You are on page 1of 21

‫חקירת תכונות מכונת זרם ישר‬

‫ניסוי מספר ‪2‬‬

‫מכונות זרם ישר משמשות כיום‪ ,‬כבעבר‪ ,‬כמנוע וכגנרטור‪ .‬היישומים כיום שונים באופן ניכר מהיישומים בעבר‪ .‬מנוע זרם‬
‫ישר משמש כיום בעיקר במערכות בקרת מקום ומהירות בהספקים נמוכים ולהינע חשמלי במקרים שבו מקור האנרגיה‬
‫הראשוני הוא בזרם ישר )מצבר או סוללות(‪ .‬גנרטור זרם ישר משמש למדידה עקיפה של מהירות סיבוב וכינויו‪ :‬טכוגנרטור‬
‫)‪.(Tachogenerator‬‬

‫למרות הקלות היחסית בה ניתן לבקר ולשלוט על ביצועי המנוע לזרם ישר‪ ,‬ביישומים עתירי אנרגיה אין כיום למנוע זרם ישר‬
‫יתרון על מנוע השראה‪ .‬פיתוח מעגלי אלקטרוניקת הספק )‪ (Power Electronics‬הביא לכך שהפעלת מנוע ההשראה הופכת‬
‫פשוטה‪ .‬ההבדלים בין מערכות ההינע מתבטאים בעיקר במנועים‪ :‬מנוע לזרם ישר מורכב יותר ודורש הרבה יותר תחזוקה‬
‫מאשר מנוע השראה‪.‬‬
‫המורכבות נובעת מהקומוטטור )‪ .(Commutator‬השם "מכונת זרם ישר" משמעו שהאנרגיה החשמלית שיש לספק למכונה‬
‫על מנת שתפעל כשורה או האנרגיה החשמלית המתקבלת ממנה היא בזרם ישר‪ .‬למרות שמה‪ ,‬מאחר והעוגן )הרוטור( של‬
‫המכונה מסתובב בתוך שדה מגנטי‪ ,‬מושרה בו זרם חילופים‪ .‬זרם זה מיושר מכנית באמצעות הקומוטטור תוך כדי סיבוב‬
‫הרוטור‪ .‬הקומוטטור בנוי פסי נחושת אליהם מחוברים סלילי העוגן‪ .‬כדי להעביר זרם חשמלי אל העוגן המסתובב‬
‫משתמשים בחומרים מוליכים שאינם שוחקים את הנחושת‪ ,‬פחמים או מברשות מתכת‪ ,‬המשמשים ליצירת המגע בין פסי‬
‫הנחושת שברוטור להדקים הקבועים שבסטטור‪ .‬במנועים הבנויים למהירות סיבוב נמוכה משתמשים בפחמים‪ .‬במנועים‬
‫הבנויים למהירות סיבוב גבוהה )‪ 12 000‬סיבובים לדקה( משתמשים במברשות מתכת העשויות זיפים קפיציים‪.‬‬
‫בנוסף לרעש האקוסטי הנגרם עקב החיכוך של הפחמים או המברשות עם פסי הנחושת‪ ,‬בנקודת המגע יש קשת חשמלית‬
‫כאשר עובר שם זרם‪ .‬קשת זאת יוצרת הפרעה אלקטרומגנטית‪.‬‬
‫למרות מה שמצטייר לעיל כחסרון גדול‪ ,‬מבחינה מספרית‪ ,‬רוב המנועים המיוצרים כיום בעולם הם מנועי זרם ישר‪ ,‬למעלה‬
‫מ‪ .85%-‬זאת מאחר ומנוע זרם ישר נפוץ מאד בצעצועים ובכלי עבודה מיטלטלים נטענים‪ .‬ההתפתחות הטכנולוגית בתחום‬
‫חומרי הסיכה והמגנטים הקבועים הביאה לכך שמנועי זרם ישר‪ ,‬למרות החיסרון של המברשות‪ ,‬משמשים ביישומים‬
‫הדורשים אמינות גבוהה מאד‪.‬‬
‫קיימים מספר סמלים תקניים למכונת זרם ישר )תקן ישראלי ‪ 758‬ותקן ‪ .(IEC‬הסמלים להלן ישמשו בתרשימי הניסוי‪.‬‬
‫האות ‪ M‬בתוך הסמל מציינת מנוע והאות ‪ G‬מציינת גנרטור‪.‬‬

