Академический Документы
Профессиональный Документы
Культура Документы
Municipality of Jerusalem
أورشليم القدس
הצעה ליישום
מסמך זה נכתב ע"י דודו עוזיאל ,לשכת סגן ומ"מ ראש העיר קובי כחלון
תקציר מנהלים
רחוב עזה הנקרא ע"ש הדרך ההיסטורית המובילה מהעיר עזה לירושלים ,מהווה עמוד השדרה
המסחרי,הקהילתי והתרבותי של שכונת רחביה וסביבותיה .החל משנות ה 50-רחוב עזה סובל מהיותו
עורק תחבורה מרכזי המקשר את מרכז העיר עם שכונות דרום מערב העיר ,קריית הממשלה ,קריית
המוזיאונים וקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם )רמון.(1998 ,
קרבתה של רחביה למרכז העיר גרמה לפלישת משרדים של בעלי מקצועות חופשיים אשר הובילה לשינוי
באופייה של השכונה ולעליית מחירי הדיור .בד בבד ,הגידול במשרדים הוביל לגידול במספר כלי הרכב
הנעים בשכונה ונוצרו בעיות חניה חמורות בשעות היום .בשנות ה 80-וה 90-התחזקו תהליכי חדירת
אוכלוסיה צעירה לשכונה ,בראש וראשונה סטודנטים ,אשר נהנו מקרבתה לקמפוסים השונים של
האוניברסיטה העברית ולמרכזי הבילוי והתרבות .כניסתה של אוכלוסיה צעירה הובילה לשינוי בתמהיל
העסקים ברחביה בכלל וברחוב עזה בפרט ,ולאגלומרציה )מגוון והתקבצות( של בתי עסק הפונים לקהל
הסטודנטים והצעירים בשלל תחומים ,החל מבתי קפה ומסעדות וכלה בשירותים שונים.
רחוב עזה חווה בשנים האחרונות שגשוג מסחרי ומהפך תדמיתי כרחוב בילויים ,אך מנגד ,ללא
הכוונה עירונית הרחוב חשוף ופגיע ,ועתיד ליפול קורבן להצלחתו ,להתנוון פיסית ולסבול מחדירה
של מסחר באיכות נמוכה )תהליך הנמצא בשלביו הראשונים(.
הרחוב מהווה עמוד השדרה של שכונה היסטורית בעלת תדמית יוקרתית.
שכונה בעלת צביון צעיר וסטודנטיאלי – הרחוב מהווה מרכז הבילוי של קהל זה.
פעילות מסחרית מגוונת לאורך הרחוב ,במרבית שעות היממה.
קרבה למוסדות התרבות ולמרכז העיר.
אזור משרדים ,לרוב בעלי מקצועות חופשיים.
הפקדתה של תכנית המתאר לרחביה.
רקע
שכונת רחביה אינה נמנית ,גיאוגרפית ,בתחום מרכז העיר ההיסטורי .קרבתה אל מרכז העיר הובילה
להתרחבותה של הפעילות המאפיינת את המע"ר ולחדירתו לתחומי השכונה -רחביה מהווה אזור תעסוקה
רווי משרדים ורחוב עזה משמש כאזור פנאי ,בילוי ומסחר הפועל במרבית שעות היממה .בשונה מתהליכי
יציאת התושבים מאזור מרכז העיר לאחר ,1967ברחביה לא התרחש תהליך דומה ,השכונה שמרה על
צביונה כשכונת מגורים ,אך תהליך חדירת משרדים לדירות מגורים והשינויים בהרכב האוכלוסייה הובילו
לבעיות דומות כגון :תהליכי ניוון פיסי ,בעיות תחבורה ומצוקת חניה.
