‫‪Demystifying the Mishkan: Midrashic, esoteric and philosophical perspectives‬‬

‫‪Section 1: The text‬‬

‫ספר שמות פרק כה‬ ‫‪1‬‬

‫רּומ ִתי ‪( :‬ג)‬

‫שר יִ ְדבֶמּו לִב ֹו ִת ְקחּו ֶאת ְת ָ‬
‫רּומה ֵמ ֵאת כָל ִאיש ֲא ֶ‬‫ִקחּו לִי ְת ָ‬ ‫ָאל וְי ְ‬
‫ִשר ֵ‬
‫משה לֵאמֹר ‪( :‬ב) ַדבֵר ֶאל ְבנֵי י ְ‬ ‫(א) וַיְ ַדבֵר יְדֹוָד ֶאל ֶ‬
‫ָמים‬
‫ְשש וְ ִעזִים ‪( :‬ה) וְעֹרֹת ֵאילִם ְמָאד ִ‬ ‫שנִי ו ֵ‬
‫ָמן וְתֹו ַלעַת ָ‬
‫ּות ֵכלֶת וְַא ְרג ָ‬
‫ְחשת ‪( :‬ד) ְ‬ ‫ֶסף ּונ ֶ‬ ‫ָהב וָכ ֶ‬
‫שר ִת ְקחּו ֵמ ִא ָתם ז ָ‬ ‫רּומה ֲא ֶ‬
‫וְזֹאת ַה ְת ָ‬
‫ַחשן‪:‬‬
‫ָאפֹד וְל ֶ‬ ‫ֺאים ל ֵ‬
‫שֹהם וְַא ְבנֵי ִמל ִ‬
‫ִקטֹרֶת ַה ַן ִםים‪( :‬ז) ַא ְבנֵי ַ‬ ‫ש ָחה וְל ְ‬ ‫ְש ֶמן ַה ִם ְ‬
‫ְש ִמים ל ֶ‬ ‫ַםאֹר ב ָ‬ ‫ש ֶמן ל ָ‬
‫ש ִטים‪( :‬ו) ֶ‬ ‫שים וַ ֲעצֵי ִ‬
‫וְעֹרֹת ְת ָח ִ‬
‫ְתי בְתֹוכָם‪:‬‬
‫ְש ַכנ ִ‬
‫(ח) וְעָשּו לִי ִמ ְקדָש ו ָ‬

‫ספר שמות פרק לא ‪ -‬לב‬ ‫‪2‬‬

‫לֹהים‪:‬‬
‫ְא ְצ ַבע ֱאא ִ‬
‫ְתבִים ב ֶ‬
‫שנֵי לֺחֹת ָה ֵעדֺת לֺחֹת ֶאבֶן כ ֺ‬
‫ְהר ִסינַי ְ‬
‫משה ְככַלֹתֹו ְל ַדבֵר ִאתֹו ב ַ‬
‫ִתן ֶאל ֶ‬
‫(יח) וַ ֵ‬

‫שר יֵלְכּו ְל ָפנֵינּו כִי זֶה‬

‫לֹה ים ֲא ֶ‬
‫ֲשה לָנּו ֱאא ִ‬
‫ֹאמרּו ֵאלָיו קּום ע ֵ‬
‫ַאהרֹן וַ ְ‬
‫משה ָל ֶרדֶת ִמן ָה ָהר וִַ ָ ֵהל ָהעָם ַעל ֲ‬ ‫בשש ֶ‬ ‫(א) וַַ ְר א ָהעָם כִי ֵ‬
‫שר ֶה ֱאעלָנּו ֵמ ֶארֶץ ִמ ְצ ַריִם לֹא יָ ַדעְנּו ֶמה ָהיָה לֹו‪:‬‬
‫משה ָה ִאיש ֲא ֶ‬
‫ֶ‬

‫ספר שמות פרק לג‬ ‫‪3‬‬

‫אֹהל מֹועֵד‬
‫ְהיָה כָל ְמ ַב ֵ ש יְדֹוָד יֵצֵא ֶאל ֶ‬
‫אֹהל מֹו ֵעד ו ָ‬
‫ְקרָא לֹו ֶ‬ ‫ְחק ִמן ַה ַם ֲחנֶה ו ָ‬
‫ַם ֲחנֶה ַהר ֵ‬‫ָטה לֹו ִמחּוץ ל ַ‬ ‫אֹהל וְנ ָ‬
‫ּומשה יִ ַ ח ֶאת ָה ֶ‬‫(ז) ֶ‬
‫אֹהלָה‪:‬‬
‫משה עַד בֹאֹו ָה ֱא‬ ‫ַאחרֵי ֶ‬
‫ְה ִביטּו ֲ‬‫ָאהלֹו ו ִ‬
‫ֶתח ֳ‬ ‫אֹהל יָקּומּו כָל ָהעָם וְִנצְבּו ִאיש פ ַ‬‫משה ֶאל ָה ֶ‬ ‫ְהיָה ְכצֵאת ֶ‬ ‫ַם ֲחנֶה‪( :‬ח) ו ָ‬
‫שר ִמחּוץ ל ַ‬ ‫ֲא ֶ‬
‫עֹמד ֶפ ַתח‬‫משה ‪( :‬י) וְרָָאה כָל ָהעָם ֶאת עַםּוד ֶה ָענָן ֵ‬ ‫אֹהל וְ ִדבֶר עִם ֶ‬ ‫ֶתח ָה ֶ‬ ‫ָמד פ ַ‬
‫אֹהלָה יֵרֵד עַםּוד ֶה ָענָן וְע ַ‬‫משה ָה ֱא‬ ‫ְהיָה כְבֹא ֶ‬ ‫(ט) ו ָ‬
‫ְשב ֶאל‬ ‫שר יְ ַדבֵר ִאיש ֶאל ֵר עֵהּו ו ָ‬
‫ַא ֶ‬
‫משה ָפנִים ֶאל ָפנִים כ ֲ‬‫ָאהלֹו ‪( :‬יא) וְ ִדבֶר יְדֹוָד ֶאל ֶ‬ ‫ֶתח ֳ‬ ‫ש ַת ֲחוּו ִאיש פ ַ‬ ‫ְה ְ‬
‫ְקם כָל ָהעָם ו ִ‬
‫אֹהל ו ָ‬
‫ָה ֶ‬
‫אֹהל‪:‬‬
‫ָמיש ִמתֹו ְך ָה ֶ‬ ‫ְהֹוש ַע בִן נּון נַעַר לֹא י ִ‬
‫שרֲתֹו י ֺ‬ ‫ּומ ָ‬
‫ַה ַם ֲחנֶה ְ‬

‫ספר שמות פרק לד‬ ‫‪4‬‬

‫שר ָהיּו ַעל ַהלֺחֹת ָהרִאשֹנִים‬

‫ְתי ַעל ַהלֺחֹת ֶאת ַה ְד ָברִים ֲא ֶ‬
‫ָתב ִ‬
‫שנֵי לֺחֹת ֲא ָבנִים ָכרִאשֹנִים וְכ ַ‬
‫ְסל ְל ָך ְ‬
‫משה פ ָ‬
‫ֹאמר יְדֹוָד ֶאל ֶ‬
‫(א) וַ ֶ‬
‫ְת‪:‬‬
‫ש ַבר ָ‬
‫שר ִ‬
‫ֲא ֶ‬

‫ספר שמות פרק לח‬ ‫‪5‬‬

‫כֹהן‪:‬‬
‫ַאהרֹן ַה ֵ‬
‫ית ָמר ֶבן ֲ‬
‫משה עֲבֹדַת ַה ְלוִִם ְביַד ִא ָ‬
‫שר ֺפ ַ ד ַעל פִי ֶ‬
‫שכַן ָה ֵעדֺת ֲא ֶ‬
‫שכָן ִמ ְ‬
‫(כא) ֵאלֶה פְקּודֵי ַה ִם ְ‬