‫מנוע זרם ישר בעל הדקים‪ ,‬מברשות )פחמים( ושני סלילי עירור‬ ‫סמל כללי למנוע זרם ישר‬

‫‪2-1‬‬
‫חקירת תכונות מכונת זרם ישר במעבדה להמרת אנרגיה‬
‫מטרת חקירת התכונות של מכונה לזרם ישר היא ללמוד מהם הגדלים המאפיינים אותו‪ ,‬על מנת להכיר את אופן פעולתו‬
‫ואת משמעות הנתונים המופיעים בקטלוג היצרן או בשלט המכונה‪ .‬ניסוי המעבדה‪ ,‬המתואר בהמשך‪ ,‬עוסק בחקירת‬
‫התכונות היסודיות המשותפות לכל היישומים של המכונה לזרם ישר‪.‬‬

‫היסטוריה‬
‫המצאתו של ‪ Volta‬של התא האלקטרוכימי בשנת ‪ 1799‬מציינת את המעבר מההתייחסות אל תופעת החשמל מ"חשמל‬
‫סטטי" ל"חשמל דינמי"‪ .‬התא האלקטרוכימי שהפיק זרם ישר בכמויות ניכרות ותאים נוספים שפותחו בעקבותיו‪ ,‬איפשרו‬
‫גילוי התופעות הקושרות את החשמל עם המגנטיות‪ .‬בשנת ‪ 1821‬בנה ‪ Faraday‬את מנוע זרם ישר הראשון‪ .‬עשר שנים‬
‫מאוחר יותר הוא בנה גנרטור בזרם ישר כדי להוכיח שתהליך המרת האנרגיה הפיך‪.‬‬

‫מעגל התמורה החשמלי של מכונה לזרם ישר‬


‫במכונה לזרם ישר תיאור תהליכי המרת האנרגיה פשוט‪ ,‬בהשוואה למכונות אחרות‪ ,‬מאחר ובמרבית המקרים נקודת‬
‫העבודה של המכונה נמצאת בתחום הלינארי של האופיינים שלה‪.‬‬
‫במכונה לזרם ישר‪ ,‬כמו בכל מכונת חשמל שיש בה תנועה‪ ,‬מתחוללים בו זמנית שני תהליכים‪:‬‬
‫א( התנועה הסיבובית של העוגן בשדה המגנטי שמקורו בסלילי העירור יוצרת כח אלקטרו מניע )כא"מ( – תהליך המרת‬
‫אנרגיה מכנית לאנרגיה חשמלית‪.‬‬
‫ב( מעבר זרם בסלילי העוגן הנמצא בשדה המגנטי‪ ,‬שמקורו בסלילי העירור‪ ,‬יוצר מומנט )כח( על המוליכים בעוגן – תהליך‬
‫המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה מכנית‪.‬‬

‫כאשר המכונה לזרם ישר פועלת בגנרטור‪ ,‬המומנט המכני המתפתח על הציר כתוצאה מהזרם הנצרך מהעוגן נקרא מומנט‬
‫מתנגד‪) .‬כיוונו מנוגד לכיוון המומנט של מקור האנרגיה המכנית‪(.‬‬
‫כאשר המכונה לזרם ישר פועלת כמנוע‪ ,‬הכא"מ שנוצר בעוגן‪ ,‬כתוצאה מתנועת מוליכי העוגן בשדה המגנטי‪ ,‬נקרא כא"מ‬
‫נגדי‪) .‬כיוונו מנוגד לכיוון מתח מקור האנרגיה החשמלית‪(.‬‬

