Parshat Bereshit 5770

Rabbi Ari Kahn

In Search of the Serpent

In the Beginning
As Creation unfolds, God creates a variety of species and
presents them to Adam, who in turn gives them names.
The curious partnership thus forged between the all-
powerful and infinite God and finite man will continue to
unfold until the end of time. Adam is endowed with
numerous gifts; he is animated by the breath of God, and
is created in God’s image. The power of speech which he
has been given is used to give names to all the animals,
indicating man’s additional ability to conceptualize and
categorize.

‫כ‬-‫ י"ט‬,‫בראשית פרק ב‬

‫אל‬ֶ ‫בא‬ֵ ָ ‫מים ו ַי‬
ַ ‫ש‬ ָ ׁ ַ‫כל עוף ה‬ ָ ‫את‬ ֵ ְ ‫דה ו‬ ֶ ‫ש‬ָ ׁ ַ‫חַית ה‬
ַ ‫כל‬ ָ ‫מה‬ ָ ‫ד‬
ָ ֲ‫מן הָא‬ ִ ‫הים‬ִ ‫ל‬
ֹ ֱ‫צר ה’ א‬ ֶ ִ ‫ו ַי‬
:‫שמו‬ְ ‫חָיה הוא‬ ַ ‫פש‬ ֶ ֶ ‫דם נ‬
ָ ‫הא‬ ָ ‫רא לו‬ ָ ‫ק‬ְ ‫שר י‬ ֶ ֲ‫כל א‬ֹ ְ ‫רא לו ו‬ ָ ‫ק‬
ְ ִ ‫מה י‬ַ ‫ראות‬ ְ ִ‫דם ל‬ָ ‫הא‬ ָ
… ‫דה‬ ֶ ‫ש‬ ָ ׁ ַ‫חַית ה‬ַ ‫כל‬ ֹ ְ‫מים ול‬ ַ ‫ש‬
ָ ׁ ַ‫לעוף ה‬ ְ ‫מה ו‬
ָ ֵ‫כל הַבְה‬ ָ ְ‫שמות ל‬ ֵ ‫דם‬ ָ ‫הא‬ ָ ‫רא‬
ָ ‫ק‬ ְ ִ ‫ו ַי‬
God Almighty formed form the earth all animals of
the field and all birds of the sky, and brought them to
Adam to see what he would call them, and whatever
man called the living creatures is their name. Adam
gave names to all the animals and birds of heaven
and animals of the field… Bereishit 2:19

But man is lonely. In a strange juxtaposition, the same

verse in which Adam named the animals also states that
he was alone. Apparently, Adam was seeking something,
and the verse tells us what it was that he did not find: an
appropriate partner.1

:‫גדו‬
ְ ֶ ‫זר כ ְנ‬
ֶ ‫ע‬
ֵ ‫צא‬
ָ ‫מ‬
ָ ‫לא‬
ֹ ‫דם‬
ָ ‫לא‬
ְ ‫…ו‬
…The man did not find a help mate. Bereishit 2:19
1
Rashi 2:20 notes that God showed him the animals, male and female; upon seeing that each species
had a mate Adam sensed his own loneliness. Also see Rashi’s comments on 2:18, for a theological
consideration.
‫רש"י בראשית פרק ב פסוק כ‬
‫ אמר לכלם יש בן זוג ולי‬,‫ כשהביאן הביאן לפניו כל מין ומין זכר ונקבה‬- ‫ כא( ולאדם לא מצא עזר ויפל ה' אלהים תרדמה‬- ‫)כ‬
:‫ מיד ויפל‬,‫אין בן זוג‬
‫רש"י בראשית פרק ב פסוק יח‬
:‫ וזה יחיד בתחתונים ואין לו זוג‬,‫ שלא יאמרו שתי רשויות הן הקב"ה יחיד בעליונים ואין לו זוג‬- '‫)יח( לא טוב היות וגו‬
And yet, this comes as no surprise to the reader. God
Himself notes and comments upon Adam’s solitary state in
the preceding verse:

:‫גדו‬
ְ ֶ ‫זר כ ְנ‬
ֶ ‫ע‬
ֵ ‫שה לו‬
ֶ ‫ע‬
ֱ ֶ‫בדו א‬
ַ ְ‫דם ל‬
ָ ‫הא‬
ָ ‫היות‬
ֱ ‫לא טוב‬
ֹ ‫הים‬
ִ ‫ל‬
ֹ ֱ‫מר ה’ א‬
ֶ ‫)יח( ו ַֹיא‬
God Almighty said, 'It is not good that man is alone; I
will make for him a helpmate. Bereishit 2:18

We might be tempted to describe the topic of Adam's

loneliness as having been interrupted in the narrative by
the naming of the animals, but this textual 'curiosity' leads
to some rather unconventional insights.2 The impression
that the reader is left with, is that Adam may have sought
a solution for his dilemma among the animals. Rashi
(commenting on a later verse) reports that Adam did, in
fact, seek a mate among the animals but did not find an
appropriate match.3 All of Creation was new and
unexplored. Boundaries were not yet clearly defined or
fully grasped. Adam sought to classify and become
familiar, to understand and empathize. Through this
process, he understood what we now take for granted: The
lines were solidified, the boundaries drawn. Similarities
were explored, and the significance of the differences
between the species was brought into focus.4

