Содержание
[убрать]
• 1 Механизм развития
• 2 Распространенность
• 3 Классификация
• 4 Симптомы
• 5 Диагноз
• 6 Лечение
• 7 Профилактика
• 8 Ссылки
[править] Классификация
По количеству узлов различают одиночную и множественную миому. По расположению
узлов в матке выделяют подслизистую (субмукозную), межмышечную
(интерстициальную, интрамуральную), подбрюшинную (субсерозную), межсвязочную
(интралигаментарную) и шеечную миому. Наиболее часто (95 %) встречается
межмышечная миома с расположением узла (узлов) в области дна и тела матки.
Подслизистые узлы встречаются относительно редко, иногда они имеют тонкую ножку и
могут опускаться из матки в шейку матки или во влагалище; в этом случае говорят о
«рождающемся» узле миомы. Подбрюшинный узел также может иметь основание
меньшего диаметра, чем сам узел; в этом случае употребляют термин «узел на ножке». По
течению миома бывает симптомной и бессимптомной. Бессимптомное течение более
характерно для небольшой одиночной или множественной миомы с межмышечным и
подбрюшинным расположением.
[править] Симптомы
Наиболее типичными симптомами миомы матки являются менструальные кровотечения
(меноррагии), чувство давления и боли внизу живота. Меноррагии более характерны для
подслизистых миом. При росте миомы менструации постепенно становятся более
обильными и продолжительными, нередко приводя к развитию малокровия (анемии).
Чувство тяжести или давления внизу живота более характерно для межмышечной и
подбрюшинной миомы, особенно при больших размерах узлов. Боли, как правило,
возникают во время менструаций и носят схваткообразный характер, но могут быть
постоянными. Боли также могут иметь внезапный режущий характер, что отмечается при
очень редком осложнении — перекруте ножки подбрюшинного узла. К более редким
симптомам миомы матки относят бесплодие и нарушение функции соседних органов:
мочевого пузыря и прямой кишки.
[править] Диагноз
Для диагностики миомы матки наиболее информативным методом является
ультразвуковое исследование, при котором миома обнаруживается в виде округлых
очагов пониженной эхогенности (имеющих менее плотную структуру, чем миометрий). В
некоторых случаях для дифференциальной диагностики миомы матки и опухоли яичника
используют магнитно-резонансную томографию.
[править] Лечение
Из всех случаев миомы матки только в 10-20 % необходимо лечение, в остальных же
случаях используется выжидательный метод, который оправдан при медленно растущей
бессимптомной миоме.
Лекарственная терапия
Из лекарственных препаратов, использующихся при лечении миомы матки и ее
симптомов, находят применение следующие:
Хирургическое лечение
ФУЗ-аблация миомы
[править] Профилактика
Специальных мер предупреждения миомы матки не существует. Установлено, однако, что
миома матки реже наблюдается у женщин, длительно принимающих оральные
контрацептивы.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
--
פקיעת קרומים מוקדמת בהריון )Premature rupture of the
(membranes
תאור
קרומי השפיר מהווים שק אטום המכיל את העובר ואת מי השפיר .סביבה סגורה זו מאפשרת לעובר התפתחות
מרחבית ומשמשת חיץ מגן מפני זיהום וחבלה גופנית.
התפתחות תקינה של הריאות והשלד העובריים תלויה בשלמות קרומי השפיר ובכמות תקינה של מי שפיר סביבו.
באופן טבעי מתרחשת פקיעת מי השפיר באופן עצמוני בעת הלידה ,כנראה עקב לחץ מוגבר בחלל הרחם הנגרם על ידי
צירי הלידה.
"פקיעת קרומים מוקדמת" ,מתרחשת לפני שהחל תהליך הלידה .כאשר פקיעת הקרומים מקדימה את הלידה סמוך
למועד הלידה הצפוי ,תתחיל הלידה ברוב המקרים תוך יממה לכל היותר .משך הזמן ממועד פקיעת הקרומים ועד
להתפתחות לידה עצמונית יהיה ארוך ,ככל שגיל ההריון מוקדם יותר.
