד"ר חיה אוסטרובר‪ ,‬ראיינה ‪ 84‬ניצולי שואה כדי‬
‫לחקור ולהבין את סוגי ההומור והצחוק‪ ,‬ותפקידם בתקופת השואה‪ .‬התברר‪ ,‬כי סוג ההומור שרווח‬
‫במיוחד היה הומור עצמי‪ .‬ההומור העצמי היה זה שהשאיר את חלקם שפויים‪.‬‬
‫אוסטרובר כתבה‪" :‬בחקר ההומור בשואה אנו לא צוחקים על הקורבנות או על סבלם‪ ,‬אנו‬
‫פשוט מכירים שהצחוק היה חלק מחייהם‪ ,‬חלק שהוזן וטופח על ידי סבלם‪ .‬הם מצאו הומור בכל‬
‫האספקטים של קיומם המשובש‪ .‬כאשר קורבנותיו של היטלר בעצמם צחקו במצבם הקשה‪ ,‬כמו‬
‫שרבים עשו כדי לשמור על שפיות דעתם‪ ,‬הם פתחו את הדלת לאחרים לחקור זאת"‪.‬‬
‫אחד הניצולים התבטא בזמנו‪" :‬לא רציתי לספר‪,‬‬
‫אבל מאחר שר' דוד סקולסקי הסביר לי את חשיבות‬
‫העניין לא יכולתי לסרב‪.‬‬
‫את חשיבות העניין הוא מתאר תוך כדי סיפור‬
‫מרגש‪" .‬לא אחת‪ ,‬מגיעים אלי נכדים של ניצולי שואה‬
‫שהתראיינו‪ .‬באחת הפעמים הגיעו אלי נכדים שסבם‬
‫שהתראיין נפטר‪.‬‬
‫"אין לנו מלים להודות לך‪ ,‬לא היינו יודעים על סבא‬
‫שלנו לולא התיעוד המוקלט‪" ,‬ביאהרצייט" של הסבא‬
‫אנחנו פותחים את הקלטת"‪.‬‬
‫סיפור נוסף שנחרת בלבו שייך ליהודי שהתראיין‬
‫לאחר שכנועים רבים‪ .‬אבל היה לו תנאי אחד‪ :‬שלא‬
‫"מתוך העדויות הללו הפקנו סרטי תיעוד‬ ‫נראה לילדיו או נכדיו את הקלטת עד אחרי המאה‬
‫היסטוריים – חינוכיים‪ ,‬חלקם בשיתוף עם מכללת‬ ‫העשרים שלו‪.‬‬
‫ירושלים"‪ ,‬מסכם הרב סקולסקי‪.‬‬ ‫לאחר שהתראיין‪ ,‬הנכדים באו מספר פעמים ולחצו‪,‬‬
‫התחננו‪" :‬תראה לנו את זה‪ ,‬לא נספר לו"‪ ,‬אבל הייתי‬
‫בעיר הרצליה בארץ ישראל פועל מועדון לניצולי‬ ‫נאמן‪ .‬בן אדם סמך עלי ועלי לקיים את הבטחתי‪.‬‬
‫שואה‪ ,‬שם מצאו דרך מקורית לתיעוד והנצחה של‬ ‫עד שיום אחד קיבלתי טלפון ממנו‪" .‬טוב‪ ,‬תראה‬
‫ניצולי השואה‪.‬‬ ‫להם פעם אחת‪ ,‬הנכדים לוחצים‪ ."...‬והנכדים באו‬
‫הם הוציאו ספר אלבום‪ ,‬שהוא מהווה מסמך זיכרון‬ ‫לכאן‪ ,‬מרוגשים צפו בקלטת תוך שהם ממלמלים "טוב‬
‫לניצולי השואה תושבי הרצליה‪ ,‬לבני משפחתם‬ ‫שהוא התראיין‪ ,‬אחרת זה היה יכול ללכת לאיבוד"‪.‬‬
‫לתושבים ולרשות המקומית‪.‬‬ ‫ניצול שואה נוסף זכה למנת שכנוע ולבסוף הסכים‬
‫בעזרת מתנדבים החליטה מנהלת המועדון להנחיל‬ ‫להתראיין‪ .‬יום לפני הראיון‪ ,‬התקשרה אשתו אל הרב‬
‫את מורשת ניצולי השואה תוך העברת מסר חינוכי‬ ‫סקולסקי‪" :‬אני רק רוצה להזהיר אותך‪ ,‬כשבעלי נכנס‬
‫לדורות הבאים לתעד את הסיפורים‪ ,‬שיהיה תיעוד‬ ‫לאווירה של אותם ימים הוא אינו חש בטוב‪ ,‬תיקח‬
‫זמין במערכת העירונית‪.‬‬ ‫את זה בחשבון‪ ,‬אם הוא לא ירגיש טוב זה באחריותך‬