‫באיור מספר ‪ 1‬נתון מעגל תמורה חשמלי פשוט של מכונה לזרם ישר‪ .‬המעגל מציג את העוגן וסליל עירור אחד‪ .‬מעגל זה‬
‫מקובל לצורך ניתוח הביצועים של המכונה לזרם ישר במצב יציב‪ ,‬שבו ערך המתח קבוע והשראות הסלילים אינה באה לידי‬
‫ביטוי‪.‬‬
‫במכונה הנמצאת במעבדה יש שני סוגים של סלילי עירור‪ ,‬הנקראים‪ :‬סליל עירור מקבילי וסליל עירור טורי‪.‬‬
‫סליל העירור המקבילי מיועד לחיבור במקביל להדקי העוגן‪ .‬באופן זה השטף בעוגן‪ ,‬שמקורו בסליל העירור המקבילי‪ ,‬נמצא‬
‫ביחס ישר למתח שעל הדקי העוגן‪.‬‬
‫סליל העירור הטורי מיועד לחיבור בטור להדקי העוגן‪ .‬באופן זה השטף בעוגן‪ ,‬שמקורו בסליל העירור הטורי‪ ,‬נמצא ביחס‬
‫ישר לזרם העובר בעוגן‪.‬‬
‫במעגל תמורה של מכונה בה נעשה שימוש בשני הסלילים‪ ,‬לאיור מספר ‪ 1‬יש צורך להוסיף התנגדות נוספת המייצגת את‬
‫הסליל הנוסף‪.‬‬

‫‪2-2‬‬
‫איור ‪ - 1‬מעגל תמורה פשוט של מכונה לזרם ישר‬

‫במכונה לזרם ישר אידאלית )לינארית( מתקיימים היחסים הבאים‪:‬‬

‫הכח האלקטרומניע המושרה בעוגן‬ ‫‪Ea = K e n Φ = Ce n I f‬‬


‫המומנט המכני המתפתח על ציר המכונה‬ ‫‪M = K m I a Φ = Cm I a I f‬‬

‫המתח על הדקי העוגן בפעולת המכונה כגנרטור‬ ‫‪U a = E a − I a ra‬‬


‫המתח על הדקי העוגן בפעולת המכונה כמנוע‬ ‫‪U a = E a + I a ra‬‬
‫‪U a − I a ra U a − I a ra‬‬
‫מהירות הסיבוב של המכונה בתלות במתח העוגן‪ ,‬הזרם בעוגן‬ ‫=‪n‬‬ ‫=‬
‫‪KeΦ‬‬ ‫‪Ce I f‬‬
‫והעירור‪.‬‬

‫⎞ ‪⎛ 2π‬‬
‫הספק מכני על ציר המכונה‪) .‬היחידות של ‪ n‬הן סל"ד(‬ ‫⎜ ‪P = Mω = M‬‬ ‫‪⎟n‬‬
‫⎠ ‪⎝ 60‬‬

