You are on page 1of 32

‫ב " ה ‪ ,‬א ל ו ל ת ש ס " ט ‪ -‬ת ש ר י ת ש " ע ‪ /‬ס פ ט מ ב ר ‪ -‬א ו ק ט ו ב ר ‪ 2 0 0 9‬ג י ל י ו ן מ ס ' ‪ 3 7‬מ ח י ר‪ :‬א י ר ו פ ה ‪ € 1 . 5 :‬א נ ג ל י ה ‪ £ 1 . 1 :‬י ש ר א ל ‪₪ 6 .

0 0 :‬‬

‫מגזין רבני אירופה‬

‫"מוצרים‬
‫צמחיים‬
‫עלולים‬
‫להיות‬
‫מצופים‬
‫בשומן‬
‫של חיות‬
‫טמאות"‬
‫הגרא"י ווסטהיים שליט"א‪,‬‬
‫מגדולי מומחי הכשרות‬
‫באירופה בשיחת חג ל"קהילות"‬

‫מרכז רבני אירופה מברך את רבני וראשי קהילות אירופה ואת כל בית ישראל בשנה טובה‪ ,‬וגמר חתימה טובה‬
‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬
‫דבר‬
‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2009‬‬ ‫קהילות‬ ‫המערכת‬
‫התוכן‬
‫כי עם קדוש אתה‬
‫בקריאת התורה של שבת חול המועד סוכות מזכירים‬

‫‪12‬‬ ‫אנו את הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו"‪ .‬הפסוק מדבר‬
‫רק על איסור בישול‪ ,‬אך חז"ל דורשים )במסכת חולין(‬
‫מאיזכור הפסוק שלוש פעמים – אחד לאיסור בישול‪,‬‬
‫יהדות פולין‬ ‫אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה במשמע‪ .‬בהמשך‬
‫מדברת התורה על גדי בלבד‪ .‬באים חז"ל ואומרים דלאו‬
‫בית כנסת ששימש משרד‬
‫דוקא גדי אלא אפילו כל בשר בהמה במשמע‪ ,‬שאין לשון‬
‫לתנועת נוער של היטלר‬ ‫גדי אלא לשון בהמה‪ ,‬והוציאו בלשון גדי לפי שהבשר‬
‫ימ"ש חידש פעילותו בר"ה‬ ‫דבר רך כגדי‪ .‬להלן מדגיש הפסוק "בחלב אמו"‪ ,‬אולם‬
‫בסיוע מרכז רבני אירופה‬ ‫חכמים אינם מחלקים בין חלב אם לכל חלב אחר‪ .‬ועל‬
‫כולנה‪ ,‬כמחצית חלק יורה דעה עוסק בהלכות בשר‬
‫וחלב‪ ,‬תערובת‪ ,‬הרחקה בין כלי בשר לחלב ותילי‪-‬תילים‬
‫של הלכות הנגזרות מחמש התיבות "לא תבשל גדי בחלב‬

‫‪14‬‬
‫אמו"‪.‬‬
‫בגמרא מסכת יבמות )כ‪ (.‬מובא‪" :‬אמר אביי כל המקיים‬
‫דברי חכמים נקרא קדוש"‪ .‬לפי זה מבאר האדמו"ר רבי‬
‫משה יחיאל מאוז'רוב זצוק"ל בספרו "אש דת" את‬
‫המדליה‬ ‫סמיכות הפסוקים‪" :‬כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך‪ ,‬לא‬
‫והאנטישמי‬ ‫תבשל גדי בחלב אמו"‪ .‬שכן‪ ,‬רק משום היותנו מצווים‬
‫רבה של רוסיה סרב לקבל‬ ‫לשמוע לדברי חכמים‪ ,‬בבחינת 'קדוש'‪ ,‬יכולים אנו לקיים‬
‫מדליה מראש עיריית‬ ‫את רצון הבורא ב"ה בשלמותו ולהקפיד על איסור בשר‬
‫אונגוואר בשל התבטאויותיו‬ ‫וחלב כפי שהורונו חכמים ז"ל‪.‬‬
‫כינוס הכשרות האירופאי המתוכנן להתקיים בחודש‬
‫האנטישמיות‬ ‫הבא בימים ז'‪-‬ח' מרחשון‪ ,‬נועד למטרה זו בדיוק –‬
‫להרבות קדושה תוך הקפדה יתירה על כשרות המזון‬
‫עותק חינם‬ ‫במישור הציבורי‪ .‬רבנים העוסקים בצרכי ציבור כל‬

‫‪30‬‬
‫‪Made possible by the‬‬
‫ימות השנה מודעים לכובד האחריות המוטלת על גופי‬
‫וארגוני מערכות הכשרות‪ ,‬עליהם סומכים ונשענים‬
‫יהודים המקפידים על קלה כבחמורה‪ ,‬המצפים לרמת‬
‫הנאצי שתקע‬ ‫כשרות בשיא ההידור‪ ,‬כזו המפוקחת בשבע עיניים‪,‬‬
‫בשופר‬ ‫הן במפעלי תעשיית המזון והן במסעדות ושירותי‬
‫קייטרינג הנחשבים לכשרים‪ ,‬המצויים בשפע במדינות‬
‫סיפור מצמרר על תקיעת‬ ‫רבות באירופה‪.‬‬
‫שופר לא שגרתית בשואה‬ ‫יבשת אירופה עצמה עשירה במפעלי מזון כשר‬
‫שעורר לבבות לשוב לכור‬ ‫המייצאת סחורה גם לארה"ב‪ ,‬לאסיה ולארץ ישראל‪.‬‬
‫מחצבתן‬ ‫טכנולוגיית הייצור מתקדמת בצעדי‪-‬ענק‪ ,‬ולעדכון‬
‫התקופתי של מומחי הכשרות בחידושים העולמיים יש‬
‫חשיבות עליונה במעלה‪ .‬רק טבעי הוא ש"מרכז רבני‬
‫אירופה"‪ ,‬כגוף רשמי המייצג את רבני הקהילות ודואג‬
‫תמונת שער‪ :‬הגאון רבי אשר יעקב ווסטהיים שליט"א בראיון לסופר "קהילות" במנשסתר‪ .‬צילום‪ :‬לורנס פורצל‪.‬‬
‫למחסורם‪ ,‬יטול גם הפעם לידיו את ארגון הכינוס‬
‫המקצועי החשוב ויעניק לו את המעמד המכובד ההולם‬
‫יו"ל ע"י 'מרכז רבני אירופה'‬ ‫אותו‪.‬‬
‫יו"ר הוועד לפיקוח על ההו"ל‪:‬‬ ‫לקראת הכינוס הבאנו בגליון חגיגי זה ראיון מיוחד‬
‫הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א‬ ‫‪Rue Du Cornet 22, Brussels 1040, Belgium‬‬
‫דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן‬ ‫טל‪ +32-2-233-1819 :‬פקס‪+32-2-233-1820 :‬‬ ‫עם אחד ממומחי הכשרות הנודעים בבריטניה ובאירופה‬
‫עורך‪ :‬א‪ .‬מ‪ .‬זילברברג‬ ‫דוא"ל‪office@rce.eu.com :‬‬ ‫כולה‪ ,‬הגאון הרב אשר יעקב ווסטהיים שליט"א‪ ,‬אשר‬
‫ארץ ישראל‪ :‬בית הדפוס ‪) 12‬בית השנהב( ירושלים ‪95483‬‬
‫מנהל אגף הו"ל‪ :‬אשר גולד‬
‫טל‪ +972-2-6535949 :‬פקס‪+972-2-6516585 :‬‬
‫מאיר את תחום כשרות המזון מזויות שונות ומתייחס‬
‫כתיבה‪ :‬ש‪ .‬פכטר‪ ,‬י‪ .‬פ‪ .‬טירנואר‪,‬‬ ‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסגנונן‬ ‫למגוון נושאים בסוגיה הזו‪.‬‬
‫מרדכי ימיני‪ ,‬אלחנן בינדר‪ ,‬ש‪ .‬הימל‬
‫הגהה לשונית‪ :‬מוטי ריזל‬
‫התוכן הנכתב בגיליון משקף את עמדת הכותבים בלבד‬ ‫על מיפתן כניסתה של שנה חדשה הבעל"ט נברך את‬
‫מנהל שיווק ופרסום‪ :‬יחיאל זיגמן‬ ‫מנכ"ל‪ :‬הרב מנחם מרגולין‬ ‫רבני הקהילות‪ ,‬את קוראנו וכל בית ישראל בברכת גמר‬
‫עיצוב וביצוע גרפי‪ :‬ח‪ .‬סין שלום‬ ‫סמנכ"ל‪ :‬הרב אריה גולדברג‬ ‫חתימה טובה‪ ,‬שנת גאולה וישועה‪ ,‬שנזכה יחד להרמת‬
‫קרן התורה והיהדות בכל אתר ואתר‪.‬‬
‫עידכונים שוטפים מהנעשה והנשמע בקהילות אירופה באתר מרכז רבני אירופה‪www.rce.eu.com :‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬זילברברג‬
‫הנעשה והנשמע אדר תשס"ו‬ ‫‪2‬‬
‫בס"ד‬

‫כל‬
‫מומחי‬
‫הכשרות‬
‫יהיו שם!‬
‫כינוס הכשרות של מרכז רבני אירופה‬
‫בריסל‪ .‬ז'‪-‬ח' מרחשון ה'תש"ע )‪(25-26.10.2009‬‬
‫מיקום‪ :‬בית המלון ‪ Crowne Plaza‬בבריסל‪ ,‬בלגיה‪ ,‬רחוב‪.Rue de la Loi 107 :‬‬
‫פתיחה‪ :‬יום ראשון‪ ,‬ז' מרחשון ה'תש"ע )‪ 25‬באוקטובר ‪ (2009‬בשעה ‪ 12:00‬בצהרים‪.‬‬
‫נעילה‪ :‬יום שני‪ ,‬ח' מרחשון )‪ 26‬באוקטובר( בשעה ‪ 7:00‬בערב‪.‬‬
‫עלות הכינוס‪ 160 :‬אירו לרב‪.‬‬

‫לפרטים נוספים והרשמה‪:‬‬


‫הרב מרדכי ביטון‬
‫טל‪+972 2 653 5949 .‬‬
‫נייד‪+972 526 780 700 .‬‬
‫פקס‪+972 2 651 6585 .‬‬
‫דוא"ל ‪mbitton@rce.eu.com‬‬

‫כי כשרות היא עניין הלכתי‪-‬מקצועי‪.‬‬


‫הגאון הרב חיים מאיר וואזנר שליט"א‬
‫רב ואב"ד היוצא דק"ק סאטמר בלונדון‪ ,‬אנגליה‬
‫וכעת בארה"ק‪ ,‬יד ימינו של אביו הגדול‪,‬‬
‫פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א‬

‫יהודים של "לכתחילה"‬
‫תהיה בנו‪ .‬צריך לדאוג שמגיל קטן התלמידים הבנים‬ ‫בו'‪ .‬שואל רש"י הק' וכי אפשר לומר כן והלא אש‬ ‫הגמרא אומרת בסוף מסכת ברכות )דף ס"ג ע"ב(‪,‬‬
‫יהיו דבוקים במלמדים שלהם וכמובן גם הבנות עם‬ ‫אוכלה היא ואיך אפשר להידבק באש? אלא הדבק‬ ‫תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה‪ ,‬היו שם רבי‬
‫מורותיהם וכן הלאה‪.‬‬ ‫בחכמים ובתלמידיהם‪ ,‬דהיינו להידבק בת"ח קטנים‬ ‫יהודה ורבי יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של רבי‬
‫האחריות הגדולה ביותר היא על ראשי המשפחות‪,‬‬ ‫או גדולים‪ ,‬וזו היא העצה לאהוב וללכת בכל דרכיו‬ ‫יוסי הגלילי‪ .‬פתחו כולם בכבוד אכסניא ועוד פתח ר'‬
‫ההורים היקרים שצריכים לעשות חשבון הנפש מה‬ ‫ית' ע"י שמתדבקים בת"ח‪ .‬זה לא שתלמיד חכם‬ ‫יהודה בכבוד תורה ודרש )דברים כז( 'הסכת ושמע‬
‫מכניסים הביתה‪ ,‬איזה אווירה‪ ,‬איזה רוח‪ ,‬איזה יראת‬ ‫והקב"ה הם ב' דברים אלא זה דבר אחד ‪ -‬וזו היא‬ ‫ישראל' עשו כתות כתות ועסקו בתורה לפי שאין‬
‫שמים‪ .‬לא מספיק שמכניסים הביתה רק פרנסה‬ ‫העצה המובחרת ואין בלתה‪.‬‬ ‫התורה נקנית אלא בחבורה‪ .‬רש"י במקום מפרש‬
‫ועסקים‪ .‬אסור לשכוח אף לא לרגע אחד שהאב הוא‬ ‫ולענ"ד הכוונה של הגמ' בברכות הנ"ל‪ ,‬שאדם צריך‬ ‫שהוויכוח ביניהם היה מה קדם למה‪ ,‬האם הכנסת‬
‫ראש המשפחה והכל תלוי בו‪ .‬אם הוא לא יכניס‬ ‫להיות זהיר למענו ולמען דורותיו הבאים להיות דבוק‬ ‫אורחים קודמת או תורה קודמת‪.‬‬
‫רוחניות זה יפגע בצאצאיו עד סוף כל‬ ‫ב"ה היתה לי זכות גדולה שזכיתי‬
‫הדורות‪ ,‬וזה היסוד העיקרי של בית‬ ‫לחיות פה ‪ 18‬שנה ולהימנות על אחד‬
‫יהודי‪ .‬וכל זה ע"י שהאב יהיה דבוק‬ ‫מעובדי השם באנגליה יחד עם מרביצי‬
‫לת"ח ואז הוא יכול למלא את תפקידו‬ ‫התורה כאן‪ .‬היום כולם מודים שללונדון‬
‫בתור ראש המשפחה שמראה דוגמא‬ ‫היתה סיעתא דשמיא מיוחדת שרבונו‬
‫חיובית לילדיו‪.‬‬ ‫של עולם השפיע כאן חוט של חסד‪.‬‬
‫האב צריך לדעת ולזכור שהוא‬ ‫במשך השנים התפתח פה עולם התורה‬
‫ראש המשפחה ולדאוג שבשולחן‬ ‫והישיבות‪ ,‬כוללים‪ ,‬תת"ים ובתי ספר‬
‫שבת הילדים ישמעו ממנו סיפור‬ ‫לבנות‪ ,‬וההתפתחות הגדולה והמדהימה‬
‫חסידי‪ ,‬הנהגה או הלכה בשו"ע‪ ,‬פירוש‬ ‫היא חסד ה'‪.‬‬
‫מפרשת השבוע‪ ,‬ולא שישמעו ממנו‬ ‫היסוד להצלחה זו זה מסירות הנפש‬
‫ח"ו ליצנות ופוליטיקה ואם ח"ו לא‬ ‫הגדולה של אנשי לונדון לתורה‪ ,‬לחסד‬
‫ינהג כך הוא יהיה בבחי' אשמותיכם‬ ‫ולהכנסת אורחים ובהיותם חלוצי‬
‫בראשיכם‪.‬‬ ‫המחנה בחסד ובמעש"ט‪ .‬ולכן הקב"ה‬
‫הרבי מסאטמר זצ"ל זי"ע היה אומר‬ ‫שילם מידה כנגד מידה‪ ,‬והתורה‪ ,‬החסד‬
‫מליצה שהיא אקטואלית גם בזמנינו‬ ‫והכנסת האורחים גדלו ללא שיעור כאן‬
‫וגם ליהודים שלא היה להם קשר אליו‪,‬‬ ‫הגרח"מ וואזנר שליט"א נואם במסיבת הפרידה שנערכה לו בלונדון‪ .‬צילום‪ :‬דב גפן‪ ,‬לונדון‬ ‫בעירנו‪ .‬בתנא דבי א‪-‬ליהו )פרק ח'( נאמר‬
‫וכך היה אומר‪" :‬אידן )יהודים(! אני‬ ‫כי התורה שעשינו‪ ,‬חסד שעשינו‪ ,‬היא‬
‫רוצה יהודים של לכתחילה ולא יהודים של בדיעבד"‪.‬‬ ‫בתלמידי חכמים‪ ,‬ושלא יהיה לו שייכות לאנשים‬ ‫לא מאיתנו‪ ,‬זה הכל מאיתו ית' והקב"ה שילם לנו‬
‫והמרחק ביניהם הוא גדול מאוד יכול להיות יהודי‬ ‫שאין בהם לא תורה ולא חסידות ולא מעשים טובים‬ ‫כגמולנו ושלח ברכה גדולה לתושבי לונדון‪.‬‬
‫שיש לו תפילין עם כל ההידורים ויש לו ציצית כפול‬ ‫וזה יסוד לכל העניינים‪.‬‬ ‫התנא בסוף מסכת ברכות )שם( מאריך בענין‬
‫שמונה אבל הוא מזלזל בזמן ק"ש ותמיד מחכה לרגע‬ ‫חז"ל דרשו בפרשת דברים שהקב"ה אמר למשה‬ ‫'הסכת ושמע ישראל' הנ"ל והגמ' מסבירה שאם לא‬
‫האחרון ורוצה לסמוך על שיטת הגאון ולבסוף‬ ‫למנות שרי אלפים‪ ,‬שרי מאות‪ ,‬שרי חמישים ושרי‬ ‫לומדים תורה בחברותא או בשיעורים יש בזה ב'‬
‫מהרגל ומדיעבד יהיו גם ימים שהוא ישכח להגיד‬ ‫עשרות והתורה אומרת 'ואשימם בראשיכם' ורש"י‬ ‫פירושים‪ ,‬לפי פי' אחד אומרת הגמ' שנעשים טיפשים‬
‫ק"ש בזמנה‪.‬‬ ‫מפרש אשמותם בראשיכם‪ ,‬אם לא תמנו שרים‬ ‫ולפי הפירוש השני שחוטאים ח"ו‪.‬‬
‫יהודים של 'לכתחילה' הם יהודים שקובעים עיתים‬ ‫האשמה תהיה בכם‪ .‬לכן‪ ,‬מורי הוראה‪ ,‬ראשי העדה‪,‬‬ ‫במשנה תורה פרשת עקב נאמר 'אתם הדבקים‬
‫לתורה בזמנים קבועים בבוקר ובערב או שיש להם‬ ‫מחנכים‪ ,‬דעו לכם יש עול ואחריות של תורה עלינו‬ ‫בד' אלוקיכם' ואחר כך נאמר 'ולאהבה את ד'‬
‫חברותא בביתם ותמיד יקפידו על זה ולעולם לא‬ ‫ואם חס ושלום לא יהיה לנו עול ואחריות‪ ,‬האשמה‬ ‫אלוקיכם וללכת בכל דרכיו'‪ ,‬ולסיום נאמר 'ולדבקה‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬ ‫ קהילות‬


‫מהותה‬
‫של רבנות‬

‫נאמר בתפילה 'אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט‬ ‫יפסידו את הקביעות הזאת ואילו יהודי של 'בדיעבד'‬
‫תסובבני סלה' ובסוף אומרים 'וערבה לד' מנחת יהודה‬ ‫יאמר ביום הראשון מספר פסוקים ובימים הבאים‬
‫וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות'‪ .‬חשבתי לומר‬ ‫יהיה פוחת והולך ובסוף עלול להיות שיעברו ימים‬
‫שאין הכוונה שמבקשים מהקב"ה שישמור אותנו רק‬ ‫שלמים שלא יפתח ספר ואף לא ילמד פסוק אחד‪ .‬זה‬
‫מהצרות‪ ,‬אלא מבקשים מה' יתברך שלא יהיו לנו‬ ‫ההבדל בין יהודי של לכתחילה לבין יהודי של בדיעבד‪.‬‬
‫מכשולים כאלו שאח"כ נצטרך להביא עליהם קרבנות‪.‬‬ ‫וישנן עוד הרבה דוגמאות שאני לא רוצה להאריך‬
‫צילום‪ :‬דב גפן‪ ,‬לונדון‬ ‫ולכן מסיימים וערבה לד' מנחת יהודה וירושלים –‬ ‫בהם אבל תדעו שכאשר עושים דברים בדיעבד בסוף‬
‫קרבנות של 'וערבה' ולא של חטאות ואשמות‪.‬‬ ‫מוותרים גם על זה‪ .‬יהודים של לכתחילה יקפידו‬
‫הרבי מסאטמר זצ"ל זי"ע היה‬ ‫שמעתי פעם מה'בית ישראל' מגור זצ"ל זי"ע‬
‫שאומרים בתפילת הדרך ותצילנו מחיות רעות וכו'‬
‫על קלה כבחמורה ולא יחפשו היתרים וישארו תמיד‬
‫ביראת שמים ולא יוותרו על הלכות ומנהגים‪.‬‬
‫אומר‪" :‬אידן )יהודים(!‪ ,‬אני‬ ‫איפה יש היום חיות רעות בדרך‪ ,‬בכבישים‪ ,‬ברחובות?‬ ‫אני רוצה להעיר עניין נוסף‪ .‬ישנם יהודים שנכנסים‬
‫רוצה יהודים של לכתחילה‬ ‫אלא הכוונה היא ל'חיות רעות' כמו אצל יוסף הצדיק‬
‫עם אשת פוטיפר‪ .‬אנו מבקשים מהקב"ה‪ ,‬שכאשר‬
‫עם מכשיר טלפון ובאמצע ק"ש או אפי' באמצע‬
‫שמו"ע מקבלים מסרון )הודעה( והם רק לוחצים‬
‫ולא יהודים של בדיעבד"‪.‬‬ ‫נוסעים ברכבות‪ ,‬באוטובוסים‪ ,‬במטוסים‪ ,‬שישמור‬ ‫לחיצה קטנה לאשר את קבלת ההודעה‪ .‬תעיינו בשו"ע‬
‫והמרחק ביניהם הוא גדול‬ ‫אותנו מכל אלו שמצירים אותנו מדרכי ד' שישמור‬
‫עלינו מכל המניעות והפורענויות הללו‪.‬‬
‫מה צריך להקפיד בק"ש ובפרט בשמו"ע‪ .‬יהודי של‬
‫'לכתחילה' לא יכנס בכלל עם המכשיר לביהכ"נ או‬
‫מאוד יכול להיות יהודי שיש‬ ‫בלעם הרשע כשראה את כלל ישראל לשבטיו‬
‫שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה פתח ואמר 'מה‬
‫יכבה אותו לפני כניסתו ואילו יהודי של בדיעבד ‪-‬‬
‫בלי מכשיר פתוח ולהיות מעודכן כל הזמן לא יכול‬
‫לו תפילין עם כל ההידורים ויש‬ ‫טובו אהליך יעקב' ‪ -‬ראויים הללו לברכה‪ .‬שואלים‬ ‫להתפלל‪...‬‬
‫לו ציצית כפול שמונה אבל‬ ‫חז"ל‪ ,‬הרי מה טובו אוהליך אלו בתי כנסיות ומדרשות‬
‫ומה הקשר לבתיהם של ישראל? אלא בלעם הרשע‬
‫ועוד עניין‪ :‬ב"ה בלונדון ישנן הרבה מסעדות‬
‫יהודיות ועל חלקן הגדול כתובה המילה 'כשר'‪ .‬אבל‬
‫הוא מזלזל בזמן ק"ש ותמיד‬ ‫ראה קהילות כאלו וראה קהילות כאלו‪ ,‬כל עדה‬ ‫תדעו לכם שבכשרות צריך סיעתא דשמיא שהכל יהיה‬
‫מחכה לרגע האחרון ורוצה‬ ‫ומנהגיה וכל אחד עובד בפנימיות אצלו ודואג לקהילתו‬
‫שתתנהג כראוי ולא נלחם נגד השני וגם לא מחפש‬
‫כראוי‪ .‬מספיק שלא בדקו כראוי את 'צומת הגידים'‬
‫וכבר עלול לצאת מכשול גדול ישנם כאלו שלא‬
‫לסמוך על שיטת הגאון ולבסוף‬ ‫לבדוק כיצד הקהילה האחרת נוהגת אלא אדרבא הוא‬
‫ראה שכל קהילה וקהילה מכבדת את האחרת ועל זה‬
‫בודקים איזה הכשר ומסתפקים בכך שכתוב 'כשר'‪.‬‬
‫צריך להקפיד לאכול רק משחיטה שהיא מהדרין מן‬
‫מהרגל ומדיעבד יהיו גם ימים‬ ‫'פתח אמר' 'מה טובו' ‪ -‬ראויים הללו לברכה‪.‬‬ ‫המהדרין עם כל ההשגחה וההידורים‪.‬‬
‫שהוא ישכח להגיד ק"ש‬ ‫חז"ל אמרו לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא‬
‫השלום‪ .‬יכול אדם להיות עשיר ברוחניות‪ ,‬בנחת‬
‫הרבי מסאטמר זצ"ל זי"ע הדגיש את עניין הצניעות‬
‫בלבוש ושמירה מאפיקורסות וכפירה וצריכים גם‬
‫בזמנה‪ .‬יהודים של לכתחילה‬ ‫יהודי‪ ,‬בריאות‪ ,‬והצלחה בכל העניינים אבל לא יהיה‬ ‫בעניינים אלו להיות יהודים של לכתחילה ולא יהודים‬
‫יקפידו על קלה כבחמורה ולא‬ ‫לזה קיום וגם חברת הביטוח הכי גדולה לא תעזור‬
‫לו‪ .‬השפע יישאר ויהיה לו קיום רק על ידי השלום‬
‫של בדיעבד‪.‬‬
‫כל יום בתפילה אומרים שומר ישראל וכו' שומר‬
‫יחפשו היתרים ויישארו תמיד‬ ‫בעם ישראל לשבטיו‪.‬‬
‫מתוך נאום הפרידה שנשא הגרח"מ וואזנר שליט"א‬
‫גוי אחד וכו' שומר גוי קדוש וכו'‪ .‬גוי קדוש זה עם‬
‫ישראל יראי‪-‬שמים שרוצים לשמור על כל ההנהגה‬
‫ביראת שמים ולא יוותרו על‬ ‫בפני בני קהילתו בלונדון‪ ,‬באירוע שהתקיים לכבודו‬ ‫שתהיה בקדושה ובטהרה הכי גדולה ולכן מבקשים‬
‫הלכות ומנהגים‪.‬‬ ‫ערב נסיעתו לארץ הקודש‪.‬‬
‫נכתב על ידי אחד השומעים‪.‬‬
‫שמירה מיוחדת מהשם ית' שיזכו לשמור את קדושת‬
‫ישראל באופן של לכתחילה‪.‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‬


‫קהילה‬
‫יהדו‬
‫ת יד‬
‫ע‬
‫ווה‬
‫עבר ה‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬ ‫ קהילות‬


‫דות בארץ הייצוא‬
‫של החילוניות‬
‫השחיטה אסורה ואת ברית המילה רוצים לאסור האסלאם גובר ואנטי‪-‬יהדות מתעצמת‬
‫החילוניות היא הדת והמתירנות היא האידיאל ובכל זאת זוכים יהודי שבדיה לפעילות‬
‫יהודית מוגברת ולהפחת רוח חיים בקהילה היהודית המקומית בשטוקהולם‬
‫ן אלחנן בינדר ן‬