‫ספריות בתי הספר‪ ,‬ספריות ציבוריות עירוניות‪.‬‬ ‫בלבד"‪.‬‬
‫"לזכור ולא לשכוח"‪ ,‬זהו המוטו‪ ,‬הרעיון שעמד‬ ‫"באותו הרגע"‪ ,‬מעיד הר' סקולסקי "אמרתי לה‪,‬‬
‫מאחורי היוזמה‪ ,‬להעביר מסר כללי של הערכה וכבוד‬ ‫שלום‪ .‬אני לא מעוניין לראיין אותו‪ .‬לא אקח אחריות‬
‫כלפי ניצולי השואה‪ ,‬לאתר ניצולי שואה שעדיין אינם‬ ‫לגרום ליהודי לא להרגיש טוב"‪.‬‬
‫מוכרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬להציע להם את השירותים הקיימים‬ ‫אבל אותו יהודי יצר קשר ואמר לו‪ ,‬תשמע‪ ,‬יש לי‬
‫עבורם בעיר‪.‬‬ ‫סיפורים על הווי החיים היהודי בלודז' לפני עלות‬
‫גם במקומות נוספים בארץ ובעולם יזמו מוסדות‬ ‫הכורת הנאצי עליה‪ .‬על זה אני מוכן ורוצה לספר‪.‬‬
‫חינוך פרויקטים מן הסוג הזה‪.‬‬ ‫"אדרבה"‪ ,‬הצעתי לאותו יהודי‪" .‬הוא אכן הגיע עם‬
‫יעקב הלר מלוס אנג'לס שעבד עם בני נוער סיפר‬ ‫אשתו‪ ,‬הוא התחיל לספר על החיים בלודז' ומבלי‬
‫לי על יוזמה בה נקט‪" .‬הצעתי לנערים לחפש ניצולי‬ ‫להתכוון‪ ,‬נסחף וסיפר גם את סיפורו האישי מתקופת‬
‫שואה ולראיין אותם‪ .‬הרעיון היה לתת להם פרופור־‬ ‫המלחמה"‪.‬‬
‫ציות על חייהם שלהם ומאידך לחנך אותם לערכים"‪.‬‬
‫הפרויקט הוכתר בהצלחה רבה‪.‬‬ ‫אלף סיפורים –‬
‫לדבריו‪ ,‬לא כל אחד מסוגל לבצע את העבודה‪.‬‬ ‫תיעוד לדורות‬
‫"חייבים להכשיר את האנשים המעוניינים לבצע‬ ‫כיום שמורים אצלו קרוב לאלף קלטות של‬
‫עבודה זו‪ ,‬שכרוך בה מאמץ נפשי אדיר ‪ -‬ואם לא‬ ‫מרואיינים‪ ,‬אלפי סיפורים שהיו במשך שנים טמונים‬
‫יודעים לקראת מה הולכים הפגיעה יכולה להיות‬ ‫עמוק בלב‪ .‬זיכרונות כואבים‪ ,‬תיעוד לדורות‪.‬‬
‫לעיתים בלתי הפיכה"‪.‬‬
‫הנעשה והנשמע תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬ ‫‬
 ‫מדור פרסומי‬
‫'אייר מייל אקספרס' ‪ -‬מתמחה בדיוור בינלאומי‬
‫כמותי ובשילוח מישראל במחירים אטרקטיביים‬
‫שירותי דואר ושילוח בינלאומיים לארגונים במחירים ללא תחרות! * החברה מעניקה שירותי ערך מוסף כמו עיטוף‪ ,‬ביול‪,‬‬
‫דיוור לכל יעד בעולם‪ ,‬ללא שביתות ועיצומים ועמידה בתור‪ ,‬והכל באמצעות הדואר הצרפתי‪ ,‬אחד הגדולים בעולם‬
‫הדרך הטובה והיעילה למשלוח שטריימלעך לחו"ל‪,‬‬
‫כדי שהסחורה תגיע שלימה‪ ,‬ללא פגיעה כלשהי?‬
‫כמה מכם יודעים‪ ,‬למשל‪ ,‬שמשלוחם של ארבעת‬
‫המינים לחו"ל‪ ,‬כרוך לעתים בבעיות קשות‪ ,‬כמו מכס‪/‬‬
‫בטחון‪/‬משרד החקלאות‪ ,‬ועוד? והרי עד שלא פותרים‬
‫את כל הבעיות על הצד הטוב‪ ,‬אי אפשר לשלוח את‬
‫הסחורה‪ .‬מה יעשה סוחר אתרוגים שאינו מצוי בעסקי‬