2
Many of the textual oddities pointed out in this essay were noted by my teacher Rabbi Yosef
Soloveitchik. See “Family Redeemed: Essays on Family Relationships," MeOtzar Harav (2000), pages
3-30.
3
Rashi 2:23, based on Talmud Yevamot 63a, says that Adam was intimate with all the animals. The
Alshech in Torat Moshe (2:19-20), says this should not be taken literally; rather Adam in his
imagination conjured such an image. Maharal in Be’er Hagola also insists that this teaching should not
be taken literally.
‫רש"י בראשית פרק ב פסוק כג‬
:‫ מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו בהם עד שבא על חוה‬- ‫)כג( זאת הפעם‬
.‫תלמוד בבלי מסכת יבמות אות סג‬
‫ ְוֹלא‬,‫שָּבא ָאָדם ַעל ָּכל ְּבֵהָמה ְוַחָּיה‬ֶׁ ‫ ְמַלֵּמד‬,"‫שִרי‬ ָׂ ‫שר ִמְּב‬
ָׂ ‫ )שם( "ֹזאת ַהַּפַעם ֶעֶצם ַמֲעָצַמי ּוָב‬,‫ ַמאי ִּדְכִתיב‬,‫ְוָאַמר ַרִּבי ֶאְלָעָזר‬
."‫שְּפחֹות ָהֲאָדָמה‬
ְׁ ‫ )בראשית יב( "ְוִנְבְרכּו ְבָך ֹּכל ִמ‬,‫ ַמאי ִּדְכִתיב‬,‫ ְוָאַמר ַרִּבי ֶאְלָעָזר‬.‫שָּבא ַעל ַחָּוה‬
ֶׁ ‫ִנְתָקְרָרה ַדְעּתֹו ַעד‬
‫כ‬-‫ פרק ב פסוק יט‬- ‫ספר תורת משה על בראשית‬
‫ כי הנה גם שאין הדבר‬,'‫והנה אמרו רבותינו ז"ל )יבמות סג א( מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו כו‬
.‫ כי אם שבא בשפיטת שכלו‬,‫כפשוטו‬
‫ הבאר החמישי‬- ‫ספר באר הגולה‬
‫ א'( אמר ר' אליעזר מאי דכתיב זאת הפעם עצם מעצמי מלמד שבא אדם על כל בהמה חיה‬,‫פרק הבא על יבמתו )יבמות ס"ג‬
‫ שהרי הקב"ה כבר צוה אותו על העריות‬,‫ ואין הפי' חלילה שבא עליהם למשכב‬.‫ועוף ולא נתקררה דעתו עד שבא אל חוה ע"כ‬
‫ וכל‬,‫ ב'( רק פירושו מפני שהאדם הוא צורת כל המינים והוא נותן להם שלימות‬,‫בפסוק ויצו כמו שפרשו חכמים )סנהדרין נ"ו‬
.‫צורה הוא מתחבר לאשר הוא לו צורה‬
4
Rabbi Pinchas Eliyahu Horowitz of Vilna in Sefer HaBrit part 2 chapter 12, says anyone who takes
this passage literally is a “fool”.
‫ פרק ה‬- ‫ חלק ב מאמר י"ב דרך הקודש‬- ‫ספר הברית‬
Aside from the “newness” of the world, there may be
another factor that made this seemingly irrelevant tangent
of naming the animals a necessary element in the
development of the narrative. Homo-sapiens clearly have
much in common with the animal kingdom, though man
would like to believe that the similarity is limited to certain
aspects of physiology.

Creation and Formation

When man is created the Torah describes the new
creature as follows:

‫ פסוק כז‬,‫בראשית פרק א‬

‫בה‬
ָ ‫ק‬
ֵ ְ ‫כר ונ‬
ָ ָ ‫אתו ז‬
ֹ ‫רא‬
ָ ָ‫הים ב‬
ִ ‫ל‬
ֹ ֱ‫לם א‬
ֶ ֶ ‫למו בְצ‬
ְ ַ ‫דם בְצ‬ָ ‫הא‬
ָ ‫את‬
ֶ ‫הים‬
ִ ‫ל‬
ֹ ֱ‫רא א‬
ָ ְ‫ו ַי ִב‬
:‫תם‬ָ ‫א‬
ֹ ‫רא‬ָ ָ‫ב‬
The Almighty created Adam in His image, in the
image of the Almighty he was created, male and
female they were created. Bereishit 1:27

Man is created in the image of the Almighty, and man is

male and female. Neither of these statements is easily
understood: What does it means to be "in the image of the
Almighty"? Furthermore, if Eve is introduced later in the
narrative, what does the reference at this juncture to
"male and female" imply? What is it about this creation
that is "male and female"?

In the following chapter, Adam is re-introduced, with some

striking differences. The second chapter describes
"formation" of man, as opposed to “creation” described in
the first chapter. The two terms are far from synonymous:
Creation implies something totally new, ex-nihilo, from
nothingness. The second chapter describes the formation
of man from pre-existing matter:

‫בראשית פרק ב פסוק ז‬

‫הי‬
ִ ְ ‫חִיים ו ַי‬
ַ ‫מת‬
ַ ‫ש‬
ְ ִ ‫פיו נ‬
ָ ‫בא‬
ְ ‫פח‬
ַ ִ ‫מה ו ַי‬
ָ ‫ד‬
ָ ֲ‫מן הָא‬
ִ ‫פר‬
ָ ‫ע‬
ָ ‫דם‬
ָ ‫הא‬
ָ ‫את‬
ֶ ‫הים‬ ִ ‫ל‬
ֹ ֱ‫צר ה’ א‬ ֶ ‫ו ִַיי‬
:‫חָיה‬
ַ ‫פש‬ ֶ ֶ ‫דם לְנ‬
ָ ‫הא‬ ָ
‫אפס יש ויש הרבה מאמרים בדברי חז"ל אף בעניני דעלמא מה גם בכבוד ה' והבורא יתברך שאנו חייבים עליהם להפשיטם מן‬
,‫הנגלות והפשוטה תיכף ומיד ולאמר שלא כוונו בהם רק לאיזה סוד ושם בסתר או דבר חכמה גנוזה אשר הסתירו תחת לשונם‬
‫כמו מה שאמרו )בפרק הבא על יבמתו( בא אדם הראשון על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה וכדומה לזה‬
‫ וכל המתאמץ לקיימן כפשוטן לא די במה שנאמר עליו פתי יאמין לכל דבר אבל ראוי הוא שיאמר עליו מעקש שפתיו‬,‫למרבה‬
‫הוא כסיל כי משפיל כבוד חכמים מאד בזה וכסיל אדם בוזה עמו וחכמי ישראל הקדמונים במה שמתאמץ לפרש כפשוטו דברים‬
:‫העומדים ברומו של עולם וספוני טמוני חכמות גדולות אשר הסתירו באותן הדברים ולא כוונו לדברים החיצוניים ההם כלל‬
 God Almighty formed the man (Adam) from the dust
of the earth and blew in his nostrils the breath of life,
and the man became a living soul. Bereishit 2:7

Instead of “creation from nothing”, man is formed out of

the earth. This form is then given a divine spirit. Man is a
hybrid, composed of earthly and divine stuff.5

Have I Got a Girl for You

This two - stage creation described in the second chapter
is perplexing: Whereas the first chapter told of a male and
female, in the second chapter the female is nowhere to be
found. Whereas the first chapter describes ex nihilo
creation, the second chapter tells a seemingly different
story, a story of formation, of shaping physical material
and imbuing it with a divine breath.

It is possible to reconcile these differences with a very

literal reading of the text: God did indeed create man (and
woman) as He created everything else – ex nihilo. Yet
unlike all the other creations, God perfected this particular
one at a subsequent stage, with the additional act that
separated man from the rest of creation: God took this
(previously created) man and breathed into him a divine
breath – gave him a soul. This man, this more perfect,
more elevated version of the earlier creation, is estranged
from all of creation.