‫הפעילות היהודית בקרב בני הקהילה הניבה פירות‬


‫מתוקים‪ .‬היהדות מתחזקת ורבים מבני הדור הצעיר‬
‫שלא מוצא מוסדות חינוך מתאימים להמשך לימודים‬
‫במדינה עצמה‪ ,‬גולה למקומות של תורה‪ .‬עם זאת‬
‫קהילה היהודית בשבדיה מאוחדת תחת‬
‫קורת גג אחת ויש בה מסגרות אורתודו־‬
‫כסיות לצד מסגרות קונסרבטיביות‪ .‬חברי‬ ‫ה‬
‫הקהילה היהודית בשטוקהולם‪ ,‬שבה מרוכזים רוב יהודי‬
‫ולמרות ההצלחה‪ ,‬נאלץ הרב הורדן להיפרד מבני קהילתו‬ ‫המדינה‪ ,‬מונים כ‪ 4500-‬יהודים הרשומים כחברי קהילה‬
‫האהובים בשל דאגתו לחינוך ילדיו שבגרו והוזקקו‬ ‫מתוך אוכלוסיה יהודית של כ‪ 9000-‬איש‪.‬‬
‫למוסדות תורניים שאינם מצויים בשבדיה‪.‬‬ ‫"בקהילה היהודית של‬
‫שטוקהולם פועלים שני בתי‬
‫מקלט מס‬ ‫כנסת אורתודוכסים"‪ ,‬מספר‬
‫הרב מאיר הורדן מהעיר‬
‫את מקומו של הרב הורדן ממלא היום הרב יצחק‬ ‫מודיעין בארץ ישראל‪ ,‬שכיהן‬
‫נחמן‪ ,‬רבה של שטוקהולם‪ ,‬המכהן בתפקידו כשנה‬ ‫כרבה של שטוקהולם מטעם‬
‫ומחצה‪" .‬הכרתי את הקהילה היהודית בשבדיה מזה‬ ‫הסוכנות במשך כעשר שנים‪,‬‬
‫שנים רבות כי כילד גדלתי תקופות ממושכות בשבדיה‬ ‫"יש את בית הכנסת עדת‬
‫ואני גם דובר את השפה השבדית על בוריה‪ .‬כשבקשו‬ ‫ישורון ואת בית הכנסת עדת‬
‫שאבוא לשמש בקודש כרב הקהילה נעניתי לאתגר"‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬מדובר בשני בתי‬
‫אומר הרב יצחק נחמן‪.‬‬ ‫כנסת פעילים מאוד ושוקקי‬
‫הקהילה מאורגנת מאוד ומסודרת‪" .‬הקהילה בנויה‬ ‫חיים יהודיים במלוא מובן‬
‫על תשלומי מס חבר לקהילה‪ ,‬החברים משלמים לקופת‬ ‫המילה"‪.‬‬
‫הקהילה אחוז וחצי מהמס שהם חייבים לשלם על פי‬ ‫הגיע‬ ‫הורדן‬ ‫הרב‬ ‫הרב גרייזמן בשיעור תורה טיפוסי‬

‫<<‬
‫ההצהרות למס הכנסה‪ ,‬על פי החוק שמאפשר לתרום‬ ‫לשטוקהולם לאחר שהוסמך בארץ ישראל לרבנות‬
‫אחוז וחצי וזה סכום די נכבד לעתים שמאפשר לרבים‬ ‫והוראה‪ ,‬כדי לשמש כראש הכוללים הפועלים בבתי‬
‫לחוש שייכות לקהילה‪.‬‬ ‫הכנסת‪ .‬עם בואו לגור בעיר התמנה לרב בתי הכנסת‬
‫"הרבה מאוד‪ ,‬ממש אלפים‪ ,‬מרגישים נכונות ומגלים‬ ‫ומשם בקשוהו לשמש גם כרב הקהילה‪ .‬התכניות של‬
‫רצון לתמוך בקהילה למרות שאינם שומרי תורה‬ ‫הרב הורדן היו קצרות מועד יחסית‪ ,‬לשנתיים ותו לא‪,‬‬
‫ומצוות‪ .‬בבתי הכנסת האורתודוכסים יש מניינים כל‬ ‫אך לבקשת בני הקהילה האריך מעת לעת את שבתו‬
‫בוקר לשחרית ומניינים בשבת‪ .‬אנו גם עורכים ארוחת‬ ‫עמם עוד ועוד שנים ומועדים‪ ,‬עד שהצטברו לעשר שנות‬
‫בוקר אחרי שחרית לאלו שצריכים ללכת לעבודה או‬ ‫רבנות על יהודי שבדיה‪.‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‪7‬‬


‫<<‬
‫סתם לגיבוש פנימי‪ .‬גם בשבת אנו מקיימים סעודה‬
‫שלישית מפוארת‪ .‬יש מקווה מהודר ורשימת כשרות‬
‫מעודכנת‪ .‬בהחלט יש אפשרות לחיות חיים אורתו־‬
‫דוכסים בשבדיה‪ ,‬מבחינת מסגרת"‪.‬‬
‫חשוב להבין‪ ,‬מטעים הרב נחמן‪ ,‬כי כל יהודי שבדי‬
‫ממוצע הוא בעל זהות יהודית חזקה מאוד עם סולי־‬
‫דאריות גבוהה לבני עמו‪ .‬גם אם הוא לא ישתמש‬
‫בשירות הקהילה ולא יבוא לבית הכנסת ובכלל לא‬
‫יזדקק לקהילה‪ ,‬הוא ישלם סכום כסף נכבד כדי להיות‬
‫חבר הקהילה ולשמור על זיקת שייכות מובהקת‬
‫ליהדותו ולו באמצעות תשלום דמי חבר‪" .‬טוב לו‬
‫לדעת שהקהילה פועלת ושקיימים שירותי יהדות‬
‫ודת‪ ,‬גם אם הוא לא נעזר בהם"‪.‬‬

‫משנה עתים‬
‫"כשאנחנו באנו לשבדיה כדי לראות את המקום‬
‫ולתור את הארץ‪ ,‬באנו לכאן בקיץ"‪ ,‬מספר הרב חיים‬
‫גרייזמן‪ ,‬שליח חב"ד בשטוקהולם‪" ,‬אני יליד ארץ‬
‫הגרי"מ לאו בביקור בסטוקהולם‪ .‬שני מימין‪ ,‬הרב חיים גרייזמן‪ ,‬מאחוריו נראה הרב מאיר הורדן‬
‫ישראל ואשתי ילידת צרפת‪ ,‬שבדיה נראתה לנו קרובה‬
‫יחסית גם לישראל וגם לצרפת‪ .‬נחתנו כאן בחודש אב‪,‬‬
‫בתקופה היפה ביותר‪ ,‬כשהשמש זורחת כל היום וכמעט‬
‫יצחק נחמן‪" ,‬המדינה היא לא רק חילונית אלא אפילו‬ ‫בילדים ובנוער שייצאו ללמוד במדינות אחרות‪ .‬יש‬ ‫כל הלילה‪ ,‬האווירה נחמדה והאנשים חביבים ופתוחים‬
‫אנטי‪-‬דתית‪ .‬כאן המציאו את החילוניות וממילא יש‬ ‫בתי ספר יהודים עם שירות של מטבח כשר לילדים‬ ‫ונינוחים‪ .‬כשנחתנו כאן כדי להשתקע ולהתחיל לעבוד‬
‫כאן הרבה בעיות עם הסממנים השליליים המתירניים‬ ‫עד כיתה ט'‪ .‬מעבר לגיל זה אנחנו תומכים בילדים‬ ‫זה היה בחודש טבת‪ ,‬בשיא החורף‪ ,‬הגענו למדינה‬
‫של הדברים החילוניים‪ ,‬שבאכסניה מכובדת זאת לא‬ ‫שימשיכו ללמוד בישיבה מחוץ למדינה"‪.‬‬ ‫חשוכה וקרה ונפגשנו עם אנשים אפרוריים משהו‬
‫הייתי רוצה להרחיב בהם‪ ,‬אך ללא כל ספק המתירנות‬ ‫הרב מספר כי נעשו בעבר מספר נסיונות להקים‬ ‫וסגורים‪ ,‬ממש עולם אחר"‪.‬‬
‫הזאת משפיעה על היהודי והשפעות הסביבה ניכרות‬ ‫מסגרת לימודית תורנית לנערים ובחורים והם כשלו‪.‬‬ ‫"עם בואנו לשטוקהולם התקבלנו באדיבות על‬
‫באורח החיים‪ ,‬פעם פחות ופעם יותר"‪.‬‬ ‫"אין עדיין אפשרות‪ ,‬למרות שאנו מנסים להתקדם‬ ‫ידי הזרמים האורתודוכסים ובנימוס מאופק על ידי‬
‫"כמו שיהודי הגר במדינה דתית‪ ,‬גם אם לא של הדת‬ ‫לקראת הקמת בית מדרש או ישיבה‪ .‬במקביל להמשך‬ ‫הפוליטיקאים המנהלים את הקהילה‪ .‬הם אמרו שאנו‬
‫היהודית‪ ,‬יהיה מטבע הדברים פחות מתירני ופחות‬ ‫הפעילות לפתוח ישיבה‪ ,‬אנו מפתחים את בית המדרש‪.‬‬ ‫חופשיים לפעול ללא הפרעה אך גם ללא סיוע‪ .‬היום‪,‬‬
‫חילוני כי החברה והסביבה משפיעים ללא כל ספק‪,‬‬ ‫מעבים תוכניות לימודים בעוד יהדות‪ .‬מארגנים הרבה‬ ‫אחרי שנים של פעילות‪ ,‬יש לנו ברוך השם יחסים‬
‫הוא הדין להפך‪ ,‬אנו מזהים את המתירנות והחילוניות‬ ‫פעילויות לנוער‪ .‬יש ערבי חיזוק עם שירי הרב שלמה‬ ‫טובים עם כל ראשי הקהילה היהודית"‪.‬‬
‫של הסביבה גם בתוכנו‪ ,‬לצערי"‪ ,‬מקונן הרב נחמן‪.‬‬ ‫קרליבך‪ ,‬ישנה אגודת סטודנטים יהודית פעילה שאנו‬ ‫פעילותו של הרב גרייזמן‪ ,‬נעשית עצמאית ולא‬
‫תומכים בה"‪.‬‬ ‫תחת חסות הקהילה אך בשיתוף פעולה עם הקהילה‪.‬‬
‫הקרח הפשיר ‪- -‬‬ ‫"יש התעניינות גדולה לכל ענין של יהדות‪ .‬אמת היא‬
‫הרב גרייזמן מכיר היטב את התפיסה השבדית‬
‫הכל מותר‬ ‫שהמצב אינו מזהיר וקיימת גם התבוללות גדולה וגם‬
‫הגורסת כי אין להתבלט‪" .‬היהודים מפוזרים בכל העיר‬ ‫"היהודים השבדים מושפעים לא מעט מתרבות‬ ‫מנטאליות שבדית שמתייחסת בשליליות לכל סממן‬
‫ולא גרים בריכוזיות‪ .‬בהדלקת נרות החנוכה הציבורית‬ ‫החשיבה השבדית ומהאווירה המקומית וזה יוצר‬ ‫דתי‪ ,‬אבל הניצוץ היהודי מתעורר‪ .‬יהודים מחפשים‬
‫הראשונה שעשינו כשבאנו לשבדיה‪ ,‬אמרו לנו כולם כי‬ ‫אמביוולנטיות מסוימת"‪ ,‬מסביר הרב הורדן‪" ,‬מצד‬ ‫אידישקייט ומעוניינים לשמוע ולהתקרב"‪.‬‬
‫השתגענו‪ .‬הציבור כאן מחונך מן השורש שאין לבלוט‬ ‫אחד היהדות חשובה להם מאוד והם מרגישים תחושת‬
‫ושרצוי ומומלץ להנמיך קומה ברחוב ואילו אנו באנו‬ ‫שייכות עמוקה ליהדות גם אם למעשה אינם שומרי‬ ‫כמעט ישיבה‬
‫בזקיפות קומה"‪.‬‬ ‫תורה ומצוות ולא מקפידים על קלה כחמורה‪ .‬מצד שני‬ ‫"אין מוסדות חינוך תורניים ולא היתה תשתית‬
‫"התוצאה הייתה למעלה מכל השערה‪ .‬באו מאות‬ ‫במדינה כמו שבדיה שהיא ערש החילוניות ויצואנית‬ ‫מספיקה של ביקוש ודרישה כך שאוכל להקים מוסדות‬
‫יהודים לחזות בהדלקת נרות החנוכה‪ ,‬שעשינו על‬ ‫המתירנות לכל העולם כולו‪ ,‬אין זה מובן מאליו כלל‬ ‫חינוך שכאלו"‪ ,‬אומר הרב הורדן שעזב את שטוקהולם‪,‬‬
‫חנוכייה מקרח בשביל האטרקציה‪ .‬היום כבר לא‬ ‫להיות איש דתי‪ .‬המדינה כאן מאוד סֵקוּל ַאִרית ואנטי‬ ‫"יש בית ספר יהודי אחד מעורב לכל היהודים שבו‬
‫צריך אטרקציה וזה האירוע הציבורי‪-‬יהודי הגדול‬ ‫דתית‪ ,‬נגד כל דת מכל סוג‪ .‬יש לכך השפעה מהותית‬ ‫לומדים גם ילדים שאינם נחשבים ליהודים מבחינה‬
‫ביותר הנערך ברחובה של עיר בשבדיה במשך השנה‪.‬‬ ‫גם על האוכלוסייה היהודית"‪.‬‬ ‫הלכתית‪ .‬לא הצלחתי למצוא מספיק ילדים כדי לפתוח‬
‫סבורני שדווקא בגלל המנטאליות הקבועה השוללת‬ ‫"אם ארה"ב נחשבת למשל למדינה מאמינה באופן‬ ‫ולו כיתת לימוד נפרדת ליהודים בלבד‪ .‬אי אפשר‬
‫התבלטות‪ ,‬גוברת ההתרגשות מאירוע שכל כולו‬ ‫כללי ושם שמים שגור בפי הגויים כדבר טבעי מאליו‪,‬‬ ‫להקים מוסד שלם לארבעה וחמישה ילדים‪ .‬כשהיו‬
‫פרסומי ניסא ובנוי על התבלטות‪ ,‬בגלל השוני החריף‬ ‫בשבדיה לא מזכירים שם שמים ואמונה נחשבת שם‬ ‫הילדים צעירים‪ ,‬עד לגיל בר מצוה הם ישבו בבית‬
‫שבדבר"‪.‬‬ ‫למוזרות‪ .‬זה המחסום הקשה של כל מי שרוצה להגביר‬ ‫ולמדו תורה מפי אביהם‪ ...‬כשהבן הבכור גדל והגיע‬
‫סדר יומו של הרב גרייזמן נפתח בשש בבוקר‪ .‬את‬ ‫את היהדות במדינה‪ .‬גישת היסוד היא גישה ששוללת‬ ‫לגיל ישיבות החזרנו את המשפחה ארצה ועוד נשארתי‬
‫תפילת שחרית הוא מתפלל במנין הקבוע שבבית‬ ‫כל זיקה לדת"‪.‬‬ ‫להתגורר בשבדיה והייתי ארבע שנים נוסע מתמיד על‬
‫הכנסת האורתודוכסי‪ .‬אחר כך הוא פונה למשרדו‬ ‫גם רבה הנוכחי של שטוקהולם נתקל במנטאליות‬ ‫קו הטיסות של שבדיה‪-‬ישראל"‪.‬‬
‫הנמצא במרכז הקהילתי היהודי ומתחיל בעבודת‬ ‫הזאת‪" .‬העם השבדי הוא עם חילוני במהותו עד כדי‬ ‫"אכן‪ ,‬נושא מוסדות החינוך הוא נקודת התורפה‬
‫הפצת היהדות‪ .‬שיעורי תורה מתקיימים לאורך כל‬ ‫כך שעצם החילוניות היא הדת כאן"‪ ,‬מסביר הרב‬ ‫של הקהילה"‪ ,‬נאנח הרב יצחק נחמן‪" ,‬לכן אנו תומכים‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬ ‫ קהילות‬


‫ההגבלות החוקיות המחייבות נוכחות של רופא בשעת‬ ‫מ האם 'הדת החילונית' גורמת לפעמים לרצות לעזוב‬ ‫היום‪ ,‬אם שיעורים לרבים‪ ,‬אם שיעורים פרטיים‬
‫עריכת הברית‪ .‬אחרי הברית הציע הרב אלטבא לבחור‬ ‫את המדינה?‬ ‫ליחידים‪" .‬יש שיעור בגמרא לישראלים‪ ,‬יש שיעור‬
‫יהודי שהשתתף בברית להניח תפילין‪ .‬הצעיר אמר כי‬ ‫"לא אומר ששקלנו לעזוב את הקהילה‪ ,‬אך בהחלט‬ ‫קבוע בחומש‪ ,‬בפרשת השבוע‪ .‬כמו כן אני מכין ילדים‬
‫ישמח מאוד להניח תפילין מאחר ומעודו לא הניח‬ ‫יש כאן הרבה מאוד סוגיות הדורשות פתרונות‬ ‫לבר מצוה"‪.‬‬
‫תפילין‪ .‬לשאלת הרב אלטבא מדוע לא הניח תפילין‬ ‫מורכבים"‪ ,‬משיב הרב יצחק נחמן לשאלתנו‪" ,‬יהודי‬ ‫ילדיו של הרב גרייזמן לומדים בבית הספר היהודי‬
‫השיב הצעיר כי הוריו לא ערכו לו בר מצוה מאחר‬ ‫שמגיע לכאן צריך להשתמש לא אחת עם פשרות‪ ,‬צריך‬ ‫המקומי‪ ,‬על פי החוק אסור להשאיר אותם בבית‬
‫ואינו מהול והם לא רצו להקדים בר מצוה לברית‬ ‫לעשות בזה שימוש זהיר ומושכל‪ ,‬אך נקרים על דרכנו‬ ‫לחינוך על ידי ההורים וחייבים לשלוח אותם לבית‬
‫מילה‪ .‬הרי יש סדר בחיים‪."...‬‬ ‫מצבים שבהם אנו נאלצים להסתייע בפשרות שלעצמי‬ ‫ספר‪" .‬כמה פעמים בשנה אנו שולחים אותם לצרפת‬
‫"המוהל הניח לו תפילין ועל המקום נדברו לערוך‬ ‫הייתי מעדיף לא להשתמש בהן ולא להסתמך עליהן‪.‬‬ ‫להורי אשתי‪ .‬אחרי הצהריים לומדים הילדים ב'חיידר‬
‫לו ברית מילה במועד מוסכם‪ .‬לאחר זמן מה שוב‬ ‫צריך לדעת ולהתייעץ עם גדולי ישראל כדי להחליט‬ ‫השלוחים' באינטרנט"‪.‬‬
‫הבאנו את המוהל מצרפת‪ ,‬התכנסו בקליניקה רפואית‬ ‫היכן חובה להתעקש והיכן ניתן להתגמש‪ .‬אולם אני‬
‫מוסמכת של יהודי רופא‪-‬כירורג שאותו פגשתי בצפון‬ ‫מעריך ואולי גם יודע שזאת התלבטות המאפיינת‬ ‫פורשים כנפיים‬
‫מי שמתחזק בשמירת תורה ומצוות‪ ,‬יעבור לרוב‬
‫לארץ או לארה"ב‪ ,‬מסביר לנו הרב הורדן‪ .‬יהודי שומר‬
‫מצוות שעובד כל השבוע מתקשה להסביר לבוס שלו‬
‫שהשבת נכנסת בשתיים ועליו לעזוב את העבודה‬
‫לפחות בשתיים עשרה נניח‪ .‬ובמוצאי שבת עליו‬
‫לחכות עם כל המשפחה עד לשתים עשרה בלילה כדי‬
‫לעשות הבדלה‪ ,‬אלו לא חיים אידיאליים לשומר תורה‬
‫ומצוות‪ ,‬לכן מי שכבר מתחזק בהתקרבות ליהדות‬
‫המעשית‪ ,‬אם הוא יכול לעזוב את שבדיה ‪ -‬הוא‬
‫עוזב"‪.‬‬
‫"אם היו נשארים כאן כ‪ 30-‬מהמשפחות שהתחזקו‬
‫ביהדות והחלו לשמור תורה ומצוות בעשור האחרון‪,‬‬
‫הייתה הקהילה המקומית מתחזקת לאין ערוך וזה‬
‫היה עוזר גם להם שהם לא לבד וגם לקהילה"‪ ,‬מסביר‬
‫הרב גרייזמן הפועל בשבדיה במלוא המרץ‪" ,‬אבל מי‬
‫שמתחזק עוזב‪ ,‬מה שגורם לקהילה להישאר במצבה‪,‬‬
‫למרות ההצלחה עם היחידים"‪.‬‬
‫קושי נוסף המגביל את היהודים השבדים הוא‬
‫איסור השחיטה הקבוע בחוק‪" .‬מכיון והשחיטה אסורה‬
‫בשבדיה היינו מייבאים בשר מאנגליה‪ ,‬זה כמובן הופך‬
‫את החיים ללא הכי פשוטים‪ ,‬על אף שזכינו ועשינו‬
‫מערכת כשרות ויש רשימת כשרות מכובדת היום של‬
‫"מאות יהודים באו לחזות בהדלקת נרות החנוכה שעשינו על חנוכייה מקרח"‪ .‬הרב גרייזמן בהדלקה‬ ‫מוצרים מגוונים‪ ,‬הדברים הבסיסיים עדיין קשים‪.‬‬
‫הצלחתי לקדם את הנושא לקראת הסדרה חוקית‬
‫של היתר שחיטה ליהודים‪ ,‬אבל לא הצלחתי להשלים‬
‫"יש כאן הרבה כוחות בפרלמנט שרוצים לאסור לבצע ברית מילה באדם עד בואו‬ ‫את זה"‪ ,‬אומר הרב הורדן‪.‬‬
‫לגיל ‪ ,"18‬מספר הרב יצחק נחמן‪" ,‬אנו פועלים שלא תיאסר ברית המילה‪ ,‬די לנו‬ ‫ולא רק על השחיטה יצא הקצף‪" .‬יש כאן הרבה‬
‫כוחות בפרלמנט שרוצים לאסור לבצע ברית מילה‬
‫בכך שהשחיטה היהודית אסורה ואנו נאלצים לייבא בשר כשר ממדינות אחרות‪.‬‬ ‫באדם עד בואו לגיל ‪ ,"18‬מספר הרב יצחק נחמן‪,‬‬
‫שבדיה היא חלק מהשוק המשותף ואנו נעזרים בזה כדי ללחוץ על המדינה‬ ‫"אנו פועלים שלא תיאסר ברית המילה‪ ,‬די לנו בכך‬
‫שהשחיטה היהודית אסורה ואנו נאלצים לייבא בשר‬
‫והשלטונות שלא ייאסרו ברית מילה"‪.‬‬ ‫כשר ממדינות אחרות‪ .‬שבדיה היא חלק מהשוק‬
‫המשותף ואנו נעזרים בזה כדי ללחוץ על המדינה‬
‫והשלטונות שלא ייאסרו ברית מילה"‪.‬‬
‫המדינה באחד מביקורי באזור ושם בוצעה הברית‬ ‫עבודתו של כל יהודי הנמצא במקום מרוחק מיהדות‬ ‫"יש לי מקררים ענקיים וגם מקום אחסון שאני‬
‫כהלכה וכחוק‪."...‬‬ ‫עם קהילה שיש בה נסיבות רבות ושונות"‪.‬‬ ‫שוכר במיוחד לאחסנת אוכל כשר"‪ ,‬מתאר הרב גרייזמן‬
‫"בצפון שבדיה הייתי בחנוכה כשנסעתי להדליק שם‬ ‫בנינוחות מפתיעה‪" ,‬למרות שיש רשימת כשרות‬
‫שמסייעת רבות לקהילה המקומית‪ ,‬הרבה מהמוצרים‬
‫נרות חנוכה‪ .‬היינו די צריכים להזדרז בהדלקת נרות‬ ‫יש סדר בחיים‬ ‫שברשימה אינם מבוססים על חלב ישראל או על פת‬
‫חנוכה בנקודה הכי צפונית בעולם‪ ,‬כי השמש שזורחת‬
‫בחנוכה בשעה עשר שוקעת באחת וחצי בצהריים‪,‬‬ ‫גם האירועים הפרטיים מנוצלים להטמעת ערכי‬ ‫ישראל ולא ברמת מהדרין‪ ,‬מה שמחייב אותנו להיערך‬
‫כלומר בערב‪ ...‬התאספו ‪ 30‬יהודים והספקנו להדליק‬ ‫היהדות‪" .‬כשערכנו ברית מילה לבננו עשינו זאת ברוב‬ ‫מבעוד מועד בכמויות של אוכל"‪ .‬לא מדובר רק במזון‬
‫את נרות החנוכה בהתרגשות לפני השקיעה‪ ,‬משם‬ ‫פאר וחגיגיות‪ .‬הבאנו מצרפת את המוהל הרב אלטבא‪,‬‬ ‫למשפחתו של הרב גרייזמן‪ .‬על שולחנם סועדים מדי‬
‫הכרתי את הכירורג שסייע לנו בעריכת הברית"‪.‬‬ ‫שהוא יהודי חרדי וגם רופא כך שהוא עונה גם על‬ ‫סעודת שבת כחמשה עשר אורחים‪.‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‪9‬‬