השקעה בתרבות כמרכיב מרכזי בתהליכי התחדשות עירונית ובשיקום מרכזי ערים
ירושלים מעולם לא היוותה עיר תעשייתית ,בדומה לערים באירופה ,על כן לא חוותה את המשבר
התעשייתי .השינויים המבניים בכלכלה הגלובלית היו בין הגורמים לירידת קרנן של הערים אשר היוו
מרכזים כלכליים בעידן התעשייתי .תופעה זו קשורה בעיקר בערים שבהן פרחו תעשיות בתחומי הפלדה,
ייצור מכוניות ,כימיקלים וטקסטיל ,וירדו ממעמדן עקב התחרות הגוברת והתמורות הכלכליות בשוק
העולמי .ערים אלה סבלו ממאזני הגירה שליליים ויציאה של פלחי אוכלוסייה מהמעמדות החברתיים-
כלכליים הגבוהים לפרברים הסמוכים ,מעלייה באבטלה וירידה במעמדן הכלכלי ,על רקע המעבר לעידן
ה"פוסט תעשייתי" )ילינק .(2010 ,מציאות זו אילצה ערים רבות לנקוט באסטרטגיות שיקום כלכליות
וחברתיות והובילה לתחרות ביניהן בכדי להציג את ייחודן התרבותי ,האנושי והפיזי ,ובכך לחזק את
יתרונן על פני ערים אחרות .התחרות בין הערים התמקדה במספר מישורים כגון :משיכת תעשיות עתירות
ידע ,משיכת השקעות של המגזר הפרטי ,והפיכתן למוקד משיכה תיירותי ותרבותי בזירה הלאומית
והבינלאומית.
התחרות הגוברת הובילה ערים רבות להכרה שהשקעה בתרבות היא כלי מרכזי בתהליכי התחדשות
עירונית בעידן "הפוסט תעשייתי" ,ועל כן הן נאלצו להיערך בהתאם .בליברפול כדוגמא ,החל משנות ה-
80של המאה ה 20-עת התקבלה הכרה זו ע"י פרנסי העיר ,החלה פריחה משמעותית בתחומי האמנות
והיצירה עד כדי מיצובה הבינ"ל בתחום האמנות החזותית )קרוננברג .(2007 ,בליברפול ניצלו את התשתית
העירונית באומניות ובמוסדות חינוכיים ,בגלריות ובמוזיאונים ,בתיאטראות ובתזמורות ,ובלהקות וקבוצות אמנים
מקומיות בכדי שישמשו כמצע לגידול הפעילות התרבותית .עיריית ליברפול השקיעה משאבים רבים בתחום
התרבות ,ותהליך זה הוביל את גלריה "טייט" )המוזיאון הלאומי של הממלכה המאוחדת לאמנות מודרנית
ולאמנות בריטית( לפתוח בשנת 1988סניף ראשון מחוץ ללונדון ,ולאחריה הגיעו גלריות נוספות שפתחו
נציגויות בעיר .בשנת 2003 -הוקם מרכז מדיה ואמנות חדש ובו גלריות ,בתי קולנוע ואולפני עריכה.
לכלל מהלכים אלו הצטרפה ההשקעה העירונית במוזיאונים ובגלריות ,וביתר מוסדות התרבות בעיר.
כיכר ספרא ,1ת.ד 775 .ירושלים ,91007 ,טלפון ,02-6297986פקס' 02-6296178
1 Safra Square, P.O.B 775, Jerusalem, 91007, Israel Tel. 02‐6297986 fax. 02‐6296178
ميدان سفرا ،1ص.ب 775 .أورشليم القدس 91007 ،ھاتف ،02-6297986 :فاكس02-6296178 :
trHagit@jerusalem.muni.il
עיריית ירושלים
Municipality of Jerusalem
أورشليم القدس
גולת הכותרת למהלכים הללו היא בחירתה של ליברפול לבירת התרבות של אירופה בשנת .2008
לבחירה זו משמעויות רבות בראשן כלכליות ,תרבותיות וחברתיות אשר השפיעו על דימויה של העיר
וסייעו לה להמציא עצמה מחדש.