‫‪Section 2: Chazal‬‬
‫מדרש תנחומא תרומה פרק ח‬ ‫‪6‬‬

‫ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם אימתי נאמר למשה הפרשה הזו של משכן ביום הכפורים עצמו אע "פ שפרשת המשכן קודמת‬
‫למעשה העגל א "ר יהודה בר ' שלום אין מוקדם ומאוחר בתורה שנאמר (משלי ה) נעו מעגלותיה לא תדע מטולטלות הן שביליה‬
‫של תורה ופרשותיה הוי ביום הכפורים נאמר למשה ועשו לי מקדש מנין שכן עלה משה בששה בסיון ועשה ארבעים יום‬
‫וארבעים לילה ועוד עשה ארבעים ועוד עשה ארבעים הרי מאה ועשרים ואתה מוצא שביום הכפורים נתכפר להם ו בו ביום א "ל‬
‫הקדוש ב " ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כדי שידעו כל האומות שנתכפר להם מעשה העגל ולכך נקרא משכן העדות שהוא‬
‫עדות לכל באי העולם שהקב"ה שוכן במקדשכם אמר הקדוש ב "ה יבא זהב שבמשכן ויכפר על זהב שנעשה בו העגל שכתוב בו‬
‫(שמות לב) ויתפרקו העם את כל נזמי הזהב וגו' ולכן מתכפרין בזהב וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב אמר הקב"ה (ירמיה‬
‫ל) כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך‪:‬‬

‫מדרש תנחומא כי תשא פרק לא‬ ‫‪7‬‬

‫פסל לך אימתי ירד משה מן ההר אמר רבי יהודה בר שלום ק "כ יום עשה משה אצל הקב "ה כיצד בחדש השלישי לצאת בני‬
‫"ד מסיון וי "ו‬ ‫ישראל וגו ' בששה ב חדש נתן להם עשרת הדברות וכתיב בו ומשה עלה אל האלהים ועשה שם ארבעים יום כ‬
‫מתמוז הרי מ' יום ירד בי"ז בתמוז ראה את העגל ושבר את הלוחות ורדה את הסרוחין י"ח וי"ט וחזר ועלה בעשרים שנאמר ויהי‬
‫ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדולה ועתה אעלה אל ה ' וגו' וכתיב וישב משה אל ה ' ויאמר אנא חטא העם‬
‫הזה חטאה גדולה וגו ' עשה שם עשרה מן תמוז וכל חדש אב הרי ארבעים יום עלה בר "ח אלול כשא"ל פסל לך והיה נכון לבקר‬
‫וגו' ויפסול וישכם משה בבקר ויעל עשה שם אלול כלו ועשרה מתשרי וירד בעשור והיו ישראל שרוים בתפלה ותענית ו בו ביום‬
‫נאמר לו למשה סלחתי כדבריך וקבעו הקב "ה יום סליחה ומחילה לדורות שנאמר (ויקרא טז ) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר‬
‫ומיד צוה לו למשה ועשו לי מקדש פסל לך והיה נכון לבקר כך בראשונה ויהי ביום השלישי בהיות הבקר וגו ' וכאן וגם איש אל‬
‫ירא הלוחות ראשונות על שנתנו ב פומבי לפיכך שלטה בהם עין הרע ונשתברו וכאן א "ל הקב"ה אין לך יפה מן הצניעות שנאמר‬
‫(מיכה ו) ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת‪:‬‬
‫‪Rabbi Harvey Belovski 5770‬‬ ‫‪Page 1‬‬
‫‪Demystifying the Mishkan: Midrashic, esoteric and philosophical perspectives‬‬

‫מדרש רבה שמות פרשה נא פסקה ד‬ ‫‪8‬‬

‫מהו העדות א "ר שמעון ב " ר ישמעאל עדות הוא לכל באי עולם שיש סליחה לישראל ד "א עדות הוא לכל העולם שנתמנה מפי‬
‫הקב"ה א"ר יצחק משל למה" ד למלך שנטל אשה וחיבבה יותר מדאי כעס עליה והניחה והיו אומרים לה שכנותיה אינו חוזר עליך‬
‫עוד לימים שלח לה ואמר כבדי את פלטין שלי והציעי את המטות שביום פלוני אבא אצלך כיון שהגיע יום פלוני בא המלך אצלה‬
‫ונתרצה לה ונכ נס אצלה לפלטין ואכל ושתה עמה ולא היו שכנותיה מאמינות אלא כיון שהיו מריחות ריח בשמים באותה שעה‬
‫ידעו שנתרצה לה המלך כך הקב " ה חיבב את ישראל והביאם לפני הר סיני ונתן להם את התורה וקראן ממלכת כהנים שנאמר‬
‫(שמות יט) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים אחר ארבעים יום חטאו אותה שעה אמרו העובדי כוכבים אינו מתרצה להם עוד שנאמר‬
‫(איכה ד) אמרו בגוים לא יוסיפו לגור כיון שהלך משה לבקש רחמים עליהם מיד סלח להם הקב"ה שנאמר (במדבר יד) ויאמר ה'‬
‫הם א "ל‬ ‫סלחתי כדברך אמר משה רבון העולם הריני מפויס שמחלת לישראל אלא הודיע לעיני כל האומות שאין בלבך עלי‬
‫הקב"ה חייך הריני משרה שכינתי בתוכם שנאמר (שמות כה ) ועשו לי מקדש ומכירין שמחלתי להם לכך נאמר משכן העדות‬
‫שעדות היא לישראל שמחל להם הקב"ה‪:‬‬