הסיבות לפקיעת הקרומים לפני המועד אינה ברורה עדיין .שק השפיר מורכב משתי שכבות עיקריות ,השכבה הפנימית
הקרויה "אמניון" ,והחיצונית לה ה"כוריון" .עם התקדמות גיל ההריון פוחתת עמידות הקרומים ללחץ הנוצר בתוך הרחם,
כנראה עקב שינויים ביוכימיים בהרכב רקמת החיבור שממנה מורכבים הקרומים.
אופן הניהול והטיפול תלוי בגיל ההריון שבו התרחשה פקיעת הקרומים .כאשר פקיעת הקרומים מתרחשת לאחר
השבוע ה 35-להריון ,מומלץ לבצע השראת לידה כדי למנוע סיבוכים ,כגון זיהום אימהי ועוברי ,היפרדות שיליה ושמט
של השורר .לפני השבוע ה 35-מומלץ לאשפז את היולדת ולעקוב אחר סימנים העלולים להעיד על התפתחות זיהום או
מצוקה של העובר .הסימנים המעידים על זיהום :חום אימהי ,דופק אימהי ועוברי מהירים מהרגיל ,כאבים ורגישות של
הרחם ,מספר גבוה של תאים לבנים בדם האם והפרשה מוגלתית מהרחם .מומלץ להימנע מבדיקה נרתיקית ידנית כדי
להימנע מהחדרת זיהום לתוך הרחם .כיום מקובל גם לטפל באנטיביוטיקה למניעה ,למשך מספר ימים ,כדי למנוע
זיהומים אצל האם והעובר .כדי להפחית את הסיכון לתסמונת המצוקה הנשימתית בפגים הנולדים ולזרז את תהליך
ההבשלה הריאתית ,מומלץ להזריק לאם לפני השבוע ה ,34-זריקות סטרואידים ,זאת בתנאי שאין עדות לזיהום.
במקרים של פקיעת הקרומים המתרחשת מוקדם מאוד ,בשליש השלישי של ההריון ניתן לשקול טיפול בתרופות
להרפיית הרחם ,לצורך עצירת הלידה למשך 48-24שעות כדי לאפשר השפעה מיטבית של הסטרואידים על הבשלת
ריאות העובר .לידה בדרך נרתיקית היא העדיפה במקרים שבהם העובר במצג ראש ואינו מבטא מצוקה.
אבחון ובדיקות
אבחון פקיעה מוקדמת של קרומי השפיר נקבע במספר שיטות.
שטף נוזל מהנרתיק הוא התסמין השכיח ביותר במקרים של פקיעה מוקדמת ,אך לעיתים מופיע רק טפטוף ,או לחות
מוגברת בנרתיק .בבדיקה על ידי ספקולום המוחדר לנרתיק ,ניתן לראות הפרשה של מי שפיר מפתח צוואר הרחם.
לנוזל השפיר מספר תכונות המאפשרות לוודא שאכן מדובר בפקיעת קרומים מוקדמת :ריח אופייני ,רמת חומציות
בסיסית ומראה מיוחד תחת המיקרוסקופ לאחר ייבוש באוויר החדר .בדרך כלל נמנעים מבדיקה ידנית כדי למנוע
החדרת זיהום לתוך הרחם .בבדיקת על-שמע ניתן לראות לעיתים מיעוט בכמות מי השפיר ,או אף היעדר של כיס המים
שבין החלק העוברי המקדים לבין צוואר הרחם.
הסיבוכים האפשריים במצב של פקיעת קרומים לפני המועד עלולים לפגוע באם ובעובר.