‫עלילת האיברים‬
‫השבדים לא אנטישמים!‬
‫בשבועות האחרונים רעשה וגעשה מדינת ישראל‬
‫מזעם וחרון אף על ראשי המדינה השבדית שלא‬
‫הוקיעו בגלוי עיתון שפרסם כי חיילי צה"ל סוחרים‬
‫באיברים של פלסטינים‪ .‬עד כדי כך ששר החוץ השבדי‬
‫שאמור היה לבקר בישראל ביטל את ביקורו‪.‬‬
‫השאלה היא האם באמת נמנה העם השבדי על‬
‫העמים השוטמים את העם היהודי או שמדובר בויכוח‬
‫נקודתי ספציפי על מגבלות חופש הביטוי הנחשב לערך‬
‫מקודש בשבדיה‪.‬‬
‫הרב יצחק נחמן בשיעור עם בני נוער בבית הכנסת‬
‫לדעתו של הרב יצחק נחמן‪ ,‬רבה של שטוקהולם‪,‬‬
‫"שבדיה אינה נגד יהודים דווקא אלא נגד כל סוגי‬
‫הדתיים‪ .‬הכתבה על סחר באיברים פורסמה בעיתון‬
‫המגבעת או הכיפה בקסקט‪ ,‬אולם בסך הכל‬ ‫"שם‪ ,‬בצפון המדינה‪ ,‬פגשתי קיבוצניק‬ ‫שלא כל כך נחשב‪ .‬זה עיתון שהרבה פעמים נוהג‬
‫אין מתיחות אנטישמית מסוכנת‪" .‬קיימים‬ ‫ישראלי בן ‪ 63‬שנענה בשמחה להצעתי להניח‬ ‫להוציא את ישראל בצורה הכי שלילית שיש והפעם‬
‫מתחים פוליטיים כשבארץ יש מתיחות‬ ‫לו תפילין ואמר כי זו הפעם הראשונה בחייו‪.‬‬ ‫הם לקחו את זה עוד צעד"‪.‬‬
‫בטחונית עם הרבה הרוגים בצד הפלסטיני‪,‬‬ ‫הוא היה צריך להגיע מארץ הקודש לצפון‬ ‫עוד אומר רבה של שטוקהולם‪ ,‬כי "ללא ספק‪,‬‬
‫יכולים להיות אירועים מקומיים כאן בשבדיה‪,‬‬ ‫העולם כדי להניח תפילין"‪.‬‬ ‫המתיחות שנוצרה בין מדינת ישראל לשבדיה‪ ,‬יוצרת‬
‫אך ברחוב של כל יום ויום אין מתח"‪.‬‬ ‫גם מתיחות לקהילה‪ .‬באופן רשמי שיגרה הקהילה‬
‫היהדות השבדית אינה צומחת למרומים‪,‬‬ ‫נחבאים על הכלים‬ ‫מחאה מנומקת ומפורטת למערכת העיתון‪ ,‬לממשלה‬
‫אך מעשירה את הקיים‪" .‬יש שני מניינים‬ ‫השבדית ולכל הרשויות‪ .‬כתבנו שפרסום עלילת הכזב‬
‫יומיים של תפילת שחרית‪ ,‬אך הם מבוססים‬ ‫ישנה פעילות מבורכת מאוד של תנועת‬
‫ידי‬ ‫בני עקיבא ופעילות מסורה של חב"ד‪ ,‬על‬ ‫אינה מקובלת עלינו‪ .‬הלכתי לרדיו והתראיינתי בתוקף‬
‫על ניצולי השואה ובני הדור הקודם"‪ ,‬מסכם‬ ‫נגד פרסום העלילה‪ ,‬הסברתי שזה איום אך גם מכאיב‬
‫הרב הורדן‪" ,‬תחילה חשבנו שהמניינים ידעכו‪,‬‬ ‫בקהילה‬ ‫הרב חיים גרייזמן שמפיח רוח חיים‬
‫ללמוד‬ ‫כמה‬ ‫היהודית‪ .‬מכל מחזור שנתי עולים‬ ‫שעיתונים בשבדיה מעזים להדפיס דברים כאלו ללא‬
‫ברוך השם הם קיימים אך אם לסמוך על בני‬ ‫מורא"‪.‬‬
‫הדור הצעיר העתיד אינו משביע רצון מחמת‬ ‫בגישה‬ ‫תומכים‬ ‫בארץ‪ .‬ההורים של הנערים‬
‫תורה‬ ‫דברי‬ ‫לשמיעת‬ ‫הזאת‪ .‬יש צמאון חזק‬ ‫"עם זאת‪ ,‬לא מדובר באנטישמיות‪ .‬בעיתון יש כמה‬
‫העבודה שמי שמתחזק פורש‬ ‫וכמה אנשים שמאז ומעולם מאוד מתנגדים למדינת‬
‫כנפיים ועוזב לארץ אחרת‪.‬‬ ‫בהשקפה‬ ‫ושיעורים‬
‫כמובן‬ ‫יהודית‪,‬‬ ‫ישראל והם אנטי‪-‬ציונים‪ ,‬אנטישמיים‪ .‬הם רק נגד‬
‫ההתבוללות אוכלת קשה‬ ‫הציונות שהיא לדעתם 'אפרטהייד' נגד הערבים"‪.‬‬
‫ביושבי הארץ היהודים‪,‬‬ ‫מותאמים‬ ‫שהשיעורים‬
‫לרמת ההשכלה היהודית‬ ‫את הנקודה הזאת מרחיב הרב מאיר הורדן‪ ,‬רבה‬
‫כמו רוב הקהילות הקטנות‬ ‫לשעבר של שטוקהולם‪ .‬לדבריו‪" ,‬האוכלוסייה השבדית‬
‫באירופה שעל פי כל תחזית‬ ‫שאינה גבוהה‪" .‬שיעור‬
‫בדף היומי אי אפשר‬ ‫מזדהה תמיד עם מי שנחשב ונתפס כצד החלש‪ ,‬זו‬
‫הם בדרך להימחק בגלל‬ ‫הסיבה שבסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני הם נוטים לטובת‬
‫שיעור מוגזם ומזעזע של‬ ‫אבל‬ ‫עוד לייסד במדינה‪,‬‬
‫אומר‬ ‫אולי עם הזמן"‪,‬‬ ‫הפלסטינים‪ .‬העניין הוא שמרוב נטייה לטובת הצד‬
‫‪ 90%‬התבוללות המכלה‬ ‫ה'חלש' הם נסחפים וכותבים בצורה שחרגה מעבר‬
‫את הקהילה מבתוכו"‪.‬‬ ‫אחד הרבנים‪.‬‬
‫חשים‬ ‫שבדיה‬ ‫"יהודי‬ ‫לכל פרופורציות‪ ,‬אבל זאת לא אנטישמיות ולא זאת‬
‫"יש כאן אהדה ליהודים‬ ‫ההגדרה‪ .‬כל העניין הוא שאנחנו נתפסים החזקים‬
‫ולישראל‪ ,‬אלא שאנשים‬ ‫עצומה‬ ‫סולידאריות‬
‫לישראל ויש להם קשר‬ ‫שפוגעים בחלשים‪ .‬פרסום העלילה היא דוגמא אופיינית‬
‫לא יכולים לקום ביום‬ ‫לכך שמרוב להיטות להגן על החלש‪ ,‬הם לא מסתכלים‬
‫אחד ולעזוב את חייהם‪.‬‬ ‫רגשי בל ינותק עם‬
‫הארץ‪ .‬לרבים מהם‬ ‫לבדוק עובדתית מה נכון ומה לא"‪.‬‬
‫יש בעלי בתים שפיתחו‬ ‫דירות ונכסים בישראל‪ .‬הרב יצחק נחמן‪ ,‬רבה הראשי של סטוקהולם‬ ‫‪ #‬האם קיימת אנטישמיות ברחוב השבדי?‬
‫עסקים ובנו בשבדיה חיים‬ ‫"למען האמת‪ ,‬השבדי הממוצע לא יודע בכלל שאני‬
‫שלמים‪ .‬אבל בהחלט הרבה‬ ‫זה שאינם יוצאים מגדרם‬
‫אוהדת‬ ‫קהל‬ ‫דעת‬ ‫להילחם בשבדיה למען‬ ‫יהודי"‪ ,‬אומר הרב גרייזמן‪" ,‬הם מזהים יהודי עם כיפה‪,‬‬
‫בעלי בתים מודאגים מההתפתחות העוינת‬ ‫אבל אני בחליפה ומגבעת‪ ,‬את זה הם לא מכירים‪ .‬הם‬
‫במדינה המשולבת בהתגברות האסלאם‪ .‬יש‬ ‫האמריקאים‬ ‫שהלוביסטים‬ ‫לישראל כמו‬
‫המנטאליות‬ ‫בגלל‬ ‫זה‬ ‫בוושינגטון‬ ‫עושים‬ ‫חושבים שאני מוזר‪ ,‬זה כן‪ .‬הרוב מבלבלים אותי עם‬
‫כאן להערכתי חצי מליון מוסלמים באוכלוסיה‬ ‫כת ההיימיש ופונים אלי בשאלות על הכת‪ .‬אחרים‬
‫של תשע מליון וזה משפיע‪ .‬בעיר הדרומית‪,‬‬ ‫בניהם‬ ‫או‬ ‫שואה‬ ‫ניצולי‬ ‫הם‬ ‫כאן‬ ‫רבים‬ ‫השבדית‪,‬‬
‫של ניצולי שואה ששיקמו את חייהם בשבדיה‬ ‫שואלים אם אני אקדמאי‪ ,‬או עובד בקרקס‪ ,‬או יווני‬
‫מלמה‪ ,‬זה יותר בולט"‪.‬‬ ‫אורתודוכסי‪ .‬אמנם‪ ,‬המוסלמים יודעים היטב שאני‬
‫"רואים בעין כיצד המצב נהיה יותר חמור‬ ‫עליהם‬ ‫אחרי המלחמה וגדלו על התפיסה כי‬
‫לא‬ ‫כדי‬ ‫לבלוט‪,‬‬ ‫לחיות בשקט‪ ,‬לא להתבלט ולא‬ ‫יהודי‪ ,‬הם מכירים את הדמות היהודית המקורית‪.‬‬
‫אם כי הדאגה המכרסמת טרם החריפה למצב‬ ‫התלבושת מסייעת לי מאוד בזיהוי יהודים הפונים‬
‫חירום של לקום ולעזוב‪ .‬התקווה שלי היא‬ ‫לעורר את חמת הגויים"‪.‬‬
‫אירופה‬ ‫מדינות‬ ‫בכל‬ ‫התגברות האסלאם‬ ‫אלי ויוצרים קשר‪ ,‬אם במרכזי קניות‪ ,‬אם ברכבת‪ ,‬אם‬
‫כי את הילדים הם יחנכו להיות שומרי תורה‬ ‫באוניברסיטה"‪.‬‬
‫ומצוות‪ ,‬לדבוק במסורת שלנו ולהתקדם‬ ‫בולטת‪.‬‬ ‫בצורה‬ ‫לא‬ ‫כי‬ ‫אם‬ ‫מורגשת גם בשבדיה‬
‫מאוד'‬ ‫ש'עדיף‬ ‫מובהקים‬ ‫ערביים‬ ‫ישנם אזורים‬ ‫אלחנן בינדר‬
‫לעלות לארץ ישראל‪ .‬זה מה שאני שואף אליו‬
‫ללא הרף בשיחותיי עם היהודים כאן"‪.‬‬ ‫את‬ ‫להמיר‬ ‫ורצוי‬ ‫כיהודי‬ ‫שם‬ ‫להיראות‬ ‫לא‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬ ‫ קהילות‬


‫בולגריה‪ :‬מאות יהודים בראשות רבי יאשיהו פינטו‬
‫שליט"א התפללו על קברו של בעל ה'פלא‪-‬יועץ'‬
‫המשיך הציבור באמירת סליחות בקול נעים ובמנגינת‬
‫הימים הנוראים‪ ,‬באמירת פרקי תהלים ובתפילת מנחה‬
‫ברוב עם‪.‬‬
‫בסיום התפילות נהר הציבור הגדול לסעודת מצוה‬
‫שהוכנה לכבודו של בעל ה'פלא‪-‬יועץ' באוהל רחב‬
‫ידיים וביד רחבה‪ ,‬כאשר כל שפע המאכלים ומיני‬
‫המשקה המרובים הובאו ישירות מהארץ‪.‬‬

‫'יראה ישועות'‬
‫המנהג לעלות לציונו של בעל ה'פלא‪-‬יועץ' זמן קצר‬
‫לפני התחדש שנה חדשה‪ ,‬הונהג בשנים האחרונות על‬
‫ידי הרב פינטו הרואה עצמו כתלמיד של בעל ה'פלא‪-‬‬
‫יועץ' והוגה בספריו באופן תדיר‪.‬‬
‫אל מסע ההתעוררות והתשובה של הרב פינטו‬
‫על קברו של בעל ה'פלא יועץ' נלוו דיינים ורבני‬
‫קהילות‪ ,‬עשרות אברכים הלומדים במוסדותיו להוראה‬
‫ודיינות‪ ,‬אילי הון מפורסמים מארץ ישראל והעולם‬
‫כולו המסתופפים בצלו‪ ,‬אנשי עסקים ואישי ציבור‬ ‫הרב יאשיה פינטו בקרב עשרות העולים לקברו של ה"פלא יועץ"‪ .‬לצידו נראה יושב הנגיד מר אדוארדו אולשטיין‬
‫רבים‪ ,‬וכן מאות יהודים מכל החוגים הנמנים על בני‬
‫קהילתו‪.‬‬ ‫קהילת 'שובה ישראל'‪ ,‬המתגורר לחילופין באשדוד‬ ‫מאת משה גוטמן‪ ,‬בולגריה‬
‫בחצר הציון הק' נבנתה מקווה מיוחד לתועלת‬ ‫ובמנהטן ומצודת הנהגתו פרושה על פני מספר מדינות‬
‫המתכנסים מאחר ועל פי המסורה הבטיח בעל‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫מאות יהודים מארץ ישראל ומדינות נוספות בעולם‬
‫ה'פלא‪-‬יועץ' כי כל מי שיטבול ויבוא להתפלל על‬ ‫בשיעור המוסר הממושך עורר הרב פינטו את הציבור‬ ‫השתטחו על ציונו של בעל ה'פלא‪-‬יועץ' שבעיירה‬
‫קברו בלב נשבר יזכה ויראה ישועות גדולות‪.‬‬ ‫לתיקון מעשיהם לקראת ימי הדין הממשמשים ובאים‬ ‫סילסטרה הנמצאת במדינת בולגריה‪ ,‬בתפילה לקראת‬
‫לאחר שעות ארוכות של התעלות ותפילה‪ ,‬התפזרו‬ ‫והאריך לדבר בהרחבה בענייני שכר ועונש ובתורת‬ ‫הימים הנוראים לכתיבה וחתימה טובה‪.‬‬
‫הנוכחים לארצותיהם בתפילה כי שומע קול תפילה‬ ‫הגלגולים על פי האר"י הקדוש זיע"א ותלמידו רבי‬ ‫את מסע התפילה שהחל בשיעור תורה ומוסר‬
‫יקבל את תפילותיהם להתברך בשנה טובה בזכות‬ ‫חיים ויטאל זיע"א שהרב פינטו נמנה על צאצאיו‪.‬‬ ‫מתובל במשלים ודברי התעוררות היוצאים מלב‬
‫תפילת הצדיקים וכוח הרבים‪.‬‬ ‫כתום השיעור באוהל ציונו של בעל הפלא יועץ‪,‬‬ ‫אוהב‪ ,‬הוביל הרה"ג רבי יאשיהו פינטו שליט"א‪ ,‬רב‬

‫בלונדון חגגו מאה שנה‬


‫ל'בן איש חי' זצוק"ל‬
‫כחמש מאות איש מכל מקהלות הספרדים בלונדון התאספו בכדי לציין‬
‫מאה שנה להסתלקותו של רבינו יוסף חיים זצוק"ל בעל ה"בן איש חי"‬
‫באירוע שאורגן על ידי תלמוד התורה הספרדי "תורת אמת" בלונדון‪.‬‬
‫הרב מרדכי ניסים מק"ק "היכל לאה" ומנהל הת"ת מסר כי "היה זה‬
‫כחה הנפלא של האחדות שאיחד כל כך הרבה רבנים וקהילות‪ .‬זוהי ללא‬
‫ספק הדרך המתאימה ביותר בכדי לתת כבוד לצדיק ולמי שהיה רבן‬
‫הגאון רבי אברהם דוד שליט"א‪ ,‬דיין דק"ק הספרדים בלונדון וחבר מועצת רבני אירופה‪ ,‬נואם באירוע‬ ‫של כל ישראל"‪.‬‬
‫בין הרבנים המשתתפים‪ :‬הגאון רבי אברהם דוד שליט"א‪ ,‬המרא‬
‫דאתרא המשמש כדיין דק"ק הספרדים בלונדון וכחבר במועצת רבני‬
‫אירופה‪ ,‬הגאון רבי פנחס טולדנו שליט"א‪ ,‬הגאון רבי אהרן בצוץ שליט"א‪,‬‬
‫הגאון רבי אברהם גבאי שליט"א‪ ,‬הגאון רבי ישראל מלול שליט"א‪ ,‬הגאון‬
‫רבי דורון אחיאל שליט"א‪ ,‬הגר"י שטרוקס שליט"א‪ ,‬הגאון רבי משה‬
‫חליבה שליט"א‪ ,‬הגאון רבי ליבוש העלר שליט"א‪ ,‬הגאון רבי מדרכי פימה‬
‫שליט"א‪ ,‬והגאון רבי מדרכי כהן שליט"א‪ .‬אורח הכבוד היה רבי יונתן‬
‫ריאטי‪ ,‬יועץ בכיר בענייני חינוך וקירוב ומצאצאי ה'בן איש חי'‪.‬‬
‫אורחים נוספים‪ :‬הגאון רבי אפרים פדווא שליט"א‪ ,‬גאב"ד התאחדות‬
‫קהילות החרדים בלונדון‪ ,‬הגאון רבי אלחנן הלפרין שליט"א‪ ,‬יו"ר‬
‫התאחדות קהילות החרדים בלונדון‪ ,‬הגאון רבי אליעזר שנייבלג שליט"א‬
‫הגאון רבי שלמה פרישוואסר שליט"א‪ ,‬והגאון רבי יעקב מושקוביץ‬
‫שליט"א‪.‬‬
‫הגאון רבי אלחנן היילפרין שליט"א‪ ,‬יו"ר התאקה"ח בלונדון נושא דברי ברכה‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‪11‬‬


‫פולין‪ :‬בית כנסת ששימש למשרדי תנועת הנוער‬
‫"היטלר‪-‬יוגנד" נפתח מחדש בתפילות ראש השנה‬
‫מאת מרדכי כספי‬
‫עבור יהודי קהילת דז'ורז'וניוב בפולין )רייכנבך בגרמניה‪ ,‬לשעבר(‬
‫ראש השנה היה מרגש במיוחד‪ .‬בית הכנסת של הקהילה עבר‬
‫בשבעים השנים האחרונות גילגולים רבים‪ 25 .‬שנה ניצב שומם‪,‬‬
‫ואף עמד בפני סכנת קריסה‪ .‬בליל ראש השנה תש"ע‪ ,‬סגרה הקהילה‬
‫היהודית בדז'ורז'וניוב מעגל‪ .‬בית הכנסת שב לפעול והתקיימו בו‬
‫תפילות ראש השנה ברוב עם בסיוע מרכז רבני אירופה‪.‬‬
‫לקהילת דז'ורז'וניוב ולבית הכנסת שלה היסטוריה מלאת‬
‫תהפוכות אשר מהווה כמעין "מיקרו‪-‬קוסמוס" של כל המאורעות‬
‫שעברו על חבל ארץ זה ב‪ 70-‬השנים האחרונות‪ .‬החל ממלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬דרך סיפוחה של העיר מגרמניה לפולין והשלטון‬
‫הקומיניסטי במקום ועד לנטישת אחרוני היהודים את דז'ורז'וניוב‬
‫בשנת תשמ"ד‪.‬‬
‫סיפור מרגש במיוחד כרוך בהצלתו של בית הכנסת מחורבן‬
‫במהלך מלחמת העולם השנייה‪ .‬בית הכנסת הינו אחד מתוך‬
‫שלושה בתי כנסת ששרדו באיזור זה‪ .‬עד למלחמת העולם השנייה‬
‫נקראה העיר 'רייכנבך' והייתה חלק מגרמניה‪ ,‬עם פרוץ המלחמה‬
‫ורדיפת היהודים שקדמה לה‪ ,‬פנו עשירי ונכבדי הקהילה היהודית‬
‫בעיר לעובד הגרמני הגוי של הקהילה היהודית‪ ,‬אשר עבד בתחזוק‬
‫המקום‪ ,‬בבקשה שירכוש בכסף שיתנו לו את בית הכנסת מידי‬
‫תצלום מבנה בית הכנסת בדז'רז'וניוב מבחוץ‬

‫השלטונות וזאת במטרה להצילו מהגורל שפקד את שאר בתי הכנסת בגרמניה‪.‬‬
‫הגרמני ששמו היה קונרד שפרינגר נענה לבקשתם‪ ,‬וכך החורבן פסח על בית‬
‫הכנסת‪ ,‬אשר "הוסב" במהלך המלחמה למקום מושבם של משרדי תנועת‬
‫הנוער ההיטלראית "היטלריוגנד" )נערי היטלר(‪.‬‬
‫עם שוך המלחמה‪ ,‬כאשר החלו לחזור לעיר ניצולי הגטאות ויהודים‬
‫מהעיירות‪ ,‬פנה קונרד ליהודים השבים ומסר להם את המפתחות של בית‬
‫הכנסת ובית העלמין היהודי המקומי‪ ,‬ללא בקשת כל תמורה כספית תוך כדי‬
‫ברכות מאליפות‬
‫שהוא מסביר להם ש"אני את תפקידי סיימתי‪ ,‬כעת בית הכנסת חוזר אליכם"‪.‬‬ ‫לאישים הדגולים‪ ,‬רבי‪-‬פעלים לתורה וליהדות ולהאדרת כבוד‬
‫נכדו של קונרד שמתגורר כיום בברלין‪ ,‬נמצא עדיין בקשר עם יהודי העיר‪.‬‬ ‫שמים בקרב קהילות הקודש באירופה‪ ,‬העומדים לימין כת"ר‬
‫במשך השנים ידע בית הכנסת עליות ומורדות‪ .‬לאחר מלחמת העולם‬ ‫הרבנים בתמיכה וסיוע כשליחם ואנשי אמונם של מרנן ורבנן חברי‬
‫השנייה חלה בעיר פריחה יהודית מחודשת שנגדעה רק בפרעות מרץ ‪,1968‬‬ ‫מועצת רבני אירופה שליט"א‪ ,‬לרגל השמחה במעונם‪:‬‬
‫כאשר בהשראת השלטונות הקומוניסטיים במקום מאות אלפי יהודי פולין‬
‫נרדפו וגורשו מעבודתם ולבסוף עזבו את פולין‪ .‬עם זאת עד ‪ ,1984‬אז הופסקו‬
‫החיים היהודים לגמרי בעיר‪ ,‬בית הכנסת היה פעיל ברציפות‪.‬‬
‫ב‪ 25-‬השנים האחרונות עמד בית הכנסת שומם לחלוטין‪ ,‬חלונותיו נשברו‪,‬‬
‫ה"ה הרב מנחם מרגולין הי"ו‬
‫גדרותיו נפלו ובמהלך שריפה שפרצה במקום אף נפערו חורים בגגו‪ .‬בלילות‬ ‫מנכ"ל מרכז רבני אירופה‬
‫פקדו את המקום בקביעות שיכורים פולניים ותושבים מקומיים נהגו לזרוק‬
‫בו את האשפה שלהם‪.‬‬ ‫להולדת הבן שיחי'‬
‫בשנת ‪ ,2004‬נטל על עצמו מר רפאל אליאס בלאו‪ ,‬תושב העיר לשעבר‪,‬‬
‫להחזיר עטרה ליושנה‪ .‬בשילוב כוחות עם כל היהודים שנותרו במקום‪20 ,‬‬
‫במספר‪ ,‬הקים רפאל את עמותת "ביתינו חי"‪ ,‬אשר רכשה את בנין בית הכנסת‬ ‫ולהרב אריה גולדברג שליט"א‬
‫ושיפצה אותו‪.‬‬ ‫סמנכ"ל מרכז רבני אירופה‬
‫"כעת לאחר חמש שנים מאז רכשנו את המבנה ושפצנו אותו‪ ,‬ולאחר ‪25‬‬
‫שנה בהן לא נשמע בו קול תפילה‪ ,‬חזר בית הכנסת לפעול בתפילת ראש השנה‬ ‫להולדת הנכד שיחי'‬
‫החגיגית" ‪,‬מספר רפאל בהתרגשות‪.‬‬
‫לכבוד המאורע הגיעה גם למקום קבוצה של ‪ 50‬יהודים מכל העולם‪ ,‬מארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬שוודיה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬גרמניה ועוד‪ ,‬אשר גורשו ועזבו את פולין‬
‫ולכל המשפחות המכובדות שיחי'‬
‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצ"ח מלוא חופניים נחת‪ ,‬מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‬
‫במאורעות מרץ ‪.1968‬‬
‫התפילות נערכו במקום בסיוע "מרכז רבני אירופה"‪ ,‬אשר לקחו על עצמם‬
‫את המימון לרכישת כל הדרוש לקיום התפילות‪ ,‬כולל סידורים‪ ,‬טליתות‬
‫ושופר‪ ,‬ונוהלו בסיוע בית חב"ד בוורשא בראשות הרב שלום ב‪ .‬סטמבלר אשר‬
‫מברכים בכל לב‪,‬‬
‫שיגר למקום בחורים בכדי שישמשו כחזנים ותוקעים‪.‬‬
‫מערכת קהילות‬
‫מגזין רבני אירופה‬ ‫צוות העובדים‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬ ‫‪ 12‬קהילות‬


‫בס"ד‬
‫‪³‡°‬‬

‫ציג‪:‬‬
‫להציג‪:‬ג‪:‬‬
‫להצי‬
‫גאים לה‬

‫בס"ד‬

‫הודעה חשובה לרבני הקהילות‪ ,‬מורי‬


‫הוראה ולומדי התורה באירופה‬
‫לאור ההצלחה בארגון התוכניות והקורסים בענייני חופה וקידושין‬
‫הננו שמחים להודיע כי הננו פותחים את ההרשמה לקורס השלישי‪.‬‬
‫התוכנית כוללת לימוד עצמי של כל ההלכות הנדרשות וקורס בן‬
‫תשעה שיעורים לאלו המתעתדים להיות רבני קהילות‪ .‬כמובן שגם‬
‫רבנים שכבר מסדרים קידושים בפועל יקבלו תועלת עצומה ברענון‬
‫כל הידיעות ועדכון דעות גדולי הדור‪.‬‬

‫הקורס יכלול בעז"ה את הנושאים הבאים‪:‬‬


‫דיני היתר נישואין בישראל;‬
‫גדולי הזמר‬ ‫דיני היתר נישואין לכהן;‬

‫היהודי‬ ‫דיני עדים פסולים וכשרים;‬


‫דיני הקידושין;‬

‫בסיבוב הופעות‬ ‫דיני החופה והנישואין;‬

‫מיוחד‬
‫כתיבת כתובה כהלכתה למקרים השונים;‬
‫תיקוני טעויות והחלפת כתובה‪ .‬כתובה מול הסכמי ממון‬
‫אזרחיים;‬
‫לחג החנוכה‬ ‫נישואין רפורמיים ואזרחיים‪ ,‬ותיקוניהם;‬

‫באירופה‬ ‫סידור קידושין על הסדר בשים לב לכל הבעיות העלולות‬


‫להתעורר‪.‬‬

‫‪²¶´¸½´¯»½Áô½°‬‬ ‫השיעורים יועברו ע"י הגאון רבי אליהו בר שלום מעיה"ק‬


‫»‪³Ã´Ç¸¯°É´¸²´³¸³É´»¸³Æ‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬דיין ומחבר ספר "משפט הכתובה"‪ ,‬אשר ידיו רב לו‬
‫במיטב השירים היהודיים‬ ‫בנושאים אלה וכבר נתמחה בעריכת קורסים אלו בישראל‬
‫מכל הזמנים‬ ‫וברחבי העולם‪.‬‬
‫½¶¸‪³º´¿¶»¼¸²¶´¸½¼¸Ç‬‬
‫בקורס ישתתף ויעביר הרצאות גם הרב שמחה כהן שליט"א‬
‫לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫מארה"ק בעל מח"ס 'הבית היהודי'‪.‬‬
‫‪É´Æó¾½È¸¸»Ã‬‬
‫‪+972 37 161 485‬‬ ‫הקורס יתקיים בבריסל בימים ט'‪-‬י"א מר‪-‬חשון ה'תש"ע‬
‫‪+972 50 668 5770‬‬ ‫)‪ 27-29‬לאוקטובר למניינם(‪.‬‬
‫‪www.fleishman.co.il‬‬
‫‪shneor@fleishman.co.il‬‬ ‫לפרטים ולהרשמה יש ליצור קשר עם הרב מנחם גבאלי‬
‫בטלפון‪00-32-488-620-286 :‬‬
‫הרב הראשי לרוסיה סרב לקבל מדליה מראש‬
‫עיריית אונגוואר בשל התבטאויות אנטישמיות‬
‫היה זה בעת שבעיר האוקראינית נערך טקס הקמת מצבה לזכר יהודים שנרצחו במקום בתקופת השואה‬
‫ונקברו בקבר אחים שהתגלה לאחרונה * את מרכז רבני אירופה ייצג באירוע הסמנכ"ל הרה"ג ר' אריה גולדברג‬