The act of naming the animals is, in a sense, Adam's

declaration of independence from the animal world. The
divine breath within him creates a spiritual void. Adam is
no longer satisfied with an instinctual,6 pedestrian
existence. He seeks existence of a higher order; he seeks

5
Eloquently described by the Baalie Tosfot Bereishit 2:7, “the soul is from above and the body from
below”
‫פירוש בעלי התוספות על בראשית פרק ב פסוק ז‬
:‫ ברא האדם הנשמה מן העליונים והגוף מן התחתונים‬.‫ויפח באפיו נשמת חיים‬
6
See Haktav V’hakabbalah Bereishit 2:19
‫הכתב והקבלה על בראשית פרק ב פסוק יט‬
‫ אם‬,‫ והמכוון במקרא‬,‫ ולזה כיונו באמרם שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו בהם‬,‫וזהו ולאדם לא מצא עזר כנגדו‬
‫ ר"ל בעל חי שיש לו בחירה חפשית‬,‫ נפש חיה‬,‫בבעלי חיים אלו שהובאו לפניו ימצא האדם אחד מהם שראוי לקרותו בשם‬
‫ כי גם הוא נקרא‬,‫ ותהיה לו לעזר כי יהיה דומה בדומה‬,‫ורצונית )וועזען מיט פרייהייטליכער לעבענסווייזע( כן ישאר שמו עליו‬
‫ וכאשר לא מצא בהם אחד‬,‫ ויהי האדם לנפש חיה‬,(‫ כמבואר )לעיל ב' זיי"ן‬,‫ לבחירה חפשית ורצונית שיש לו‬,‫בשם נפש חיה‬
:‫ אמר ולאדם לא מצא עזר‬,‫שראוי לקרותו כן‬
meaning. By imbuing this being with a soul, God lifted him
above all the other creatures He had created - including
the earlier version of man, the unelevated, soul-less men
and women who peopled the created universe. This is the
Adam who is unable to find an appropriate mate within the
existing framework. Adam experiences a spiritual crisis
when he studies and classifies the animal world, and
comes to the realization that the other humanoids are no
less primitive: Although they, too, are created in the
image of the Almighty, and are endowed with great
capabilities, they lack the "breath of God" that he has
been given. They lack souls. He understands that it will be
impossible for him to find a mate for himself among them.
There are no others who possess a soul, and Adam is
existentially, though not physically alone.

God intervenes: Adam is presented with Eve. Though

forged from his own body, the more salient aspect of their
relationship is that she is – literally -Adam’s soulmate. The
physical unity, both in terms of their origin and the
subsequent consummation of their reunion, is seen as a
physical expression of their spiritual identity; they are one,
and they are unique in that they possess a soul. It is one
soul, divided between the male and female bodies God
forms for them. The mate which God forms for Adam is,
like him, shaped from pre-existing material, but endowed
with so much more.

While the suggestion that there were other humanoids

with whom Adam felt no spiritual or existential kinship
may seem antinomian, at odds with mainstream rabbinic
doctrine, we are taught that the Torah's truth exists on
many levels, and the text of the Torah may be legitimately
understood in many ways.7 In fact there are rabbinic
teachings which may only be understood in light of this
7
The Rabbis say there are seventy faces to the Torah see Midrash Rabbah B’midbar Parsha 13, there
are other places in rabbinic literature that speak of other numbers, apparently this is also subject to the
different understandings or “faces”.
‫במדבר רבה )וילנא( פרשת נשא פרשה יג‬
‫כשם שיין חשבונו שבעים כך יש שבעים פנים בתורה‬
‫ויקרא רבה )מרגליות( פרשת אמור פרשה כו‬
‫ר' יוסי ממלחייא ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה‬
.‫ארבעים ותשע פנים טמא וארבעים ותשע פנים טהור‬
‫ פרה‬- ‫פסיקתא רבתי )איש שלום( פיסקא יד‬
‫א"ר יוחנן בן פזי שהתורה נדרשת ארבעים ותשע פנים‬
‫‪suggestion.8 As we shall see (below), many rabbinic‬‬
‫‪authorities, including the Rambam, were of the opinion‬‬
‫‪that there were "animals in human shape and form",‬‬
‫‪devoid of the soul that set Adam apart, lacking that divine‬‬
‫‪breath which Adam and Eve shared between them.‬‬

‫‪When Adam and Eve are introduced, it is love at first‬‬

‫‪sight:‬‬

‫בראשית פרק ב‪ ,‬כג‪-‬כד‬

‫שה‬‫רא אִ ׁ ָ‬‫ק ֵ‬
‫רי לְֹזאת י ָ‬‫ש ִ‬‫מבְ ָ‬ ‫שר ִ‬ ‫מי ובָ ָ‬
‫עצ ָ ַ‬
‫מ ֲ‬
‫צם ֵ‬ ‫ע ֶ‬‫עם ֶ‬‫דם ֹזאת הַפַ ַ‬ ‫הא ָ‬‫מר ָ‬ ‫ו ַֹיא ֶ‬
‫שתו‬ ‫בק בְאִ ְ‬‫ד ַ‬
‫אמו ו ְ ָ‬
‫את ִ‬‫ביו ו ְ ֶ‬
‫את א ִ‬ ‫איש ֶ‬ ‫זב ִ‬ ‫ע ָ‬
‫כן י ַ ֲ‬
‫על ֵ‬‫חה ֹזאת‪ַ :‬‬ ‫ק ָ‬
‫איש לֻ ֳ‬ ‫מ ִ‬‫כי ֵ‬‫ִ‬
‫חד‪:‬‬‫שר אֶ ָ‬ ‫היו לְבָ ָ‬
‫וְ ָ‬
‫‪Adam said, 'This time the bones are of my bones and‬‬
‫”‪the flesh of my flesh; this one will be called “woman‬‬
‫‪for she was taken from man. Therefore a man shall‬‬
‫‪leave his father and mother and cling to his wife, and‬‬
‫‪they shall be of one flesh.9 Bereishit 2:23‬‬