‫מדרש תנחומא פקודי פרק ב‬ ‫‪9‬‬

‫אלה פקודי המשכן זש "ה ה ' אהבתי מעון ביתך (תהלים כו ) זה ההיכל שהוא מכוון במקום משכן כבו דך ארשב "י זאת אומרת‬
‫שההיכל שלמטה מכוון כנגד היכל של מעלה שנאמר (שמות טו) מכון לשבתך פעלת ה ' מקדש ה ' כוננו ידיך א "ר יעקב בר ' אסי‬
‫למה הוא אומר ה ' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך בשביל ששקול כנגד בריאת עולם כיצד בראשון כתיב בראשית ברא‬
‫אלהים את השמים ואת הארץ וכתיב (תהלים קד) נוטה שמים כיריעה ובמשכן מה כתיב ועשית יריעות עזים (שמות כו) בשני יהי‬
‫רקיע ואומר בהן הבדלה שנאמר ויהי מבדיל בין מים למים ובמשכן כתיב והבדילה הפרוכת לכם (שם) בשלישי כתיב מים שנאמר‬
‫יקוו המים ובמשכן כתיב ועשית כיור נחשת וכנו נחשת וגו ' ונתת שמ ה מים (שם ל ) ברביעי ברא מאורות דכתיב יהי מאורות‬
‫ברקיע השמים ובמשכן כתיב ועשית מנורת זהב (שם כח ) בחמישי ברא עופות שנא ' ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף‬
‫ובמשכן כנגדן לעשות קרבנות כבשים ועופות (ובמשכן והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה ) ( שם) בששי נברא אדם שנאמר‬
‫(בראשית א ) ויברא אלהים את האדם בצלמו בכבוד יוצרו ובמשכן כתיב אדם שהוא כהן גדול שנמשח לעבוד ולשמש לפני ה '‬
‫בשביעי ויכולו השמים והארץ ובמשכן כתיב ותכל כל עבודת בבריאת העולם כתיב ויברך אלהים ובמשכן כתיב ויברך אותם משה‬
‫בבריאת העולם כתיב ויכל אלהים ובמשכן כתיב ו יהי ביום כלות בבריאת העולם כתיב ויקדש אותו ובמשכן כתיב וימשח אותו‬
‫ויקדש אותו ולמה המשכן שקול כנגד שמים וארץ אלא מה שמים וארץ הם עדים על ישראל דכתיב העידותי בכם היום את‬
‫השמים ואת הארץ (דברים ל) אף משכן עדות לישראל שנאמר אלה פקודי המשכן משכן העדות לכך נאמר ה' אהבתי מעון ביתך‬
‫ומקום משכן כבודך וגו ' ולמה משכן משכן ב "פ א "ר שמואל שהקב "ה עתיד להתמשכן ב ' פעמים חרבן ראשון וחרבן שני ולפיכך‬
‫אמר משכן ב' פעמים ד"א משכן העדות עדות לכל האומות שנתרצה הקב "ה לישראל על מעשה העגל כיצד כשעשו אותו מעשה‬
‫עמד משה ולמד עליהם סנגוריא עד שנתרצה להם הקב "ה אמר משה רבש "ע ומי מודיע לאומות שנתרצית א "ל לך אמור להם‬
‫ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כח ) לכך כתיב משכן העדות שהמשכן מעיד שהשכינה בישראל דבר אחר משכן העדות‬
‫שהעיד להם לישראל שאם יהיו כופרין בו ולא ישמרו מצותיו וחקותיו שיתמשכן ב ' פעמים כ מו שפרשנו לעיל שהשוה עשיית‬
‫המשכן לבריאת שמים וארץ וכמו משכן העדות כך אמר העדותי בכם היום וכן עשה התראה הנביא בשמים כשכפרו ישראל‬
‫בהקב"ה ואמר שמעו שמים והאזיני ארץ כי ה ' דבר בנים גדלתי ורוממתי וגו ' (ישעיה א ) כלומר כמו שהעדותי בפניכם ואתם‬
‫עדים על ישראל שלא יכ פרו בי שמעו כי אני גדלתים ורוממתים והם פשעו בי כיצד חוקרין את העדים כש "ה ודרשת וחקרת‬
‫ושאלת היטב (דברים יג) העת שחוקרין העדים על העבירה שאדם עושה יוצאין הסנהדרין וכל ישראל עמם לרחוב העיר ומוציאין‬
‫לשם לאיש שהוא מחוייב סקילה או אחד מארבע מיתות ב "ד ויוצאין שני ם מהם או ג ' הגדולים מהם ודורשין לעדים וכששבין‬
‫מלחקור אומר להם סברי מרנן והם אומרים אם לחיים לחיים ואם למיתה למיתה אם הוא מחויב סקילה מביאין לו יין טוב וחזק‬
‫ומשקין אותו כדי שלא יצטער מן הסקילה ובאין העדים ועוקדין לו ידיו ורגליו ושמין אותו בבית הסקילה ולוקחי ן העדים אבן אחת‬
‫גדולה שימות בה ושמין אותה על לבו כיצד שמין אותה על לבו שמין אותה בעליה אחת כדי שלא ישים האחד חלקו קודם חברו‬
‫אלא שישימו אותה ביחד על לבו כדי לקיים מה שכתוב (שם) יד העדים תהיה בו בראשונה (שם) ומאותה שעה ואילך כל ישראל‬
‫פטורין לרגום אותם באבנים וכן עושים לכל מיתה ומיתה שהוא חייב למות מיתת ב"ד וכן שליח צבור כשיש בידו כוס של קדוש או‬
‫של הבדלה והוא אומר סברי מרנן ואומר הקהל לחיים כלומר כי לחיים יהא הכוס ר ' לוי אמר משכן העדות זש "ה כי יסכר פי‬
‫דוברי שקר יסכר פיהם של או "ה שהיו אומרים לישראל שאין השכינה חוזרת אלינו לעולם שנאמר רבים אומרים לנפשי אין‬
‫ישועתה לו באלהים סלה אלו עד שלא עשו את העגל בא הקב "ה ושרה אצלם משכעס עליהם היו אומרים אינו חוזר אליהם מה‬
‫עשה אמר להם הקב "ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה ) וידעו כל באי עולם שמחלתי לישראל ולפיכך כתיב משכן‬
‫העדות‪:‬‬

‫מדרש תנחומא פקודי פרק ו‬ ‫‪10‬‬

‫אלה פקודי המשכן משכן העדות עדות לכל באי העולם שנמחל להם על מעשה העגל למה הדבר דומה למלך שנשא אשה והיה‬
‫מחבבה כעס עליה והלך לו היו שכנותיה אומרות שוב בעליך אינו חוזר לך לימים בא ונכנס עמד בפלטרין ואכל ושתה עמה ועדיין‬
‫שכנותיה לא היו מאמינות שנתרצה לה ומתוך כך ראו ריח בשמים עולה מן הבית ידעו הכל שנתרצה לה כך הקב "ה חבב את‬
‫ישראל ונתן להם את התורה וקרא אותם ממלכת כהנים וגוי קדוש לאחר ארבעים יום סרחו אמרו הגוים שוב אינו חוזר עליהם‬
‫עמד משה ובקש רחמים ואמר לו סלחתי כדבריך (במדבר יד) אמר משה מי מודיע לאומות אמר ליה ועשו לי מקדש כיון שראו‬
‫אומות העולם הריח של קטרת מתמר ועולה מתוך המשכן ידעו שנתרצה להם הקב "ה אלה פקודי המשכן וכתיב אלה שמות בני‬
‫ישראל בא וראה כמה חבב הקב "ה את המשכן שהניח את העליונים ושכן בתוך המשכן אמר רבי שמעון עיקר שכינה ב תחתונים‬

‫‪Rabbi Harvey Belovski 5770‬‬ ‫‪Page 2‬‬

‫‪Demystifying the Mishkan: Midrashic, esoteric and philosophical perspectives‬‬

‫היתה שנאמר וישמעו את קול ה ' אלהים מתהלך בגן (בראשית ג) בא אדם וחטא נסתלקה מן הארץ לשמים עמד קין והרג את‬
‫אחיו נסתלקה מן הרקיע הראשון לשני עמד דור אנוש והכעיס לפניו נסתלקה מן השני לשלישי עמד דור המבול והשחית דרכו‬
‫נסתלקה מן השלישי לרביעי דור הפלגה נתג אה נסתלקה מן רביעי לחמישי סדומיים קלקלו נסתלקה מן החמישי לששי עמדו‬
‫אמרפל וחבריו נסתלקה מן ששי לשביעי עמד אברהם וסגל מעשים טובים נמשכה השכינה מן שביעי לששי יצחק משכה מן ששי‬
‫לחמישי יעקב מן חמישי לרביעי לוי בנו מן רביעי לשלישי קהת בן לוי מן שלישי לשני עמרם מן שני לראשון משה ביום שהוקם‬
‫המשכן וכבוד ה' מלא את המשכן זשה"כ כי ישרים ישכנו ארץ (משלי ב) ישכינו השכינה בארץ‪:‬‬

‫מדרש רבה שמות פרשה לג פסקה ג‬ ‫‪11‬‬

‫ויקחו לי תרומה הה "ד (שיר ה ) אני ישנה ולבי ער אמרה כנסת ישראל אני ישנתי לי מן הקץ אלא הקב "ה ער שנא ' (תהלים עג)‬
‫צור לבבי וחלקי אלהים לעולם אני ישנה מן המצות אבל זכות אבותי עומדת לי ולבי ער אני ישנה ממעשה העגל ולבי ער והקב"ה‬
‫מרתיק עלי הוי ויקחו לי תרומה פתחי לי אחותי רעיתי עד מתי אהיה מתהלך בלא בית שראשי נמלא טל אלא עשו לי מקדש‬
‫שלא אהיה בחוץ‪:‬‬