‫הרב אריה גולדברג בתפילת א‪-‬ל מלא רחמים‬


‫הרב מענדל טייכמן נושא דברים בפני נציגי התקשורת האוקראינית‬

‫אישית אלא בעם היהודי‪ ,‬עליו להתנצל בפני הקהילה‬


‫היהודית המקומית‪.‬‬
‫דבריו של הגר"ב לאזאר אשר נאמרו לתדהמתו של‬
‫שליחו של ראש העיר וגררו תגובות נלהבות ומחיאות‬
‫כפיים מכל הנוכחים‪.‬‬
‫ראש העיר של אונגוואר‪ ,‬סרגי ראטושניאק‪ ,‬נתפס‬
‫בכמה הזדמנויות בהתבטאויות אנטישמיות מזעזעות‪,‬‬
‫ביניהן‪ ,‬כאשר קרה לאחד מהתושבים "יהודי חזיר"‪,‬‬
‫וכאשר מחה בפני אחת התושבות על כך שמגנה על‬
‫"יהודונים"‪.‬‬
‫דבריו של ראש העיר גררו תגובות נזעמות מיהודים‬
‫מכל רחבי אוקראינה‪ .‬בעקבות דבריו אלה הוחלט שלא‬
‫להזמינו לטקסים והאירועים שהתקיימו בעיר‪.‬‬
‫יצויין כי בעיר מתקיימות בקרוב בחירות לראשות‬
‫העיר‪ ,‬והאירוע גרר התעניינות רחבה מאוד בתקשורת‬
‫המקומית‪ ,‬מה שגרם‪ ,‬כנראה‪ ,‬לראש העיר לשלוח את‬
‫המדליה עם השליח‪ ,‬למרות שהוא עצמו‪ ,‬כאמור‪ ,‬כלל‬
‫לא הוזמן לאירועים‪.‬‬
‫קודם לכן התקיימה בעיר הקמת מצבה‪ .‬לפני חמישה‬
‫חודשים גילה הרב מנחם מענדל טייכמן‪ ,‬רבה של‬ ‫הגר"ב לאזאר שליט"א נושא דברים בטקס הקמת המצבה‬
‫העיר אונגוואר וחבל הקרפאטים‪ ,‬כי שטח לא מסומן‬
‫שנמצא בבית העלמין המקומי הוא בעצם קבר אחים‬ ‫הרב מנחם מענדל טייכמן‪ ,‬רבה של אונגוואר וכמאה‬
‫בו נקברו למעלה מ‪ 200-‬יהודים הי"ד שנרצחו על ידי‬ ‫מנכבדי הקהילות היהודיות של המחוז‪.‬‬ ‫מאת מרדכי ימיני‬
‫הנאצים בתקופת השואה‪ .‬בהשתתפות אורחים ורבנים‬ ‫לאירוע הגיע שליח מיוחד מראש העיר עם מדליה של‬
‫מכל אוקראינה נחנכה במקום מצבה לזכרון הנספים‬ ‫כבוד לגר"ב לאזאר‪ .‬בפני כל הנוכחים סרב הגר"ב לאזאר‬ ‫רבה הראשי של רוסיה וחבר "מועצת רבני אירופה"‬
‫הי"ד‪ ,‬אשר הוקמה במימון מחלקת בתי עלמין במרכז‬ ‫לקבל את המדליה בעקבות התבטאויות אנטישמיות של‬ ‫הגאון רבי בערל לאזאר שליט"א סרב לקבל מדליה‬
‫רבני אירופה והפדרציה של הקהילות היהודיות בחבר‬ ‫ראש העיר‪ .‬הגר"ב לאזאר אמר לשליחו של ראש העיר‬ ‫מראש עייריית אונגואר באוקראינה‪ ,‬במהלך אירוע קבלת‬
‫העמים‪.‬‬ ‫כי הוא איננו מתכוון לקחת איתו את המדליה וכי היא‬ ‫פנים שהתקיים לרגל טקס זיכרון והקמת מצבה לנספים‬
‫את הטקס פתח הגר"ב לאזאר‪ .‬במהלך הטקס הוקראו‬ ‫תשאר בעיר עד אשר ראש העיר יתנצל על דבריו‪ .‬כמו‬ ‫הקבורים בקבר אחים בעיר אונגוואר‪ ,‬בהשתתפות‬
‫אף מכתביהם של הרה"ר לישראל הרב יונה מצגר ושל‬ ‫כן‪ ,‬ציין הגר"ב לאזאר כי מאחר שראש העיר לא פגע בו‬ ‫הרה"ג ר' אריה גולדברג‪ ,‬סמנכ"ל מרכז רבני אירופה‪,‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬ ‫‪ 14‬קהילות‬


‫פתיחת בית הכנסת בריגא‬
‫במהלך חודש אלול התקיימה בריגא חגיגת פתיחת בית הכנסת לאחר שבשנתים‬
‫האחרונות הוא שוחזר ושופץ מחדש ברוב פאר והדר ע"י הקהילה היהודית במקום‪.‬‬
‫את החגיגה פתח רב הקהילה הרב מרדכי גלזמן בקריאת פרק תהילים ותקיעת שופר‪.‬‬
‫בחגיגה השתפו אישי ציבור ואורחים נכבדים מאד‪ ,‬בראשם נשיא לטביה מר ואלדיס‬
‫זאטלרס‪ ,‬ראש ממשלת לטביה‪ ,‬שרים וחברי פרלמנט‪ .‬את ממשלת ישראל ייצג השר לעניני‬
‫הסברה ותפוצות מר יולי אדלשטיין‪.‬‬
‫כמו"כ השתתפו אורחים מקהילות יהודיות באירופה בראשם רבה של אסטוניה הרב‬
‫שמואל קוט‪.‬‬
‫בית הכנסת בריגא הוא היחיד שנשאר בשלימות לאחר השואה מתוך עשרות בתי כנסת‬
‫שהיו בו והושמדו ע"י הנאצים ימ"ש‪.‬‬

‫הגר"ב לאזאר בהדלקת נר נשמה מעל המצבה החדשה‬

‫הנהלת 'יד ושם'‪ .‬חלק הנאומים נחתם בתפילת "מלא רחמים" מפי הרה"ג אריה‬
‫גולדברג‪ ,‬סמנכ"ל מרכז רבני אירופה‪.‬‬
‫עם תום חלק הנאומים הוסר הלוט מעל המצבה בעוד שרבים מהיהודים‬
‫המשתתפים מזילים דמעה‪ ,‬והודלקו נרות זכרון מעל המצבה על ידי הגר"ב‬
‫לאזאר‪ ,‬האורחים הרבים וחברי הקהילה היהודית המקומית‪.‬‬
‫הרב מדרכי גלזמן‪ ,‬רבה של הקהילה‪ ,‬בתקיעת שופר באירוע החגיגי‬ ‫בנאומו הדגיש הגר"ב לאזאר שליט"א כי במלאות ‪ 70‬שנה לשואה האיומה‬
‫שפקדה את אירופה על מנהיגים ברחבי העולם לגלות משנה זהירות בדבריהם‬
‫שכן הניסיון המר הראה כי מילים יכולות להוביל לאסונות‪ ,‬כמו כן‪ ,‬קרא הרב‬
‫בית הכנסת הממוקם בעיר העתיקה בריגא נבנה בשנת תרס"ה לפני ‪ 105‬שנים‪.‬‬
‫לסובלנות וכבוד הדדי בין העמים‪.‬‬
‫במשך כל השנים )חוץ משנות מלחמת העולם השנייה( גם במשך כל שנות הכיבוש‬
‫בהמשך נשא דברים הרב מנחם מענדל טייכמן‪ ,‬רבה של העיר‪ ,‬אשר ניצל‬
‫הסובייטי התקימו בו מידי יום ביומו תפילות‪.‬‬
‫את ההזדמנות להזמין את כל יהודי העיר לבקר בבית הכנסת המקומי בחגים‬
‫לאחר התפורות ברית המועצת והקמת מדינת לטביה העצמאי בשנת תש"נ בערך‬
‫הבאים עלינו לטובה‪.‬‬
‫התמנה לרב בית הכנסת ולרבה של העיר ריגא הרב החסיד נתן ברכהן ע"ה‪.‬‬
‫בטקס השתתפו גם סגן מושל המחוז‪ ,‬הממונה על הדתות במחוז‪ ,‬רבה‬
‫עם פטירתו בשנת תשס"ד התמנה לרבה של הקהילה שליח חב"ד הראשי ללטביה‬
‫של ז'יטומיר הרב שלמה וילהלם‪ ,‬יו"ר איגוד הקהילות באוקראינה הרב מאיר‬
‫הרב מרדכי גלזמן‪.‬‬
‫סטמבלר‪ ,‬רבה של חרקוב הרב משה מוסקוביץ‪ ,‬הרב שעיה בועז מנהל ‪LBS‬‬
‫הרב גלזמן הקים בריגא מוסדות חינוך‪ ,‬בית ספר‪ ,‬גני ילדים‪ ,‬בית תבשיל‪ ,‬מקוה טהרה‬
‫בוינה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬וראשי קהילות מכל המחוז‪.‬‬
‫משוכלל‪ ,‬מסעדה כשרה ועוד‪.‬‬
‫לאחר הטקס פנו הנוכחים להשתטח על קבריהם של רבי שלמה גאנצפריד‬
‫בשנים האחרונות במיוחד ניכרת התעוררות רבה בקהילה ועשרות צעירים שחזרו‬
‫בעמח"ס 'קיצור שלחן ערוך'‪ ,‬אשר שימש כאב"ד העיר אונגוואר‪ ,‬והמהר"ם‬
‫בתשובה או נמצאים בתהליך התחזקות בקיום תומ"צ פוקדים את בית הכנסת‪.‬‬
‫אש )אייזנשטאט( אשר שימש כרבה של העיר‪ ,‬זצוק"ל‪ ,‬אשר קבורים באותו‬
‫כעת לאחרי השיפוץ של בית הכנסת מקוים בקהילה שהדבר ימשוך עוד ועוד‬
‫בית העלמין‪.‬‬
‫יהודים‪.‬‬
‫במהלך היום נחנך במקום גם אגף חדש בבנין הקהילה היהודית ובו אולם‬
‫לבריתות‪ ,‬משרדי הקהילה ואולם מפואר "חיי שרה"‪ ,‬כל הקומה החדשה נתרמה‬
‫על ידי משפחת ראהר מארה"ב לזכר אמם שרה ראהר ע"ה אשר נולדה וגדלה‬
‫בעיירה מונקאטש הסמוכה‪.‬‬
‫טקס הקמת מצבה באנטוורפן‬ ‫כמו כן‪ ,‬נערכה באולם החדש ברית מילה‪ ,‬החמישים במספר מאז הגיעו של‬
‫הרב טייכמן לעיר‪ ,‬כאשר הרב אריה גולדברג משמש סנדק‪.‬‬
‫יצויין כי אונגוואר אשר היתה פעם עיר ואם בישראל עוברת בשנים‬
‫האחרונות תחייה יהודית מחודשת תחת ניצוחו של שליח חב"ד במקום ורבה‬
‫של העיר הרב מנחם מענדל טייכמן‪ .‬במקום מתקיים מנין קבוע ופעילויות‬
‫לצעירים ומבוגרים‪ ,‬נבנה מקווה מפואר‪ ,‬בית התבשיל ועוד‪.‬‬
‫אונגוואר נמצאת כיום בשטח מדינת אוקראינה‪ ,‬ושמה האוקראיני הוא‬
‫אוז'הורוד‪ .‬העיר היא בירתה של חבל הקרפאטים באוקראינה הכולל עיירות‬
‫קטנות רבות‪ ,‬אשר אחת הגדולות והנודעות שבהן היא מונקאטש‪ .‬לפני מלחמת‬
‫העולם השניה היתה אונגוואר חלק מהונגריה ויש האומרים כי מקור השם‬
‫'הונגריה' הוא בשמה של העיר אונגוואר‪ .‬לאונגוואר עבר יהודי היסטורי מפואר‪,‬‬
‫לפני השואה חיו בה ‪ 00015‬יהודים‪ ,‬התקיימו בה חיי קהילה יהודיים פעילים‬
‫והיא הוותה מרכז יהודי ליהודי חבל הקרפאטים‪.‬‬
‫מהר"ם אש זצ"ל כיהן כרב העיר לפני למעלה ממאה שנה‪ ,‬וספרו "שו"ת‬
‫מהר"ם אש"‪ ,‬היה הספר העברי הראשון שנדפס בעיר‪ ,‬בשנת ה'תרכ"ד‪ .‬בשנה זו‬
‫בבית העלמין של קהל שומרי הדת באנטוורפן‬ ‫גם נדפסה בעיר המהדורה הראשונה של הספר "קיצור שולחן ערוך"‪ ,‬שנכתב‬
‫התקיים טקס מרגש של הקמת מצבה ליהודים‬ ‫על ידי הרב שלמה גאנצפריד זצ"ל‪ ,‬ששימש כאב"ד העיר‪ .‬רבה האחרון של‬
‫גלמודים שנפטרו‪ .‬המצבות הוקמו במימון‬ ‫העיר היה הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא הי"ד‪ ,‬שנספה בשואה יחד עם רוב‬
‫נדיבי הקהילה‪ ,‬ובמעמד הגאון רבי דוד משה‬ ‫רובם של יהודי אונגוואר‪.‬‬
‫ליברמן שליט"א הרב הראשי דק"ק שומרי הדת‬
‫באנטוורפן וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‪.‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‪15‬‬


‫הדיין הגאון הרב אש‬
‫במנשסתר ומבכיר‬
‫הראיון‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬ ‫ קהילות‬


‫‬
‫ב אשר יעקב ווסטהיים שליט"א‪ ,‬ראש בד"ץ איגוד הרבנים‬
‫בכירי המומחים בכשרות המזון‪ ,‬חושף בשיחה ל קהילות ‪:‬‬

‫לאחרונה נמצאו‬
‫בבירה מרכיבי דגים‬
‫טמאים שנועדו‬
‫להשביח טעמה‬
‫באילו מקרים דרוש משגיח תמידי ובאילו ניתן לסמוך על "נכנס ויוצא"? מהי‬
‫הדרך הטובה להסתדר עם יין שאינו מבושל כשמדובר באירועים בהם המלצרים‬
‫אינם יהודים‪ ,‬או כאשר רוב היהודים הנוכחים בהם הם מחללי שבת בפרהסיה?‬
‫והאם יש בעיה כלשהי בהעסקת נשים דתיות כמשגיחות כשרות? )תתפלאו‪,‬‬
‫אבל לא!(‪ .‬תשובות לשאלות אלה ורבות אחרות מספק בבהירות רבה הגרא"י‬
‫ווסטהיים שליט"א‪ ,‬מי שהוסמך להוראה בידי גאב"ד העדה החרדית הגר"י וייס‬
‫זצ"ל בעל ה"מנחת יצחק"‪ ,‬ומי שנחשב בר‪-‬סמכא‪ ,‬ידען ומומחה בכל טכנולו־‬
‫גיית תעשיית המזון‪ .‬ויש גם הפתעות‪ :‬הידעתם‪ ,‬למשל‪ ,‬על "מס‪-‬כשרות" הנגבה‬
‫ממוצרי בשר כדי להחזיק את הרבנויות‪ ,‬המקוואות ושאר המתקנים הקהילתיים?!‬

‫ן מאת ד"ר ז‪ .‬יעקב ווייס‪ /‬צילום‪ :‬לורנס פורצל ן‬

‫קהילות ‪17‬‬ ‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬


‫<<‬
‫הראיון‬
‫הגאון רבי אשר יעקב ווסטהיים נולד בגייטסהד‪,‬‬
‫אנגליה‪ ,‬ולמד בישיבת גייטסהד ובישיבת באר‪-‬יעקב‬
‫שבארץ ישראל‪ .‬בפסח תשכ"ח הצטרף לכולל‬
‫מנשסתר והיה משומעי לקחו של מי שעמד אז‬
‫בראשו‪ ,‬הגאון הרב יצחק יעקב וייס זצ"ל בעל‬
‫ה"מנחת יצחק" שלימים התמנה לגאב"ד העדה‬
‫החרדית‪ .‬בחורף תשל"א זכה לקבל סמיכה מהגר"י‬
‫וייס זצ"ל‪ .‬כמו כן זכה לצקת מים על ידיו ועל ידי‬
‫הגאון רבי חנוך דב פדווא זצ"ל‪ ,‬גאב"ד התאחדות‬
‫קהילות החרדים ‪ -‬כדתיא בלונדון ומח"ס "חשב‬
‫האפוד"‪.‬‬
‫בחודש תשרי תשל"ו הצטרף הגרא"י ווסטהיים‬
‫לבית‪-‬הדין של מנשסתר כראש מחלקת הכשרות‬
‫ולאחר מכן אף התמנה לדיין בבית‪-‬הדין של‬
‫מנשסתר‪ .‬הוא גם מכהן כרב בית‪-‬המדרש של צעירי‬
‫אגודת ישראל שבסלפורד‪ ,‬ומוסר דרך קבע שיעורים‬
‫בתחומי הלכה שונים‪ .‬בשנת תשס"ד פרש מבית‪-‬הדין‬
‫של מנשסתר וייסד את בד"ץ איגוד‪-‬הרבנים‪ ,‬ארגון‬
‫כשרות חדש בראשותו‪.‬‬
‫הגרא"י ווסטהיים שליט"א הוא אחד הדיינים‬
‫היותר בכירים ומומחים בתחום תעשיית‪-‬המזון‪.‬‬
‫ידענותו ומומחיותו בהלכות הכשרות מאפשרות‬
‫לו‪ ,‬לאחר עיון מדוקדק במידע ובהסברים הטכניים‪,‬‬
‫להמליץ על ההצעה הטובה ביותר שתהא תואמת את‬
‫הדרישות ההלכתיות הגבוהות ביותר בתחום הכשרות‪.‬‬
‫הוא ידוע מאד ביבשת צפון אמריקה‪ ,‬במיוחד בנושא‬
‫תעשיית הממתקים‪ .‬המוצרים התעשייתיים הנושאים‬
‫את חתימתו זוכים‪ ,‬בשל פרסומו הבינלאומי‪ ,‬להתקבל‬
‫בכל החוגים אף בקרב המחמירים ביותר‪.‬‬
‫תעיד על מומחיותו זו העובדה שהדיין יעקב אשר‬
‫ווסטהיים‪ ,‬כמנהל אגף הכשרות של בית הדין של‬
‫עלול לטעות ולחשוב שהמוצר יוצר במפעל עצמו‬ ‫לבעל חיים שלא נמצאו בו כל סירכות שהן‪ .‬אצל‬ ‫מנשסתר‪ ,‬לאחר שנים ארוכות של עבודה ומחקר‪,‬‬
‫שאין בו בעיות‪.‬‬ ‫הספרדים בשר כזה מועדף בין "בעלי הנפש"‪ ,‬וכן בין‬ ‫זכה להעניק חותם של כשרות לכמה מהמוצרים‬
‫לגבי מסעדות או מסעדנים‪ ,‬רצוי שהבעלים יהיו‬ ‫אשכנזים רבים‪ ,‬בייחוד בארץ ישראל‪.‬‬ ‫העיקריים של חברת קלוג'ס )‪ ,(Kellogg's‬חברות‬
‫שומרי תורה ומצוות‪ .‬במקרה זה אם המשגיח נוכח‬ ‫מ באילו מקרים דרוש משגיח תמידי ובאילו ניתן‬
‫בינלאומיות כמו‪Proctor & Gamble , Cargill,‬‬
‫בשעות הבישולים העיקריות‪ ,‬רשאים אנו להסתמך‬ ‫לסמוך על "נכנס ויוצא"‪ ,‬הן לגבי מפעלים והן‬
‫‪ Heinz, Camille Bloch, Arcor, BP‬כימיקלים‬
‫על הבעלים שיקפיד על הנהלים בשאר הזמנים לפי‬ ‫לגבי מסעדות או מסעדנים )המספקים מזון‬
‫ועוד‪ ,‬וזאת בזכות מומחיותו וכישוריו המקצועיים‪.‬‬
‫שיקול דעתו של הרב המעניק את ההכשר‪ .‬אך אם‬ ‫לאירועים(?‬
‫לקראת כינוס הכשרות הכלל‪-‬אירופאי של מרכז‬
‫אין זה כך )אם הבעלים אינו דתי או אינו יהודי( אז‬ ‫במקרה שהמפעל כולו מייצר מוצר שהוא כשר‪,‬‬ ‫רבני אירופה שיתקיים בז'‪-‬ח' מרחשוון בבריסל‪,‬‬
‫יש צורך במשגיח קבוע והוא חייב להחזיק במפתחות‬ ‫הרי שלאחר שהרב אישר את המוצר ויש חוזה כתוב‪,‬‬ ‫פנינו אל הגרא"י ווסטהיים שליט"א בכדי שיחלוק‬
‫ולפתוח ולסגור את המטבחים בכל עת‪ .‬דבר זה צריך‬ ‫רשאים אנו לסמוך על ביקורים קבועים של המשגיח‪.‬‬ ‫עם רבנים מכל היבשת את מומחיותו וניסיונו העשיר‬
‫להעשות גם במקרה הקודם‪ ,‬במיוחד במקום בו‬ ‫למעשה‪ ,‬בשטח קשה מאד להסדיר ביקורים כאלה‬ ‫בתחום הכשרות‪.‬‬
‫מ מה ההבדלים בשימוש במושגים כמו "מהדרין"‪,‬‬
‫מכינים מזון בשרי‪.‬‬ ‫ללא הודעה מראש‪ ,‬אך גם אז אי אפשר להסתמך‬
‫"חלק בית יוסף" ו"גלאט כשר"? האם ההתייחסות‬
‫כמעט ולא יתכן שמסעדה תהיה גם בשרית וגם‬ ‫רק על הטכנולוגיה – מצלמות וכדומה‪ ,‬יש צורך‬
‫ל"כשר" ול"מהדרין" שווה ברחבי אירופה‪ ,‬בארץ‬
‫חלבית‪ .‬המשגיחים בענף המסעדנות מן הדין שיהיו‬ ‫בביקורים של משגיח נאמן ומקצועי מאד‪ .‬במצלמות‬
‫ישראל ובצפון אמריקה?‬
‫בעלי רמה‪ ,‬יודעי הלכה ונבונים ועירניים לגבי כל‬ ‫וכדומה ניתן לעשות שימוש כאמצעי תומך לפיקוח‬
‫ההיבטים המעשיים‪.‬‬ ‫ולהשגחה אישיים‪.‬‬ ‫למעשה אין אזכור בשולחן ערוך ל"מהדרין"‪ .‬אני‬
‫מ האם יש מקרים בהם מותר חלב עכו"ם – בחלב‬ ‫ואילו במפעלים בהם מיוצרים גם מוצרים‬ ‫ורבנים רבים אחרים איננו משתמשים במושג זה‪.‬‬
‫מלא‪ ,‬בחמאה‪ ,‬בגבינת קוטג' או כמרכיב משני‬ ‫לא כשרים‪ ,‬באותו ציוד בו מיוצרים הכשרים‪ ,‬או‬ ‫במוצרים שאינם מוצרי בשר אין למושג "גלאט"‬
‫במוצר? לדוגמה‪ ,‬הרבנות בישראל מעניקה הכשר‬ ‫אפילו בפסי ייצור נפרדים אך באותו מפעל‪ ,‬יש‬ ‫הגדרה מדוייקת‪ .‬זו בהחלט אחריותו של כל רב‬
‫לכמה מוצרי שוקולד של מפעל של חברת "עלית"‬ ‫צורך בנוכחותו של משגיח קבוע‪ .‬זאת כדי להבטיח‬ ‫להחליט כיצד לתאר את המוצרים שבהשגחתו‪ .‬יתכן‬
‫שיש בהן אבקת חלב שוויצרית‪.‬‬ ‫שמבוצע ניקיון והכשרה בין ייצור המוצרים הלא‬ ‫וכמה מן הרבנים מתכוונים לרמוז במושג "מהדרין"‬
‫הרצוי ביותר הוא לא להזדקק לחלב עכו"ם‪.‬‬ ‫כשרים לבין אלה הכשרים וכי ההקפדה על אחדות‬ ‫שהם אינם מסתמכים על "ביטול" כדי להתיר את‬
‫בחמאה יש יצרנים המערבים אבקת חלב ומרגרינות‬ ‫המוצרים בייצורם של המוצרים הכשרים נשמרת‬ ‫השימוש במרכיבים מפוקפקים‪.‬‬
‫לא כשרות‪ .‬יש חקלאים המוהלים את החלב שלהם‬ ‫לאורך כל תהליך הייצור והאריזה‪ .‬ישנן נסיבות‬ ‫לגבי מוצרי בשר ההבדל המקובל הוא שהחותם‬
‫עם חלב של בעלי‪-‬חיים אחרים‪ .‬כבר נמצא שאבקת‬ ‫שבהן אין בעיות שכאלה במפעל‪ ,‬ואף על פי כן‬ ‫"כשר" מרמז על כך שהיו סירכות בעייתיות בריאה‬
‫חלב רוססה באמצעות אותו ציוד שבו משתמשים‬ ‫דרוש משגיח בנוכחות מלאה משום שהחברה עלולה‬ ‫שסולקו‪ ,‬ואילו החותם "גלאט" או "חלק" מעיד על כך‬
‫בחלב סוסים )הנחשב לחלב מבוקש בשל ערכו‬ ‫להזדקק לייצור במפעל אחר שבו יש בעיות כשרות‬ ‫שלא היו סירכות בעייתיות הדורשות בדיקה נוספת‪.‬‬
‫התזונתי הגבוה(‪.‬‬ ‫ולאחר מכן לארוז אותו תחת השם שלה‪ ,‬והלקוח‬ ‫"חלק בית יוסף" קשה הרבה יותר למצוא‪ ,‬שכן הכוונה‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬ ‫ קהילות‬


‫מזון‪ .‬יש זיופים בולטים לעין – כמו תגיות המודפסות‬ ‫רים צמחיים‬
‫אך בכל מקרה "חלאל" שונה מ"כשר"‪ ,‬מוצרים‬
‫באופן גרוע וכדומה‪ .‬על הצרכנים להיות ערים לכך‪.‬‬ ‫בהשגחת "חלאל" עלולים להיות מצופים בשומן של‬
‫מ האם הרב יכול להסביר בקצרה את העקרונות‬ ‫להכיל אותו! יש‬
‫ל‬ ‫חיות המאושר על ידי "חלאל" או‬
‫של "יבש ביבש"‪" ,‬לח בלח" ו"טעם כעיקר" וכיצד‬ ‫רות‪ ,‬אך כל‬
‫מדינות מוסלמיות האמינות יותר מאחרות‪,‬‬
‫הם מיושמים לגבי ייצור המוני של מוצרי מזון‬ ‫מקרה דורש בדיקה לעצמו‪.‬‬
‫ומרכיביו?‬ ‫מ מה הדרך הטובה ביותר להסתדר עם יין שאינו‬
‫אינם מסתמכים על "ביטול"‪,‬‬
‫ההכשרים המשובחים ינם‬ ‫מבושל כשמדובר באירועים בהם המלצרים אינם‬
‫כך שלמושגים אלה אין ביטוי‪ .‬ביטול שייך באמת רק‬ ‫יהודים‪ ,‬או כאשר רוב היהודים הנוכחים בהם הם‬
‫לגבי מקרה שמשהו התווסף לתערובת‪ .‬לפי הרשב"א‬ ‫מחללי שבת בפרהסיה?‬
‫אם התווסף משהו במכוון‪ ,‬אם להשבחת הטעם או‬ ‫אין להשתמש ביין שאינו מבושל! אך במקרה שאין‬
‫מכל סיבה אחרת‪ ,‬אין הוא מתבטל בתערובת‪.‬‬ ‫ברירה‪ ,‬כדאי להעזר רק בצוות יהודי אורתודוקסי או‬
‫מ מה דעת הרב ביחס להיתר לאנשים בריאים ליטול‬ ‫לספק חולצי פקקים על כל שולחן כך שהאורחים‬
‫תוספות ויטמינים או תרופות המכילות ג'לטין?‪#‬‬ ‫יוכלו לפתוח בעצמם את בקבוקי היין המוגשים‬
‫הרצוי ביותר הוא למצוא טבליה אחרת או קפסולה‬ ‫להם‪.‬‬
‫על בסיס צמחי‪ .‬יש רבנים המתירים לעטוף את‬ ‫מ כשאין פת ישראל בנמצא מה הן הבעיות בעת‬
‫הקפסולה עם פיסת נייר טישיו ולבלוע אותה כך‪ ,‬אם‬ ‫רכישת פת עכו"ם?‬