‫הדיוור לחו"ל? ‪ -‬אייר מייל אקספרס היא הכתובת!‬
‫סוחרי אתרוגים רבים נמנים עם לקוחותיה של‬
‫החברה‪ ,‬ביודעם שרק באמצעותה יוכלו להתגבר על‬
‫כל הבעיות הנ"ל‪ ,‬כולל שרות חבילות ומטענים מדלת‬
‫לדלת‪ ,‬העברת המטענים בביטחון‪ ,‬באמינות ובמחירים‬
‫האטרקטיביים ביותר‪ .‬לקוחות החברה 'מנקים את‬
‫הראש' מהסחבת‪ ,‬מהשביתות והעיצומים הנהוגים‬
‫לעתים תכופות ברשויות הדואר בישראל‪.‬‬
‫החברה עוקבת אחר כל דברי הדואר שנשלחו‬
‫על ידה‪ ,‬וכל לקוח מקבל רשימה מפורטת ובה דברי‬
‫הדואר שלא הגיעו ליעדם‪ ,‬כדי שיוכל לתקן או לעדכן‬
‫את הכתובות שבידו‪ .‬המשלוח נארז באיכות גבוהה‪,‬‬
‫בתוך קופסאות קרטון מיוחדות השומרות על שלמותו‬
‫של המשלוח‪ ,‬כדי שלא יתקמט ויימעך בעשותו את‬
‫הדרך הארוכה אל מעבר לים‪ .‬הכמות נשקלת ונבדקת‪,‬‬
‫והלקוח יכול לקבל מעקב על החומר ששלח‪.‬‬
‫איך כל זה מתבצע מבחינה תפעולית? ‪ -‬רק‬
‫טלפון אחד למשרד החברה‪ ,‬ואנשיה ידאגו כבר לכל‬
‫השאר‪ ,‬החל מאיסוף המשלוח מבית הדפוס‪ ,‬הובלתו‬
‫אל החברה‪ ,‬ושילוח המטען לשדה התעופה‪ ,‬כשהוא‬
‫ארוז‪ ,‬ממוין ומוכן להפצה‪ .‬לאחר שהדואר ממוין‬
‫למדינות השונות‪ ,‬ארוז על גבי משטחים‪ ,‬הוא נשלח‬
‫לשדה התעופה‪ ,‬ומועמס על טיסה ישירה של 'אל‬
‫על' לפריס‪.‬‬
‫יצויין שאם הלקוח רוצה לשלוח סחורה או מסמכים‬
‫חשובים ויקרי ערך‪ ,‬ומעוניין בביטוח‪ ,‬יש לו אפשרות‬
‫קלה ונוחה להסדיר את עניין הביטוח בה‪-‬בעת שהוא‬
‫מתקשר לשירות הלקוחות של החברה לקביעת זמן‬
‫איסוף‪ ,‬או על ידי מילוי טופס ההזמנה‪ ,‬וציון ערך‬
‫הסחורה המבוטחת או המוצהרת‪ ,‬במטבע מקומי‪.‬‬
‫'אייר מייל אקספרס' התפתחה באופן מרשים‬
‫בשנתיים האחרונות‪ ,‬וחנכה מרכז לוגיסטי חדיש‬
‫בצרפת‪ ,‬ומשרדים חדשים ומפוארים בנס ציונה‪.‬‬
‫החברה גם הטמיעה מערכת מידע המאפשרת שקיפות‬
‫והתראות לפריט מרגע ההזמנה ועד מסירתו ליעד‬
‫הסופי‪.‬‬
‫'אנחנו נמצאים בפתחה של תקופה משקית חדשה‬
‫שתאפשר צמיחה במשק הישראלי‪ .‬לאחר המיתון‬
‫הנוכחי תחל "התעוררות" חדשה‪ ,‬ואייר מייל אקספרס‬
‫נערכת בהתאם‪ .‬בחרו בנו כמשלחי הדואר הבינלאומי‬
‫שלכם‪ ,‬שתפו אותנו באתגרים ובחזון שלכם‪ .‬העולם‬
‫ייעשה אז עבורכם לכפר גלובלי קטן'‪.‬אומר המנכ"ל‬
‫שלמה עיני‪ ,‬ומבטיח שהחברה תשים דגש רב במציאת‬
‫הזדמנויות עסקיות חדשות‪ ,‬ובכלל זה פעילויות בענף‬
‫שילוח הדואר הבינלאומי וגיוס לקוחות אסטרטגיים‪,‬‬
‫ותמשיך במצויינותה לפיתוח אפיקי שירות ופיתוח‬
‫חדשים‪.‬‬
‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬
‫מייל‪-‬אקספרס'‪ ,‬והם כבר יסבירו לך‪ ,‬בפרוטרוט‪ ,‬למה‬ ‫'דינר'‪ .‬איזה מנהל מוסד לא מכיר את המונח הזה?!‬