‫‪2-3‬‬
‫חקירת תכונות מכונת זרם ישר‬
‫מהלך הניסוי‬
‫תאור עמדת הניסוי‬
‫כדי לבדוק גנרטור‪ ,‬הממיר אנרגיה מכנית לאנרגיה חשמלית‪ ,‬יש צורך לסובב אותו באמצעות מקור אנרגיה מכנית‪.‬‬
‫במציאות ובהתאם לסוג תחנת הכח‪ ,‬מקור האנרגיה המכנית הוא טורבינת קיטור‪ ,‬טורבינת גז‪ ,‬מנוע סילון‪ ,‬טורבינת‬
‫מים‪ ,‬מנוע בעירה פנימית וכדומה‪.‬‬
‫כדי לבדוק מנוע‪ ,‬הממיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה מכנית‪ ,‬יש צורך להעמיס אותו באמצעות מנגנון מכני כלשהו‪,‬‬
‫המדמה את תנאי העבודה הממשיים של המנוע‪.‬‬
‫כדי לבדוק את המכונה לזרם ישר בתנאי מעבדה‪ ,‬הציר שלה מחובר מכנית‪ ,‬באמצעות מצמד‪ ,‬אל הציר של מכונת‬
‫השראה המותקנת על עמדת הבדיקה‪ .‬מכונת ההשראה משרתת כמקור אנרגיה מכנית או עומס מכני‪ ,‬בהתאם‬
‫לבדיקה הנדרשת‪.‬‬
‫מהירות הסיבוב של הציר המשותף של המכונה לזרם ישר ושל מכונת ההשראה‪ ,‬נמדדת באמצעות טכוגנרטור זרם‬
‫חילופים המותקן אף הוא על אותו ציר‪ .‬מהירות הסיבוב מוצגת באמצעות מד מתח המותקן על שולחן הבדיקה‬
‫ושהסקלה שלו כתובה ביחידות מהירות‪.‬‬

‫שלב א' ‪ -‬איסוף נתונים על המכונה‬


‫נתוני המכונה הנבדקת‬
‫באמצעות השלט שעל המכונה מציג היצרן את הנתונים הדרושים להפעלה תקינה של המכונה ואת הביצועים‬
‫הצפויים ממנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כולל השלט נתונים מזהים‪ ,‬לפיהם ניתן לקבל פרטים נוספים על המכונה בקטלוג היצרן‪.‬‬
‫נתוני הספק המכונה הם הספקי יציאה‪.‬‬

‫‪ 11‬העתק את הפרטים שעל שלט המכונה לזרם ישר לטבלה ‪.1‬‬


‫הערות‬ ‫גודל ויחידות‬ ‫סמל‬ ‫תאור‬
‫הספק נומינלי‬
‫מנוע עירור מקבילי‬
‫)‪(Mot. Shunt‬‬
‫הספק נומינלי‬
‫גנרטור עירור מקבילי‬
‫)‪(Gen. Shunt‬‬
‫מתח עוגן‬
‫זרם עוגן‬
‫מתח סליל עירור מקבילי‬
‫זרם סליל עירור מקבילי‬
‫מהירות סיבוב‬

‫טבלה ‪ - 1‬נתוני המכונה לזרם ישר הנבדקת‬

‫‪2-4‬‬
‫‪ 12‬שרטט ביד חופשית את תרשים החיבורים של המכונה לזרם ישר הנבדקת‪,‬כפי שמופיע עליה‪.‬‬

‫תרשים ‪ - 1‬תרשים החיבורים של סלילי המכונה לזרם ישר הנבדקת‬

‫שלב ב' ‪ -‬בדיקות בטיחות ותקינות המכונה‬


‫בדיקת בידוד‬
‫‪ 13‬מדוד את התנגדות הבידוד בין הסלילים ובין הסלילים לגוף המכונה באמצעות מד התנגדות בידוד‪ .‬וודא‬
‫שמתח הבדיקה מתאים למה שקבעת בדוח המכין‪ .‬רשום את תוצאות המדידה בטבלה מספר ‪.2‬‬

‫סלילי העוגן‬
‫סליל עירור מקבילי‬
‫סליל עירור טורי‬
‫סליל עירור מקבילי‬ ‫סלילי העוגן‬ ‫גוף‬

‫טבלה ‪ - 2‬התנגדות בידוד המכונה לזרם ישר‬

‫בדיקת התנגדות ורציפות הסלילים‬


‫לבדיקה זו שתי מטרות‪ :‬האחת‪ ,‬בדיקת תקינות הסלילים על מנת לוודא שאין בהם קצר‪ ,‬נתק או מגע רופף‪ .‬מסיבה‬
‫זו יש לבצע את המדידה בזרם הקרוב לזרם הנומינלי; השניה היא לצורך זיהוי הפרמטרים של המכונה לזרם ישר‪.‬‬