‫‪8‬‬
‫‪Regarding the permissibility of interpreting verses in a manner which is against accepted rabbinic‬‬
‫‪tradition – in non legal areas - see Ohr Hachaim Bereishit 1:1, Vayikra 19:3, the commentary of Rav‬‬
‫‪Shmuel Shtarshun in the Rashash to Shabbat 70b, Rav Yom Tov Heller found in Tosfot Yom Tov‬‬
‫‪commentary to Nazir 5:5, Rav Asher Weiss Minchat Asher D’vraim page 181.‬‬
‫אור החיים על בראשית פרק א פסוק א‬
‫דע כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות העיון ויישוב הדעת הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר‪ ,‬כי‬
‫שבעים פנים לתורה )במד"ר נשא יג טז(‪ ,‬ואין אנו מוזהרים שלא לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין‬
‫לפיהן‪ ,‬ולזה תמצא שהאמוראים אין כח בהם לחלוק על התנאים במשפטי ה'‪ ,‬אבל ביישוב הכתובים ובמשמעות מצינו להם‬
‫בכמה מקומות שיפרשו באופן אחר‪:‬‬
‫אור החיים על ויקרא פרק יט פסוק ג‬
‫ובדרך הזה מצינו לרבותינו ז"ל שדרשו בכמה מקומות‪ ,‬והן אמת אם לא היה דין יוצא מדרך זה‪ ,‬הייתי יכול לפרש הכתוב‬
‫כדברינו שכבר הרשות נתונה לנו לפרש הכתוב‪ ,‬הגם שיהיה בסדר אחר משונה מדברי הראשונים כל שאין הדין משתנה‪,‬‬
‫רש"ש על שבת דף ע‪/‬ב‬
‫גמרא ושמואל אחת שהיא הנה כו' למ"ל‪ .‬הן גם לר"נ ע"כ למ"ל מדיליף מלא תבערו א"כ ס"ל לשמואל בהא כר"נ ובדרשה‬
‫דל"ת ס"ל כר"י ומה שחדש דרשה דמחלליה כו' דלא כחד אינו קושיא כיון דהדין דחילוק מלאכות אמת ומקובל יוכל אמורא‬
‫להסמיכו על מקרא חדש אשר לא שערוהו התנאים כמו בפק"נ שדוחה אה"ש )ביומא פ"ה( ובפרי עץ הדר דהוא אתרוג )בסוכה‬
‫לה( וכן בכ"מ ובזה לא נצטרך לדה"ת בכאן אך לכאורה סתירה למש"כ )מב"מ ס"א( דפריך שם והא תנא נאמר נאמר קאמר‬
‫ופירש"י והיכי פליג אמורא אתנא כו' ע"ש אבל יל"פ דל"פ שם רק כיון דתנא יליף מגז"ש ואין אדם דן ג"ש אא"כ קבלה מרבו‬
‫הל"מ א"כ ע"כ מפשטיה דקרא לא שמעינן ליה ודו"ק שם‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫‪It is unclear who makes this declaration; according to the conventional understanding that Adam is‬‬
‫‪the only humanoid on the planet, this would be a very curious statement for him to make, therefore‬‬
‫‪some commentaries suggest that it is God who makes this declaration. See Rashi’s comments. Others‬‬
‫‪believe that it is the continuation of Adam’s statement see Toldot Yitzchak. Yet others say that it was‬‬
‫‪added later when the Torah was written, but was not part of Adam’s soliloquy, see Radak who cites‬‬
‫‪this opinion, but settles on Adam as the speaker.‬‬
‫רש"י בראשית פרק ב פסוק כד‬
‫)כד( על כן יעזב איש ‪ -‬רוח הקודש אומרת כן‪ ,‬לאסור על בני נח את העריות‪:‬‬
‫תולדות יצחק בראשית פרק ב פסוק כד‬
‫)כד( על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד‬
‫על כן יעזב איש את אביו ואת אמו וגו'‪ .‬טעם על כן‪ ,‬לפי שאמר זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי‪ ,‬אמר מאחר שאשתי‬
‫בשרי היא‪ ,‬כל אשה היא כאלו היא חוה וכל איש הוא כאלו הוא אדם הראשון אם כן ראוי הוא שיעזוב את אביו ואת אמו ודבק‬
‫באשתו‪ ,‬לפי שאשתו היא בשרו‪ ,‬אבל האב אינו בשר הבן‪ ,‬וראוי שיעזוב למי שאינו בשרו וידבק בבשרו‪:‬‬
‫רד"ק בראשית פרק ב פסוק כד‬
A Soul Man
Despite their physical and spiritual unity, Adam and Eve
each possess a unique personality. Each represents a
unique aspect of the soul with which they are imbued.
Aside from their gender, there is a major difference
between them: Adam has had experiences which Eve has
not shared. Adam has already explored the animal
kingdom thoroughly, and has gained insight into the
differences between the species and a firm grasp of his
own place within the larger framework of Creation. Adam
has acquainted himself thoroughly with the world, has
attempted to live as one with the other creatures, and has
found that life shallow and unfulfilling. Eve is less
experienced, more innocent. She does not share Adam's
knowledge of the boundaries between the various orders
of creation. Therefore, she is more easily led astray by the
first slick paramour that entices her.

Adam immediately grasps the nature of their relationship,

because he has seen more and experienced more. But
what was Eve's reaction to meeting Adam? The text is
silent. Eve does not speak, but her actions tell us more
than words: Adam and Eve are joined. They are intimate,
joined physically, and their union is a totally natural
coming together of body and soul:

‫בראשית פרק ב‬
:‫ששו‬
ָ ‫ב‬
ֹ ְ‫לא ית‬
ֹ ְ ‫שתו ו‬
ְ ִ‫דם ו ְא‬
ָ ‫הא‬
ָ ‫מים‬
ִ ‫ערו‬
ֲ ‫הם‬ֶ ‫ני‬
ֵ ‫ש‬
ְ ‫היו‬
ְ ִ ‫)כה( ו ַי‬
The two of them were naked; man and his wife and
they were not embarrassed. Bereishit 2:25

A Venomous Voyeur
They knew one another, to the exclusion of everything
else in creation - but they were not alone. There was
someone who spied upon them from a distance, and he
was jealous; he had designs on Eve.10 The Serpent was a
‫ ויודע היה כי יוליד בנים כי‬,‫ והנכון כי אדם אמרו‬,‫ יש מפרשים כי זה הפסוק דברי משה לא דברי אדם‬- ‫)כד( על כן יעזב איש‬
‫ ופשט הכתוב קרוב לתרגומו כי לא אמר שיעזב איש אביו ואמו בעבור אשתו‬.‫לכך נברא להוליד הוא ומינו בעולם כשאר ב"ח‬
‫ אלא אמר כי דין הוא כי יעזב איש את אביו ואת אמו שגדל עמהם עד שנשא אשה ויעזבם מלדור‬,‫שלא יעבדם ויכבדם כפי כחו‬
:‫עמהם ודבק באשתו וידור עמה בבית אחד‬
10
Rashi 3:1, based on Midrash Rabbah Bereishit 18:6
‫רש"י בראשית פרק ג‬
:‫ ראה אותם ערומים ועוסקים בתשמיש לעין כל ונתאוה לה‬,‫… אלא למדך מאיזו עילה קפץ הנחש עליהם‬
‫בראשית רבה )וילנא( פרשת בראשית פרשה יח סימן ו‬
walking, talking, upright creature, capable of sophisticated
communication, of manipulative speech, of advanced
planning and tactical maneuvering, of posing and arguing.
Although we tend to imagine the "Serpent" as a "serpent",
we should keep in mind that the creature who seduced
Eve assumed its lowly, legless, slithering form only as a
result of its sin.11 At the point at which the Serpent
presents himself and his seductive arguments to Eve, this
"proto-serpent" had far more in common with Adam and
Eve than we might care to imagine.12 Perhaps this walking,
talking Serpent is best described as a soul-less humanoid.
Because he, too, was created in the image of the
Almighty, the Serpent possessed great capabilities of
speech and reasoning, but he uses these gifts as weapons
of destruction in order to satisfy his own desire.