‫כדאי לשלוח את דברי הדואר לחו"ל באמצעותה‪.‬‬ ‫הרי בהצלחתו או באי‪-‬הצלחתו של ה'דינר'‪ ,‬תלוי‬
‫כמו למשל‪ ,‬הוועד הארצי להצלת משפחות ]שמרכזו‬ ‫לפעמים כל עתידו של המוסד‪ ,‬ולכן גם מתכוננים‬
‫בירושלים[‪ ,‬המעביר את דברי הדואר המרובים שלו‬ ‫לקראתו זמן רב לפני כן‪ .‬ברם‪ ,‬במקרה שבו אנחנו‬
‫לחו"ל באמצעות אייר מייל אקספרס‪.‬‬ ‫עוסקים‪ ,‬קיומו של ה'דינר' נחת על הנהלת המוסד‬
‫הטיפול בדברי הדואר נעשה באופן יעיל ומסודר‪,‬‬ ‫באופן פתאומי‪ ,‬עקב הסכמתו של אחד התורמים‬
‫ובצורה שאינה מאפשרת טעויות כלשהן‪ .‬אנשי החברה‬ ‫להשתתף בו‪ ,‬והלוגיסטיקה התנהלה בצורה בהולה‪,‬‬
‫אוספים את דברי הדואר מהלקוחות ללא תשלום‪,‬‬ ‫מה שנקרא 'להתחיל ברגל שמאל'‪.‬‬
‫מביאים אותם למרכז תפעול‪ ,‬שם ממיינים ומביילים‪.‬‬ ‫עיקרה של ההכנה היה נעוץ במשלוח מאות‬
‫לאייר מייל אקספרס גם פיתוח חדשני שלא קיים באף‬ ‫המכתבים לתורמים בחו"ל‪ .‬המכתב נשא עימו את‬
‫חברה בישראל ‪ -‬הטבעת 'ברקוד' ממוחשב המאפשר‬ ‫ההודעה על ה'דינר' והזמנת כבוד להשתתף בו‪ .‬על‬
‫שליטה על דואר חוזר‪.‬‬ ‫שולחנו של מנהל המוסד הוערמו כל המכתבים‪ ,‬והוא‬
‫שרות אחר‪ ,‬ייחודי לחברה הוא מאגר כתובות של‬ ‫פשוט לא מצא את ידיו ואת רגליו‪ ,‬וכמעט שנטש‬
‫‪ 70.000‬כתובות של תורמים פוטנציאליים בצרפת‪.‬‬ ‫את המערכה‪ ...‬למרות שמנהלי מוסדות מכירים כבר‬
‫המאגר ניתן לרכישה והוא המעודכן ביותר מסוגו‪.‬‬ ‫את התופעה הזו ומורגלים אליה‪ ,‬אין הם מסוגלים‬
‫מדובר אמנם ב'טיפ'‪ ,‬אבל מי שנצרך לו יודע את‬ ‫לפעמים להתמודד עימה‪ .‬אם היה בא מאן‪-‬דהוא מן‬
‫חשיבותו העצומה לכל מנהל מוסד‪ .‬לא קל בתקופה‬ ‫הצד‪ ,‬ומסייע להם‪ ,‬הם היו מודים לו מקרב לב‪ ...‬וזה‬
‫כשלנו להשיג מאגר ענק שכזה של תורמים במדינה‬ ‫קורה כאשר על שולחנם העמוס בלאו‪-‬הכי‪ ,‬מצטבר‬
‫אחת‪.‬‬ ‫עומס ענק של מכתבים האמורים להגיע לארצות חוץ‪,‬‬
‫מכתבים מצד אחד‪ ,‬וחבילות מצד שני‪ .‬ראשי‬ ‫ומסווגים על ידם כ'דחופים ביותר'‪.‬‬
‫חסידות גדולה‪ ,‬שקיימו כינוס המוני בארה"ב‪ ,‬והיו‬ ‫זה בדיוק מה שקרה בסיפור שלפנינו‪ .‬וזו היתה‬
‫אמורים להוביל לצורך זה חומר פרסומי ושלטי‪-‬ענק‬ ‫שעתה היפה של חברת 'אייר מייל אקספרס' ש'הוזעקה'‬
‫מארץ ישראל‪ ,‬הסתייעו אף הם ב'אייר מייל אקספרס'‪.‬‬ ‫על ידי הנהלת המוסד‪ ,‬ונתבקשה להיכנס לתמונה‪.‬‬
‫כיון שהחומרים עדיין לא יצאו מהדפוס‪ ,‬היה נדמה‬ ‫הפעילות הדיוורית נעשתה במהירות וביעילות כזו‬
‫להם שהעסק הולך להתפוצץ‪ .‬ולא תאמינו‪ .‬כל‬ ‫עד שאף אחד לא היה מסוגל כבר לעקוב אחריה‪...‬‬