‫‪ 14‬לפני התחלת המדידה סובב ידנית את ציר המכונה מספר סיבובים כדי להבטיח שיהיה מגע טוב של‬
‫הפחמים בקולקטור‪ ,‬אחרת מדידת התנגדות העוגן עלולה להיות שגויה‪.‬‬

‫‪ 15‬חבר את המעגל למדידת התנגדות אל הדקי סליל העוגן‪ ,‬כמתואר בתרשים ‪.2‬‬
‫מקור המתח הוא ספק הכח המעבדתי שעל השולחן‪.‬‬

‫תרשים חיבורים זה מתאים למדידת התנגדויות נמוכות‪ .‬בשיטה זו מונעים את שגיאת המדידה הנגרמת מהתנגדות‬
‫מד זרם שאף היא נמוכה‪.‬‬

‫‪2-5‬‬
‫תרשים ‪ - 2‬מעגל מדידת התנגדות בשיטת זרם ומתח ישר‬

‫כאשר ‪ RX‬מייצג את ההתנגדות האוהמית של הסליל הנבדק ‪.‬‬


‫‪ 16‬התחל את המדידה כאשר מתח ספק הזרם ישר הוא ‪ .0 V‬העלה את מתח הספק עד אשר הזרם בסליל יהיה‬
‫בשיעור הקרוב לגודל הזרם הנומינלי של הסליל‪.‬‬

‫‪ 17‬רשום את תוצאות מדידת הזרם והמתח בטבלה ‪) 3‬תת סימון ‪ a‬בטבלה( וחזור על המדידה בערך הזרם‬
‫הנוסף המצוין בטבלה‪.‬‬

‫‪ 18‬הורד את מתח הספק ל‪ 0 V -‬ונתק את החיבורים אל הסליל העוגן‪.‬‬

‫‪ 19‬חבר את סליל העירור הטורי וחזור על המדידה‪) .‬תת סימון ‪ s‬בטבלה‪(.‬‬

‫‪ 20‬חזור על המדידה עבור סליל העירור המקבילי‪) .‬תת סימון ‪ p‬בטבלה(‪.‬‬


‫לא ניתן להגיע באמצעות ספק הכח שעל השולחן לערך הנומינלי של המתח‪ .‬לכן‪ ,‬מדוד בזרם המירבי האפשרי‪ ,‬כפוף‬
‫למגבלות הספק‪.‬‬

‫מחושב‬ ‫נמדד‬
‫התנגדות‬ ‫מתח‬ ‫זרם‬ ‫גודל‬
‫‪R‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪I‬‬ ‫סמל‬

‫‪Ω‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪A‬‬ ‫יחידות‬

‫‪Ia,n‬‬
‫‪0.6 Ia,n‬‬
‫‪Is,n‬‬
‫‪0.6 Is,n‬‬
‫‪Ip‬‬
‫‪0.6 Ip‬‬

‫טבלה ‪ - 3‬מדידת התנגדות סלילים במכונה לזרם ישר‬

‫‪2-6‬‬
‫שלב ג' ‪ -‬גנרטור זרם ישר בעירור נפרד‬
‫‪ 21‬חבר את מנוע ההשראה כמתואר בתרשים ‪.3‬‬

‫תרשים ‪ – 3‬חיבור מנוע השראה בבדיקת גנרטור לזרם ישר‬

‫‪ 22‬חבר את סליל העירור המקבילי כמתואר בתרשים ‪.4‬‬

‫תרשים ‪ - 4‬חיבור מעגל העירור המקבילי‬

‫‪ 23‬הצב את הפוטנציומטר על מצב ‪ 0 V‬וחבר את הזרם באמצעות מפסק ‪ 1‬ומפסק ‪.2‬‬

‫‪ 24‬סובב את זחלן הפוטנציומטר עד אשר תראה קריאת זרם משמעותית על מד הזרם‪ .‬סובב את הזחלן חזרה‬
‫למצב ‪ 0 V‬עד אשר קריאת הזרם של מד הזרם תהיה מיזערית‪ .‬הפסק את הזרם הישר באמצעות מפסק ‪.2‬‬