‫מדרש רבה שיר השירים פרשה א פסקה נו‬ ‫‪12‬‬

‫עד שהמלך במסבו ר ' מאיר ור ' יהודה רבי מאיר אומר עד שהמלך מלכי המלכים הקב "ה במסבו ברקיע נתנו ישראל ריח רע‬
‫ואמרו לעגל (שמות ל"ב) אלה אלהיך ישראל אמר ליה ר ' יהודה דייך מאיר אין דורשין שיר השירים לגנאי אלא לשבח שלא נתן‬
‫שיר השירים אלא לשבחן של ישראל ומהו עד שהמלך במסבו עד שהמלך מלכי המלכים הקב "ה במסבו ברקיע נתנו ישראל ריח‬
‫טוב לפני הר סיני ואמרו (שמות כ "ד) כל אשר דבר ה ' נעשה ונשמע היא דעתיה דר ' מאיר למימר סיריי נתן ריחו אלא מסכתא‬
‫עלתה בידם מן הגולה ושנו בה שקפץ להם מעשה העגל והקדים להם מעשה המש‬

‫תנא דבי אליהו רבה פרק יז‬ ‫‪13‬‬

‫ומהו ביום חתנתו וביום שמחת לבו כשעמדו ישראל על הר סיני לקבל את התורה היה הקב "ה צופה ובא ואמר בלבבו שמא לא‬
‫יקבלו ישראל את תורתי עליהן כדרך שלא קבלו עליהן העכו " ם ויתחתם גזר דין עליהן ויאבדו מן העולם הזה והעולם הבא ח "ו‪.‬‬
‫אבל אח "כ כיון ש קבלו עליהן עול מלכות שמים בשמחה אף הקדוש ב "ה ממקום כבודו ותפארתו משמי השמים העליונים ירד‬
‫עליהן ואמר להן (ישעיה מט ) התשכח אשה עולה וגו ' ואומר (תהלים קלז) אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי‬
‫אם לא אזכרכי וגו'‪ .‬וכיון שקבלו ישראל עול מלכות שמים בשמחה ואמרו כל אשר דבר ה ' נעשה ונשמע מיד אמר הקב "ה למשה‬
‫שיאמר לישראל שיעשו לו משכן שנאמר (שמות כה) דבר אל בנ"י וגו' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם וגו'‪.‬‬

‫זוהר חלק ב דף רכד‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫כגוונא דא כל הזהב העשוי למלאכה ‪ ,‬מאי העשוי‪ ,‬הכא אסתכל קודשא בריך הוא ‪ ,‬כד יהבו ישראל דהבא לעג לא‪ ,‬וקודשא בריך‬
‫הוא אקדים לון דהבא דא לאסוותא ‪ ,‬דהאי דהבא דמשכנא אקדים לון לההוא דהבא דיהבו לעגלא ‪ ,‬דכל דהבא דהוה עמהון‬
‫ואשתכח עמהון יהבו לארמת משכנא‪ ,‬סלקא דעתך דכד עבדו ית עגלא אשתכח עמהון דהבא‪ ,‬ואינון פריקו אודנייהו לנטלא ההוא‬
‫דהבא‪ ,‬דכתיב (שמות לב ג) ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם‪ ,‬ועל דא אקדים דהבא דארמותא‪ ,‬לכפרא על עובדא‬
‫דא‪.‬‬

‫מדרש תנחומא נשא פרק כב‬ ‫‪15‬‬

‫ויהי ביום כלות משה אמר רבי יהושע בן לוי תנאים עשה הקב "ה עם ישראל עד שהן במצרים שאינו מוציאן אלא על מנת שיעשו‬
‫משכן ומשרה שכינתו עליהם כמה שכתוב (שמות כט ) וידעו כי אני ה ' אלהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם‬
‫וכיון שהוקם המשכן ירדה שכינה ושרתה ביניהם באותה שעה נתקיימו כל אותן התנאים לכך כתיב את המשכן לקיים מה‬
‫שהתנה הקב"ה כן עשה‪:‬‬

‫‪Section 3: Rishonim‬‬
‫רש"י על שמות פרק לא פסוק יח‬ ‫‪16‬‬

‫"ז בתמוז‬ ‫ויתן אל משה וגו' ‪ -‬אין מוקדם ומאוחר בתורה מעשה העגל קודם לציווי מלאכת המשכן ימים רבים היה שהרי בי‬
‫נשתברו הלוחות וביום הכפורים נתרצה הקב"ה לישראל ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן‪.‬‬

‫רש"י על שמות פרק לג פסוק יא‬ ‫‪17‬‬

‫ושב אל המחנה ‪ -‬לאחר שנדבר עמו היה משה שב אל המחנה ומלמד לזקנים מה שלמד והדבר הזה נהג משה מיום הכפורים‬
‫עד שהוקם המשכן ולא יותר שהרי בי "ז בתמוז נשתברו הלוחות (תענית כח) ובי"ח שרף את העגל ודן את החוטאים ובי "ט עלה‬
‫שנאמר (שמות לב) ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם וגו' ועשה שם ארבעים יום ובקש רחמים שנאמר (דברים ט) ואתנפל לפני‬
‫‪Rabbi Harvey Belovski 5770‬‬ ‫‪Page 3‬‬
‫‪Demystifying the Mishkan: Midrashic, esoteric and philosophical perspectives‬‬

‫ה' וגו' ובראש חודש אלול נאמר לו ועלית בבקר אל הר סיני לקבל לוחות האחרונות ועשה שם מ ' יום שנאמר בהם (שם י) ואנכי‬
‫עמדתי בהר כימים הראשונים וגו' מה הראשונים ברצון אף האחרונים ברצון אמור מעתה אמצעיים היו בכעס בי ' בתשרי נתרצה‬
‫הקב"ה לישרא ל בשמחה ובלב שלם ואמר לו למשה סלחתי כדבריך ומסר לו לוחות האחרונות וירד והתחיל לצוותו על מלאכת‬
‫המשכן ועשאוהו עד אחד בניסן ומשהוקם לא נדבר עמו עוד אלא מאהל מועד‪:‬‬

‫ספורנו עה"ת ספר שמות פרק כ פסוק כא‬ ‫‪18‬‬

‫מזבח אדמה תעשה לי ‪ .‬וגם כן לא תצטרך לעשות היכלות של כסף ו זהב ואבנים יקרות למען אקרב אליכם ‪ ,‬אבל יספיק מזבח‬
‫אדמה‪ :‬כל המקום אשר אזכיר את שמי ‪ .‬שאבחר לבית ועד לעבדי ‪ ,‬כענין הזכירו כי נשגב שמו ‪ :‬אבא אליך וברכתיך‪ .‬לא תצטרך‬
‫למשוך הנהגתי אליך באמצעיים של כסף וזהב וזולתם כי אמנם אני אבא אליך וברכתיך‪:‬‬

‫רמב"ן על שמות פרק לג פסוק ז‬ ‫‪19‬‬

‫ומשה יקח את האהל כתב רש "י (להלן בפסוק יא ) הדבר הזה היה משה נוהג מיוה "כ עד שהוקם המשכן ‪ ,‬לא יותר‪ ,‬שהרי בי"ז‬
‫בתמוז נשתברו הלוחות‪ ,‬בי"ח שרף את העגל ודן החוטאים‪ ,‬בי"ט עלה ועשה שם ארבעים יום‪ ,‬בר"ח אלול נאמר לו (להלן לד ב)‬
‫ועלית בבקר לקבל לוחות שניות וע שה שם ארבעים יום אחרים ‪ ,‬בעשרה בתשרי נתרצה הקב "ה לישראל ומסר לו לוחות‬
‫האחרונות וירד‪ ,‬התחיל לצוות על מלאכת המשכן ועשאוהו באחד בניסן‪ ,‬ומשהוקם המשכן לא נדבר עמו אלא משם וכן דעת רבי‬
‫אברהם שהיה כל זה אחר שהוריד את הלוחות השניות‪ ,‬ואין מוקדם ומאוחר בתורה‪:‬‬