Eve is the object of his desire, and he intends to be rid of

Adam in order to have her for his own.13 The Serpent uses
cunning speech – truthful, yet deceptive, to deliver a
‫ אמר ר' יהושע בן קרחה להודיעך מאי זו‬,'‫ אלא ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו וגו‬,‫והנחש היה ערום לא היה צריך קרא לומר‬
‫ אמר רבי יעקב דכפר חנין שלא להפסיק‬,‫ מתוך שראה אותן מתעסקין בדרך ארץ ונתאוה לה‬,‫חטייה קפץ עליהם אותו הרשע‬
.‫בפרשתו של נחש‬
AND THEY WERE NOT ASHAMED. NOW THE SERPENT WAS MORE SUBTLE, etc. Now
surely Scripture should have stated, And the Lord God made for Adam and his wife garments of skin
(Gen. III, 21) [immediately after the former verse]? Said R. Joshua b. Karhah: It teaches you through
what sin that wicked creature inveigled them, viz. because he saw them engaged in their natural
functions, he [the serpent] conceived a passion for her. R. Jacob of Kefar Hanan said: It is thus written
in order not to conclude with the passage on the serpent.
11
The serpent was cursed that it would need to crawl on its belly, Bereishit 3:14. Rashi infers that it had
legs which were amputated.
‫יד‬:‫רש"י בראשית פרק ג‬
:‫ רגלים היו לו ונקצצו‬- ‫על גחונך תלך‬
12
See Yalqut Shimoni Yishayahu chapter 65 remez 509, where God is cited as saying to the serpent, “I
created you two stand on two feet like man…but you wanted to kill him in order to marry Eve. See
Bereishit Rabbah 19:1
‫ רמז תקט‬- ‫ פרק סה‬- ‫ילקוט שמעוני ישעיהו‬
‫ גבעוני מנין והעובד העיר יעבדוהו‬,‫ נחש מנין ונחש עפר לחמו‬,‫ חוץ מן הנחש וגבעוני‬,‫אמר ר' לוי לעתיד לבא הכל מתרפאין‬
‫ ור' יוסי בר' חנינא בשם ר' ירמיה בר אבא אמר לו הקב"ה לנחש אני עשיתיך שתהא מלך על כל בהמה‬,‫מכל שבטיי ישראל‬
‫ אני‬,‫ אני עשיתיך שתהא מהלך קוממיות כאדם ולא בקשת על גחונך תלך‬,‫וחיה ואתה לא בקשת ארור אתה מכל הבהמה‬
‫ אתה בקשת להרוג את אדם ולישא את חוה ואיבה אשית‬,‫עשיתיך שתהא אוכל מאכל כאדם ולא בקשת ועפר תאכל כל ימי חייך‬
‫ וכן אתה מוצא בקין וקרח ובלעם ודואג ואחיתופל וגחזי‬,‫ הוי מה שבקש לא נתן לו ומה שבידו נטול הימנו‬,‫בינך ובין האשה‬
:‫ואבשלום ואדוניה ועוזיה והמן מה שבקשו לא נתן להם ומה שבידם נוטל מהם‬
‫בראשית רבה )וילנא( פרשת בראשית פרשה יט‬
‫ רבי ירמיה בן אלעזר אמר אפיקורס‬,‫ רבי הושעיא רבה אמר דקרטים היה עומד כקנה ורגלים היו לו‬,‫ ארור מכל‬,‫ערום מכל‬
,‫היה‬
NOW THE SERPENT WAS MORE SUBTLE THAN ANY BEAST OF THE FIELD. R. Hoshaya the
Elder said: He stood out distinguished [erect] like a reed, and he had feet. R. Jeremiah b. Eleazar said:
He was an unbeliever.
13
Rashi 3:15
‫טו‬:‫רש"י בראשית פרק ג‬
‫ ולא באת לדבר אל חוה תחלה אלא לפי‬,‫ אתה לא נתכוונת אלא שימות אדם כשיאכל הוא תחלה ותשא את חוה‬- ‫ואיבה אשית‬
:‫ לפיכך ואיבה אשית‬,‫שהנשים קלות להתפתות ויודעות לפתות את בעליהן‬
message which seems to pass through Eve to Adam. The
Serpent attacks the very idea of the limitations set forth
by God:

‫בראשית פרק ג‬
‫אל‬
ֶ ‫מר‬
ֶ ‫הים ו ַֹיא‬
ִ ‫ל‬
ֹ ֱ‫שה ה’ א‬ ָ ‫ע‬
ָ ‫שר‬ֶ ֲ‫דה א‬ֶ ‫ש‬
ָ ׁ ַ‫חַית ה‬
ַ ‫כל‬ֹ ‫מ‬ִ ‫ערום‬ ָ ‫חש הָָיה‬
ָ ָ ‫)א( ו ְהַנ‬
:‫גן‬
ָ ַ‫עץ ה‬
ֵ ‫כל‬ ֹ ‫מ‬
ִ ‫כלו‬ ְ ‫תא‬
ֹ ‫לא‬ ֹ ‫הים‬ִ ֹ‫מר אֱל‬ַ ‫כי א‬
ִ ‫שה אף‬ ָ ׁ ִ‫הָא‬
The serpent was more devious than all the animals of
the field which were made by God Almighty, and he
said to the woman, 'For the Almighty has said not to
eat of every tree of the garden.' Bereishit 3:1

In the Serpent’s mind, limits are deleterious; they run

counter to his instinctual sensibilities. In truth, God had
allowed man to enjoy every tree with the exception of the
one tree that would bring death into the world. It is this
limit that the Serpent abhors: if man cannot have
everything, he essentially has nothing. The very fact that
there is a limitation – even one that protects man from
death – drives the Serpent's desire. There is one other
limitation that haunts him, another object of his desire –
the only woman who is off limits to him, the one and only
woman in all of creation who was married, in a ceremony
performed by God and attended by the angels.14 This one
woman that he cannot have is the one he lusts for.