‫החבילות הגיעו ליעדן בזמן‪ ,‬ולראשי החסידות היתה‬ ‫בתוך זמן קצר ביותר‪ ,‬מויינו המכתבים ובויילו‪ ,‬ונשלחו‬
‫אורה ושמחה‪' .‬ממש הצלתם אותנו'‪ ,‬אמרו לראשי‬ ‫לחו"ל‪ .‬הסוף‪-‬הטוב היה כאשר כל המכתבים הגיעו‬
‫החברה‪ ,‬ששמחו אף הם על ההצלה וההצלחה שנגרמה‬ ‫ליעדם בזמן‪ ,‬וה'דינר' הצליח למעלה מן המשוער‪.‬‬
‫בעקבות שיגור המשלוח במהירות‪-‬שיא‪.‬‬ ‫אבל זה עוד לא הכל‪ .‬בבירור שעשתה לאחר מכן‬
‫חשבתם פעם איך משגרים אוכל כשר לשליחי‬ ‫הנהלת המוסד‪ ,‬התברר למעלה מכל ספק שעלותו של‬
‫חב"ד בכל המדינות שבהן הם נמצאים‪ ,‬בלא לחשוש‬ ‫השירות המקצועי והיעיל של 'אייר מייל אקספרס'‬
‫לכשרותו של האוכל? העליתם פעם בדעתכם מה היא‬ ‫היתה זולה יותר מאשר ב'דואר ישראל'‪.‬‬
‫רשמו לפניכם‪' :‬אייר‪-‬מייל‪-‬אקספרס' ‪ -‬היא‬
‫החברה שתסייע לכם במקצועיות רבה וביעילות‬
‫חסרת‪-‬תקדים‪ ,‬בכל מה שקשור למשלוח כמות רבה‬
‫של דואר לחו"ל‪ .‬חברה זו מחוברת לחברת הדואר‬
‫הצרפתי‪ ,‬המעניק שירות ללמעלה מ‪ 180-‬מדינות‪,‬‬
‫וממילא תבינו את סדר‪-‬הגודל של החברה הניצבת‬
‫לפניכם‪.‬‬
‫החומרים המדוורים על ידי החברה הם מכתבים‪,‬‬
‫חוברות ומגזינים‪ ,‬קטלוגים וחומר פרסומי‪ ,‬גלויות‬
‫ברכה‪ ,‬דיסקים‪ ,‬קלטות ועוד‪.‬‬
‫פעמים רבות שולחים בעלי עסקים‪ ,‬כמויות ענק‬
‫של מכתבים לחוץ לארץ‪ ,‬לקראת כינוס עיסקי בחו"ל‪,‬‬
‫כאשר ברצון בעל העסק להודיע על כך לחבריו‬
‫וקרוביו‪ .‬זה יכול להיות גם כאשר תלמיד חכם פלוני‬
‫הוציא ספר לאור עולם וברצונו להודיע על כך במכתב‬
‫לבעלי ענין בחו"ל‪ ,‬כדי לקבל מהם תרומות וכיוצא‬
‫בזה‪ .‬בכל המקרים הללו‪ ,‬ובדומיהם‪ ,‬כדאי מאוד לשלוח‬
‫את המכתב באמצעות 'אייר מייל אקספרס'‪ .‬הכדאיות‬
‫מתבטאת גם בכל הדברים הקשורים לבטיחותו של‬
‫המכתב‪ ,‬ולצורה בה הוא נשלח‪ ,‬וכאמור גם מצד‬
‫טל‪+972-8-9300633 :‬‬ ‫המחיר‪ ,‬שהוא זול בצורה משמעותית מאשר בדואר‬
‫‪Email: info@ame.co.il‬‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫כדאי לשאול את 'הלקוחות הגדולים' של 'אייר‪-‬‬
 ‫ד' מינים במחירים מוזלים לקהילות אירופה‬
‫לאחרונה נפתחה במשרדי מרכז רבני אירופה ההרשמה לרכישת ד' מינים לקהילות באירופה‪ .‬את הסטים ניתן לרכוש‬
‫בהכשרים מהודרים ובמחירים מוזלים הכוללים משלוח עד לבית המזמין‪.‬‬
‫את האתרוגים ניתן לרכוש בשני סוגים‪:‬‬
‫פרדס חגי קירשנבוים בהכשר הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן מבית דינו של הגר"ש וואזנר שליט"א‪.‬‬