‫ואינו נכון בעיני ‪ ,‬כי מה טעם להזכיר זה בכאן באמצע הפרשה ‪ ,‬ודברי רבותינו בכל המדרשים שעשה משה זה בעבור חטא‬
‫העגל‪ ,‬דרש משה‪ ,‬מנודה לרב מנודה לתלמיד ‪ ,‬וכמו שהזכיר רש "י (שם) אני בכעס ואתה בכעס א "כ מי יקרבם ואם היה הוצאת‬
‫האהל אחרי יוה "כ‪ ,‬הנה גם הקב "ה גם משה ברצון הי ו אבל הנראה כי ביום רדתו בי "ז בתמוז שרף העגל ודן עובדיו ‪ ,‬ויהי‬
‫ממחרת אמר להם שיעלה אל ה' לכפר עליהם‪ ,‬ועלה אל ההר ששם הכבוד‪ ,‬וזהו וישב משה אל ה' (לעיל לב לא)‪ ,‬והתפלל תפלה‬
‫קצרה אנא חטא העם הזה ‪ ,‬והשם ענה אותו מי אשר חטא לי ‪ ,‬ועתה לך נחה את העם ‪ ,‬והחל בהם הנגף (פסוקים לג ‪-‬לה)‪ ,‬וצוה‬
‫לו לך עלה מזה אתה והעם (פסוקים א ‪ -‬ג)‪ ,‬והוא הגיד זה לישראל ‪ ,‬ויתאבלו ויתנצלו את עדים (פסוקים ד ‪ -‬ו) אז ראה משה כי‬
‫הדבר ארוך מאד ולא ידע מה יהא בסופו ‪ ,‬ולקח האהל ונטה לו חוץ למחנה (פסוק ז) שתהיה שכינה מדברת לו משם ‪ ,‬כי איננה‬
‫שורה בקרב העם‪ ,‬ואם יהיה האהל בקרב המחנה לא יהיה לו הדבור משם ואמר (שם) והיה כל מבקש ה'‪ ,‬טעם‪ ,‬שיהי' כל מבקש‬
‫ה' יוצא אליו והכתוב ישלים לספר (בפסוקים ח ‪ -‬יא) כל מה שהיה בעוד האהל שם עד שהוקם המשכן ‪ ,‬והוא מיוה "כ עד אחד‬
‫בניסן על דעת רבותינו (שבת פז‪:):‬‬

‫ואם כן יהיה ומשה יקח את האהל וכל הפרשה (פסוקים ז ‪-‬יא) מי"ח בתמוז עד סוף ארבעים ומיוה"כ עד אחד בניסן אבל לא יבא‬
‫זה כהוגן ממה שאמר הכתוב (דברים ט יח יט) ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי וגו '‪ ,‬וכתיב‬
‫(שם ט כה ) ואתנפל לפני ה' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אש ר התנפלתי כי אמר ה ' להשמיד אתכם ואי אפשר שיהיה‬
‫כל זה בארבעים יום האחרונים אחר שנאמר לו (להלן לד א) פסל לך ועלה אלי ההרה‪ ,‬כי היו ברצון‪ ,‬וכבר ביטל להשמיד אתכם‪:‬‬

‫רמב"ן על ויקרא פרק ח פסוק ב‬ ‫‪20‬‬

‫קח את אהרן פרשה זו נאמרה שבעת ימים קודם הקמת המשכן ‪ ,‬שאין מוקדם ומ אוחר בתורה ‪ ,‬לשון רש "י ולמה נהפוך דברי‬
‫אלהים חיים ועוד‪ ,‬כי צוה בפרשת ביום החדש הראשון (שמות מ) בכל הקמת המשכן ובלבישת אהרן ובניו ובמשיחת כולם‪ ,‬וספר‬
‫שם מעשה משה בענין ההקמה ‪ ,‬ולא הזכיר באהרן ובניו דבר עד המקום הזה ‪ ,‬ואיך הפריש ענין אחד בשתי פרשיות ‪ ,‬ואיחר‬
‫המוקדם‪:‬‬

‫אבל הנכון שנאמר ‪ ,‬כי נצטוה בהקמת המשכן בכ "ג באדר‪ ,‬והקים אותו‪ ,‬וכאשר עמד המשכן על מעמדו מיד קרא לו הש "י שהוא‬
‫יושב הכרובים‪ ,‬וצוה אותו על מעשה הקרבנות כל הפרשיות האלה שמתחילת ויקרא עד כאן‪ ,‬כי רצה ללמדו מעשה כל הקרבנות‬
‫ומשפטיהם קודם שיקריב מהם כלל‪ ,‬כי יש בק רבנות המלואים חטאת ועולה ושלמים ולא יודעו כל דיניהם רק מן הפרשיות האלה‬
‫שהקדים לו‪:‬‬

‫רמב"ן על ויקרא פרק כה פסוק א‬ ‫‪21‬‬

‫והנה בספר הברית הראשון נאמרה השביעית בכלל כמו שהזכרתי ‪ ,‬שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה וכו '‪ ,‬ועתה בברית‬
‫הזאת השנית נאמרה בפרטיה ודקדוקיה ועונשיה ובעת הברית הראשונה שהוא בארבעים יום ראשונים נצטוה משה על המשכן ‪,‬‬
‫וכשנתרצה לו הקב "ה וצוהו לכרות להם ברית שניה ירד משה ויצום את כל אשר צוה ה ' אותו בהר סיני והיה מעשה המשכן‬
‫מכללם‪ ,‬ואז הקהיל משה את כל עדת בני ישראל ואמר להם כבתחילה (שמות לה א ) אלה הדברים אשר צוה ה ' לעשות אותם‬
‫במלאכת המשכן והנה קבלו הדבר בשמחה ‪ ,‬ויצאו מלפניו מיד ובאו כולם ונתנו הנדבה ועשו המשכן והשלימו מלאכתו וכאשר‬
‫הוקם‪ ,‬מיד "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד" (ויקרא א א) וצוהו בקרבנות ובכל תורת כהנים‪ ,‬ומשה צוה הכל אל אהרן‬
‫ואל בניו ואל כל בני ישראל מיד‪:‬‬