תהליכי חידוש מרכזי ערים נקשר עם תהליך הפריחה העירוני שביטוייו הם :כלכלת מידע ,השתקעות
תושבים "עירוניים חדשים" ) (New- Urbanismבמרכז ובכללם מתברגנים ומהגרים ממדינות חוץ
וכן ,פיתוח שירותים עירוניים ברמה גבוהה ) .(Kotkin,1999ערים אשר עברו בהצלחה תהליך
התחדשות הפכו למרכזי ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים איכותיים ומקור משיכה לאוכלוסיות חזקות,
יצרניות ויצירתיות .ערים שהצליחו לשנות פניהן ולהשתקם מתאפיינות בהקמה מחודשת ושדרוג של
המרכז העירוני ובהגירה חזרה אל מרכז העיר של אוכלוסיות משכילות בעלות אמצעים ,המייצרות
וצורכות שירותים איכותיים ,שירותי תרבות ושירותים הקשורים באיכות חייהן .מנגד ,מרכזי הערים
שנזנחו מתמלאים בפעילות מגוונת וחוזרים לחיים.
רחוב מהווה את נשמת אפה של העיר ואת הבסיס להתרחשות עירונית .רחובות מוצלחים הינם רחובות
בעלי חתך ועיצוב הנותנים משמעות רבה ותחושה עירונית חזקה .בין מאפייניהם של רחובות מוצלחים
נמצא לרוב קומת מסחר במפלס הרחוב המבטיחה נוכחות של הולכי רגל במדרכה אשר מגבירה את רמת
הביטחון ,עירוב שימושים עסקי ה"-מזמין" את התושבים להשתמש במרחב ,וצורות בינוי מגוונות בעלות
עיצוב ארכיטקטוני ייחודי או היסטורי .כל אלה מייצרים רחוב חיוני ומרחב עירוני איכותי ומגוון.
בספר התכנון החשוב "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות" ,אבחנה ג'יין ג'ייקובס את המאפיינים
החיוניים ,לשיטתה ,לקיומה ולשגשוגה הכלכלי של עיר טובה :צפיפות אוכלוסיה גבוהה ,עירוב פעילויות
ושימושי קרקע ,שילוב של ישן וחדש – מגוון אדריכלי ,מבננים קטנים – מערכת צפופה של קשרי שתי
וערב )ג'ייקובס .(2008 ,נקודות אלו בעיניה הם" -התנאים לרבגוניות עירונית" ,רבגוניות המהווה
מפתח להצלחה כלכלית ואנושית של עיר בשל המורכבות ,הספונטניות ,הפעילות הערה לאורך שעות
היום והלילה ,והעניין הרב הקיים ברחובות טובים.
אלן ג'ייקובס הגדיר בספרו Great Streetsמדדים לרחובות מוצלחים .לטענתו ,רחובות מוצלחים הינם
רחובות בהם קיימים בניינים רבים בגבהים דומים ,פסאדות )חזיתות בניינים( מעוררות עניין ,עצים רבים,
חלונות ראווה מזמינים ,צמתים ופינות רחוב ,פיאצות מזמינות ומרחב לפעילות פנאי .נתונים פיסיים אלו
מהווים ,לטענתו ,הבסיס )אך לא רק( ,להיווצרותם של רחובות מוצלחים ) .(Jacobs, 1995
פוטנציאל עירוני
מיקומה ומרקמה הבנוי של שכונת רחביה הפכוה לשכונה מבוקשת .רחובות השכונה הבנויים בצורת סריג
) ,(Gridהמותאם לטופוגרפיה הטבעית ,מקילים את ההתמצאות בשכונה ויוצרים נגישות נוחה ותשתית
לרמת שירותים גבוהה ומעודדים "הליכתיות" ) .(Walkabilityברעיון זה תומכים תושבים "עירוניים-
חדשים" ,המצדדים בעיצוב עירוני דחוס המיועד להולכי רגל ולתחבורה ציבורית .בשכונה האידיאלית,
עפ"י תפיסה זו ,תוכלו ללכת ברגל לחנויות המספקות שירותים חיוניים ושירותי פנאי ותרבות ,וילדים
יוכלו ללכת לבית הספר בלי צורך בליווי .הליכתיות מגבירה את הביטחון האישי ,משפרת באופן כללי את
איכות החיים ומעלה את שווי הבתים .מראשית ימיו שימש רחוב עזה כציר מסחרי ראשי של השכונה
אשר לאורכו שכנו בתי מזון ,בתי קפה ,מרכזי קניות ועוד ,אופיו של הרחוב ושל אלו הניצבים לו
מעודדים "הליכתיות",
החזון העירוני של עיריית ירושלים מקדם באמצעות כלים שונים פיתוח סביבה עירונית אטרקטיבית
)כלים כגון :תכנית המתאר החדשה ,השקעה מוגברת בתרבות ,הקמת האגף לקידום עסקים ,השקעה
בתשתיות פיסיות ועוד( .חזון זה נגזר ממדיניות ראש העיר ,הפועל ליצירת עיר הפתוחה להתחדשות אשר
בו בזמן משמרת את מורשתה האדריכלית-תכנונית ,ומאזנת ומשלבת בין הרקמה הבנויה למרחב הפתוח,
ושומרת על עירוב שימושי קרקע מושכל.