‫פרדס גרליק )אתרוגי כפר חב"ד( בהכשר הגאון החסיד רבי מרדכי שמואל אשכנזי שליט"א רב ואב"ד כפר חב"ד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬את הלולבים וההדסים ניתן לרכוש בשני הכשרים‪:‬‬
‫בהכשר הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן מבית דינו של הגר"ש וואזנר שליט"א‪.‬‬
‫בהכשר הרב אליעזר שמחה וייס שליט"א רבו של כפר הרא"ה‪.‬‬
‫את הסטים ניתן לרכוש בארבע רמות הידור שונות החל מ‪ 30-‬אירו לסט‪ ,‬מחיר שכולל‪ ,‬כאמור‪ ,‬משלוח עד לבית המזמין‪.‬‬
‫על בסיס רשימה של לקחים שנלמדו מתחקיר שערך מרכז רבני אירופה בסיומו של פרויקט דומה בשנה שעברה נערכו השנה‬
‫מספר חידושים ייחודיים אשר יבטיחו את הגעתם של הסטים בזמן‪ ,‬באיכות ובטריות המירבית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לאחר בירור מקיף שנערך עם עמילי מכס באירופה נמצא פתרון כולל אשר יבטיח מניעתם של עיכובים במסירת המשלוחים על ידי רשויות המכס‬
‫המקומיות‪ .‬במסגרת זו נכנס גם מרכז רבני אירופה לשיתוף פעולה עם חברת ‪ Four Species‬המתמחה מזה שנים במשלוחי ד' מינים לכל העולם‪.‬‬
‫את הפרוייקט מרכז ר' יוסף ביינהקר שי' מנהל השיווק במרכז רבני אירופה‬
‫את ההזמנות ניתן לבצע עד לכ"ז באלול‬
‫מינימום להזמנה‪ :‬חמישה סטים ‪ -‬הסטים אינם כוללים עַר ַבוֹת‪.‬‬
‫להזמנות ניתן לפנות למחלקת השיווק במשרדי מרכז רבני אירופה בירושלים‪:‬‬
‫טל‪) +972.2.653.5949 :‬שלוחה ‪(5‬‬
‫פקס‪+972.2.651.6585 :‬‬
‫דוא"ל‪database@rce.eu.com :‬‬
‫מסנג'ר‪database@rce.eu.com :‬‬
‫סקייפ‪rce.database :‬‬

‫סופר סת"ם לקהילות אירופה‬

‫הרינו שמחים לבשר לכם כי בין התאריכים ג'‪-‬י"ג באלול )‪ (2.9.2009 – 23.8.2009‬יבקר באירופה מטעמנו סופר סת"ם ירא שמים‬
‫המתמחה בתיקון תפילין ומזוזות‪ .‬הסופר ינדוד מקהילה לקהילה ויציע שירותי תיקון‪ ,‬שיפוץ והחלפה אשר יתבצעו במקום‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫במהלך שהותו בקהילה יציע הסופר מוצרי סת"ם למכירה‪ ,‬והכל במחירים מוזלים במיוחד‪.‬‬
‫בין השירותים המוצעים על ידי הסופר שלנו‪ :‬בדיקה ותיקון בפרשיות התפילין‬
‫והמזוזות‪ ,‬החלפת רצועות תפילין‪ ,‬שיפוצי צבע בתפילין‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בין המוצרים אשר יימכרו על ידו‪ :‬צבע לתפילין‪ ,‬פרשיות )בנפרד(‪ ,‬שקיות לתפילין )קטיפה ופלסטיק(‪ ,‬בתים למזוזות‪ ,‬כיפות‪ ,‬דבק לתפילין‪,‬‬
‫קופסאות לתפילין‪ ,‬בתים לתפילין )בנפרד(‪ ,‬טליתות ‪ +‬שקיות )קטיפה ופלסטיק(‪ ,‬גיליון ברכות לתפילין‪ ,‬וגיליון ברכות לקביעת מזוזה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ימכור הסופר תפילין ומזוזות בנוסחאות שונות ובהכשרים המהודרים ביותר‪ .‬במקרה הצורך יהיה ניתן אף להזמין דרכו תפילין‬