When the Serpent has Eve's ear, he presses on with a

curiously male-oriented seduction; he speaks of power:

‫בראשית פרק ג‬
‫הים‬
ִ ‫ל‬
ֹ ‫כא‬
ֵ ‫תם‬ֶ ‫היי‬
ְ ִ ‫כם ו‬
ֶ ‫ני‬
ֵ ‫עי‬
ֵ ‫קחו‬
ְ ְ‫מנו ו ְנ ִפ‬
ֶ ‫מ‬
ִ ‫כם‬
ֶ ְ‫ביום אֲכ ָל‬
ְ ‫כי‬
ִ ‫הים‬
ִ ‫ל‬
ֹ ֱ‫ע א‬ ַ ‫ד‬ֵ ‫כי ֹי‬
ִ (‫)ה‬
:‫רע‬ָ ָ ‫עי טוב ו‬ ֵ ‫ד‬
ְ ‫ֹי‬
For the Almighty knows that on the day you eat from
it your eyes will be opened and you will be like a
deity knowing good and evil. Bereishit 3:5

14
See Midrash Rabbah 8:13
R. Abbahu said: The Holy One, blessed be He, took a cup of blessing and blessed them. R. Judah b. R.
Simon said: Michael and Gabriel were Adam's best men.
‫בראשית רבה )וילנא( פרשת בראשית פרשה ח‬
,‫ אר"י ברבי סימון מיכאל וגבריאל הם היו שושבינין של אדם הראשון‬,‫א"ר אבהו נטל הקב"ה כוס של ברכה וברכן‬
The promise was power, but this is not what speaks to
Eve. Her reaction resonates with desire of a totally
different sort:

‫ פסוק ו‬,‫בראשית פרק ג‬

‫עץ‬
ֵ ָ‫מד ה‬ָ ‫ח‬
ְ ֶ ‫נים ו ְנ‬
ַ ‫עי‬ ֵ ָ‫כי תַאֲָוה הוא ל‬
ִ ְ ‫כל ו‬ָ ֲ‫עץ לְמַא‬ֵ ָ‫כי טוב ה‬ ִ ‫שה‬ ָ ׁ ִ‫רא הָא‬ ֶ ֵ‫ו ַת‬
:‫כל‬ ַ ‫מה ו ַֹיא‬ ָ ‫ע‬
ִ ‫שה‬
ָ ‫אי‬
ִ ְ‫גם ל‬ ַ ‫תן‬ ֵ ִ‫כל ו ַת‬
ַ ‫תא‬
ֹ ַ ‫ריו ו‬
ְ ִ ‫מפ‬
ִ ‫קח‬ַ ִ‫כיל ו ַת‬ ִ ‫ש‬
ְ ַ‫לְה‬
The woman saw that the tree was good to eat and
lustful to the eye, and pleasant to learn, she took of
its fruit and ate, and she gave also to her husband
and he ate. Bereishit 3:6

When the Serpent speaks of power,15 Eve seems strangely

indifferent; indeed, someone interested in power would
not immediately share it.16 Eve is enticed by the
aesthetics, by the beauty. Her reaction is not greed for
power but lust for beauty and experience. As is their wont,
our sages look into the words that are said, but also learn
from the silences in the text: In the Midrash, the Rabbis
allude to the source of Eve's lust by noting that one
important character was absent during most of this
episode. Where was Adam? The Rabbis have an
interesting answer: The Midrash says he was sleeping:

‫ג‬:‫בראשית רבה )וילנא( פרשת בראשית פרשה יט‬

‫ והיכן היה אדם באותה שעה? אבא בר‬,'‫'ותאמר האשה אל הנחש‬
.‫קורייה אמר נתעסק בדרך הארץ וישן לו‬
And the woman said to the Serpent: 'Of the fruit of
the trees of the garden we may eat' (3' 2). Now
where was Adam during this conversation? Abba
Halfon b. Koriah said: He had engaged in his natural
functions [sc. intercourse] and then fallen asleep.
Midrash Rabbah Bereshit 19:3

After they consummate their union, Adam falls into a

satisfied slumber, leaving the Serpent to work his wiles on
Eve, who has been left alone, aroused and unsatisfied. The
Serpent speaks of power, but Eve responds with lust.
According to Rabbinic literature, the Serpent took full

15
See Rabbi Yosef Soloveitchik, “Family Redeemed” page 23.
16
See Rabbi Yosef Soloveitchik, “Family Redeemed” page 24.
advantage of her vulnerability, and successfully seduced
Eve.17 The object of his desire was won.

Crime and Punishment

As in so many cases, we may gain great insight into the
sin by carefully examining the lessons of the punishment.
Rabbi Soloveitchik explained that God does not punish
indiscriminately; there is always a correlation between the
sin and the punishment. In fact, it would be more
appropriate to say that God does not "punish" as much as
provide man with the spiritual antidote to effectuate the
healing ("tikkun") which man needs to be spiritually whole.
According to Rabbi Soloveitchik, Eve's sin was an attempt
to have a meaningless “fling”. She knew that Adam, and
no other, was her soulmate, yet she followed the
enticements of her own thirst for experiential satisfaction,
to satisfy her own desire for esthetic enrichment.
Therefore the “punishment” that she receives involves
childbirth and emotional dependence. The lesson for Eve
is that relationships have consequences, both in a very
physical way, but also on an emotional, spiritual plane.
The meaningless “hookup” is at odds with the Divine Will
as well as with her own spiritual identity.

From Adam's punishment - to work the land and find

sustenance through the sweat of his brow – we may
deduce that the Serpent's message was, indeed,
communicated through Eve and internalized by Adam. The
promise of power won Adam over; he did, indeed, wish to
be a god. Adam's punishment/tikkun, is to do what God
has done until this point in Bereishit – to work, to be
creative.

The Serpent is deemed unredeemable. He may no longer

share man's form or stature; the Serpent becomes a
serpent, forced to crawl on the earth. His form is reduced
to something that no longer reflects the Divine Image. His
body now reflects the animal element alone, devoid of any

17
See Talmud Bavli Shabbat 146a and Rashi’s commentary.
‫א‬/‫על מסכת שבת דף קמו‬
,‫ ָּפְסָקה זּוְהָמָתן‬,‫שָעְמדּו ַעל ַהר ִסיָני‬
ֶׁ - ‫שָרֵאל‬
ְׂ ‫ ִי‬,‫ ִהִּטיל ָּבה זּוֲהָמא‬,‫ש ַעל ַחָּוה‬
ׁ ‫שָּבא ָנָח‬
ֶׁ ‫שָעה‬
ָׁ ‫שְּב‬
ֶׁ
‫א‬/‫רש"י שבת דף קמו‬
:‫ דכתיב )בראשית ג( הנחש השיאני לשון נשואין‬,‫ כשנתן לה עצה לאכול מן העץ בא עליה‬- ‫כשבא נחש על חוה‬
higher element. He is brought down to the most elemental
level – a creature of the earth alone, a strangely phallic
symbol of lust devoid of spiritual or emotional connection.