‫קיימת בעיה שיש אנשים מסתובבים באירופה ומציעים‬


‫הכשרים במחירים זולים ופוגעים ברמת הכשרות‪ .‬הדבר חותר‬
‫כשר‬
‫תחת ההכשרים האמינים וגורם לחילול השם כאשר ייצרנים‬‫חת‬
‫לא‪-‬יהודים נוכחים לדעת שהוטעו‪ .‬רוב היהודים מוכנים לשלם‬
‫מעט יותר עבור השגחה מוסמכת‪ .‬מן הדין שתהא רשימה‬
‫מרכזית של הכשרים אמינים שהרבנים יכולים להמליץ עעליהם‬
‫נכנסים‬
‫הם נכנס‬
‫לקהילותיהם‪ .‬על הרבנים לבחון את הסיבות למה ם‬
‫למלא‬
‫שיהיה למ‬
‫ה‬ ‫לתחום הכשרות‪ .‬המניע העיקרי שלנו מן הדין‬
‫היהודי‬
‫את רצון השם ולספק שרות אמיתי ומהימן לציבור היה‬
‫מ האם יכול הרב לייעץ לרבנים כיצד לענות על‬
‫השאלה העולה תדיר‪" ,‬מדוע זה שבשר בקר‪ ,‬בשר‬
‫עוף או גבינות כשרים יקרים הרבה יותר מאותם‬
‫מוצרים שאינם כשרים?" לדוגמה‪ ,‬חברת ‪Tesco‬‬
‫מוכרת בימים אלה עוף שלם בשתי ליש"ט‪ .‬עוף‬
‫ניתן ללעוס את המוצר אסור לעשות כן‪ .‬לגבי אנשים‬ ‫הבעיות הן השימוש האפשרי במרכיבים לא‬ ‫כשר באותו משקל עולה פי ‪ 5‬או ‪ 6‬יותר‪.‬‬
‫חולים אנו נוטים להקל משום שזה לצרכי רפואה‬ ‫כשרים‪ ,‬כגון משפרי הלחם למיניהם‪ ,‬והשמנים‬ ‫ראשית‪ ,‬קיים כאן הגורם הכלכלי של היקף היצור‪.‬‬
‫ואינו דרך אכילה‪.‬‬ ‫שבהם משמנים את מגשי האפיה‪ .‬יתכן גם שבחלק‬ ‫הענף הלא כשר נזקק למספר גדול מאד של בעלי‬
‫מ מדוע יש רתיעה בין הרבנים לחזור לניקור‬ ‫מן הציוד משתמשים לאפיית מוצרים לא כשרים‪,‬‬ ‫חיים ועופות‪ ,‬והיקף התפוקה של משחטותיו ומפעליו‬
‫אחוריים?‬ ‫כמו לחמניות‪-‬נקניק‪ ,‬מאפי בשר וכדומה‪ .‬הפיתרון‬ ‫גדול הרבה יותר‪ ,‬כך שהמחיר ליחידה נמוך הרבה יותר‪.‬‬
‫מסיבה כלשהי בוטל הדבר‪ .‬קשה מאד להבטיח‬ ‫הוא שיהודי ידליק את התנור‪ ,‬ולאחר שמוודאים‬ ‫מעבר לכך אנו נדרשים לסטנדרט גבוה של עופות‪,‬‬
‫שהתהליך נעשה בדרך הנכונה‪ ,‬ובימינו אין לנו‬ ‫שכל המרכיבים כשרים‪ ,‬תחשב הפת לפת ישראל‪ .‬זה‬ ‫למשל‪ ,‬כיוון שזה מצמצם את אחוזי הטרפות‪ .‬לכן יש‬
‫מסורת נאמנה ביחס לכך – לא בין הרבנים ואף לא‬ ‫ניתן להעשות‪ ,‬למשל‪ ,‬פעם בשבוע‪ ,‬אם אין דרישה‬ ‫תוספת מחיר על העופות‪ .‬כמו‪-‬כן ישנה העלות של‬
‫בין המנקרים‪ .‬העונשים כבדים מאד לגבי העוברים‬ ‫המצדיקה אפייה יומיומית‪.‬‬ ‫השחיטה‪ ,‬הבדיקה ושאר הליכי הכשרות‪ ,‬הדורשים‬
‫על איסורים אלה )של אכילת ֵחל ֵב(‪ ,‬ולכן אנו נזהרים‬ ‫מ רבים מפקפקים במהימנותם של ההכשרים‬ ‫עבודה רבה‪.‬‬
‫שלא ליצור מצבים מסובכים‪.‬‬ ‫המודפסים לאחר כל מקרי ההונאה‪ ,‬סימוני‬ ‫כמו כן ישנו מס כשרות הנגבה ממוצרי בשר ומסייע‬
‫מ יש סיפור מפורסם על הבעש"ט שהבדיל במוצאי‬ ‫מרכיבים מוטעים‪ ,‬טעויות ביחס למוצרים כשרים‬ ‫להחזיק את הרבנויות‪ ,‬המקוואות ושאר המתקנים‬
‫פסח על בירה אנגלית‪ .‬האם מותר היום להשתמש‬ ‫לפסח או מוצרי חמץ וכדומה‪ .‬האם בידך להרגיע‬ ‫הקהילתיים‪.‬‬
‫בכל סוגי הבירה שבאירופה?‬ ‫אותם?‬ ‫מ באשר למוצרים שאינם תחת השגחת כשרות‪ ,‬כמו‬
‫לא בלי בדיקה ולא כל סוגי הבירה הנמצאים‬ ‫זה באחריותו של בעל העסק הקמעונאי להבטיח‬ ‫שמן מן הצומח‪ ,‬אגוזים‪ ,‬זרעים‪ ,‬פירות מיובשים‬
‫במחוזותינו הינם כשרים‪ .‬לאחרונה נמצאו‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫שכל מה שהוא רוכש יהיה מהימן‪ .‬רוב הטעויות‬ ‫וכדומה‪ ,‬הבאים ממדינות מוסלמיות או מיוצרים‬
‫מרכיבי דגים טמאים שהוספו בבירה מסויימת כדי‬ ‫בהנחת המוצרים על המדפים קורות בשבועות שלפני‬ ‫לשוק המוסלמי באירופה‪ ,‬ועליהם החותם "חלאל"‬
‫להשביח את טעמה‪.‬‬ ‫פסח‪ .‬אין זה מספיק לסמוך על העובדים )יהודים או‬ ‫)‪ ,(HALAL‬האם יש לסמוך עליהם מבחינת‬
‫מ האם הפוסקים מתירים את השימוש בכל הביצים‬ ‫לא יהודים( לפרק ולהניח את המוצרים ללא השגחה‪.‬‬ ‫הכשרות יותר מאשר מוצרים אירופיים רגילים?‬
‫בתהליכי ייצור? והאם יש חששות אחרים?‪#‬‬ ‫ברבנויות החשובות יש היום מחלקות וחוקרים‬ ‫האמת היא שמאז הופעתה של מחלת "הפרה‬
‫לפי השו"ע מותרות כל ביצי התרנגולים משום‬ ‫המנסים למצוא ולבער הונאה מכוונת‪ .‬אלא שלרוע‬ ‫המשוגעת" משתמשים הרבה פחות בשומן מן החי‪.‬‬
‫שביצים של עופות לא כשרים נדירים מאד ברוב‬ ‫המזל‪ ,‬זיופים מצויים בתעשיות רבות ולא רק במוצרי‬

‫קהילות ‬ ‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬


‫הראיון‬
‫המקומות‪ .‬כמו כן הכלל של "רוב" חל על ביצי‬
‫תרנגולים )ביחס לאפשרות של כתמי דם(‪ ,‬ואין‬
‫כאן הבדל בין ביצים של תרנגולים החיים בשטח‬
‫פתוח או בלולים סגורים‪ .‬לגבי אבקת ביצים או‬
‫ביצים המעובדות תעשייתית‪ ,‬יש צורך בבדיקה בשל‬
‫האפשרות שהתערבו בהן ביצים של זנים אחרים‪.‬‬
‫מ כיצד קורה שמיני שמנים צמחיים מצויים לפסח‬
‫בשנים מסויימות ואינם בנמצא בשנים אחרות?‪#‬‬
‫ביבולים שמגדלים‬
‫ישנם גורמי זמינות התלויים בי ל‬
‫בשנים מסויימות‪ .‬ישנן כמה שיטות לגבי קטניות‬
‫והדבר מגביל לעתים את המוצרים המצויים לאשכנזים‪,‬‬
‫ולכמה מן הספרדים‪.‬‬
‫מ האם הכלל של "הולכים אחר הרוב" מתיר את כל‬
‫הפירות והירקות המצופים בשעווה?‬
‫יש מיני שעווה המכילים מרכיבים הבאים מן החי‪,‬‬
‫כך שאין כלל גורף‪ ,‬ויש לבדוק כל מקרה לגופו‪.‬‬
‫מ איך ניתן להסתדר עם הדין של "בשר שנתעלם‬
‫מן העין" במקרה שיש לספק בשר לקהילה אחרת‬
‫באמצעות אמצעי תחבורה מסחרי )ברכבת‪ ,‬במטוס‬
‫או בתובלה יבשתית(? ומה הדין אם אחד משני‬
‫הסימנים הוסר במקרה?‬
‫לעשות שאלת חכם‪ .‬כל מקרה שונה מחבירו‬
‫והנסיבות בכל מקרה הן שיקבעו‪.‬‬
‫מ האם יהיה זה כדאי יותר מבחינת העלות‪ ,‬ויוריד‬
‫את המחירים לצרכן‪ ,‬אם יהיו הרבה פחות ארגוני‬
‫כשרות במדינות כמו בריטניה )‪ 8-9‬על ‪300,000‬‬
‫בני אדם(‪ ,‬צרפת )לפחות ‪ 4‬רק בפריז עבור‬
‫‪ ,300,000‬וכן שטרסבורג‪ ,‬ניס‪ ,‬מרסיי וכדומה(‬
‫ובלגיה )‪ 3‬ל‪?(30,000-‬‬
‫כן‪ .‬לוּ נמצא הרבה רצון טוב‪ ,‬ובורר מבריק שיסייע‬
‫בשיחות על מיזוג הכשרויות‪ ,‬כי אז כל מה שנאמר‬
‫לעיל אודות כלכלת היקף הייצור‪ ,‬תהיה לו השפעה‬
‫ניכרת על הורדת המחירים לצרכן‪ .‬אילו גם נתרצו‬
‫ארגוני הכשרות להשתמש באותו בית שחיטה היה‬
‫לדבר השפעה רבה‪ .‬אלא שלמעשה תהיה התנגדות‬
‫רבה להצעה שכזו מסיבות שונות‪.‬‬
‫מ קשירת קשרי ידידות עם בעלי‪-‬בתים עלולה להיות‬
‫בעייתית‪ .‬פעמים רבות שהרב מוזמן לביתו של‬
‫לבזבז כסף רב על רהיטים ושטיחים מן הדין שיהיה‬ ‫לפסח ובאמצע הייצור הכניס אלכוהול שלא בהשגחה‬ ‫יהודי שזה עתה החל לצעוד את צעדיו הראשונים‬
‫מוכן להוציא גם סכום מכובד על תפילין ומזוזות‪.‬‬ ‫והעשוי מחמץ‪ .‬הוריתי למשגיח לארוז את חפציו‬ ‫בדרך לשמירת תורה ומצות‪ .‬איך על הרב לנהוג אם‬
‫מ בתאריכים ז'‪-‬ח' במרחשוון )תש"ע( יקיים מרכז‬ ‫ולעזוב וביטלנו את הייצור‪.‬‬ ‫קיבל הזמנה לביקור על כוס תה או קפה?‬
‫רבני אירופה ועידת כשרות כלל‪-‬אירופאית‬ ‫יש להיות ערים ולהשגיח בשבע עיניים וגם להיות‬ ‫על הרב לדעת כיצד להתמודד עם מצבים שכאלה‬
‫בבריסל‪ ,‬בלגיה‪ .‬האם יש לרב הצעות ביחס‬ ‫מוכנים להסיר את ההכשר אפילו באמצע הייצור‪.‬‬ ‫ברגישות ומבלי לפגוע ברגשות היחיד או המשפחה‪.‬‬
‫לנושאים לדיון?‬ ‫מ לא מעט אנשים סבורים שלא ניתן לייצר יינות‬ ‫פעמים שעל רב הקהילה ללכת למקומות שראוי‬
‫אני ממליץ על דיון בבעיה שכמה אנשים מסתובבים‬ ‫"בוטיק" משובחים בתנאי כשרות‪ .‬האם כך הוא‬ ‫שבעל‪-‬נפש יימנע מהם‪.‬‬
‫באירופה ומציעים הכשרים במחירים זולים ופוגעים‬ ‫הדבר?‬ ‫מ האם תוכל להסביר מדוע השימוש בחומצת‬
‫ברמת הכשרות‪ .‬הדבר חותר תחת ההכשרים האמינים‬ ‫לא‪ .‬אלא אם כן הם חוששים ביחס לתוספות‬ ‫אמינו ציסטאין )העשויה משיער אדם( היא כה‬
‫וגורם לחילול השם כאשר ייצרנים לא יהודים נוכחים‬ ‫מסויימות ועזרים מסויימים‪ .‬כעיקרון אין כל סיבה‬ ‫בעייתית?‬
‫לדעת שהוטעו‪ .‬רוב היהודים מוכנים לשלם מעט יותר‬ ‫שלא ניתן יהיה לייצר "יינות בוטיק" תחת השגחת‬ ‫הגרח"ד פדווא זצ"ל מכדתיא התיר זאת‪ .‬יש דעות‬
‫עבור השגחה מוסמכת‪ .‬מן הדין שתהא רשימה מרכזית‬ ‫כשרות קפדנית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ניתן להשיג היום חומצה‬ ‫אחרות‪ .‬הנושאים הטכניים וההלכתיים מורכבים‬
‫של הכשרים אמינים שהרבנים יכולים להמליץ עליהם‬ ‫טרטרית כשרה שהיא בכמה מקומות מרכיב חיוני‬ ‫מאד‪.‬‬
‫לקהילותיהם‪.‬‬ ‫בייצור היין‪ .‬אנו בעצמנו מעניקים הכשר לכמה יינות‬ ‫מ האם יש בעיה כלשהי בהעסקת נשים דתיות‬
‫בנוסף‪ ,‬על הרבנים לבחון את הסיבות למה הם‬ ‫משובחים הן בארץ ישראל והן בצרפת‪.‬‬ ‫כמשגיחות כשרות?‬
‫נכנסים לתחום הכשרות‪ .‬אם המניע הוא הרווח הכספי‬ ‫מ וביחס לשאלה אקטואלית – כשרות הסת"ם – איך‬
‫אז יש לנו בעיה קשה‪ .‬המניע העיקרי שלנו מן הדין‬ ‫ניתן להבטיח את קנייתם של פריטים כשרים?‬ ‫לא‪ ,‬כל זמן שהמשגיחה תחת פיקוחו והנהלתו של‬
‫שיהיה למלא את רצון השם ולספק שרות אמיתי‬ ‫יש להתייעץ עם רב ולקנות פריטים רק ממקור‬ ‫הרב ואינה מנסה להקים ארגון משלה‪.‬‬
‫ומהימן לציבור היהודי )ראה מדרש רבה‪ ,‬ויקרא א'‬ ‫שהוא לגמרי נאמן‪ .‬יש ללמד את הבריות שמזוזות‬ ‫מ האם הייתם מעורבים במקרים שבהם הוסר הכשר‬
‫ח'(‪.‬‬ ‫זולות וכדומה הן כמעט תמיד פסולות‪ .‬אדם המוכן‬ ‫בשל חוסר שיתוף פעולה או בשל הונאה מכוונת?‬
‫מה הן הבעיות?‬
‫כן‪ .‬לייצרן אחד ממדינה במערב אירופה היה חוזה‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬ ‫ קהילות‬


‫ברכות מאליפות‬ ‫ברכות מאליפות‬
‫נשגר קדם מרנן ורבנן הרבנים הגאונים‪ ,‬יושבי על מדין‬
‫בקהילות הקודש לרגל השמחה השרויה במעונם‪ ,‬ה"ה‬ ‫נשגר קדם מרנן ורבנן הרבנים הגאונים‪,‬‬
‫הגאון הצדיק רבי יצחק אריוה וויס שליט"א‬
‫חברי מועצת רבני אירופה יושבי על מדין‬
‫אב"ד ור"מ דק"ק קול רינה האראדאנקע מנשסתר אנגליה‬
‫בקהילות הקודש באירופה לרגל השמחה‬
‫לרגל אירוסי נכדתו תחי'‬ ‫השרויה במעונם‪ ,‬ה"ה‬
‫הגאון רבי יהודה דרעי שליט"א‬
‫רב הראשי של באר שבע‪ ,‬ארה"ק וחבר מועצת הרה"ר לישראל‬ ‫הגאון רבי גרשון מענדל גרליק שליט"א‬
‫והגאון רבי יצחק יוסף שליט"א‬
‫ראש ישיבת 'חזון עובדיה' ומח"ס 'ילקוט יוסף'‬ ‫אב"ד דק"ק 'אהל יעקב' במילאנו‪ ,‬איטליה‬
‫ולאביו מרן רבי עובדיה יוסף שליט"א‬ ‫חבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬
‫לרגל נישואי ילדיהם שיחי'‬
‫ולחתנו הרה"ג אברהם חזן שליט"א‬
‫הגאון רבי אברהם יפה‪-‬שלעזינגר שליט"א‬
‫גאב"ד דק"ק 'מחזיקי הדת' בג'נבה‪ ,‬שוויץ וראב"ד דק"ק 'בצל החכמה' בעיה"ק‬ ‫רב ומו"צ בק"ק מילאנו‪ ,‬איטליה‬
‫ירושלים ת"ו‬ ‫לרגל הולדת הנינה‪-‬הנכדה בשעטומ"צ‬
‫לרגל הולדת הנכדה בשעטומ"צ‬
‫בת לנכדו הרב לוי יצחק חזן שליט"א‬
‫הגאון רבי משה יהודא ליב לנדא שליט"א‬
‫רב ואב"ד בני ברק‪ ,‬ארה"ק‬
‫לרגל נישואי בנו שיחי'‬ ‫הגאון רבי ירמיה מנחם כהן שליט"א‬
‫הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א‬ ‫אב"ד פאריס‪ ,‬צרפת וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬
‫דומ"צ בביד"צ של מרן הגר"ש וואזנר שליט"א‬
‫ראש ישיבת חוג חת"ס ורב מערב בני ברק‪ ,‬ארה"ק‬ ‫לרגל אירוסי נכדתו תחי'‬
‫לרגל אירוסי בתו תחי'‬ ‫לרגל הולדת הנינים בשעטומ"צ‬
‫הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א‬ ‫ולרגל בא נכדו בבריתו של אאע"ה‬
‫ראש בית המדרש להלכה בהתיישבות החקלאית‬
‫לרגל אירוסי בתו תחי'‬ ‫בן לבנו הרב גבריאל כהן שליט"א‬
‫רב באנטוורפן‪ ,‬בלגיה‬
‫הרה"ג אברהם כהן ארנטרואי שליט"א‬
‫רב דביהמ"ד 'זכרון בנימין' אנטוורפן‪ ,‬בלגיה‬
‫לרגל נישואי בתו תחי'‬
‫הגאון רבי ישראל יעקב ליכטנשטיין שליט"א‬
‫הרב ישראל דיסקין שליט"א‬ ‫ראב"ד דק"ק בני ישראל – פדריישין בלונדון‪ ,‬אנגליה‬
‫רב ושליח חב"ד במינכן‪ ,‬גרמניה‬
‫לרגל בא בנו בעול תומ"צ‬ ‫וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬
‫הרב בנימין וולף שליט"א‬ ‫לרגל נישואי בתו תחי'‬
‫רבה הראשי של חרסון‪ ,‬אוקראינה‬
‫לרגל בא בנו בעול תומ"צ‬
‫הגאון רבי יצחק ראובן רובין שליט"א‬
‫הרב מאיר פרוש שליט"א‬
‫סגן שר החינוך בממשלת ישראל‬ ‫רב דק"ק דרום מנשסתר וחבר מועצת רבני אירופה‬
‫ולאביו הדגול הרב מנחם פרוש שליט"א‬ ‫לרגל הולדת נינו בשעטומ"צ‬
‫יו"ר אגודת ישראל בעיה"ק ירושלים ת"ו‬
‫לרגל נישואי הבת‪-‬הנכדה תחי'‬

‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצאי חלציהם רוב נחת‬ ‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצאי חלציהם רוב נחת‬
‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא כל הימים‬ ‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא כל הימים‬
‫המברכים בכל לב‪ ,‬ההנהלה‬ ‫המברכים בכל לב‪ ,‬ההנהלה‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‬


‫הרב שמואל שטרנפלד‬
‫מנהל המעבדה לבדיקת חרקים במזון‬
‫ועד הכשרות של העדה החרדית ירושלים‬

‫הצרכן יתאר את עוצמת הנזק ועגמת הנפש‬


‫שנגרמו לו עקב רכישת המוצר‪ ,‬ואילו היצרן יתאר‬
‫עד כמה פעל לפי כל הכללים בייצור המזון – ובכל‬
‫זאת תתכן שגגה שאינה בשליטתו כלל‪ .‬והמפולפל‬
‫שבין יצרני המזון יצטט ממקורותינו "לא ניתנה‬
‫חרקים ותולעים במזון‬
‫תורה למלאכי השרת"‪.‬‬
‫במאמר שלפנינו נעסוק בחרקים התוקפים מזון יבש בלבד‪ ,‬כגון‬
‫וכאן על השופט להכריע האם אכן מדובר‬ ‫קטניות יבשים‪ ,‬תבלינים‪ ,‬פירות יבשים‪ ,‬קמחים ואבקות שונים‪ ,‬החל‬
‫ברשלנות וזילזול בתהליך יצור המזון שלא על פי‬
‫הנהלים‪ ,‬או שמא נכון לעכשיו בגדר מקרה שאינו‬
‫מאסמי תבואה וקטניות וחומרי הגלם במפעלים וכן את שאריות המזון‬
‫בשליטת היצרן‪.‬‬ ‫המצויים על גבי מערכות וציוד במפעלי התעשייה‪ ,‬וכלה בתקיפת‬
‫לצערנו במפעלי המזון בארץ‪ ,‬בחלקם עדיין‪,‬‬
‫אכן קיים חוסר התיחסות לנושא הניקיון ‪ -‬והעדר‬
‫המזון בסופרמרקטים ובמזווה הביתי‪ ,‬ובעיקר במצב של חוסר ניקיון‬
‫חרקים‪.‬‬ ‫ואריזות לא אטומות ובתקופת איחסון ממושכת‪.‬‬
‫אצטט בזה קטע מתוך בטאון יחודי המתמחה‬
‫בתעשיית המזון‪ ,‬אחד הפרקים דן בנושא "אישור‬
‫מוצרי מזון בישראל ופיקוח עליהם" ומצטט את‬
‫מנכ"ל "המכון לבקרת איכות ‪ "IQC‬טכנולוג מזון‬ ‫וחומרי הגלם‪ ,‬ומעקב יום יומי על המשגיחים‪.‬‬ ‫לא נגזים אם נקבע כי בעית החרקים במזון‪,‬‬
‫במקצועו האומר‪" :‬לא מזמן ביקרתי במסגרת‬ ‫וכל זה לצד הדרישה ההולכת וגוברת מצד ציבור‬ ‫וביתר שאת בימי הקיץ החמים טורדת את שלוותם‬
‫תפקידי באחד המפעלים לייצור ארומה ותבלינים‪,‬‬ ‫הצרכנים הרחב למזון נקי מחרקים‪.‬‬ ‫של יראי השם‪ ,‬לא פחות מהחשש ממזון מקולקל‬
‫כבר עם עלייתי במדרגות המפעל נוכחתי לדעת‬ ‫לעומת זאת ברשתות השיווק השונות קיים‬ ‫כתוצאה ממזג האויר החם וכדומה‪ .‬וכדברי הרמח"ל‬
‫שהזוהמה והצחנה היו גרועות ממה שאפשר‬ ‫חוסר ידע בסיסי והתעלמות מוחלטת מנקיטת‬ ‫)בספרו מסילת ישרים פרק י"א( וז"ל‪ :‬והנה מי שיש‬
‫לצפות אפילו ממוסך ישן ומוזנח‪ .‬בפינות שונות‬ ‫מינימום מהפעולות הנדרשות למניעת נוכחות‬ ‫לו מח בקדקודו יחשוב איסור המאכל כמאכלים‬
‫במפעל הבחנתי אפילו בשאריות של עכברים‬ ‫חרקים‪ ,‬חדירתם והתפתחותם במגוון כה רחב של‬ ‫הארסיים או כמאכל שנתערב בו איזה דבר ארסי‪.‬‬
‫מתים‪ ,‬שמשות שבורות שדרכן חדרו בחופשיות‬ ‫מוצרי מזון‪ ,‬המצויים בשטח קטן יחסית‪ ,‬ובתנאים‬ ‫כי הנה לו דבר זה יארע היקל אדם על עצמו לאכול‬
‫אבק‪ ,‬עשן וריחות ממפעלי הסביבה‪ .‬בקיצור‪ ,‬היה‬ ‫מיטביים להתפתחות חרקים המונית באין מפריע‬ ‫ממנו אם ישאר לו בו איזה בית מיחוש‪ ,‬ואפילו‬
‫מפתיע ועגום מאד להיווכח כי מפעל המתיימר‬ ‫)חום‪ ,‬לחות‪ ,‬ומגוון מזון(‪.‬‬ ‫חששא קטנה ודאי שלא יקל‪ ,‬ואם יקל‪ ,‬לא יהיה‬
‫לייצר ברשיון וכביכול כחוק מוצרים בתחום‬ ‫וכל זה לצד שאננות מוחלטת מצד הצרכנים‬ ‫נחשב אלא לשוטה גמור‪ ,‬אף איסור המאכל כבר‬
‫המזון‪ ,‬יכל לפעול בחופשיות ללא כל תנאי היגיינה‬ ‫הבוחרים במקרים רבים את רשת השווק הזולה‬ ‫בארנו שהוא ארס ממש ללב ולנפש‪ ,‬אם כן מי אפוא‬
‫מינימליים ולשווק את תוצרתו באין מפריע בכל‬ ‫ביותר‪ ,‬ללא תשומת לב לתנאי התחזוקה והאיחסון‬ ‫יהיה המיקל במקום חששא של איסור אם בעל‬
‫רחבי הארץ"‪.‬‬ ‫הירודים‪ .‬וכתוצאה מכך רוכשים מוצרי מזון נגועים‬ ‫שכל הוא‪ ,‬ועל דבר זה נאמר )משלי כ"ג( "ושמת‬
‫אולם במקרה של תלונות על הימצאות חרקים‬ ‫בחרקים באופן גלוי או סמוי‪.‬‬ ‫סכין בלעך אם בעל נפש אתה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫במוצרי מזון שונים ‪ -‬לא תמיד הדבר נובע מתנאי‬ ‫כמו"כ גם האיחסון הביתי אינו מוגן מחדירת‬
‫הייצור והאריזה‪ ,‬ועל אף שיש להמשיך ולדרוש‬ ‫חרקים ללא שמירה על כללי ניקיון – ושמירת‬ ‫אי לכך בחרתי להרחיב ולפרט במאמר זה על‬
‫מהיצרנים בכל תוקף לעבוד בתנאי יצור נאותים‬ ‫המזון באריזות סגורות היטב‪.‬‬ ‫אחד המוקדים הגדולים שבהם חודרים חרקים‬
‫אולם לא תמיד הם אשמים‪ .‬עלינו לנהוג כלפיהם‬ ‫על כל זה נרחיב בהכרת מהות הבעיה ותוך כדי‬ ‫לסוגי המזון השונים בתקופה שלאחר יצורם ועד‬
‫בהגינות ולהגיד "כאן זה לא באשמתכם"‪.‬‬ ‫ניסיון לתת המלצות לצמצום הבעיה‪.‬‬ ‫לצריכתם‪ ,‬והם רשתות השווק ]כצרכניות‪ ,‬חנויות‬
‫אציין שתי דוגמאות לכך‪:‬‬ ‫מ היכן מקור הנגיעות בחומרי הגלם בשדה‪ ,‬אצל‬ ‫מכולת‪ ,‬דוכני מכירות וכו'[ והמזווה הביתי‪.‬‬
‫דוגמא א'‪ - :‬אברך הציג לפננו "חטיף‪-‬בוטנים"‬ ‫היצרן‪ ,‬היבואן או הסופרמרקט?‬ ‫בתחום הפיקוח על הייצור במפעלי תעשיית‬
‫נגוע בזחלים חיים בגודל כ‪ 1-‬ס"מ‪) ,‬כמובן שגם‬ ‫למעשה שאלה זו מעסיקה לא אחת את עורכי‬ ‫המזון מנגיעות חרקים בחמרי הגלם או חדירתם‬
‫קורים חוטיים דביקים נראו על המוצר(‪ .‬לשאלתינו‪,‬‬ ‫הדין ובתי המשפט‪ ,‬בגין תביעות צרכנים על מוצר‬ ‫למוצרים בתהליך היצור וכו'‪ ,‬ללא ספק חל שיפור‬
‫ענה‪ :‬שהנ"ל נקנה במשקל בחנות מסוימת מתוך‬ ‫שאינו עומד בתקן ראוי למאכל‪ ,‬עקב הימצאות‬ ‫רב בשנים האחרונות מצד התעשייה ובעיקר‬
‫קרטון תפזורת‪ ,‬מתוצרת מפעל מסוים‪ ,‬אף כי כבר‬ ‫חרקים וכדומה‪.‬‬ ‫מפיקוח הכשרות‪ ,‬תוך הצבת דרישות נקיון המפעל‬
‫בהסתכלות ראשונה היה ברור שמדובר בזחלי "עש‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬ ‫ קהילות‬