‫ומזוזות אשר יישלחו לרוכשים על ידי מרכז רבני אירופה‪.‬‬
‫והכל‪ ,‬כאמור‪ ,‬במחירים הזולים ביותר‪.‬‬
‫בימים אלה אנו עוסקים בתכנון מסעו של הסופר בקהילות השונות‪ .‬הסופר יגיע לקהילות אשר תהוונה מרכז לכל יהודי האיזור‬
‫החפצים בשירותים ובמוצרים המוצעים על ידו‪.‬‬
‫לשם הזמנת הסופר לקהילתכם או באם אתם חפצים לדעת באיזה ערים באיזורכם הוא יבקר‪ ,‬אנא צרו עמנו קשר בהקדם האפשרי‪.‬‬
‫טל‪) +972.2.653.5949 :‬שלוחה ‪(5‬‬
‫פקס‪+972.2.651.6585 :‬‬
‫דוא"ל‪database@rce.eu.com :‬‬
‫מסנג'ר‪database@rce.eu.com :‬‬
‫סקייפ‪rce.database :‬‬

‫סיון תשס"ט‬
‫תמוז‪ --‬אב‬
‫אייר‬ ‫ קהילות‬
 ‫מדור פרסומי‬
‫שרי ישראל הפרוייקט החרדי המושלם בלב ירושלים‬
‫שהביקוש בקרב האוכלוסיה החרדית ותושבי חו"ל‬
‫נותר יציב ואף צפוי לעלות‪.‬‬
‫"בחרנו לבנות את מגדלי המגורים היוקרתיים‪,‬‬
‫במיקום הסמוך לכל בתי המדרש הגדולים ולחצרות‬
‫האדמו"רים אשר מצוי במרחק קצר מהתחנה המרכזית‪,‬‬
‫מתחנת הרכבת הקלה ומהכניסות לעיר"‪ .‬ליסובסקי‬
‫מספר כי על סמך בחינת המאפיינים של האוכלוסייה‬
‫הדתית תוכננו בפרויקט שרי ישראל דירות ‪ 4-5‬חדרים‬
‫ופנטהאוזים‪ ,‬כאשר בכולן מרפסות סוכה מרווחות‪,‬‬
‫ולרובן ישנן ‪ 2‬מרפסות‪ ,‬אופציה המספקת יתרון‬
‫משמעותי לציבור החרדי בירושלים‪.‬‬
‫לזריזים שיודעים לזהות הזדמנויות בתחום הנדל"ן‬
‫מעניקה הרכישה בשלב זה יתרונות רבים על פני אלה‬
‫שירכשו במועד מאוחר יותר‪ .‬בראש ובראשונה ‪:‬‬
‫המבחר‪ .‬הדירות הטובות‪ ,‬וזה לא סוד הם אלה שנחטפות‬
‫ראשונות‪.‬יתרון שני ומשמעותי הוא האפשרות לעצב‬
‫כבר עתה את הדירה ‪ ,‬אפשרות שכמעט ולא קיימת‬
‫כאשר הדירה נמצאת בשלבי גמר אחרונים‪.‬‬
‫הרוכשים כעת יהנו גם מרמת מחירים שלא תחזור‬
‫על עצמה עם התקדמות הבניה ותחילת מסירת הדירות‬
‫לרוכשים בעוד כשנתיים‪ .‬הנהלת הפרוייקט מציעה‬
‫תנאים אטרקטיביים במיוחד כמו האפשרות לשלם רק‬
‫עשרים אחוז ממחיר הדירה ואת היתרה עם קבלת‬
‫המפתח‪ .‬מסלול זה מבוקש מאוד בקרב משפחות שלא‬
‫מעוניינות למכור כעת את דירתם הנוכחית‪ ,‬מסיבות‬
‫שונות‪ .‬ומעדיפות לעשות זאת בשלב מאוחר ככל‬
‫שניתן‪.‬‬
‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬
‫בעקבות ההצלחה המרשימה של הבניין שהוא השלב‬ ‫רחוב שרי ישראל בירושלים הוא ללא ספק אחד‬
‫הראשון בפרוייקט‪ .‬החלה הבניה והמכירה של שלב‬ ‫הרחובות היותר ידועים ומוכרים של עיר הבירה‪ .‬מדובר‬