Fruits of Sin
But this is not the end of the story. There was a
relationship between Eve and the Serpent - a relationship
which, according to a number of rabbinic sources, bore
fruit. There are those among our sages who taught that
one of Eve’s children was not fathered by Adam, rather
the father was the Serpent.18 That child’s name was Cain:

‫זוהר כרך א )בראשית( פרשת בראשית דף כח עמוד ב‬

‫וערב רב ודאי אינון הוו זוהמא דאטיל נחש בחוה ומההיא זוהמא נפק‬
‫קין וקטל להבל רועה צאן‬
The mixed multitude are the impurity which the
serpent injected into Eve. From this impurity came
forth Cain, who killed Abel the shepherd. Zohar
Bereishit 28b19

Many rabbinic masters insist that these mystical sources

should only be understood as a commentary on the
18
This idea is found in many sources see Yalqut Shimoni Bereishit chapter 4 remez 35, Pirki D’Rebbi
Eliezer chapter 21,22
‫ רמז לה‬- ‫ פרק ד‬- ‫ילקוט שמעוני בראשית‬
‫אלא את ה' לשעבר אדם נברא מאדמה וחוה נבראת מאדם מכאן ואילך בצלמנו כדמותנו לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש‬
‫ בא עליה רוכב הנחש ועברה את קין ואחר כך בעלה אדם ועברה את הבל שנאמר והאדם ידע את חוה‬.‫ולא שניהם בלא שכינה‬
‫אשתו מהו ידע ידע שהיתה מעוברת וראתה את דמותו שלא היה מן התחתונים אלא מן העליונים והבינה ואמרה קניתי איש את‬
.'‫ה‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק כא‬
‫ומפרי העץ אשר בתוך הגן תני ר' זעירא ומפרי העץ אין העץ אלא אדם שנמשל לעץ שנ' כי האדם עץ השדה אשר בתוך הגן‬
‫אין גן אלא אשה שנמשלה לגן שנ' גן נעול אחותי כלה ואמר הגן ולא אמר אשה תפש לשון נקיה מה הגינה הזאת כל מה‬
‫שנזרעה צמחה ומוציאה כך האשה הזאת כל מה שנזרעה הרה ויולדת בבעילה בא אליה רוכב נחש ועברה את קין ואחר כך בא‬
‫אליה אדם ועברה את הבל שנ' והאדם ידע את חוה אשתו מה ידע ידע שהיתה מעוברת וראה את דמותו שלא מן התחתונים אלא‬
'‫מן העליונים ואיתנביאת ואמרה קניתי איש לה‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק כב‬
,‫ מכאן אתה למד שלא היה קין לא מזרעו ולא מדמותו ולא כצלמו של אדם‬,‫ויחי אדם מאה ושלשים שנה ויולד בדמותו כצלמו‬
‫ ר' שמעון אומר‬,‫ שנ' ויולד כדמותו כצלמו‬,‫ מכאן אתה למד שלא היה קין של אדם אביו‬,‫ והיה כדמותו וכצלמו‬,‫עד שנולד שת‬
‫משת עלו ונתייחסו כל הדורות של צדיקים ומקין עלו ונתייחסו כל הדורות של רשעים המורדים והפושעים שמרדו בצורם‬
,‫ שנ' ויאמרו לאל סור ממנו‬,‫ואמרו אין אנו צריכין לטיפת גשמיך ולא ללכת בדרכיך‬
19
This idea is found in many other places in the Zoharic literature see Zohar Shmot 231a, Vayikra 76b,
Bereishit Hashmatot 253b, Zohar Chadash Megilot, Shir Hashirim 6a, Zohar Chadash Sitrie Otiot
Bereishit 15b
Zohar Sh’mot 231a - But when Adam and his wife sinned and the serpent had intercourse with Eve
and injected into her his venom, she bore Cain, whose image was in part derived from on high and in
part from the venom of the unclean and low side. Hence it was the Serpent who brought death into the
world, in that it was his side that was the cause of it. It is the way of the serpent to lie in wait to slay,
and thus the one that sprang from him followed the same course. So Scripture says: “And it came to
pass when they were in the field, that Cain rose up against Abel his brother, and slew him ” (Gen. IV,
8)
thematic relationship between the behavior of Cain and
the behavior of the Serpent, to explain a spiritual dynamic
and not to be understood literally.20 Whether the Zohar
explains Cain's murderous, jealous outburst by pointing to
his actual, physical father, or only to his "spiritual father"
is for the reader to decide. But if these sources are read
literally, many more questions arise, and our neatly
organized concepts of biblical man may require revision.

As we have noted, the Rambam himself believed that

there were once humanoids, devoid of the "breath of
God", walking this earth:

‫ חלק א פרק ז‬- ‫ספר מורה נבוכים‬

‫ ויולד‬,‫ "ויחי אדם שלושים ומאת שנה‬:'‫ובזאת ההשאלה נאמר ב'אדם‬
‫בדמותו כצלמו"; וכבר קדם לך ענין 'צלם אדם ודמותו' מה הוא; וכל מי‬
‫ אשר‬,‫שקדמו לו מן הבנים לא הגיעה אליהם הצורה האנושית באמת‬
:‫ הנאמר עליה‬,'‫היא 'צלם אדם ודמותו‬
‫ כאשר לימדהו והבינהו ונמצא‬,'‫'בצלם אלוהים ובדמותו' אמנם 'שת‬
‫ כי‬,‫ וכבר ידעת‬.'‫ 'ויולד בדמותו כצלמו‬:‫ נאמר בו‬,‫שלם השלמות האנושי‬
,‫ הוא אינו איש‬,‫ אשר בארנו ענינה‬,‫כל מי שלא הגיעה לו זאת הצורה‬
‫ אבל יש לו יכולת על מיני ההזק‬,‫אבל בהמה על צורת איש ותבניתו‬
‫ מה שאין כן לשאר בעלי החיים; כי השכל והמחשבה‬,‫וחידוש הרעות‬
‫ ישתמש בהם במיני‬,‫שהיו מוכנים להגעת השלמות אשר לא הגיע‬
‫ כאילו הוא דבר ידמה לאדם‬,‫התחבולות המביאות לרע והולד הנזקים‬
‫ "כל אותן‬:'‫ וכן היו בני אדם הקודמים ל'שת'; ואמרו ב'מדרש‬.‫או יחקהו‬
‫ רצונם‬- "‫מאה ושלושים שנה שהיה אדם נזוף בהן היה מוליד רוחות‬
‫ והוא‬- '‫ הוליד 'בדמותו כצלמו‬,‫ 'שדים'; וכאשר רצהו האלוה‬:‫לומר‬
:'‫ 'ויחי אדם שלושים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו‬:‫אמרו‬
Those sons of Adam who were born before that time
were not human in the true sense of the word, they
had not "the form of the Almighty." With reference to
Seth who had been instructed, enlightened and
brought to human perfection, it could rightly be said,
"he (Adam) begat a son in his likeness, in his form." It
is acknowledged that a man who does not possess
this "form" (the nature of which has just been
explained) is not human, but a mere animal in human