בכדי להוביל הליכי התחדשות עירונית על הרשות המקומית לנקוט הן באסטרטגיות פעולה כלכליות
ופיסיות והן באסטרטגיות פעולה תרבותיות.
יש למקד פעילות בשדרוג המרחב הציבורי וביצירת תשתית לצמיחת הפעילות התרבותית והמסחרית.
השקעות בחזות המרחב הציבורי כגון :שדרוג תשתיות ,שיקום חזות הרחוב ,נטיעת עצים,
הרחבת מדרכות ,הוספת ריהוט רחוב חדיש ,תאורה דקורטיבית.
קידום ואישור תכניות המאפשרות פריחה של פעולות תרבות ומסחר והסעדה כגון :הקצאת
חללים ציבוריים לטובת אמנים )מקלט בגינת עזה( ,תכניות להוצאת שולחנות וכסאות אל
המרחב הציבורי ,הסדרת רישוי עסקים ומתן שימושים חורגים במפלס הרחוב.
תכניות בנייה חדשות ברחוב יחייבו בניית קומה מסחרית במפלס הרחוב )בדומה לבניין החדש
שמוקם בימים אלה ברחוב עזה .(31
כיכר ספרא ,1ת.ד 775 .ירושלים ,91007 ,טלפון ,02-6297986פקס' 02-6296178
1 Safra Square, P.O.B 775, Jerusalem, 91007, Israel Tel. 02‐6297986 fax. 02‐6296178
ميدان سفرا ،1ص.ب 775 .أورشليم القدس 91007 ،ھاتف ،02-6297986 :فاكس02-6296178 :
trHagit@jerusalem.muni.il
עיריית ירושלים
Municipality of Jerusalem
أورشليم القدس
טיפול כוללני בצומת הרחובות עזה ,מטודלה והאר"י – צומת זו מהווה מקום המפגש המרכזי
ברחוב ,בשל היותה מקום המפגש של התנועות ברחוב )הולכי רגל ,רוכבי אופניים ,רכבים(.
הכנסת פונקציה מסחרית לגינת עזה ) דוכן/קיוסק בדומה לאלו הקיימים בשדרות העיר ת"א(,
אשר תחיה את הגן.
השגת מטרות אלו מבטיחה עלייה בהיקף ההשקעות הפרטיות והתעוררות בפעילות המסחרית והתרבותית.
אסטרטגיה כלכלית
אסטרטגיות לפיתוח כלכלי מקומי של הרשויות גורסות שעל העיריות לפעול במספר מישורים הן ברמה
הלאומית והן ברמה המוניציפאלית )פלזנשטיין .(1994,הנקודות הרלבנטיות לעידוד התחדשות עירונית
הן:
עידודם של עסקים מקומיים הפעילים בעיר/באזור.