‫‪Rabbi Harvey Belovski 5770‬‬ ‫‪Page 4‬‬

‫‪Demystifying the Mishkan: Midrashic, esoteric and philosophical perspectives‬‬

‫רבנו בחיי על שמות פרק לח פסוק כא‬ ‫‪22‬‬

‫ועל דרך המדרש (תנחומא פקודי ב ) אלה פקודי המשכן משכן ‪ ,‬למה שתי פעמים משכן ‪ ,‬אלא ללמד שהיכל של מטה מכוון כנגד‬
‫היכל של מעלה שנאמר (שמות טו ‪ ,‬יז) מכון לשבתך פעלת ה ' וגו'‪ ,‬אל תקרי מכון אלא מכוון ‪ ,‬שקול היה המשכן כנ גד בריאת‬
‫העולם‪ ,‬בבריאת העולם כתיב (ישעיה מ‪ ,‬כב) הנוטה כדוק שמים וימתחם‪ ,‬ובמשכן כתיב (שמות כו‪ ,‬ז) ועשית יריעות עזים לאהל‪,‬‬
‫וכתיב (תהלים קד‪ ,‬ב) נוטה שמים כיריעה‪ .‬בבריאת העולם כתיב (בראשית א‪ ,‬ט) יקוו המים ובמשכן כתיב (שמות ל‪ ,‬יח) ועשית‬
‫כיור נחושת ‪ .‬בבריאת העולם כתיב (בראשית א‪ ,‬יד) יהי מאורות ובמשכן (שמות כה ‪ ,‬לא) ועשית מנורת‪ .‬בבריאת העולם כתיב‬
‫(בראשית א ‪ ,‬כ) ועוף יעופף ובמשכן (שמות כה ‪ ,‬כ) והיו הכרובים פורשי כנפים ‪ .‬בבריאת העולם כתיב (בראשית א ‪ ,‬כז) ויברא‬
‫אלהים את האדם ובמשכן כתיב (שמות כח‪ ,‬א) ואתה הקרב אליך‪ .‬בבריאת העולם כתיב (בראשית ב‪ ,‬א) ויכולו השמים ובמשכן‬
‫כתיב (שמות לט‪ ,‬לב) ותכל כל עבודת‪ .‬בבריאת העולם כתיב (בראשית ב‪ ,‬ג) ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו ובמשכן‬
‫(שמות לט ‪ ,‬מג) ויברך אותם משה וכתיב (במדבר ז ‪ ,‬א) ויקדש אותו ואת כל כליו ‪ .‬בבריאת העולם כתיב (בראשית ב ‪ ,‬ג) כי בו‬
‫שבת ובמשכן כתיב (שמות לה ‪ ,‬ב) ששת ימים תעשה מלאכה ‪ ,‬ואחר כך אמר קחו מאתכם תרומה ‪ ,‬להודיעך ששקולה מלאכת‬
‫המשכן כנגד שמים וארץ‪ ,‬עד כאן במדרש‪:‬‬

‫כל מה שהזכירו חכמים במדרש הזה בעניני המשכן השקול כנגד העולם נראה שדיברו דרך כלל אבל הפרטים רבים נמשכים‬
‫ויוצאים מן הכלל ‪ .‬ונראה לי כי מתוך הכלל הזה שלמדנו נוכל לחדש ולהוציא קצת מן הפרטים ‪ ,‬והוא שמצאתי מן הנגדיים האלה‬
‫כי כשם שכתוב בבריאת העולם (בראשית ב ‪ ,‬ד) אלה תולדות השמים והארץ ‪ ,‬כנגדו מצינו במשכן אלה פקודי המשכן ‪ ,‬וכשם‬
‫שנברא העולם בה "א שנאמר (שם) בהבראם ודרשו חז "ל (מנחות כט ע "ב) בה"א בראם ‪ ,‬כנגדו מצינו במשכן (שמות מ ‪ ,‬לד)‬
‫וכבוד ה' מלא את המשכן כי הה "א כבוד ה'‪ ,‬וזו היא הכוונה כמו שהוזכר ענין המשכן פעמיים בתורה כמו שכתבתי בראש פרשת‬
‫ויקהל‪ ,‬וכן לשון משכן לשון שכינה ‪ ,‬וזהו שכתוב (תהלים פה ‪ ,‬י) לשכון כבוד בארצנו ‪ ,‬וכשם שהעולם על ה במחשבה להבראות‬
‫תחילה ואחר כך נעשו המעשים בששה ימים כנגדו ‪ ,‬תמצא במשכן לחשוב מחשבות ואחר כך לעשות ‪ .‬וכשם שהעולם נברא לא‬
‫חובה רק דרך נדבה וחסד שנאמר (שם פט‪ ,‬ג) עולם חסד יבנה ‪ ,‬כן המשכן נבנה דרך נדבה שנאמר אשר ידבנו לבו (שמות כה‪,‬‬
‫ב) כל נדיב לבו יביאה (שם לה‪ ,‬ה)‪ .‬וכשם שהזכיר שם אלהים בכל מעשה בראשית ואחר כך השם המיוחד שנאמר (בראשית ב‪,‬‬
‫ד) ביום עשות ה ' אלהים‪ ,‬כנגדו תמצא במשכן אחר שהזכיר וכבוד ה ' מלא את המשכן (שמות מ ‪ ,‬לד) שהוא כנגד שם אלהים‬
‫הזכיר השם המיוחד ואמר (שם‪ ,‬לח) כי ענן ה ' על המשכן ‪ .‬וכשם שהעולם נברא בשתי מד ות מדת רחמים ומדת הדין כנגדו‬
‫המשכן נעשה בשני אומנים בצלאל משבט יהודה כנגד השם המיוחד ואהליאב משבט דן כנגד מדת הדין‪:‬‬

‫וגם יתכן שנבין מלת משכן מלשון המשכה ‪ ,‬לפי שהמשכן וכליו ציורים ודוגמא למקדש של מעלה כי בית המקדש של מטה מושך‬
‫כח ממקדש של מעלה הנקרא זבול ‪ ,‬ולכך אמר שלמה ע "ה (מלכים א ח ‪ ,‬יג) בנה בניתי בית זבול לך ‪ ,‬וזהו סוד הכתוב (שופטים‬
‫ה‪ ,‬יד) ומזבולון מושכים בשבט סופר ‪ ,‬כי יש מושכים למטה מזבולון והנמשך הוא זבולון ‪ .‬ויובן ממנו עוד כי מזבולון הם מושכים‬
‫והנמשך הוא סופר והוא מלשון ספירה והכוונה על הראשונה‪ ,‬והבן זה‪ .‬וכשם שכתוב בבריאת העולם (בראשית ב‪ ,‬ד) ביום עשות‬
‫ה' אלהים כן במשכן תמצא כנגדו (במדבר ז ‪ ,‬א) ויהי ביום כלות משה ‪ .‬וכשם שכתוב בבריאת העולם (בראשית א ‪ ,‬לא) וירא‬
‫אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ‪ ,‬כן תמצא במשכן (שמות לט‪ ,‬מג) וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה ‪ .‬וכשם‬
‫שבריאת העולם מלאכת העולם לא דחה את השבת שנאמר (בראשית ב‪ ,‬ב) וישבות ביום השביעי כן במשכן מלאכת המשכן לא‬
‫דחה את השבת שנאמר (שמות לה ‪ ,‬ב) ששת ימים תעשה מלאכה ‪ .‬וכשם שנברא העולם ועתיד להבטל ולהתחדש אחר השבת‬
‫כן המשכן והמקדש עתיד ליבטל וליחרב ולהתחדש‪ .‬וכשם שמצינו בבריאת העולם (בראשית ב‪ ,‬טז) ויצו ה' אלהים האדם לאמר‪,‬‬
‫כן תמצא במשכן (שמות לו‪ ,‬ו) ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר‪ .‬וכשם שמצינו בבריאת העולם שנקרא הקב"ה שדי על שאמר‬
‫לעולמו די ‪ ,‬כנגדו תמצא במשכן (שם‪ ,‬ז) והמלאכה היתה דים זו מלאכה של מעלה הנקראת על דרך הקבלה מלאכ ת שמים‬
‫וארץ‪ .‬ובפרקי רבי אליעזר (פרק ג) תמצא למה נקרא שמו אל שדי שאמר לשמים די ועמדו‪ ,‬לפי שהיו מותחין והולכים עד שאמר‬
‫להם די‪ .‬וכשם שיש בבריאת העולם שמים וארץ שהם עדות לישראל בשמירת התורה שנאמר (דברים ל‪ ,‬יט) העידותי בכם היום‬
‫את השמים ואת הארץ כן במשכן משכן ה עדות‪ .‬כשם שבבריאת העולם שבעת ימי בראשית ‪ ,‬כן במשכן שבעת ימי המלואים ‪.‬‬
‫וכשם שבבריאת העולם ל "ב פעמים אלהים עד לעשות ‪ ,‬כן במשכן מלא אותם חכמת ל "ב‪ .‬ואין ספק כי יש בזה דברים אחרים‬
‫מלבד אלה שהזכרתי שלא כתבתים וגם אני יודע אותם ומהם שאיני יודע גם כן‪ ,‬והפרט הזה שהזכרתי וחידשתי הוא פתח להבין‬
‫שאר הדברים‪:‬‬