‫מדע‬
‫הכשרות‬
‫חיפושיות טבק חיות‪ .‬ולכן מאחר שמדובר במוצר‬ ‫הייצור‪ ,‬סביר להניח שמדובר ברשתות השווק ‪-‬‬ ‫הקמח ההודי" שתקפו את החטיף בצרכניה או אצל‬
‫שעזב את המפעל לפני כחצי שנה ולאור הפרטים‬ ‫כפי שאכן הוכח[‪.‬‬ ‫הסוכן המשווק‪ ,‬ללא שום קשר לתהליך הייצור‪.‬‬
‫הנזכרים‪ ,‬בלתי הגיוני לקבוע כי המוצר יצא נגוע‬ ‫דוגמה ב‪ - :‬תלונה על תבלין פפריקה‪ ,‬שנקנה‬ ‫ואכן בבדיקת הצרכניה‪ ,‬הממוקמת בקומת קרקע‬
‫מהמפעל‪.‬‬ ‫במרכול מסוים‪ ,‬הנגוע בחרקים חומים בגודל‬ ‫כאשר רק בחזית אחת ישנם דלתות וחלונות‪ ,‬מזג‬
‫מלבד דוגמאות אלו‪ ,‬בבדיקה שערכנו בעשרות‬ ‫כ‪ 2.5 -‬מ"מ‪ ,‬אלא שהצרכן ההגון ציין כי תאריך‬ ‫אויר חם ללא אוורור וקירור כל שהוא‪ ,‬בבדיקת‬
‫צרכניות וחנויות‪ ,‬ברובם נמצאו חרקים על גבי‬ ‫הייצור מוכיח שהמוצר נארז לפני ארבעה חמישה‬ ‫העמוד שעליו מונחים החטיפים השונים בקרטונים‬
‫המדפים ומוצרי המזון השונים‪.‬‬ ‫חודשים‪ .‬מיד חשבנו שמדובר ב"חיפושיות‪-‬הטבק"‪,‬‬ ‫פתוחים‪ ,‬בנידנוד קל של העמוד‪ ,‬התעופפו לנגדי‬
‫מלבד העזובה הרבה ולכלוך הניכר לעין‪ ,‬ברור‬ ‫שהוא חרק המעופף וחודר לאריזות מוצרי מזון‬ ‫מספר פרפרי עש הקמח‪ .‬בבירור עם בעל הצרכניה‪,‬‬
‫כי הנושא דורש התיחסות ציבורית רחבה בדרישה‬ ‫ותבלינים שונים דרך כרסום האריזה וקופסאות‬ ‫התברר שהקרטון נמצא אצלו יותר מחודש‪ -‬ואף‬
‫לגיטימית של הצרכנים לשיפור מצב הניקיון‬ ‫פלסטיק קשיח‪.‬‬ ‫התנצל כי בקיץ לא קונים כל כך את החטיפים‬
‫והאיחסון וכפי שנפרט להלן‪.‬‬ ‫בבדיקת הפפריקה בצרכניה‪ ,‬אכן התברר כך‬ ‫השונים‪.‬‬
‫אולם קודם נתאר בקצרה‪ ,‬את סוגי החרקים‬ ‫ובחלק מהאריזות שהיו פתוחות מעט‪ ,‬נמצאו‬ ‫החלטתי לבדוק כללית את מצב המזון בצרכניה‬
‫הפוגעים במזון‪ .‬באופן כללי ניתן לחלקם לשלושה‬ ‫ובאופן טבעי ניגשתי למדפים של הקטניות‪,‬‬
‫קבוצות‪.‬‬ ‫וחשכו עיני‪ ,‬תוך כדי הרמת אריזות אורז וגריסים‪,‬‬
‫ראיתי עשרות חיפושיות מהמין "אורזית משוננת"‬
‫חרקי שדה‬ ‫מטיילים בחפשיות על גבי המדף ובין הקטניות‬
‫שהיו פזורים על גבי המדף וביניהם גושים דביקים‬
‫חרקים התוקפים גידולי קרקע‪ ,‬פירות‪ ,‬ירקות‬ ‫של הפרשות חרקים שונים‪.‬‬
‫ודגנים שונים בעודם בשדה ובשלבי הגידול‬ ‫כך גם מתחת לבורגול‪ ,‬סולת וכדומה‪ ,‬אלא שגם‬
‫השונים‪.‬‬ ‫לאחר כל המחזה העברתי את התלונה למשגיח‬
‫חרקים אלו אינם יכולים להתקיים במזון יבש‪,‬‬ ‫של המפעל לחטיפי הבוטנים‪ ,‬ולאחר שהלה הצהיר‬
‫ולכן אינם מצויים במחסני המזון ובצרכניות‪.‬‬ ‫חד משמעית שהוא בדק את הבטנים ואת תהליך‬
‫הייצור והאריזה והכל לפי‬
‫דרישות ועד הכשרות‪ ,‬רק אז‬
‫הודעתי למתלונן כי במקרה זה‬
‫צר לי לקבוע שעליו להחליף‬
‫את הצרכניה‪ ,‬עד לשיפור‬
‫כנדרש‪.‬‬
‫החטיף‪ ,‬שנשאר בינתיים‬
‫בקופסה אטומה ב"מעבדה‬
‫לבדיקת חרקים במזון"‬
‫שבמשרדי ועד הכשרות‬
‫לצורך מעקב‪ ,‬נראו בו לאחר‬
‫כמה שבועות פרפרים חיים‬
‫שהתפתחו מהזחלים‪ .‬כעת הרי ברור לכולנו‬
‫שהחטיף נתקף בחנות על ידי הפרפרים שהטילו‬
‫ביצים ומהם התפתחו הזחלים‪] ..‬אלא שגם לפני‬
‫הביקור בצרכניה היה ברור שאין מקור הנגיעות‬
‫במפעל‪ ,‬וזה מסיבה אחת פשוטה‪" :‬חטיף‪-‬הבוטנים"‬
‫עובר קלייה ויציקה בטמפרטורה גבוהה‪ ,‬כך שכל‬
‫דרגות החרקים מתים‪ ,‬וכאשר נמצאו שהזחלים‬
‫חיים‪ ,‬ברור כי מדובר בתקיפת המוצר לאחר‬
‫<<<‬
‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‬
‫<<<‬

‫פרפר "עש הקמח ההודי" הוא אחד מעשי‬ ‫חרקי מחסן‬


‫המחסן המצוים ביותר‪ ,‬ותוקפים מגוון רחב של‬
‫מוצרי מזון מאוחסן‪,‬‬ ‫חרקים התוקפים מזון יבש בלבד‪ ,‬כגון קטניות‬
‫הפרפר )הבוגר( אורכו כ‪ 1-‬ס"מ )ראה תמונה(‬ ‫יבשים‪ ,‬תבלינים‪ ,‬פירות יבשים‪ ,‬קמחים ואבקות‬
‫הכנפיים בחלק העליון קרם אפור‪ ,‬והשאר בגוון‬ ‫שונים‪ ,‬החל מאסמי תבואה וקטניות וחומרי הגלם‬
‫חום אדמדם‪ .‬הפרפרים מטילים ביצים קטנים על‬ ‫במפעלים וכן את שאריות המזון המצויים על גבי‬
‫גבי גרעינים מוצרי דגנים טחונים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬פירות‬ ‫מערכות וציוד במפעלי התעשייה‪ ,‬וכלה בתקיפת‬
‫מיובשים‪ ,‬שוקולד‪ ,‬בוטנים‪ ,‬קמח מצה‪ ,‬מיני מאפה‬ ‫המזון בצרכניות ובמזווה הביתי‪ ,‬ובעיקר במצב של‬
‫ועוד‪.‬‬ ‫חוסר ניקיון ואריזות לא אטומות ובתקופת איחסון‬
‫לאחר מס' ימים בוקעים הזחלים הגורמים את‬ ‫ממושכת‪.‬‬
‫הנזק העיקרי למזון ע"י שניזונים ממנו‪ ,‬טוויית‬
‫קורים דביקים וזיהום הנובע מההפרשות‪.‬‬ ‫חרקים מזהמים מקריים‬
‫הזחל בהגיעו לגודל המתאים הוא טווה פקעת‬ ‫לבל יחדרו חרקים בתקופת איחסונם ברשתות‬
‫מצויים לרוב באזורים מאוכלסים ובמבני‬
‫משי ומתגלם בתוכה‪ ,‬לעיתים בתוך המזון ולעיתים‬ ‫השיווק‪.‬‬
‫התעשייה‪ ,‬כגון‪ :‬נמלים‪ ,‬תיקנים וזבובים‪ ,‬העלולים‬
‫בפינות מע"ג הקירות‪ ,‬ארונות וציוד בבית או‬ ‫כמו"כ במוצר המורכב ממספר חומרי גלם‪ ,‬הכרת‬
‫לחדור למפעל ולזהם מוצרי מזון שונים‪ ,‬לא רק‬
‫במחסן‪ ,‬ובמפעלי התעשייה‪.‬‬ ‫החרק וסוגי המזון המועדפים עליו‪ ,‬מסייע רבות‬
‫מבחינת איסור תולעים ח"ו‪ ,‬אלא גם בחיידקים‬
‫מהגולם בוקע פרפר חדש ומחזור החיים חוזר‬ ‫לגלות את חומר הגלם הבעייתי במפעל ובמוצר‬
‫ומחלות שהם מעבירים ממקומות זוהמה בו‬
‫חלילה‪ ,‬בשקים או בקרטונים של מוצרי מזון‬ ‫הספציפי‪ ,‬ולמנוע מקרים דומים בעתיד‪.‬‬
‫הם שוהים ויש בכך גם משום ונשמרתם מאוד‬
‫שהזכרנו‪ .‬פעילות הזחלים בדר"כ בחלק העליון של‬ ‫ברור שידע מקצועי זה והעיסוק בו‪ ,‬אינו נדרש‬
‫לנפשותיכם‪.‬‬
‫המזון ובסמוך לחלק העליון והפתח של האריזות‪.‬‬ ‫מהציבור הרחב‪ .‬אולם בוועד הכשרות‪ ,‬הוא הכרחי‬
‫שם ניתן בדר"כ להבחין בקורים דביקים ובהם‬ ‫לצוות המפקחים והמשגיחים‪ ,‬בהתמודדות עם‬
‫פרודות מזון‪ ,‬והפרשות הזחלים‪.‬‬ ‫בעיית החרקים‪.‬‬ ‫מידע על סוגי החרקים‬
‫ואופן התרבותם‬
‫ניקיון המחסן שמירת המזון באריזות סגורות‬
‫היטב‪ ,‬מונע בדר"כ התפשטות המזיק‪.‬‬ ‫המלצות לצרכנים‬ ‫כידוע החרקים מתרבים ומתפתחים בכמה‬
‫חיפושית "אורזית משוננת" נחשבת למזיק מחסן‬ ‫שלבים‪ ,‬הטלת ביצה ע"י הבוגר‪ ,‬בקיעת הזחל‬
‫‪ (1‬לקנות במקום נקי ומסודר וכנ"ל‪.‬‬
‫מהנפוצים ביותר‪ .‬החרק אינו מעופף‪ ,‬אולם כושר‬ ‫המתפתח לגולם ולבוגר‪.‬‬
‫‪ (2‬להעדיף לרכוש מוצרים ארוזים היטב‪,‬‬
‫הנדידה והחדירה למוצרי מזון מאוחסן גדול מאד‪,‬‬ ‫תהליך זה קיים ברוב החרקים מזיקי מחסן‪,‬‬
‫בקופסאות פח‪ ,‬אריזות ואקום‪ ,‬בועת אויר וכדו'‪.‬‬
‫וביכולתו לחדור לקופסאות קרטון ושקיות ניילון‬ ‫בחרקים אחרים יש מינים שלהם תהליך שונה‪.‬‬
‫‪ (3‬להקפיד על טריות המוצר על פי קוד תאריך‬
‫ועוד‪ ,‬מבעד לסדקים וחורים קטנים‪ .‬הבוגר נראה‬ ‫קביעת סוג החרק והדרגה שבו הוא נמצא במזון‬
‫הייצור המופיע על כל אריזה‪.‬‬
‫מעט כמו נמלה כאשר בחלק האמצעי של גופו‬ ‫האם חי או מת‪ ,‬מסייעים לאיתור וקביעת מועד‬
‫‪ (4‬נדגיש בזה‪ ,‬כי תאריך אחרון לשיווק נקבע‬
‫ישנם כעין שיניים משני הצדדים )מכאן נגזרת השם‬ ‫הנגיעות‪ ,‬ומתוך כך להסקת מסקנות ומציאת‬
‫לעיתים עד לתקופה של שנתיים ויותר מתאריך‬
‫אורזית משוננת(‪ ,‬הגוף דק ופחוס אורכו ‪ 3-2‬מ"מ‪,‬‬ ‫פתרונות‪ ,‬בבדיקה טובה יותר של חומרי הגלם לפני‬
‫הייצור‪ ,‬ובתנאי איחסון ירודים אין להסתמך‬
‫צבעו חום שחור‪ .‬החרק ניזון ומתפתח במגוון רחב‬ ‫הייצור‪ ,‬בהקפדה על נקיון וכדו' בתהליך הייצור‬
‫על הצהרת היצרן ואין לכך משמעות בנושא‬
‫של מזון יבש כגון אורז‪ ,‬אגוזים‪ ,‬פירות יבשים‪,‬‬ ‫עצמו‪ .‬הקפדה על אריזה איכותית המבטיחה‬
‫החרקים‪.‬‬
‫קמח‪ ,‬סולת ועוד‪.‬‬
‫הבוגר מטיל ביצים בתוך המזון מהם מתפתחים‬
‫זחלים הניזונים ומזהמים את המזון עד להתגלמות‬
‫והתפתחות הבוגר וחוזר חלילה‪.‬‬
‫טיפים לצימצום הבעיה במכולות ובסופרמרקטים‬
‫"חיפושית הטבק" זה חרק בצבע חום בגודל‬
‫‪ (1‬הקפדה על סדר וניקיון כללי‪.‬‬
‫‪ 3-2‬מ"מ‪.‬‬
‫הראש בדר"כ מוטה כלפי מטה )עקב כך נראה‬ ‫‪ (2‬פינוי מוצרים פגומים וישנים‪ ,‬או שאריזותיהם אינן תקינות‪.‬‬
‫מעט בצורה כדורית(‪.‬‬ ‫‪ (3‬נקיון תקופתי יסודי של המדפים‪ ,‬פינת ההחזרות‪ ,‬וכו'‪ ,‬מומלץ בעזרת שואב אבק תעשייתי המאפשר‬
‫לחיפושית כושר תעופה מעולה‪ ,‬יתרון המגדיל‬ ‫ניקוי בפינות ובחריצים‪.‬‬
‫את תפוצתה והמעבר ממזון אחד לשני‪.‬‬ ‫בניקיון התקופתי אין לפסוח על שום פינה בכל שטח הצרכניה‪ ,‬מספיק אזור אחד מוזנח‪ ,‬המהווה‬
‫החיפושיות מטילות ביצים גם לתוך תבליני־‬ ‫מוקד התפשטות של "חרקים מזיקי מחסן" לכל הצרכניה‪.‬‬
‫ם‪),‬פפריקה‪ ,‬עלים וזרעי תבלין יבשים‪ ,‬פרחי תה‬ ‫‪ (4‬לשמור על איוורור וטמפרטורה נמוכה ככל האפשר‪ ,‬למנוע לחות במחסנים‪.‬‬
‫בבונג ועוד‪ (...‬בסקוויטים‪ ,‬גושי בצק יבש ועוד‪. ...‬‬
‫‪ (5‬התיעצות‪ ,‬וטיפול ע"י מדביר מקצועי )קיימים היום בשוק‪ ,‬מלכודות דבק לניטור ואיתור חרקי מחסן‬
‫הזחלים ניזונים מהמזון עד להתגלמותם בתוך‬
‫וכן ללכידת זבובים וחרקים מעופפים – ציוד מתוחכם‪ ,‬המסייע בהתראה על רמת שכיחות החרקים‬
‫פקעת העשויה מפרורי מזון וריר‪.‬‬
‫במקום‪ ,‬מידע על כך ניתן לקבל מחברות הדברה מקצועיות(‪.‬‬
‫חרק זה נפוץ מאד בישראל‪ ,‬ובעונות הקיץ )כ‪-‬‬
‫‪ 30‬מ"צ ולחות יחסית של ‪ (70%‬התפתחות דור‬ ‫‪ (6‬להקפיד על קבלת תוצרת טרייה‪ ,‬ובאריזות סגורות היטב‪.‬‬
‫מביצה לבוגר בכ‪ 25-‬ימים‪ ,‬כאשר כושר ההתרבות‬ ‫‪ (7‬איחסון במכלים סגורים מוצרים שאינם ארוזים‪.‬‬
‫גבוה מאד‪ ,‬ניקיון המחסן והמדפים ושמירת המזון‬ ‫‪ (8‬להימנע מניקוב האריזות‪) .‬תופעה שראינו בכמה צרכניות‪ ,‬בעיקר באריזות פסטה וכדו'‪ ,‬ובכדי לחסוך‬
‫באריזות סגורות היטב מונע בדר"כ התפשטות‬ ‫את מקום האויר מנקבים את האריזה לשיחרור האויר(‪.‬‬
‫המזיק‪.‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬ ‫ קהילות‬


‫ראשי גופי הכשרות המובילים‬
‫בעולם הבטיחו השתתפותם‬
‫נחתם מסע הסת"ם מטעם‬
‫בכינוס הכשרות האירופאי‬ ‫מרכז רבני אירופה‬
‫שיתקיים בבריסל בחודש הבא‬ ‫סופר סת"ם שליח מרכז רבני אירופה שב מסיור בקהילות‬
‫ובדק עשרות זוגות תפילין ומאות מזוזות‬
‫במרכז רבני אירופה מרכזים מאמצים להצלחת כינוס‬
‫הכשרות האירופאי שיתקיים בבריסל בבלגיה בימים ז'‪-‬ח'‬
‫במרחשון תש"ע )‪ 25-26‬לאוקטובר ‪ ,(2009‬בהשתתפותם‬
‫של ראשי מערכות וארגוני הכשרות המובילים באירופה‬
‫ובכל העולם‪ ,‬רבנים נודעים‪ ,‬מומחי כשרות ואנשי מקצוע‬
‫לתעשיית מזון מהשורה הראשונה‪.‬‬
‫לצורך הכינוס יוכשר מלון ‪ Crown Plaza‬שיארח את‬
‫המשתתפים ובאולמות של המלון ייערכו הדיונים‪ .‬המלון‬
‫ממוקם באיזור מרכזי סמוך למשרדי מרכז רבני אירופה‬
‫ומיתחם בנייני מימשל האיחוד האירופי בלב בירת בלגיה‪.‬‬
‫בכינוס יעסקו בין היתר בנושאים הבאים‪ :‬יין אלכוהול‬
‫ומרכיביו‪ ,‬חומרי גלם‪ ,‬כשרות במטבחים ציבוריים‪,‬‬
‫קייטרינגיים ומסעדות‪ ,‬איך מנהלים תיק כשרות‪ ,‬תולעים‬
‫בדגים‪ ,‬חרקים במזון יבש‪,‬‬
‫דרישות כשרות ממוצרים המיוצרים באירופה ועוד שלל‬
‫עידכונים חיוניים ואקטואליים‪.‬‬
‫יצויין‪ ,‬כי הכינוס בבריסל מצטרף לשורת כינוסים‬
‫אירופאים שהתקיימו בשנים האחרונות וזכו להצלחה‬
‫גורפת בזכות הרמה המקצועית הגבוהה של משתתפי‬
‫הכינוסים‪ ,‬שנימנו על הדמויות הבולטות ביותר בעולם‬
‫הכשרות וההלכה‪.‬‬
‫מרכז הרישום לכינוס‪ ,‬הרב מרדכי ביטון‪ ,‬מסר כי כבר‬
‫בשבוע הראשון נרשמה היענות מפתיעה מצד אישים‬
‫חשובים מעולם הכשרות שהזדרזו להבטיח את מקומם‬
‫בכינוס‪ ,‬וכי בשבועיים הקרובים יינעל הרישום ויושלמו‬
‫ההכנות לקראת פתיחת הדיונים‪.‬‬
‫סמנכ"ל מרכז רבני אירופה הרה"ג ר' אריה גולדברג ציין‪,‬‬
‫כי חברות שונות ביקשו להעניק חסות לכינוס הכשרות‪,‬‬
‫דבר שאיפשר לגבות סכום מינימלי לכיסוי הוצאות‬
‫ההשתתפות בכינוס‪.‬‬
‫מרדכי ימיני‬
‫במדינות מזרח אירופה בדק הרב לב עשרות‬
‫זוגות תפילין ומאות מזוזות‪ .‬בחלק מהמקרים‬
‫הופתע לגלות כי ה'בתים' היו פשוט ריקים‪...‬‬
‫בין הערים בהם ביקר הרב לב‪ :‬סמרה‪ ,‬קאזאן‪,‬‬
‫ס‪ .‬פטרבורג‪ ,‬אורנבורג ובבירת לטביה‪ ,‬ריגא‪.‬‬
‫משלוחים מיוחדים של סטים‬ ‫בין השאר היה הסופר מצוייד ברצועות‬
‫תפילין להחלפה במקרה הצורך‪ ,‬שיפוצי צבע‬
‫ארבעת המינים יצאו לעשרות‬ ‫בתפילין‪ ,‬שקיות לתפילין‪ ,‬בתים למזוזות‪,‬‬
‫קהילות ב‪ 21-‬מדינות באירופה‬ ‫כיפות‪ ,‬דבק לתפילין‪ ,‬קופסאות לתפילין‪,‬‬
‫בתים לתפילין‪ ,‬טליתות ועוד תשמישי קדושה‬
‫שהשגתם אינה זמינה באיזורים אלה‪.‬‬
‫סטים מהודרים של ארבעת המינים לסוכות‪ ,‬ארוזים‬ ‫ביקורו של הסופר הפך לאטרקציה בקרב‬
‫בצורה הרמטית ומיוחדת‪ ,‬נשלחו לעשרות קהילות יהודיות‬ ‫בני נוער וילדי הקהילות‪ ,‬שנקבצו ובאו לראות‬
‫ב‪ 21-‬מדינות ברחבי אירופה‪.‬‬ ‫לראשונה הליך בדיקת התפילין‪ ,‬ייצור הבתים‬
‫המשלוחים אורגנו על‪-‬ידי אגף הסיוע של מרכז רבני‬ ‫והפרשיות‪ .‬הרב לב הסביר לצעירים הנרגשים‬ ‫הרב שלום לב מירושלים‪ ,‬סופר סת"ם‬
‫אירופה‪ .‬זאת לאחר סיכום עם משווקי ארבעת המינים‬ ‫כיצד מייצרים את התפילין ועורות הקלף‪,‬‬ ‫מומחה שב בימים אלה ממסע שליחות‬
‫בהשגחת נותני ההכשרים המהודרים ביותר‪ .‬יצויין כי‬ ‫התפירה וכו'‪.‬‬ ‫בקהילות מזרח אירופה‪ ,‬מטעם מרכז רבני‬
‫מבצע אספקת ארבעת המינים מתקיים זה השנה השנייה‪,‬‬ ‫"ממש ראיתי שהמסע שלי כאן נתקבל‬ ‫אירופה‪.‬‬
‫לשביעות רצונם של יהודי הקהילות‪.‬‬ ‫כמים קרים על נפש עייפה" מסכם הרב שלום‬ ‫מדובר ביוזמה חדשנית במטרה לסייע‬
‫הסטים המהודרים נשלחו למדינות‪ :‬איטליה‪ ,‬בלגיה‪,‬‬ ‫לב את שליחותו המרתקת‪.‬‬ ‫לרבני הקהילות באירופה לקראת הימים‬
‫הונגריה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬לטביה‪ ,‬מלטה‪ ,‬צ'כיה‪ ,‬שבדיה‪,‬‬ ‫לקראת חנוכה צפוי מסע נוסף של צוות‬ ‫הנוראים לערוך בדיקה מקצועית ומדוקדקת‬
‫אסטוניה‪ ,‬אוקראינה‪ ,‬שוויץ‪ ,‬פינלנד‪ ,‬שבדיה‪ ,‬אזרביג'אן‪,‬‬ ‫סופרים מומחים‪ .‬הפעם הם יצויידו באמצעים‬ ‫של ספרי תורה‪ ,‬תפילין ומזוזות‪.‬‬
‫דנמרק‪ ,‬בולגריה‪ ,‬ליטא‪ ,‬רוסיה‪ ,‬הולנד וסלובניה‪.‬‬ ‫טכנולוגיים מתקדמים המאפשרים בדיקה‬ ‫ר' יוסף ביינהקר‪ ,‬רכז הפרוייקט‪ ,‬מסר כי‬
‫מרדכי ימיני‬ ‫ממוחשבת של ספרי תורה‪ .‬זאת‪ ,‬לפי דרישת‬ ‫שירות חדש זה בא לאחר בקשות רבנים שפנו‬
‫רבני הקהילות‪.‬‬ ‫למשרדי המרכז‪ .‬במהלך שהותו בשש קהילות‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‪25‬‬