רעלת ההריון מתאפיינת בתסמינים וסימנים שונים .לעיתים הדבר מתבטא בעליית לחץ דם בלבד )ונקרא Gestational
Hypertensionאו (Pregnancy-Induced Hypertension-PIHולעיתים המחלה מתבטאת כמכלול הכולל עליית לחץ-דם,
הפרשת חלבון בשתן ובצקות .מקרים מסוימים של רעלת הריון מתבטאים בפגיעה כוללת יותר אשר מאובחנת בבדיקות
מעבדה המדגימות ירידה בערכי הטסיות ,פגיעה בכדוריות הדם האדומות ופגיעה בכבד )תסמונת הנקראת HELLP
.(SYNDROME = Hemolysis, Elevated Liver enzymes, Low Platelets
המצב הקשה ביותר של רעלת הריון ,הנקרא ,Eclampsiaהוא למעשה עווית )פרכוס( הריונית -זהו מצב נדיר ביותר )בארץ(
אך חמור.
קיימות מספר דרגות חומרה של רעלת הריון .דרוג החומרה תלוי במידת העלייה בלחץ הדם ,רמת הפרשת החלבון בשתן,
סימנים נוספים )כגון סימנים נוירולוגים( ובדיקות המעבדה.
רעלת הריון באה לידי ביטוי במהלך החצי השני של ההריון ובמיוחד לקראת סופו )עליית לחץ דם לפני שבוע 20מחייבת
שקילה של אבחנות רבות נוספות(.
ישנן השערות רבות בנוגע לגורם למחלה .רובן קשורות בתפקוד לא תקין של השיליה .אולם ,אלו תיאוריות בלבד ,ועד היום
לא ניתן להצביע על גורם אחד האחראי למחלה על כל תצורותיה.
סימנים:
הסימנים הבאים עלולים להצביע על התפתחות רעלת הריונית ויש לפנות לרופא המטפל במידה והם מאפיינים אותך:
גורמי סיכון:
יתר לחץ דם כרוני )יתר לחץ דם עוד מלפני ההריון או כזה שמתגלה בתחילתו(
סוכרת הריונית
נטייה תורשתית או נרכשת לקרישתיות יתר )טרומבופיליה(
מחלת כליות כרונית
הריון מרובה עוברים
גיל צעיר מאד )שנות העשרה(
גיל מבוגר )סביב גיל ה(40-
הריונות ראשונים
רעלת הריון קשה בעבר הינה גורם סיכון )אך לא מחייב( לרעלת נוספת בהריון הבא.
טיפול:
אם מופיעה רעלת הריון לקראת סוף ההריון ,הפתרון יהיה לרוב יילוד על ידי זירוז הלידה או ניתוח קיסרי.
במידה והרעלת הופיעה בשלב מוקדם יחסית של ההריון )כאשר יילוד בשלב כה מוקדם עלול לסכן את התינוק אשר יסבול
מסיבוכי פגות( יש לשקול כל מקרה לגופו תוך כדי הערכת הסיכון לאם עקב המשך ההריון מחד לעומת הסיכון לעובר במידה
ומבצעים יילוד בשלב כה מוקדם מאידך .מקרים אלו מחייבים אשפוז ,השגחה ,ניטור ולעיתים גם טיפול )לעיתים מנוחה בלבד
ולעיתים טיפול בתרופות כנגד לחץ דם ותרופות המורידות את הסיכון להתקף עוויתי כגון מגנזיום(.
מניעה:
ישנן עדויות )אם כי הדבר נתון למחלוקת( כי טיפול באספירין במינון נמוך או טיפול בוויטמינים עשוי למנוע התפתחות רעלת
הריון )במקרים המועדים לכך -למשל במקרה של אישה עם רעלת הריון קשה בהריונה הקודם( .בכל מקרה ההחלטה על
טיפול שכזה תינתן על-ידי הרופא המטפל או רופא מייעץ המתעסק עם הריונות ברי סיכון גבוה.
לעיתים ניתן לזהות הריונות אשר נמצאים בסיכון גבוה ללקות ברעלת הריונית )או סיבוכים אחרים של ההריון( על ידי בדיקות
"חלבון עוברי" )למשל רמות גבוהות של ( hCGועל-ידי בדיקת דופלר של עורקי הרחם בשבועות .20-24
סיכום:
רעלת הריון היא מחלה של ההריון החולפת רק לאחר הלידה ויציאת השלייה .כל מקרה של רעלת הריון נשקל לגופו והטיפול
תלוי בשבוע ההריון וחומרת המקרה.