משיכת יזמים "קטנים" בתחום השירותים ,והשירותים המסחריים.
ברחוב עזה ישנה תשתית נותני שירותים ,בעיקר מתחום המקצועות החופשיים ,יחד עם פעילות מסחר
ענפה .על העירייה לעודד את עסקי המסחר והשירותים הפועלים ברחוב ,בצד הפיסי בעיקר ,באמצעות
מתן מענקים שונים )כגון :מענקים לשדרוג חלונות הראווה והשילוט( ,וזאת בשל חוזקו היחסי של הרחוב
ותמהיל העסקים המגוון הקיים כיום ,המשדר ברובו יוקרה ועדכניות צעירה.
אסטרטגיה תרבותית
יש להשתמש בתשתית העירונית של ירושלים באומניות ובמוסדות חינוכיים ,בגלריות ובמוזיאונים,
בתיאטראות ובתזמורות ובלהקות וקבוצות אמנים מקומיות בכדי שישמשו כמצע לגידול הפעילות
התרבותית ברחוב .בשל העדר תשתית פיסית לפעילות תרבותית ברחוב עזה יש לפעול בכיוונים "אחרים"
התואמים את הרכב האוכלוסייה הצעיר והסטודנטיאלי כגון:
הכנת "תיק רחוב" בדומה לרחובות במרכז העיר ,המגדיר את האירועים המותרים ברחוב
)לדוגמא ייסוד אירוע לאמנות חזותית בשיתוף ארגוני האמנות העירוניים ,שבמרכזו יש תחרות,
והעבודות מוצגות בבתי התושבים ,בגלריות ,בחנויות ובמרחב הציבורי(.
קיום אירועים עירוניים בגינת עזה ובשדרות בן-מימון ,הפקת מסיבות רחוב -ברחוב עזה
)סגירתו לתנועת רכבים(.
עידוד פעילות יצירתית של אמנים הפועלים בשוליים ובאופן לא ממוסד )הקצאת המקלט בגינת
עזה לקבוצת אמנים(.
המלצות
יש להכין תכנית עירונית להתחדשות רחוב עזה אשר מרכיביה המרכזיים הינם :
יש למנות פרויקטור ליישום התכנית ולדאוג לקיומם של מנגנוני בקרה וביצוע לתכנית,
פרויקטור שכזה יכול לפעול באמצעות חברת "עדן" העירונית.
תכנית המתאר לרחביה -הפקדתה של תכנית המתאר החדשה לרחביה מהווה הזדמנות לשדרג
את המרחב הציבורי בשכונה ,הן מבחינה פיסית והן מבחינה תרבותית .על כן ,יש להגדיר
בתכנית אפשרות לקיום אירועים עירוניים ברחוב עזה ובשדרות בן מימון כדוגמא ,ובגנים
הציבוריים בשכונה .כמו כן ,יש לקשור בצד התכנוני והפיסי ,בין תכניות בנין הערים הרבות
המקודמות בשכונה וברחוב ,לבין תהליכי ההתחדשות המבוקשים.
.
הפניות
Kotkin, J. 1999. The Future of the Center: The Core City in the New Economy,
Policy Study No. 264. RPPI Reason Public Policy Institute.
ג'ייקובס ,ג'יין ,מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות ,תל אביב :בבל.2008 ,
גרוננברג קריסטוף )" ,(2007חיים על הקצה – אמנות ,תרבות והתחדשות בבירה פריפריאלית" ,בתוך:
היילברונר עודד ,לוין מיכאל ,בין שדרות לשדרות רוטשילד .רסלינג.
ילינק ,אביאל ,התרבות ככלי להתחדשות ערים ,ירושלים :מכון ירושלים לחקר ישראל.2010 ,
פלזנשטיין ,דניאל ,העיר כיזם :קידום הפיתוח הכלכלי המקומי ,ירושלים :מכון פלורסהיימר.1994 ,
רמון ,אמנון ,דוקטור מול דוקטור גר ,ירושלים :יד יצחק בן צבי.1998 ,