‫צרור המור שמות פרק כז פסוק א‬ ‫‪23‬‬

‫הרי כל מלאכת המשכן רמוזה במעשה בראשית ‪ .‬לרמוז כי לפי שבחטא אדם הראשון ובחטא העגל ‪ ,‬היו כל מעשה בראשית‬
‫רפוים‪ ,‬וכמעט העולם היה מתמוטט ‪ .‬רצה הקב"ה לבראת עולם חדש ‪ ,‬ולחזקו ולהעמידו על בוריו במע שה המשכן‪ .‬וז"ש במאמר‬
‫מה טעם אהבתי מעון ביתך‪ ,‬לפי ששקול כנגד בריאת עולמך‪ .‬כי ענייני המשכן נתנו קיום לענייני העולם‪ .‬ולכן הוצרך הכתוב לומר‬
‫במשכן‪ ,‬ופתח אהל מועד תשבו שבעת ימים ‪ ,‬לקיים ולחזק ימי בראשית ‪ ...‬ולכן כל הדברים בכתובים במעשה בראשית ‪ ,‬נכתבו‬
‫כנגדם במעשה המשכן‪.‬‬

‫‪Rabbi Harvey Belovski 5770‬‬ ‫‪Page 5‬‬

‫‪Demystifying the Mishkan: Midrashic, esoteric and philosophical perspectives‬‬

‫‪Section 4: Other‬‬
‫שם משמואל פ' תרומה תרע"ב‬ ‫‪24‬‬

‫בענין מחלוקת המד"ר והזוה"ק אם ציווי מלאכת המשכן קדם למעשה העגל‪ ,‬או הי' אחריו‪ ,‬שדעת המדרש רבה ותנחומא הובאה‬
‫ברש"י שמעשה העגל קדם ‪ ,‬ודעת הזוה"ק והרמב "ן דהציווי מפי הש "י למשה קדם ‪ ,‬ודיבור משה לישראל הי ' מאוחר והפרשיות‬
‫כסדרן‪ ...‬ונאמר‪ ,‬דהנה ידוע שהמשכן וכליו היתה בהם הקדושה כ "כ נגלית עד כמעט שהי ' בהם רוח חיים ‪ ,‬והארון נשא את‬
‫נושאיו‪ ,‬ולא הארון בלבד אלא אף כל הכלים היו מעין זה ‪ ,‬וידועין דברי המהר "ל בפי ' הש"ס יומא (כ"ג ע"ב) קשה עליהם טהרת‬
‫כלים יותר משפיכות דמים ‪ ,‬שהטומאה היתה מסלקת הקדושה והי ' כעין שפיכות דמים ‪ ,‬וכדברי הש "ס גיטין (נ"ו ע "ב) בטיטוס‬
‫שגידר את הפרוכת ונעשה נס והי ' דם מבצבץ ויוצא ‪ ,‬וזה הי' בבית שני‪ ,‬ומובן איך הי ' בבית ראשון שהיתה השראת השכינה בו‬
‫בהתגלות יותר‪ ,‬מה גם במשכן שעשה משה במדבר‪ ,‬ולאו דוקא במשא בני קהת לבד אלא אפי' במשא בני גרשון ובני מררי שהי'‬
‫בעגלות‪ ,‬ע"כ לומר שהיו נושאים את עצמם‪ ,‬כי צא וחשוב ס' עמודים שעוביין אמה וקומתם חמש אמות‪ ,‬ולדברי האומר שהמזבח‬
‫גבהו פי שנים מארכו היתה קומת עמודי החצר ט "ו אמה‪ ,‬ותשעה עמודים של עשר אמות ‪ ,‬ומ"ח קרשים שהי ' עוביין אמה ורחבן‬
‫אמה וחצי וקומתם עשר אמות עם ציפוייהן ואדניהם ‪ ,‬וכל אלה נטענו על ארבע עגלות ושמונה בקר ‪ ,‬מה גם בדרך המדבר שכולו‬
‫חול‪ ,‬וע"כ לומר שהכל הי ' בדרך נס שהיו סובלים את עצמם ‪ ,‬ורוח החיים שבהם הי ' נושא אותם ‪ .‬והנה כבר נלאו כל חכמי‬
‫המחקר להבין אף באדם איך הנשמה שהיא רוחנית מתחברת ומתדבקת בגוף הגשמי ‪ ,‬וחכמינו ז "ל אמרו שהיא ע "י אמצעים‬
‫רבים‪ ,‬איך הדם ונפש החיונית וכו ' וכו'‪ ,‬אבל במשכן וכליו שאין בהם אמצעים ילאה כל עין וכל חכם לב לקרב הדבר אל השכל‬
‫הטבעי‪ .‬אך יש לומר דגודל האהבה שהיתה בנדבה וטובת עין שבה כמ "ש בפ ' ויקהל ויבואו האנשים על הנשים וגו ' עד שלשני‬
‫בקרים הביאו את כל הנדבה והיתה די והותר ועוד לא נשקטה המית לבם לנדב ולנדב עד שהעבירו קול במחנה איש או אשה אל‬
‫יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש ‪ ,‬זה הי ' כלי ואמצעי להיות שורה בו רוחניות ‪ ,‬כי האהבה ההיא לא היתה אהבה טבעית אלא‬
‫אהבה רוחנית ע"כ היתה כלי להשראת הרוחניות‪:‬‬

‫‪ ,‬בזה נחלקו ‪ .‬הזוה"ק סובר שמסיני באה להם שנאמר‬ ‫אך מאין באה ונצמחה אהבה עזה ותשוקה נפלאה כזו בלב ישראל‬
‫(שיה"ש א ') ישקני מנשיקות פיהו והיו דבקים באהבה עד כלות הנפש ‪ ...‬ע"כ אז הוכשרו ישראל לנדבה כזו שהיתה בכל לבם‬
‫ובכל נפשם ובכל מא ודם שיהיו כלי להשראת הרוחניות ‪ .‬ורבותינו ז " ל במדרשים סברו שאחר מעשה העגל היו ישראל בעיני‬
‫עצמם כמתיאשים ונשבר לבם כחרס הנשבר עד שקבלו עליהם בעצמם להתנצל את עדים מהר חורב ולהנתן מדרס למלכיות‬
‫ולמלאך המות והי ' בע"ת גמורים שאין כמוהם ‪ ,‬בע"ת משכין לי ' בחילא יתיר ‪ ,‬ונפתחו להם י "ג מדות של רחמים ‪ ,‬משם נצמדה‬
‫אהבה רבה כנ"ל לנדבה‪ ,‬וע"כ טרם שנעשה העגל ותשובתם הגדולה מעומקא דליבא לא הי' מקום לציווי על מלאכת המשכן‪:‬‬