‫תלות הכא"מ בזרם העירור‬


‫מדידת תלות הכא"מ בזרם העירור )‪ Ea(If‬נעשית בריקם‪ ,‬ללא עומס חשמלי‪ ,‬ובמהירות סיבוב קבועה‪ .‬באמצעות‬
‫מדידה זו מוצאים מהו המקדם ‪ Ce‬ומהי מידת הלינאריות של עקום המיגנוט של הברזל שבמכונה‪.‬‬

‫‪ 25‬חבר מד מתח ישר להדקי הגנרטור‪ ,‬כמתואר בתרשים ‪.5‬‬

‫תרשים ‪ - 5‬חיבור מד מתח להדקי העוגן‬

‫‪2-7‬‬
‫‪ 26‬הצב את ספק זרם החילופים‪ ,‬שנאי משתנה )וריאק(‪ ,‬על מתח ‪ 0 V‬וחבר את זרם החילופים‪.‬‬

‫‪ 27‬העלה את מתח ספק זרם החילופין עד לערך מירבי‪ .‬מנוע ההשראה אמור להסתובב‪.‬‬
‫רשום את ערך מהירות הסיבוב‪n = _________ RPM :‬‬
‫במהלך כל המדידה יש להקפיד שמהירות הסיבוב של מנוע ההשראה תהיה קבועה ולא תשתנה‪.‬‬
‫שים לב! כדי לקבל תוצאות משמעותיות‪ ,‬במהלך מדידה זו יש לסובב את הזחלן אך ורק בכיוון סיבוב‬
‫אחד! אסור לסובב את הזחלן קצת בכיוון ההפוך כדי לתקן ולקבל קריאת זרם או מתח במספרים עגולים‪.‬‬
‫את המדידה מתחילים עם זרם עירור מזערי ‪ .0 A‬מגדילים בהדרגה את זרם העירור באמצעות‬
‫הפוטנציומטר עד לערך הנומינלי של מתח העוגן – מגמת עליה של הזרם‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬מקטינים בהדרגה את זרם העירור עד לערך המזערי – מגמת ירידה של הזרם‪.‬‬

‫‪ 28‬רשום את המתח שעל הדקי העוגן בזרם עירור ‪ 0 A‬בטבלה ‪.4‬‬


‫מאחר ואין זרם בעוגן‪ ,‬מתח העוגן שווה לכח האלקטרו מניע )כא"מ( המושרה בעוגן‪.‬‬
‫מאחר וגם אין זרם בסליל העירור‪ ,‬הכא"מ המושרה בעוגן מקורו בשטף המגנטי השיורי שבמכונה‪.‬‬

‫‪ 29‬חבר את הזרם הישר לסליל העירור באמצעות מפסק ‪ .2‬ודא שהזרם בסליל מיזערי‪.‬‬

‫‪ 30‬הגדל את זרם העירור בחמישה שלבים‪ ,‬עד לערך הנומינלי‪ .‬רשום את תוצאות המדידה בטבלה ‪.4‬‬

‫‪ 31‬הקטן את זרם העירור בחמישה שלבים‪ ,‬עד לערך המיזערי‪ .‬רשום את תוצאות המדידה בטבלה ‪.4‬‬

‫קבוע הגנרטור‬ ‫זרם עירור‬ ‫מתח עוגן‬


‫‪Ce‬‬ ‫‪If‬‬ ‫‪Ea‬‬
‫‪V/RPM‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪0‬‬ ‫ערך מיזערי‬
‫זרם עירור‬
‫במגמת‬
‫עליה‬