‫"לא ידעתי עד כמה היה הגירוש קשה‬
‫עד שבאתי לכאן וראיתי את המראות"‬
‫מוזיאון גוש קטיף בירושלים הוקם רק לפני שנה‪ ,‬אך כבר הפך ליעד מבוקש < בלב ירושלים נשתל מוזיאון‬
‫המנציח את החיים בגוש קטיף ואת סופם הטרגי * המוזיאון היה לאתר תיירות פופולארי שגם מושלים ונשיאים‬
‫מבקרים בו‪ ,‬ויוזמיו מקווים שלא יתן להשכיח את שהתחולל לפני ארבע שנים בדרום < במוזיאון גם מוצגות‬
‫תמונות וממצאים שמעולם לא נחשפו קודם לכן לעיני הציבור < מוזיאון גוש קטיף סיפור שאסור לשכוח‪.‬‬
‫חדר הזכרון ‪ -‬החדר האחרון במוזיאון‪ ,‬בו מתואר‬
‫מצב המגורשים לאחר גירושם‪ ,‬במחנות האוהלים ואתרי‬
‫הקרואנים‪ .‬בחדר ישנה גם פינת זכרון לקדושי קטיף ‪-‬‬
‫תושבי הגוש שנפלו בפעולות האיבה ומערכות ישראל‪.‬‬
‫במוזיאון גוש קטיף מוצגים פריטים מקוריים בעלי‬
‫ערך מההתיישבות היהודית בגוש קטיף וממהלך הגירוש‪.‬‬
‫בין המוצגים‪ :‬מנורת בית הכנסת בנצרים‪ ,‬ספר תורה‬
‫של בית הכנסת נאות קטיף שניצל מהריסות היישוב‪,‬‬
‫מפתחות בית הכנסת התוניסאי בנוה דקלים‪ ,‬מזוזות‬
‫מועדון הקשישים בנוה דקלים שחייל צה"ל הביא לבני‬
‫המשפחה ונמסרו למוזיאון‪ ,‬תבליט שבעת המינים שהיה‬
‫גלופה על בית הכנסת בכפר דרום‪ ,‬מסמך ‪ -‬צו אלוף‬
‫פיקוד הדרום לגירוש יהודי גוש קטיף )‪ (2005‬סמלי‬
‫המועצה האיזורית חוף עזה‪ ,‬סמלי המאבק הכתום‬
‫‪ -‬צמיד כתום‪ ,‬סרט כתום‪ (2005 - 2004) ,‬תעודות‬
‫מחלקת הבטחון במועצה האיזורית חוף עזה‪ ,‬תעודת‬
‫רכז בטחון‪ ,‬נוה דקלים )‪ ,(1982‬זנב טיל קאסם שנורה‬
‫על הישוב עצמונה‪ (2004),‬מיצג תכולת חיים ‪ -‬ארגז‬
‫קרטון בו הועברו חפציהן של משפחות יהודי גוש קטיף‬
‫וצפון השומרון )‪ ,(2005‬מסמך נאום ראש הממשלה‬
‫בתחילת ביצוע תכנית ההתנתקות‪ ,‬לצד גרף תיעוד‬ ‫הרב יעקב אריאל‪ ,‬רבה הראשי של רמת גן‪ ,‬בביקור במוזיאון‬
‫כמויות ירי רקטות לשטח ישראל‪ ,‬בשנים ‪ 2001‬עד‬
‫‪.2009‬‬ ‫אולי "התפקחותם" של אנשי תקשורת רבים‪ ,‬המכים‬
‫המבקרים צפויים לחוות חוויה רגשית עצומה‪.‬‬ ‫על חטא העקירה"‪.‬‬ ‫יוסף ריבלין ירושלים‬
‫הביקור כולל סיור עצמאי במוזיאון‪ ,‬צפיה במיצגים‬ ‫כבר בכניסה למוזיאון ניתן לראות ציר היסטורי‪,‬‬
‫האומנותיים וסרט מרגש‪ .‬בסיום הביקור זוכה כל מבקר‬ ‫הסוקר את היסטוריית ההתיישבות היהודית בעיר‬ ‫שנה בלבד מאז הוקם מוזיאון גוש קטיף בירושלים‪,‬‬
‫במתנה מיוחדת ‪ -‬נר זיכרון עליו חרוטים שמות ‪24‬‬ ‫עזה החל מכיבושו לפני ‪ 3000‬שנה דרך דוד המלך‪,‬‬ ‫ולמעלה מארבעים אלף איש ביקרו בו‪.‬‬
‫קהילות גוש קטיף וצפון השומרון‪.‬‬ ‫דרך החשמונאים‪ ,‬התנאים‪ ,‬רבי ישראל נג'ארה מחבר‬ ‫הבית ברחוב שערי צדק ‪ 5‬בירושלים בסמוך לבניין‬
‫"תראה"‪ ,‬אומר אברך שהגיע לכאן בלוויית חברו‬ ‫הפיוט י‪-‬ה ריבון‪ ,‬ועד להקמת יישובי גוש קטיף לאחר‬ ‫רשות השידור ברחוב יפו נראה כעוד בניין ירושלמי‬
‫למנהל המוזיאון‪" .‬מעולם לא ראיתי את המראות‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬וממש באותו החדר מוצגת‬ ‫טיפוסי‪ .‬שום סימן מיוחד לא נראה על הבניין החיוור‪.‬‬
‫הללו קודם לכן‪ .‬לא נחשפתי לעוצמת הזוועות אותן‬ ‫המנורה הטהורה מגג בית הכנסת בישוב נצרים‪ ,‬אשר‬ ‫רק מבט על צד ימין של הבניין מגלה שלט המוכר לנו‬
‫עברתם‪ .‬תשמע‪ ,‬אני באמת מבין ללבך‪ .‬לא פלא שאתה‬ ‫נישאה על ידי התמתיישבים לאחר שגורשו אל הכותל‬ ‫מכבישי הארץ ומסמן את הדרך לישובים העקורים ‪-‬‬
‫מדבר בכזה צער‪ .‬תמיד אומרים‪ ,‬שמי שלא עבר את זה‬ ‫המערבי בירושלים‪ ,‬והפכה לאחד הסמלים הזכורים‬ ‫"לעזה"‪.‬‬
‫לא מתחיל להבין‪ .‬זה נכון‪ .‬כי גם אני‪ ,‬באותה תקופה‬ ‫מאותם ימים קשים‪.‬‬ ‫רגעים אחדים לאחר הגירוש הנורא וחורבן בתי‬
‫בה גירשו אתכם‪ ,‬חזרתי ואמרתי שאני לא מבין מה‬ ‫במוזיאון מגוון ספרים וסרטים העוסקים בפרק‬ ‫הכנסת נדמה היה כי מפעל ההתיישבות המפואר‬
‫אתם רוצים‪ .‬מה הבעיה? ייתנו לכם בית אחר‪ ,‬ונגמר‬ ‫המפואר של ההתיישבות בגוש קטיף במשך ‪ 35‬שנה‪,‬‬ ‫בגוש קטיף נידון לשכחה‪ .‬אך השנה האחרונה מוכיחה‬
‫הסיפור‪ .‬הייתי אז בחור‪ ,‬ובאמת לא הבנתי‪ .‬היום‪ ,‬כשיש‬ ‫ואלבומי זיכרון ומאבק שראו אור לפני ואחרי העקירה‪.‬‬ ‫אחרת‪.‬‬
‫לי בית משלי‪ ,‬אני הרבה יותר מבין אתכם‪ .‬אבל עדיין‬ ‫בחלל המוזיאון מתועד סיפורו של המאבק הכתום‬ ‫הציבור בישראל ובעולם היהודי מבקש למצוא דרך‬
‫לא מספיק‪ .‬הייתי צריך לראות את המראות שרואים‬ ‫וסיפור הגירוש במיצג אומנותי הכולל מוצגים אותנטיים‪,‬‬ ‫לזכור‪ ,‬לשמר ולהצדיע למתיישבים על מפעלם‪ ,‬רואה‬
‫כאן בסרטים המוקרנים כדי שאצליח להזיל דמעה של‬ ‫עבודות אמנות‪ ,‬צילומים תיעודיים ומיצגי וידאו‪.‬‬ ‫במפעל האדיר של המוזיאון פרויקט שישמר את העבר‬
‫רחמים אמיתיים"‪.‬‬ ‫"החדר השחור" שאצל רבים הוא מכונה דווקא‬ ‫וירתיע לגבי העתיד‪ .‬הרבבות שהגיעו למוזיאון במהלך‬
‫התמונות פה מוצגות‪ ,‬בזו אחר זו‪ ,‬עדות וזכר‬ ‫כ"חדר הדמעות" ‪ -‬רגע השיא בנתיב הרגש המתחולל‬ ‫השנה‪ ,‬מוכיחים שהמוזיאון אכן עונה על ההגדרות‬
‫להיסטוריה של הגוש‪ ,‬מימות החשמונאים ועד ליום‬ ‫בביקור במוזיאון‪ .‬בחדר מתועדים הרגעים המצמררים‬ ‫שהציב לעצמו‪.‬‬
‫העקירה‪ .‬תמיד היה יישוב יהודי בעזה‪ .‬הוא נעקר‬ ‫של המפגש הפיזי והרגשי בין יהודי גוש קטיף לחיילי‬ ‫ר' שלמה וסרטייל מנהל קשרי החוץ של המוזיאון‬
‫במאורעות תרפ"ט‪ .‬ואז שבו היהודים אחרי ששת‬ ‫צה"ל ושוטרי משטרת ישראל‪ .‬בחדר צילומי ענק מכפר‬ ‫ומי שגורש מגני טל והיה מגדולי החקלאים בגוש קטיף‬
‫הימים‪.‬‬ ‫מימון‪ ,‬כפר דרום‪ ,‬עצמונה‪ ,‬שא‪-‬נור ונוה דקלים‪ .‬בחדר‬ ‫אומר "נראה כי מעולם לא הייתה בציבור הסכמה רחבה‬
‫המבקרים‪ ,‬המגיעים למקום‪ ,‬מפתיעים לא פעם‪ .‬אם‬ ‫אף מוקרן סרטון בן ‪ 12‬דקות‪ ,‬המתעד את רגעי המאבק‬ ‫כל כך על צדקתם של מתנגדי ההתנתקות‪ ,‬כמו ביום‬
‫היינו מצפים למצוא פה אנשי ימין בלבד‪ ,‬הרי שמאז‬ ‫והפינוי בבית משפחת הרופא סוזי נמיר בנוה דקלים‪,‬‬ ‫השנה הרביעי לביצועה‪ .‬קשה להצביע על הגורמים‬
‫הקמתו שאב אליו המוזיאון אנשים רבים ומגוונים‪ ,‬כולל‬ ‫ובבית הכנסת הספרדי בנוה דקלים‪ ,‬לצלילי "תפילה‬ ‫להתעניינות הגוברת דווקא עכשיו‪ .‬אולי אלו הקסאמים‬
‫תלמידי בית הספר בקיבוץ השומר הצעיר בגבעת ברנר‪,‬‬ ‫לעני כי יעטוף"‪.‬‬ ‫בבאר שבע ב"עופרת יצוקה"‪ ,‬אולי נפילתם של כל‬
‫השרים ואנשי הצבא שהיו שותפים לביצוע ההתנתקות‪,‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬ ‫‪ 26‬קהילות‬


‫כתבה פרסומית‬

‫ואת ההרס הפיזי והנפשי שנותר במקום‪...‬אוי לנו‪ ,‬עיני‬ ‫אל הכניסה הצדדית של הבניין נכנסים עוד ועוד‬ ‫חלקם יצאו מגדרם וסיקרו את המקום באהדה‪ .‬בחודשים‬
‫עיני ירדה דמעות‪ ,‬על גלות של יהודים בארץ ישראל‪,‬‬ ‫מבקרים‪ ,‬חילונים‪ ,‬דתיים לאומיים וגם הרבה מאוד‬ ‫האחרונים ביקרו במקום חברי הכנסת מכל סיעות‬
‫על כך שחבל ארץ נפלא הפך לאיי חרבות וממקום שוקק‬ ‫חרדים‪ .‬חבורה של בחורי ישיבה‪ ,‬שהתגודדה ליד שתי‬ ‫הבית כולל מסיעת קדימה כמו ח"כ יוליה ברקוביץ'‬
‫חיים סמל ומופת הגיעו לכך שצריכים להקים מוזיאון‬ ‫תמונות‪ ,‬דיברה בינה לבין עצמה‪ ,‬כשאנו מאזינים להם‪.‬‬ ‫וח"כ עתניאל שנלר את ביקורו סיים בחתימה בספר‬
‫שיתעד את סיפורו של גוש קטיף?!"‪.‬‬ ‫"תגידו‪ ,‬ידעתם שזה כל כך נורא?"‪ ,‬שואל אחד מהם‪.‬‬ ‫האורחים בה כתב בין השאר‪.." :‬ההתנתקות ריסקה את‬
‫"האמת‪ ,‬לא התייחסתי‪ .‬חשבתי שהם סתם 'מתבכיינים'‪.‬‬ ‫"הגוש" של החברה הישראלית כולה‪ .‬הדרך בה בוצעה‬
‫הרבנים נדהמו‬ ‫עכשיו‪ ,‬אחרי שראיתי את הסרטים‪ ,‬התחלתי לתפוס‬
‫שנעשה כאן עוול שזועק לשמים"‪ ,‬משיב האחר‪.‬‬
‫החלטת הממשלה פוררה את "הגוש" של העם היהודי‬
‫כולו‪ " .‬על אלה אני בוכייה‪ ..." .‬קטפו ופגעו ב"פרי" ערכי‬
‫במהלך הימים הסמוכים ל‪-‬ח' באלול‪ ,‬יום חורבן‬ ‫הצילומים מקפיאים צעקות‪ ,‬צרחות‪ ,‬תחנונים‪ .‬יהודי‬ ‫ההתיישבות‪ .‬קטפו ופגעו בנוטעים ובבונים של הארץ‪,‬‬
‫בתי הכנסת ושריפתם על ידי הפלשתינים‪ ,‬ביקרו רבנים‬ ‫עטור בתפילין נגרר בידי חיילים שמבטם כמו קפוא‪.‬‬ ‫נקטפו ערכים‪ ,‬נקטפו תקוות‪" ...‬על אלה אני בוכייה"‪.‬‬
‫ואישי ציבור מכל גווני הקשת במוזיאון כדי להזדהות עם‬ ‫נער ששתי ידיו מגובסות נישא בחוזקה בידי עוד שניים‪.‬‬ ‫לפני מספר חודשים‪ ,‬ביום בו הוחלט על הקמתה של‬
‫בתי הכנסת החרבים‪ .‬במוזיאון נחשף לראשונה התחקיר‬ ‫"אבא שלי‪ ,‬לא‪ ,‬אבא שלי"‪ ,‬נשמעת זעקה‪ .‬אבל גם אבא‬ ‫ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת הטיפול במפונים‪,‬‬
‫שביצע המוזיאון בעזה על ידי צוות צלמים מקומיים‪,‬‬ ‫שלו אינו יכול לעזור בעת הזו‪.‬‬ ‫הגיע למקום יעקב אחימאיר‪ ,‬איש רשות השידור וחתן‬
‫אודות מצבם העגום של בתי הכנסת המחוללים –‬ ‫בחג החנוכה האחרון ביקר במוזיאון הרב מנחם‬ ‫פרס סוקולוב‪.‬‬
‫חלקם נהפכו ע"י המוסלמים ללולי תרנגולות‪ .‬בין‬ ‫פרוש יו"ר אגודת ישראל בירושלים למעלה משעתיים‪,‬‬ ‫בדברים‪ ,‬אותם כתב בעיתון 'ישראל היום'‪ ,‬סיפר כי‬
‫הרבנים שביקרו ביום הזה‪ ,‬הרב יעקב יוסף‪ ,‬בנו בכורו‬ ‫כשעיניו לא מפסיקות לזלוג דמעות‪ .‬לאחר הביקור‬ ‫"עוד לפני ההגעה למקום‪ ,‬שנפתח למבקרים לפני כחצי‬
‫של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף ורבה של שכונת‬ ‫הקדיש מאמר נוקב בטורו השבועי בג'ואיש פרס "מה‬ ‫שנה‪ ,‬סברתי כי בעוד שעה קלה אהיה נתון במוזיאון‬
‫גבעת משה‪ ,‬הרב יעקב אריאל‪ ,‬רבה של רמת‪-‬גן; הרב‬ ‫אומר ומה אדבר‪ ,‬לא ניתן לכתוב במילים את הרגשות‬ ‫תחת הפגזת תעמולה ומסרים אידיאולוגיים חריפים‬
‫ישעיהו הרצל‪ ,‬רבה של העיר נצרת עלית; הרב אליקים‬ ‫ההומים כל לב אנושי‪ ,‬וכל שכן כל לב יהודי‪ ,‬את מה‬ ‫מבית מדרשו של הרב דב וולפא‪...‬אך לא‪ :‬צילומים‪,‬‬
‫לבנון‪ ,‬ראש הישיבה באלון‪-‬מורה; הרב שלום דב וולפא;‬ ‫שחווים במוזיאון המנציח את 'החיים' שנגדעו ב‪25-‬‬ ‫עובדות בעיצוב גרפי צנוע‪ ,‬תערוכת ציורים‪ ,‬סרטי‬
‫הרב ישראל אריאל‪ ,‬יו"ר מכון המקדש ומרבני ירושלים;‬ ‫יישובים יהודיים פורחים ומשגשגים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫חדשות על פינוי גוש קטיף‪.‬‬
‫הרב אליהו שלזינגר‪ ,‬רבה של גילה; הרב יהודה זולדן‪ ,‬רב‬ ‫הבתים שנחרבו‪ ,‬המשפחות שגורשו‪ ,‬החיים שנהרסו‬ ‫כי אכן‪ ,‬המוזיאון הזה מצליח להפתיע את כל מי‬
‫ישיבת ימית בנווה‪-‬דקלים; הרב אברהם שרייבר רבה של‬ ‫לאלפי משפחות אומללות שנתלשו באכזריות מקהילתם‬ ‫שמגיע אליו‪ .‬בין בתי אבן ירושלמיים‪ ,‬אי שם בסמוך‬
‫כפר‪-‬דרום‪ ,‬ואביו‪ ,‬מנכ"ל הרבנות הראשית לשעבר‪ ,‬הרב‬ ‫ומאדמתם והושלכו באתרי קרוואנים עד עצם היום הזה‬ ‫לשוק מחנה יהודה‪ ,‬ברחוב שערי צדק‪ ,‬בלב לבו של‬
‫גדליה שרייבר; הרב אלישע וישליצקי‪ ,‬מגדולי המרצים‬ ‫ללא פרנסה‪ ,‬ללא בית‪ ,‬ללא יכולת לקיים משפחה כפי‬ ‫בניין מגורים‪ .‬לא המקום בו היית מצפה למצוא מוזיאון‬
‫המבוקשים בציבור הדתי; עו"ד גלעד קורינאלדי; הרב‬ ‫שהיה להם עד לגירוש האכזרי‪.‬‬ ‫היסטורי‪ .‬אבל כאשר המדינה אינה מנדבת שקל להקמת‬
‫בנימין בארי‪ ,‬ראש ישיבת כרם ביבנה; ואב"ד אשקלון‬ ‫"המוזיאון שבירושלים מתאר את החיים שהיו‬ ‫מקום מן הסוג הזה‪ ,‬אין כל ברירה אחרת אלא לאלתר‬
‫והשר לשעבר‪ ,‬הרב יצחק לוי‪.‬‬ ‫באותם יישובים טרם הגירוש‪ ,‬את רגעי הגירוש עצמם‬ ‫ולהקים כמעט יש מאין‪.‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‬


‫כתבה פרסומית‬

‫הרב יעקב יוסף ראש ישיבת "חזון יעקב" ורב שכונת גבעת משה בירושלים בביקור במוזיאון‬

‫הקהילות היהודיות שנעקרו בגוש קטיף ובצפון‬ ‫מבחוץ‪ .‬בשם התורה הדרוזית אני קורא‪ :‬אסור לגרש‬
‫השומרון‪ ,‬מול קיר הזיכרון ל"קדושי קטיף" ‪ -‬חללי‬ ‫יהודים! אני מבקש ממר האקבי להעביר את המסר‬
‫כל תייר חייב לבוא‬
‫צה"ל ופעולות הטרור בגוש קטיף‪ .‬מול מנורת‬ ‫הזה לממשל בארצות הברית‪ .‬את הגירוש בגוש קטיף‬
‫למוזיאון‬
‫בית הכנסת נצרים קיבל האקבי מצוות המוזיאון‬ ‫לא נשכח ולא נסלח‪ ".‬אל הסיור התלווה גם חבר בית‬ ‫ביקור מיוחד ויוצא דופן היה לקראת ראש השנה‬
‫תבליט מתכת של האומן אהרן שבו‪" ,‬שאלו שלום‬ ‫הנבחרים בניו יורק‪ ,‬דב הייקינד‪.‬‬ ‫במוזיאון‪ ,‬של הרב פסח לרנר נשיא ארגון "ישראל‬
‫ירושלים"‪.‬‬ ‫בסיום ביקורו‪ ,‬הדליק האקבי נר זיכרון ל‪24-‬‬ ‫הצעיר"‪ .‬בסיום הביקור אמר הרב פסח לרנר כי‬
‫הביקור במוזיאון מהוה עבורו אתגר חשוב להביא‬
‫רבבות תיירים לבקר במוזיאון ולהפנים את מה שהיה‪.‬‬
‫"כל תייר בישראל חייב לעבור במוזיאון גוש קטיף‪,‬‬
‫פעילות המוזיאון היא ציון דרך היסטורית במאבק‬
‫יו"ר הכנסת ריבלין‪ :‬אחד הפרקים הנוראיים בתולדות עמנו‬ ‫על ארץ ישראל והקיום היהודי בארץ ובעולם"‪ ,‬אמר‬
‫במלאת ארבע שנים לביצוע ה"התנתקות" המנורה שעמדה על גג בית הכנסת בישוב נצרים‪ ,‬והובלה‬ ‫הרב לרנר‪.‬‬
‫ע"י העקורים לירושלים‪ ,‬נחנכה במעמד מרגש בסיור ממלכתי על ידי יו"ר הכנסת‪ ,‬מר ראובן ריבלין‪.‬‬
‫במהלך ביקורו סייר ריבלין במוזיאון‪ ,‬וקיבל סקירה מפי העקורים על פעילות התיעוד והזיכרון‬ ‫מושלים ורוזנים‬
‫לסיפורו של גוש קטיף‪ .‬במסגרת פעילות זו מציג מוזיאון גוש קטיף לציבור מעל ‪ 50‬כותרים העוסקים‬ ‫אולם אין ספק שגולת הכותרת היה ביקורו‬
‫בסיפור של גוש קטיף‪.‬‬ ‫המפתיע לא פחות של המושל והמועמד הרפובליקני‬
‫לכלי התקשורת אמר ריבלין‪ ,‬כי אף שההינתקות הייתה על פי החלטה דמוקרטית‪" ,‬מדובר באחד‬ ‫לנשיאות ארה"ב מייק האקבי‪ ,‬שבביקורו האחרון‬
‫הפרקים הנוראים של עמנו בדור הזה‪ .‬היום אנשים חושבים‪" :‬על מה ולמה?"‪ .‬אנחנו צריכים להפיק‬ ‫בישראל בערב ראש חודש אלול ביקש מיוזמתו לבקר‬
‫לקחים ואין תרוץ לכך‪ ,‬שלמגורשים אין בית"‪ .‬ריבלין הוסיף כי עלינו להאחז באמונתנו שארץ‪-‬ישראל‬ ‫במוזיאון גוש קטיף כדי להביע רגשות והזדהות עם‬
‫כולה שלנו‪ ,‬וכי הגרוש מגוש קטיף לא הביא שום יתרון‪.‬‬ ‫המגורשים‪ ,‬וקיים בו מסיבת עיתונאים "באתי בשם‬
‫בסיום ביקורו חתם ריבלין בספר המבקרים של מוזיאון גוש קטיף‪ ,‬והוסיף‪ :‬מכובדי! למזיאון המנציח‬ ‫הדמוקרטיה‪ ,‬החירות וחופש האדם‪ .‬זכותו של כל‬
‫את עלילות גוש קטיף‪ ,‬שהיה לחלקת אלוקים קטנה בזכות המתיישבים‪ ,‬ההולכים לפני המחנה‪ ,‬ואשר‬ ‫אדם לבחור היכן יחיה ויבנה את ביתו‪ ,‬היכן יעבוד‬
‫גורלה נחרץ בהחלטת הרוב בישראל‪ .‬הסיפור‪ ,‬השבר והלקחים שיש ללמוד לעתיד עמנו בארצנו‬ ‫ולאיזה בית ספר ישלח את ילדיו‪ .‬ודאי שזכות העם‬
‫מתאפשרים גם באמצעות "בית קטיף"‪' .‬חובתינו לא לשכוח את העבר כדי להאחז בעתיד‪ ,‬ולאפשר‬ ‫היהודי לחיות בחירות בארצו"‬
‫ל"מגורשי הגוש" לשקם עצמם בהאחזותם מחדש באדמתנו'‪.‬‬
‫מנהל מוזיאון גוש קטיף ר' שלמה ווסרטייל אומר לנו בסיום הביקור‪ :‬כל יהודי ומנהיג קהילה שמגיע‬ ‫במהלך סיורו של שמע מפי תושבי גוש קטיף‬
‫למוזיאון זה נדבך נוסף בתקומה שלנו בבניינה של ארץ ישראל‪ .‬המוזיאון הוא לא רק להנציח ולא לתת‬ ‫לשעבר את סיפורם האישי‪ .‬אל הביקור הצטרף‬
‫להשכיח את שהיה‪ ,‬אלא להיות סמל לעתיד של בנייה וצמיחה‪ ,‬לחנך מיליון ילדים שיבואו לבקר על‬ ‫נציג ממשלת ישראל סגן השר לפיתוח הנגב והגליל‪,‬‬
‫קדושתה של ארץ ישראל‪ ,‬היישובים תלמודי התורה בתי הכנסת והיכלי הישובות שהיו ואינם‪ ,‬להם‬ ‫איוב קרא‪ ,‬אשר פנה להקאבי בהתרגשות בשם‬
‫העמדנו יד ושם למען ידעו הדורות הבאים‪ .‬כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה‪'.‬‬ ‫העדה הדרוזית להצטרף למאמצים לחיזוק עמידתה‬
‫של ישראל ואחיזת העם היהודי בארצו‪" .‬שנינו לא‬
‫יהודים‪ ,‬אך שנינו מבקשים לחזק את העם היהודי‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬ ‫ קהילות‬