‫ב' העומד להבנות בסטנדרטים הגבוהים של השלב‬ ‫בציר המקשר בין מרכז העסקים והמסחר של העיר ובין‬
‫הראשון בתוספת שיפורים רבים‪ .‬הבניה מתנהלת‬ ‫שכונת גאולה שהיא לב ליבם של כל השכונות החרדיות‬
‫במרץ רב והמסירה לרוכשים הראשונים צפויה בתוך‬ ‫בעיר‪ .‬דומה שאין עוד רחוב בעיר שמצד אחד נחשב‬
‫שנתיים‪.‬‬ ‫כחרדי לכל דבר ומצד שני הוא צמוד לכל העסקים‬
‫בשלב השני נבנות שבעים דירות יוקרה כשבכל דירה‬ ‫והשירותים הכללים של העיר‪.‬‬
‫מרפסת סוכה ומפרט עשיר ויחודי‪ .‬לרשות הרוכשים‬ ‫המיקום המעולה של הרחוב נובע גם מהקרבה‬
‫עומד מבחר של דירות ‪ 4-5‬חדרים עם מרפסות סוכה‬ ‫לכל חצרות האדמורי"ם הגדולים של העולם החסידי‪,‬‬
‫ופנטהאוזים‪ .‬ניתן גם לרכוש דירות גן יפהפיות עם‬ ‫ולישיבות המרכזיות של הזרם הליטאי‪ .‬אם נוסיף לכך‬
‫פרטיות מלאה‪.‬‬ ‫את מאות בתי הכנסת ובתי המדרש שחלקם נמצאים‬
‫השלב השני זוכה לביקוש רב במיוחד‪ .‬עשרות דירות‬ ‫בתוך הרחוב וחלקם מסביב לו בטווח של חמש דקות‬
‫כבר נמכרו לרוכשים מישראל ומהתפוצות‪ .‬בין הרוכשים‬ ‫הליכה‪ ,‬ניתן להבין מדוע הפך רחוב שרי ישראל לאיזור‬
‫רבנים אישי ציבור חרדים ובעלי עסקים ידועים‪.‬‬ ‫המגורים המבוקש ביותר בירושלים‪.‬‬
‫יש לציין כי הפרוייקט הוא כדאי ביותר גם להשקעה‪.‬‬ ‫העוברים ושבים ברחוב שרי ישראל בירושלים‪ ,‬אחד‬
‫נכון שמאז פרוץ המשבר הכלכלי העולמי מתפרסמות‬ ‫הרחובות המרכזיים בלב החרדי של העיר‪ ,‬אינם יכולים‬
‫ידיעות ותחזיות על ירידה בביקושים לדירות בירושלים‪,‬‬ ‫שלא לשאת את ראשם ולהביט בהתפעלות בבניין‬
‫אבל מי שינסה לקנות דירה על סמך הפרסומים יגלה‬ ‫החדש והיפהפה שצמח במקום בפרק זמן קצר יחסית‪.‬‬
‫שלשוק האמיתי יש כללים משלו‪ .‬המחירים במרבית‬ ‫עד לפני שנתיים היה שם מגרש ריק והיום מתנוסס שם‬
‫הפרוייקטים לא יורדים ובדירות יד שניה יש מקומות‬ ‫בית מגורים יוקרתי עם פיתוח סביבתי מושלם שכל‬
‫שהם גם עולים‪ .‬במיוחד אמורים הדברים בפרוייקט‬ ‫הדירות בו נמכרו ואוכלסו‪.‬‬
‫שרי ישראל המבוקש מאוד על ידי תושבי חו"ל‬ ‫העיצוב החיצוני המרהיב של הבניין נראה מבחוץ אך‬
‫וישראלים המעוניינים להתגורר במרכז ירושלים בלב‬ ‫הדיירים יודעים שזה רק רק אחת המעלות של הבית‪.‬‬
‫האיזור החרדי‬ ‫היתר נמצא פנימה‪ .‬בתוך הדירות עצמן הבנויות ברמה‬
‫נדב ליסובסקי סמנכ"ל השיווק מחברת ב‪ .‬יאיר‪,‬‬ ‫גבוהה ואיכותית ובתכנון מושלם‪ .‬כך מקבלים דירות‬
‫מספר כי החברה הבונה את הפרוייקט משוכנעת‬ ‫שנבנות על ידי שילוב של חברות גדולות וידועות כמו‬
‫ב‪ .‬יאיר וקבוצת בליליוס‪.‬‬
‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬ ‫ קהילות‬