‫ויש עוד לומר כי המד" ר והזוהר לא פליגי אלא שמר אמר חדא ומר אמר חדא וכל דברי חכמים קיימים‪ .‬דהנה יש להתבונן בדעת‬
‫המד"ר ורש"י דהציווי הי ' אחר מעשה העגל ‪ ,‬מה הי ' אלמלא עשו העגל כלל ‪ .‬והספורנו דאזיל בשיטת רש "י והמד"ר כתב דבאם‬
‫לא חטאו לא היו צריכין למשכן וכליו אלא כמו שיעד קודם לכן מזבח אדמה תעשה לי ‪ ,‬בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא‬
‫אליך וברכתיך ‪ ,‬עיי"ש בדבריו כי נעמו (בסוף פ ' יתרו ובסוף פ ' משפטים)‪ .‬אבל דעה זו קשה להולמה ‪ ,‬דאי נימא דאם עמדו‬
‫ישראל במעלתם לא היו צריכין למקדש וכליו‪ ,‬כל שכן לעתיד שיתקיימו כל היעודים הטובים ויהיו במעלתם עוד יותר ויותר מאשר‬
‫היו קודם מעשה העגל ‪ ,‬בודאי לא יצטרכו למקדש ‪ ,‬והרי מפורשת ביחזקאל צורת הבית שלעת יד‪ ...‬וכתיב (ישעי' נ"ו) והביאותים‬
‫אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי ‪ ...‬ואין מהצורך להאריך כי סתירת דעה זו מבוארת‬
‫היטב ממקדש לעתיד‪:‬‬

‫אך נראה ‪ ,‬דהנה כלל בידינו דעולם שנה נפש הם בגוונא חדא ‪ ,‬דכמו שבעולם יש מקום קדוש הוא משכן ומקדש ‪ ,‬כן בשנה יש‬
‫זמנים מקודשים‪ ,‬ובנפש מצות קדושים תהיו‪ .‬והנה מצות קדושים תהיו היא מצוה השוה בכל מן משרע "ה עד חוטב עציך ושואב‬
‫מימיך‪ .‬ויש להבין איך שייכת באיש קדוש ומזוכך כמו משרע "ה מצות קדושים ‪ .‬אך הדבר מבואר ‪ ,‬שבודאי אין אותו מין קדושה‬
‫ששייכת לחוטב עציך ושואב מימיך שייכת אצל משה רע "ה‪ ,‬אלא איש ואיש לפי מה שהוא באה עליו המצוה שיתקדש ויהי ' נבדל‬
‫ממה שהוא ‪ ,‬ולאיש קדוש כמו משרע "ה שגם מבלעדי הציווי הי ' קדוש ומהותו הי ' דבוק תמיד בשכינה ‪ ,‬אליו באה המצוה שגם‬
‫מזה יהי' נבדל ולא יחפוץ קרבת אלקים אלא לצורך גבוה וצורך עמו ישראל ולא לצורך עצמו כלל‪...‬‬

‫וכן נאמר בקדושת עולם שבכל מצב העולם הוא צריך להיות מקום מקודש עוד יותר ‪ ,‬וע"כ יש בהמ "ק למעלן אף שהכל קדוש ‪,‬‬
‫מ"מ מקום המקדש שלמעלן מקודש עוד יותר משאר מקומות למעלן ‪ .‬ומובן אשר באם לא חטאו בעגל והי ' נגמר כל התיקון והי '‬
‫מגיע כל העולם למדרגת אדם הראשון קודם החטא כמו שאיתא בספרים‪ ,‬ואז הי' הכל מזוכך ולא הי' הגשם עכור כ"כ כמו עתה‪,‬‬
‫כמו שאיתא בכתבי האר "י ז "ל ובזוה "ק דאדה "ר לא הוה בו כלום מהאי עלמא ‪ ,‬ולפי ערך מצבנו עתה נחשב מצבו אז לרוחניות‬
‫שמקום המקדש אז כשלא הי ' חטא בעגל הי ' כמעט רוחניות ממש ‪ ,‬ומהנדבות הגשמיות כגון זהב וכדומה היו נזדככים והי ' ניתך‬
‫הגשם שבהם עד שהי ' נשאר מהם רק שורש הרוחניות של הזהב ‪ .‬וכן יש לומר לעתיד כשיהי ' העולם מזוכך וישוב להיות כמו‬
‫אדה"ר קודם החטא או עוד יותר‪ ,‬יהי' מקום המקדש מזוכך ורוחני עוד יותר‪...‬‬

‫ולפי הדברים האלה יובן אשר עשיית המשכן הגשמי כמו שעשו לא הי ' נכלל בציווי שקודם החטא ‪ ,‬שאז הי ' לגמרי באופן אחר ‪,‬‬
‫אלא שכתוב וכן תעשו ודרשו ז "ל (סנהדרין ט"ז) לדורות‪ ,‬וזה רמז שאפי ' לא יהיו באותה בחי ' שהיו אז אלא יותר בגשמיות ‪ ,‬נמי‬
‫המצוה לעשות משכן בגשמיות ‪ ,‬אך באשר היו אז ברוחניות לא יתכן לאמור להם אז שיהיו בגשמיות שהרי הי ' כעין גזירה‪ ,‬וכעין‬
‫שכתב האריז "ל שבמאמר לאדה "ר כי ביום אכלך ממנו הי ' כעין גזירה והי ' מוכרח לחטוא ‪ ,‬ומובן שכ "ש כאן אם הי ' אומר אז‬
‫שלדורות כשיהיו מגושמים יעשו משכן גשמי ‪ ,‬היו מוכרחים להתגשם ‪ ,‬א"כ בודאי פסוק זה אחר מעשה העגל נאמר ‪ .‬ומצאתי און‬
‫‪Rabbi Harvey Belovski 5770‬‬ ‫‪Page 6‬‬
‫‪Demystifying the Mishkan: Midrashic, esoteric and philosophical perspectives‬‬

‫לי בתנחומא (פ' תשא סי' ל"א) שמדבר מירידתו של משה מן ההר ביוהכ "פ ומיד צוה לו למשה ועשו לי מקדש ‪ ,‬ולמה לא הביא‬
‫מקרא קמא ויקחו לי תרומה‪ ,‬ש"מ שרק פסוק זה נאמר אז אבל שאר כל הפרשה על הסדר נאמרה‪ .‬וא"כ כל דברי חכמים קיימים‬
‫ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי‪ ,‬דהזוה"ק מיירי מכל הפרשה‪ ,‬והיא נאמרה קודם החטא‪ ,‬וכאן מיירי ממשכן שיהי' מזוכך‬
‫כעין רוחני מקודש יותר מכלל העולם שהי ' עומד להזדכך בקבלת הלוחות כמו לעת "ל ב "ב‪ ,‬והמדרש ורש "י שאמרו שמעשה‬
‫העגל קודם לציווי מלאכת המשכן הוא מעשה משכן גשמי כמו שעשו אח"כ‪ ,‬הפסוק ועשו לי מקדש וסיפא דקרא וכן תעשו לדורות‬
‫אין מוקדם ומאוחר בתורה ומקומו אחר מעשה העגל ‪ .‬ועם זה יובן שהאהבה והדבקות והנשיקין שמסיני היו אמצעי להשראת‬
‫השכינה באופן נעלה כמו לעתיד‪ ,‬ושבירת הלב והתשובה הגדולה אחר חטא העגל היו אמצעי להשראת השכינה במשכן הנעשה‬
‫בגשם אחר החטא‪:‬‬

‫?‪Section 5: Who’s who‬‬

‫‪Rashi – Rabbi Shlomo ben Yitzchak – France: 1040-1105‬‬
‫‪Ramban – Rabbi Moshe ben Nachman – Spain: 1194 – c. 1270‬‬
‫‪Seforno – Rabbi Ovadiah ben Yaakov – Italy: c.1475 – 1550‬‬
‫‪Rabbenu Bachya – Rabbi Bachya ben Asher – Spain: d 1340‬‬
‫‪Tzror HaMor – Rabbi Avraham Sabba – Portugal: 1440-1510‬‬
‫‪Rabbi Shemuel Bornstein (Shem MiShemuel) – Sochaczew, Poland: 1856-1926‬‬

‫‪Rabbi Harvey Belovski 5770‬‬ ‫‪Page 7‬‬