20
See Ramban Torat Hadam section 123.
‫ אות קכג שער הגמול‬- ‫ספר תורת האדם להרמב"ן‬
‫ ואמרו שהיה עץ החיים צווח כשנגעה בו חוה אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל‬,‫וכן אמר שהיה סמאל רוכב על הנחש‬
,‫ הנה עשה בכאן הכל משל ורמז‬,‫תנידני‬
 shape and form. Yet such a creature has the power of
causing harm and injury, a power which does not
belong to other creatures. For those gifts of
intelligence and judgment with which he has been
endowed for the purpose of acquiring perfection, but
which he has failed to apply to their proper aim, are
used by him for wicked and mischievous ends; he
begets evil things, as though he merely resembled
man, or simulated his outward appearance. Such was
the condition of those sons of Adam who preceded
Seth. In reference to this subject the Midrash says:
"During the 130 years when Adam was under rebuke
he begat spirits," i.e., demons; when, however, he
was again restored to divine favor "he begat in his
likeness, in his form." This is the sense of the
passage, "Adam lived one hundred and thirty years,
and he begat in his likeness, in his form" (Gen. v. 3).
Guide for the Perplexed, Book 1 chapter 7

This "animal with human form" is a creature without the

more perfected essence given to Adam and Eve, and even
they, after their sin, did not pass down this soul to their
offspring automatically. None of their descendents before
Seth rose above the human form to achieve a more
elevated existence, and many, many offspring of these
soul-less beings populated the earth. The description of
the generation of the flood describes these powerful,
humanoid brutes.

‫ב‬-‫בראשית פרק ו פסוק א‬

‫ני‬
ֵ ְ‫ראו ב‬ְ ִ ‫ )ב( ו ַי‬:‫הם‬
ֶ ָ‫לדו ל‬ ְ ֻ ‫בנות י‬ָ ‫מה ו‬ ָ ‫ד‬ָ ֲ‫ני הָא‬
ֵ ְ‫על פ‬
ַ ‫רב‬ ֹ ָ‫דם ל‬
ָ ‫הא‬ָ ‫חל‬ֵ ֵ‫כי ה‬
ִ ‫הי‬ ִ ְ ‫ו ַי‬
‫שר‬ ֶ ֲ‫כל א‬ ֹ ‫מ‬
ִ ‫שים‬ִ ָ ‫הם נ‬ ֶ ָ‫קחו ל‬ְ ִ ‫נה ו ַי‬
ָ ֵ‫בת ה‬ ֹ ‫ט‬ֹ ‫כי‬
ִ ‫דם‬ָ ‫הא‬ ָ ‫בנות‬ְ ‫את‬ֶ ‫הים‬ ִ ‫ל‬ֹ ֱ‫הָא‬
:‫חרו‬ ָ ָ‫ב‬
And when man began to multiply on the face of the
earth and daughters were born to them; the sons of
the powerful (or, those created int eh form of the
Almighty) saw the daughters of man for they were
fine, and they took women from whomever they
chose. Bereishit 6:1,2
‫‪We sense two different classes or species: man – Adam‬‬
‫‪and his children; and the powerful brutes who, like the‬‬
‫‪Serpent, desired these women and “took them” by force.‬‬

‫‪When the flood came, all these “animals in human form",‬‬

‫‪devoid of souls but formed in the Divine Image and graced‬‬
‫‪with the power of speech, were wiped out. The world was‬‬
‫‪cleansed21 of them all – but for one exception.‬‬

‫‪To be continued…22‬‬

‫‪21‬‬
‫‪See Rabbi Meir ibn Gabbai, Avodat Hakodesh part 4 chapter 14‬‬
‫ספר עבודת הקודש ‪ -‬חלק ד פרק יד‬
‫ובמדרש רות הנעלם )דף פ"ג ע"א( כד נפקו תולדין לעלמא מאדם וחוה מההוא זוהמא נפקו והכי שמענא מרבותי ואינון שמעו‬
‫עד פומא דאליהו ז"ל דאמר הכי מאי דכתיב והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין וגו' והאדם דא אדם קדמאה דכד אתא‬
‫נחש על חוה אטיל בה זוהמא וקין מההוא עסטורא דההוא זוהמא נפק‪ ,‬מה דרכו של נחש להרוג ולהמית הכי נמי קין מיד נעשה‬
‫הורג כד"א כי משרש נחש יצא צפע‪ ,‬משרש נחש דא נחש הקדמוני‪ ,‬יצא צפע זה קין שיצא משרשו ועיקרו של נחש‪ ,‬ופריו שרף‬
‫מעופף שנעשה הורג כשרף שאין לחש למכתו מעופף כפול כבר נענש הנחש כפול במינו‪ .‬ואי תימא דהא מההוא זוהמא נפק ואת‬
‫אמרת והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ודאי מאדם הוה ולא מההוא זוהמא‪ .‬אלא ההוא נחש הטיל זוהמא בחוה‬
‫וההוא זוהמא דאשתאיב בה הוה מכשכשא במעהא ולא הוה ליה גופא לאתכללא ביה ולנפקא ההוא רוחא לעלמא‪ .‬כיון שבא‬
‫אדם הראשון אתער ההוא זוהמא בההוא זרע דהוה במעהא ואתכלל ביה ועבד גופא לההוא רוחא בישא ונפק לעלמא בדיוקנא‬
‫סומקא שניא מכל שאר בני אדם דהוו אבתריה‪ .‬ועוד דההוא זרעא דאטיל אדם למעבד גופא מההוא סטרא בישא הוה ואתתקף‬
‫ההוא רוחא בישא ואיגלים ביה לעלמא‪ ,‬כיון דחמת חוה אמרה קניתי איש את יי' עם יי' וכד איתי קרבנא מההוא סטרא בישא‬
‫אייתי דכתיב ויהי מקץ ימים ולא כתיב מקץ ימין עד כאן‪:‬‬
‫הנה בארו כי קין בא מהזוהמא שהטיל רוכב נחש בחוה שבא עליה ממש‪ .‬וכן דרשו ז"ל הנחש השיאני עשה בה מעשה‬
‫אישות‪... .‬ולזה בא מסומן בסימן הרוח ההוא וקטרג על אחיו והרגו וכל תולדותיו היו מהצד ההוא הטמא והקשה ולזה נמחו כלם‬
‫במבול לא נשאר מזרע קין כי אם נעמה אשת נח לסוד נעלם‪ .‬ובבראשית רבה זה ספר תולדת אדם אלו תולדות ואין הראשונים‬
‫תולדות ומה הן אלוהות‬
‫‪22‬‬
‫‪B'li neder‬‬