‫התוכנית להצלת אירופה היהודית‬
‫מוגש כחומר למחשבה מאת הרה"ג רבי שלום דב ליפשיץ‪ ,‬יו"ר יד לאחים‬
‫אל ידידנו‪ ,‬רבני וראשי קהילות אירופה‪.‬‬
‫על רקע הבעיות המאיימות על שלמות העם היהודי באירופה‪ ,‬כמו נישואי תערובת וטמיעה‪ ,‬פעולות מיסיון גוברות ואיבוד הקשר היהודי עם צאצאי 'ילדי השואה' היהודים‬
‫שהוסתרו בתקופת השואה בכנסיות ובבתי גויים‪ ,‬גיבשנו ב'יד לאחים'‪ ,‬בשיתוף עם 'מרכז רבני אירופה'‪ ,‬תוכנית פעולה למיגור התופעות הללו‪ .‬אנו גם מוכנים להרצות על‬
‫התוכנית בכל מקום שנידרש ברחבי אירופה‪.‬‬
‫פעילות יד לאחים בארץ ידועה ומוכרת‪ ,‬הן במאבק במיסיונרים מהם הצלנו מאות נפשות והן במאבק העיקש בטמיעה והצלת מאות בנות יהודיות וצאצאיהם מכפרים‬
‫ערביים‪ .‬בחודשים האחרונים התקבלו ביד לאחים לא מעט פניות מרחבי אירופה‪ ,‬בייחוד מצרפת ואנגליה‪ ,‬שם תופעת הטמיעה של בנות יהודיות עם צעירים ערביים גדולה‪,‬‬
‫כאשר רבני הקהילות מבקשים מאיתנו עצה כדי להילחם בתופעה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות מוצפות ערי אירופה ברבבות מהגרים מוסלמיים‪ ,‬המצליחים‪ ,‬בחלקלקות שפתיים‪ ,‬לגרור עמם בנות יהודיות‪ .‬התופעה נפוצה בעיקר באוניברסיטאות‪,‬‬
‫שם לומדים הערבים בעלי השכלה גבוהה יותר‪.‬‬
‫גם המיסיון נועץ את טלפיו ברחבי אירופה‪ ,‬בעיקר בהיעדר מודעות מספקת בקרב היהודים לסכנות שבמאמצי המיסיון‪ .‬באין נשמה יהודית פעילה‪ ,‬יהודים רבים משוכנעים‬
‫להמיר את דתם‪ .‬בגרמניה לבדה‪ ,‬אגב‪ ,‬פועל המיסיון בקרב ‪ 130‬אלף בתי אב‪ ,‬מהגרים יהודים מברית המועצות‪ ,‬שמצבם הכלכלי בכי רע‪.‬‬
‫בשנים האחרונות פועלים ביד לאחים על מנת לאתר את צאצאי הילדים היהודים שהוסתרו במקום מסתור בשנות השואה‪ ,‬ובשנים שלאחר מכן שכחו או שהשכיחו מהם‬
‫את עובדת יהדותם‪ .‬כיום מצויים בידנו פרטיהם של כמה אלפי ילדים ואנו פועלים על מנת להשיג כמה שיותר מידע גם על צאצאיהם‪ ,‬נשמות העם היהודי האובדות‪ .‬במסגרת‬
‫קריאתנו למנהיגי הכנסייה בעולם‪ ,‬קרא האפיפיור למאמיניו לחשוף את דבר הילדים היהודים ולהביא להשבת הבנים האובדים לחיק העם היהודי‪.‬‬
‫הצלחתנו בעניין זה מוגבלת‪ ,‬שכן קשה לפעול מבלי שיהיו לנו אנשי קשר ו'שגרירים' באירופה‪ ,‬ואתם‪ ,‬רבני וראשי הקהילות‪ ,‬יכולים לסייע בכך‪ .‬בקרוב אף ייפתח משרד‬
‫מיוחד בשיתוף עם מרכז רבני אירופה באירופה‪ ,‬כדי לטפל בנושאים הללו וכדי שלכם‪ ,‬רבני וראשי הקהילות‪ ,‬תהיה כתובת להיכן לפנות‪.‬‬
‫כתבה או ידיעה אחת בעיתון כזה או אחר לא יקיפו את מימדי התופעה‪ .‬הדברים נכתבים כדי לעורר את הדברים ולהביא אתכם לשיתוף פעולה למען מיגור הנושאים‬
‫הכואבים הללו‪ .‬ביד לאחים‪ ,‬בשיתוף עם 'מרכז רבני אירופה'‪ ,‬מתגבשת בימים אלו תוכנית פעולה למאבק משותף במיסיון‪ ,‬בטמיעה ובניסיון להצלת ילדי השואה האבודים‪.‬‬
‫בכוונתנו להעתיק את מודל הפעילות לאירופה ולהקנות לרבני הקהילות את הכלים הנכונים לטיפול בתופעות הללו‪ .‬בראש ובראשונה חשובה פעילות ההסברה‪ ,‬בכלי‬
‫התקשורת היהודיים‪ ,‬באינטרנט‪ ,‬בהפצת מידע בריכוזים ציבוריים יהודים‪ ,‬באמצעות הרצאות ועוד‪ .‬מעבר לפעילות ההסברה חשובה הענקת התמיכה‪ ,‬הכלים והרוח הגבית‪,‬‬
‫למחולצים ולמחלצים‪.‬‬
‫כל אחד מכם מכיר היטב את קהילתו ואת הבעיות הקיימות בו‪ ,‬וביד לאחים‪ ,‬בשיתוף 'מרכז רבני אירופה'‪ ,‬נוכל להעניק לכם את ההדרכה הנכונה כיצד להביא למיגור‬
‫התופעות הקשות בקהילתכם‪.‬‬
‫נשמח לשמוע את דעתכם‪ ,‬הרבנים הגאונים שליט"א‪ ,‬על התוכנית ונשמע לעמוד לימינכם בכל שאלה‪ ,‬בטלפון ‪ 972-3-6154100‬או בכתב יד לאחים ת‪.‬ד‪ 551 .‬בני ברק‬
‫‪ 51342‬או בדוא"ל ‪.yadl@yadl.co.il‬‬

‫‪œ¨©™œ©Ÿ¨•’ ¡œ©•ª•§œª¡”œ” ©fdd‬‬

‫Ÿ‪¢Ÿ¶ž®°·£¢Ÿ£¶£²§©«£§Ÿ¶°‬‬
‫§‪d«§§£Ÿ·­£§¡²d¸££´¬ª«§¬¶£¸¢ª°d«§¥žª¡§d§¥§ª·­§®¬£¶§¸°‬‬
‫Ÿ´§‪ªž¶·§ª·­¶£ ®¯ª·iµ¢£®£‬‬
‫‪âøåáö÷ éîòð‬‬

‫¶Ÿ§œ•™™¦—§ž‘¨“™˜©•‘‪¢®§ž¶µ£žŸ·žd°§¤‬‬
‫‪¢Ÿ£¦¢¬§¸¥£¢Ÿ§¸©ª‬‬
‫‪?;92>5;>J;3D6>AL;B6=J3>L7@K‬‬
‫‪;,DL7B4J72@L7>;FL6‬‬
‫@‪,I9H;;7>>=;6-L75C7‬‬
‫@‪37K:;5J3‬‬ ‫‬
‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‬
‫אחרי שברים‪ ...‬תרועה‬
‫"‪...‬ואז מול עינינו הנדהמות הוא תפס את השופר והחל לתקוע בו‪ .‬כן החייל הגרמני תקע בשופר‪ ,‬תקיעות נקיות‬
‫ויפות‪ ,‬תקיעות שנגעו בי בתוך הנשמה‪ .‬החייל זרק את השופר לעברינו‪ ,‬ואמר‪ :‬תסיימו מהר וחזרו לעבודה‪ ".‬סבא‬
‫שתק ואז אמר לי‪" :‬אני לא יכול לתקוע בשופר עכשיו כי אני זקן‪ ,‬אבל אני מבקש ממך שתפתחי את הלב ואת‬
‫האוזניים ותקשיבי לתקיעות השופר‪ .‬אספתי את עצמי מן השברים והקמתי משפחה יפה‪ ,‬וכל זה לא בכדי שאחזה‬
‫בנכדתי נושרת‪ ."...‬סיפורו המצמרר של איזידור זידנברג‪ .‬ניצול שואה‪ ,‬שהשפיע על נכדתו לשוב למורשת היהדות‬
‫ן ש‪ .‬פכטר ן‬

‫"אני נשלחתי אל מחנה עבודה"‪ ,‬כך סיפר לי סבי‪.‬‬ ‫יגונם וכתוספת להקשבה הונחה בידם צלחת מלאה‬ ‫"כשאומרים 'שואה' אני חושבת על סבא וסבתא‬
‫"תמיד אזכור לאמא שלי את שיעורי הבישול שלה‬ ‫כל טוב‪.‬‬ ‫זיכרונם לברכה ועל אמי שגדלה איתם ונחשבת‬
‫שהצילו אותי בכל אחד ממהלכי חיי‪ ,‬גם במחנה אליו‬ ‫"תאכל‪ ,‬יהודי‪ ,‬תאכל"‪.‬‬ ‫ל"דור השני"‪ .‬אני חושבת על חייהם‪ ,‬על ההתמודדות‬
‫נשלחתי הפכתי באופן לא רשמי לאחראי במטבחם של‬ ‫"אחד הסיפורים שהסתובבו אצלנו בבית‪ ,‬היה‬ ‫היומיומית עם הזיכרונות הקשים ועם המציאות‬
‫החיילים הגרמנים‪ .‬השמועה עברה מפה לאוזן‪ ,‬שהגיע‬ ‫סיפור הביקור של מפקד מהצבא הרומני שהגיע אל‬ ‫היומיומית"‪ .‬המונולוג פורץ מפיה של אסתר רענן‪.‬‬
‫טבח‪ ,‬והם ימח‪-‬שמם התעללו בי בבקשותיהם‪ ,‬אבל‬ ‫הכפר וחיפש מקום לאכול‪ .‬כולם הצביעו על ביתו של‬ ‫אני יושבת מול אשה באמצע שנות השלושים‬
‫ניצלתי בזכות הגישה שלי אל גינת הירקות‪ .‬השתדלתי‬ ‫סבי‪ .‬הוא בדיוק עמד ובישל קדירה שהפיצה ריח בכל‬ ‫לחייה‪ ,‬בעלת תשובה שעושה את צעדיה בחזרה‪,‬‬
‫מאד להעביר גם אוכל ליהודים אחרים מזי רעב"‪.‬‬ ‫הבית‪ .‬המפקד הרומני כל כך התרשם מן הבישול שלו‪,‬‬ ‫לאחר ששנים ניסתה להתכחש לעברה‪.‬‬
‫לאחר המלחמה‪ ,‬כששוחררו המחנות‪ ,‬נתפס סבי‬ ‫ולא עבר זמן קצר עד שסבי קיבל זימון לצבא הרומני‪,‬‬ ‫"אין לי ספק כי העובדה כי שני הורי היו דור שני‬
‫ללא מסמכים על ידי הצבא הרוסי שחשד בו שהוא‬ ‫הם בקשו ממנו לעבוד שם כטבח‪...‬‬ ‫לשואה‪ ,‬השפיעו על הריחוק שלי מהדת"‪ ,‬היא פותחת‬
‫חייל גרמני‪ .‬סבי הוגלה למחנות עבודה בסיביר‬ ‫מלחמת העולם השניה פרצה‪ ,‬המלחמה שהותירה‬ ‫את סיפורה המרגש‪.‬‬
‫שברוסיה‪.‬‬ ‫את חותמה המזוויע עד היום‪ .‬שמלווה רבבות אנשים‬ ‫במהלך הראיון שואלת אסתר את עצמה שוב ושוב‪,‬‬
‫הוא עבר גלגולים רבים עד שעלה לארץ‪.‬‬ ‫המתמודדים עם משקעים עד עצם היום הזה‪.‬‬ ‫האם הסיפור שלה שווה פרסום‪ .‬בעיני עצמה היא‬
‫לבד‪ ,‬ללא בני משפחה קרובים או רחוקים הוא‬ ‫רוחות המלחמה נשבו לעבר תושבי הכפר ברומניה‪.‬‬ ‫"סתם" אשה שעזבה את הדת בגיל צעיר וחזרה אליו‬
‫התחתן עם סבתי לאה‪ ,‬גם היא שהתה במחנה עבודה‪.‬‬ ‫הם הבינו כי חייהם בסכנה‪.‬‬ ‫בגיל מבוגר יותר‪.‬‬
‫כשהוא שמע שבזמן שהותה במחנה נתנה כמה שיכלה‬ ‫"סבא שלי חזר ואמר כי אחת התופעות בהן נתקל‬ ‫"כל בעל תשובה הוא סיפור ענק"‪ ,‬אני מסבירה לה‪.‬‬
‫ממנת הלחם שלה לילדים מורעבים ששכבו בשלג‪ ,‬הוא‬ ‫במהלך שנותיו לאחר המלחמה הייתה תופעת חוסר‬ ‫בימים אלו היא מתכננת "מסע הרצאות" כשהמטרה‬
‫ידע כי מצא את מי שראויה להיות חברתו לחיים‪.‬‬ ‫הבנה של המצב האנושי אז"‪.‬‬ ‫העומדת לנגד עיניה‪ :‬לספר את סיפורה האישי ובכך‬
‫"את בדיוק כמו אמא שלי‪ ,‬אמי תמיד נתנה מפתה‬ ‫"למה לא ברחתם?" תמיד שאלו אותו‪.‬‬ ‫לחזק ולעורר‪.‬‬
‫לאחרים"‪.‬‬ ‫בתגובה‪ ,‬הוא ביקש ממני לטוס לרומניה‪" :‬סעי לשם‬ ‫"סבי וסבתי ניצולי שואה‪ ,‬לא זכו בחייהם‬
‫"הם נישאו ועלו לארץ"‪ ,‬ממשיכה אסתר לשחזר‬ ‫ואז אולי תביני כי לא היה לאן לברוח‪ .‬כפרים קטנים‪,‬‬ ‫לראות אותי חוזרת בתשובה‪ ,‬סבא שלי הזמין אותי‬
‫את סיפורה המרתק‪.‬‬ ‫חוות‪ ,‬שטחי מרעה רבים‪ ,‬לאן בדיוק היינו בורחים ‪-‬‬ ‫לשיחה אישית ומרגשת מספר שבועות לפני שנפטר‬
‫"סבתא שלי התחילה לעבוד ברקמה‪ .‬היא רקמה‬ ‫מכפר לכפר אחר? מידיו של רומני אחד שהיה מסגיר‬ ‫בפתאומיות וסיפר לי את סיפור השופר‪ ,‬הסיפור שנגע‬
‫עבור אנשים פרטיים‪ ,‬עבור מוסדות‪ ,‬פרוכות עבור‬ ‫אותנו לרומני אחר שקרוב לודאי היה הורג אותנו?‬ ‫בנקודה רגישה וכואבת ולא יכולתי להתעלם‪ ,‬לא‬
‫בתי כנסת‪ ,‬מפיות לשבת‪ ,‬ולעומתה סבא שלי החליט‬ ‫עם הכאב הנורא הזה הוא חזה במותם הטראגי‬ ‫יכולתי להפנות ראש ולהגיד לא שמעתי!"‪.‬‬
‫לעבוד כטבח במוסד ציבורי‪ .‬הוא העדיף לבלות את‬ ‫של בני משפחתו‪ .‬הצבא הגרמני והרומני השתלטו‬ ‫"סבי איזידור זידנברג נולד למשפחה גדולה‬
‫זמנו עם הסירים והירקות ולא להתערות מידי יום‬ ‫על הכפר‪ .‬חיילים בלווי תושבים מקומיים התפרסו‬ ‫ומורחבת‪ ,‬הם התגוררו בחווה משלהם אותה ניהלו‬
‫עם אנשים‪ .‬המלחמה הותירה אצלו משקעים כבדים‪.‬‬ ‫בין רחובות העיר עברו מבית לבית דפקו על הדלתות‬ ‫באזור כפרי ברומניה‪.‬‬
‫הזיכרונות והגעגועים הכבידו עליו‪.‬‬ ‫ובצעקות הורו ליושבי הבית לצאת כשידיהם מורמות‪.‬‬ ‫אמא שלו היתה בשלנית ידועה בכל האזור‪ ,‬ואיזידור‬
‫חייהם לא היו קלים‪ .‬כנכדתם אני זוכרת כי הם לא‬ ‫כל מי שהשתהה או שלא הספיק לצאת החוצה נורה‬ ‫בנה )שנקרא בפי כל איזי( היה יד ימינה‪.‬‬
‫סיפרו כמעט כלום על תקופת השואה"‪.‬‬ ‫במקום‪ .‬חלקם‪ ,‬תוך כדי איומים והשפלות‪ ,‬צעדו‬ ‫מדי יום חמישי בלילה היה הוא אחראי על הכנת‬
‫הם גידלו את שלושת ילדיהם בדרך ישראל סבא‪,‬‬ ‫למקום ריכוז ונצטוו לשבת כאשר ידיהם מורמות‬ ‫התבשילים המסורתיים לשבת‪ ,‬הם הכינו קדירת ענק‬
‫וקיוו לראות רק נחת‪.‬‬ ‫במשך שעות רבות‪.‬‬ ‫וביתם הפך לכתובת ליהודים רבים‪ ,‬שכתתו רגליהם‬
‫אסתר שבגיל הנעורים‪ ,‬כך היא מספרת התחברה‬ ‫"אף לא אחד מהם שרד את הטבח!" הוא נותר‬ ‫כדי להתפלל בבית הכנסת "הגדול" שבכפר‪ ,‬מעין טקס‬
‫אל החברות הלא נכונות‪ ,‬הידרדרה‪.‬‬ ‫היחיד! ממשפחה ענפה‪.‬‬ ‫קבוע מיד‪ ,‬לאחר התפילה‪.‬‬
‫היא כמובן מפנה אצבע מאשימה אל בית הוריה‪.‬‬ ‫הוריו‪ ,‬סביו וסבתו‪ ,‬דודים‪ ,‬אחים אחיות‪ ,‬כולם ‪-‬‬ ‫ביתם הפך לבית ועד לחכמים‪ .‬יהודים שפכו את‬
‫"אבא שלי גדל אצל הורים שקטים ועצורים‪ .‬הקשר‬ ‫כולם נטבחו‪.‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬ ‫‪ 30‬קהילות‬


‫לגעת‬
‫בהיסטוריה‬
‫פרקים מהעבר היהודי באירופה‬

‫גיא ההריגה ברומניה‬


‫ממשלת רומניה שתפה פעולה עם‬
‫גרמניה הנאצית במטרה לסלק את‬
‫היהודים משטחי מדינתה תוך שדידת‬
‫רכושם‪ ,‬עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה‬
‫חיו ברומניה למעלה משש מאות אלף‬
‫יהודים‪ .‬בשנת ‪ 1941‬נערכו פרעות יאשי‪,‬‬
‫בהן וברכבות המוות נהרגו כ‪15,000-‬‬
‫מיהודי רומניה‪.‬‬
‫הגרמנים ימ"ש העניקו לרומנים 'צ'ופר'‬
‫על השתתפותם במלחמה‪ ,‬ורומניה קבלה‬
‫את אזור טרנסניסטריה‪ ,‬במערב אוקראינה‬
‫בין הנהרות בוג ודנייסטר‪ .‬באזור חיו‬
‫כ‪ 300,000-‬יהודים‪ ,‬שעשרות אלפים מהם‬
‫נרצחו מיד עם כניסת הגרמנים‪ .‬הרומנים‬ ‫כמעט ואמרתי לא‪ ,‬אך לא יכולתי למבטו‬ ‫בבית שלנו היה גם הוא קשר עצור‪ ,‬קשר רעוע בין‬
‫ריכזו במקום יהודים שגורשו על ידם‪,‬‬ ‫החודר‪.‬‬ ‫הורים יכול להוביל לנשירה"‪ ,‬כך היא מסבירה לעצמה‬
‫ובסך הכל רוכזו למעלה מ‪ 150,000-‬איש‬ ‫ביום ראש השנה‪ ,‬כשיצאנו אל עוד יום של עבודת‬ ‫היום ממרחק של זמן את פשר הנשירה שלה‪.‬‬
‫במחנות והועסקו בעבודות כפייה‪.‬‬ ‫פרך‪ ,‬בקשנו מאחד הבחורים שישגיח ויתריע אם‬ ‫כשהיא החליטה לנתק לגמרי את הקשר שלה‬
‫במהלך הגירושים ההמוניים שנערכו‬ ‫חייל יתקרב לעברנו‪ .‬התקבצנו והתפללנו מן הזיכרון‪.‬‬ ‫עם היהדות ולעבור לחיים חילוניים לגמרי‪ ,‬סבא‬
‫ביהודי בוקובינה וסרביה לטרנסניסטריה‪,‬‬ ‫החסרנו חלקים שלמים‪ ,‬אבל ידענו שהחלקים שכן‬ ‫שלה נשבר‪.‬‬
‫נרצחו יהודים רבים‪ ,‬ורבים מהמגורשים‬ ‫אמרנו נבעו מלב שבור‪ ,‬ואין דבר שלם יותר מלב‬ ‫"נכון"‪ ,‬היא נזכרת בסבה האהוב‪.‬‬
‫מתו כתוצאה מחיי המצוקה אליהם נדחקו‪.‬‬ ‫שבור‪...‬‬ ‫"הוא קרא לי לשיחה‪ ,‬ואז הוא נשבר באמת‪ .‬גם‬
‫יהודי צפון טרנסילבניה הועברו יחד עם‬ ‫עמדתי שם ושוב אותן מחשבות כופרות ושאלות‬ ‫אני עברתי במחנה תהליך של כעס‪ ,‬של שאלות‬
‫השטח לריבונות הונגרית‪ ,‬ומרביתם‬ ‫באמונה מציפות אותי‪ .‬התנודדתי בין אמונה מבית‬ ‫באמונה‪ ,‬של ריחוק‪ .‬מלבד מצבי הפיזי מצבי הנפשי‬
‫נשלחו למחנות המוות‪.‬‬ ‫אבא לאיבוד אמונה מבית המלחמה‪.‬‬ ‫הידרדר‪" .‬או שהתחזקת באמונה או שאבדת אותה"‪,‬‬
‫עד תום המלחמה נספו כמחצית מיהודי‬ ‫זה קרה במהירות רבה‪ ,‬כמו בהבזק מהיר‪ ,‬החייל‬ ‫הוא אמר‪.‬‬
‫רומניה‪ .‬רבים מהם נרצחו בטרנסניסטריה‪,‬‬ ‫הגרמני הגיע‪ .‬הבחור לא ראה אותו מתקרב‪ ,‬הוא‬ ‫ממחנה העבודה נשלח אל מחנה המוות פֶּצ'וָֹרה ‪.‬‬
‫שהייתה לגיא ההריגה של ארץ זו‪.‬‬ ‫איגף אותנו מסביב‪.‬‬ ‫ואז הגיע ראש השנה‪.‬‬
‫ה' יקום דמם!‬ ‫כמעט ופרחה נשמתנו‪.‬‬ ‫לרגע אסתר מוחה דמעת התרגשות מן העין‪.‬‬
‫"תוקעים בשופר אה? יהודים! ואז מול עינינו‬ ‫את הסיפור הזה הוא השלים לה לפני מותו‪.‬‬
‫הנדהמות הוא תפס את השופר והחל לתקוע בו‪.‬‬ ‫"ערב ראש השנה‪ ,‬מצב הרוח של כולם היה שפוף‪.‬‬
‫כן‪ ,‬החייל הגרמני תקע בשופר‪ ,‬תקיעות נקיות‬ ‫המחשבות אפפו אותי מכל כיוון‪ .‬דמעות כבר לא‬
‫"פרצנו בבכי‪ ,‬והבטחתי לסבא שאין לו מה לדאוג‪,‬‬
‫יפות‪ ,‬תקיעות שנגעו בי בתוך הנשמה‪ .‬החייל זרק‬ ‫היו‪ ,‬המקור יבש לגמרי‪ .‬נזכרתי בהורים שלי‪ ,‬באחים‬
‫אני חוזרת"‪.‬‬
‫את השופר לעברינו‪ ,‬ולתדהמתנו אמר לנו‪ :‬תסיימו‬ ‫שלי‪ ,‬באחיות שלי‪ .‬קשה לי אפילו היום לספר לך‬
‫לצערי‪ ,‬סבתא נפטרה כשהייתי קטנה וכמעט ואין‬
‫מהר וחזרו לעבודה‪.‬‬ ‫על המשפחה הנפלאה שהייתה לנו‪ ,‬איך הכל נגדע‪,‬‬
‫לי זיכרונות ממנה‪ ,‬רק תמונות שלנו יחדיו‪ .‬עם סבא‬
‫"באותו הרגע הרגשתי כיצד האמונה משתלטת‬ ‫איך כולם נשלפו באכזריות מחייהם השקטים‪ ,‬אל‬
‫היה לי מזל‪ .‬הוא ליווה אותי עד גיל עשרים‪ .‬אני‬
‫עלי‪ ,‬אמונה אמיתית וטהורה‪ ,‬אם חייל גרמני שתקע‬ ‫סערת המוות‪ .‬כיצד דחסו מאות נשים וילדים אל‬
‫זוכרת אותו כאיש נמוך ושקט‪ ,‬עם המון חום ואהבה‬
‫בשופר עזב אותנו‪ ,‬יש כאן עניינים שבן אנוש אינו‬ ‫משאיות ושם הם נחנקו למוות‪ .‬הילדים הטהורים‬
‫‪ -‬כמו מלאך שומר ומגונן‪.‬‬
‫מסוגל להבין"‪.‬‬ ‫והתמימים ישבו שם ובכו מרעב וצמא ומחנק‪ .‬מוות‬
‫"השיחה עם סבי נערכה מספר שבועות לפני‬
‫סבא שתק ואז אמר לי‪" :‬אני לא יכול לתקוע‬ ‫איטי‪ ,‬מוות אכזרי‪ .‬ידענו שם במחנה שעוד מעט יום‬
‫שנפטר בפתאומיות‪ .‬הוא לא זכה לראות אותי חוזרת‬
‫בשופר עכשיו כי אני זקן‪ ,‬אבל אני מבקש ממך‬ ‫הדין; הרגשתי שהדין כבר מיצה את עצמו‪ ,‬אנחנו‬
‫אל המקורות"‪ ,‬היא אומרת כשכאב דק מלווה את‬
‫שתפתחי את הלב ואת האוזניים ותקשיבי לתקיעות‬ ‫עוברים תחת אימת הדין‪.‬‬
‫דבריה‪.‬‬
‫השופר"‪.‬‬ ‫ואז הגיע אלי אחד הבחורים‪ ,‬רזה מאד‪ ,‬אבל עיניו‬
‫היא כן מקווה כי ההרצאות שהיא מוסרת‪ ,‬מהוות‬
‫"הסדר בתקיעות הוא שאחרי שברים באה‬ ‫בורקות‪ ,‬עיניים שחורות חזקות‪:‬‬
‫את השופר‪" .‬אם תרצו"‪ ,‬היא אומרת "זהו בעצם‬
‫תרועה‪ ...‬אני אספתי את עצמי מן השברים והקמתי‬ ‫"ראובן‪ ,‬יש לי שופר‪ ,‬אנחנו רוצים לתקוע בשופר‪,‬‬
‫סיפורו של שופר שכבר אינו קיים‪ ,‬אך תקיעותיו‬
‫משפחה יפה‪ ,‬וכל זה לא בכדי שאחזה בנכדתי‬ ‫אתה מצטרף?"‬
‫נודדות ברחבי העולם‪ .‬נוגעות בנשמות תועות‪".‬‬
‫נושרת‪.‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"עקהילות ‪31‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬


‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‬