‫מתח נומינלי‬

‫זרם עירור‬
‫במגמת‬
‫ירידה‬
‫‪0‬‬ ‫ערך מיזערי‬

‫טבלה ‪ - 4‬מדידת וחישוב קבוע הגנרטור במהירות סיבוב קבועה ובעלית ובירידת זרם העירור‬

‫‪ 32‬הפסק את הזרם הישר באמצעות מפסק ‪ 2‬ורשום את המתח שעל הדקי העוגן בזרם עירור ‪ 0 A‬בטבלה ‪.4‬‬

‫‪ 33‬הורד את מתח ספק זרם החילופים ל‪ 0 V -‬והפסק את זרם החילופים‪.‬‬

‫‪2-8‬‬
‫תלות הכא"מ במהירות הסיבוב הגנרטור‬
‫מדידת תלות הכא"מ במהירות הסיבוב של המכונה‪ ,Ea(n) ,‬נעשית בריקם‪ ,‬ללא עומס חשמלי‪ ,‬ובזרם עירור קבוע‪.‬‬
‫באמצעות מדידה זו מוצאים )שוב( מהו המקדם ‪ Ce‬ומהי מידת הלינאריות של הגנרטור ככלי למדידת מהירות‬
‫סיבוב‪.‬‬

‫)הגודל הפיזי של טכוגנרטור מעשי הוא כגודל הטכוגנרטור המותקן על העמדה‪ .‬זאת מאחר והוא אמור לפעול‬
‫בריקם והזרם דרכו נמוך מאד‪ ,‬סדר גודל של ‪ .mA‬הגודל הפיזי נקבע על פי אופן הצימוד המכני של הטכוגנרטור‬
‫לציר שאת מהירות רוצים למדוד‪(.‬‬

‫‪ 34‬חבר את משנה התדר )וסת מהירות( להדקי הסטטור לפי תרשים ‪ .6‬משנה התדר מתחבר בחיבור קסקדי‬
‫למנוע ההשראה ובאמצעותו ניתן לשנות את מהירות הסיבוב של הגנרטור לזרם ישר‪ .‬זהה את הכניסה‬
‫‪ Voltage in‬ואת היציאה ‪ Voltage out‬של הממיר‪.‬‬

‫תרשים ‪ - 6‬חיבור משנה תדר למנוע השראה בבדיקת גנרטור לזרם ישר‬

‫‪ 35‬הצב את ספק זרם החילופים על מתח ‪ 0 V‬ודא שהמפסק פתוח )מצב ‪.( 0‬‬

‫‪ 36‬העלה את מתח ספק זרם החילופין עד לערך מירבי ‪.380V‬‬

‫‪ 37‬חבר מתח לממיר תדר על ידי סגירת המפסק )מצב ‪, ( 1‬לחץ על לחצן ‪ Start‬שעל לוח ההפעלה של משנה‬
‫התדר‪ ,‬המנוע יתחיל להסתובב ‪,‬קבע את המהירות לערך הראשון שבטבלה ‪ 5‬בעזרת הכפתור ‪.Frequency‬‬

‫‪ 38‬חבר את הזרם הישר לסליל העירור באמצעות מפסק ‪ .2‬ודא שהזרם בסליל מיזערי‪.‬‬

‫‪ 39‬הגדל את זרם העירור באמצעות הפוטנציומטר עד לערך ‪ .0.6A-0.5A‬על הדקי הגנרטור אמור להופיע‬
‫מתח‪ .‬רשום את תוצאת המדידה בטבלה ‪.5‬‬

‫‪ 40‬רשום את ערך זרם העירור‪.If = _______ A :‬‬

‫במהלך כל המדידה יש להקפיד שזרם העירור יהיה קבוע ולא ישתנה‪.‬‬

‫‪ 41‬שנה את מהירות הסיבוב של המנוע‪ ,‬באמצעות משנה התדר‪ ,‬על פי הערכים שבטבלה ‪ 5‬ורשום בה את‬
‫תוצאות המדידה‪.‬‬

‫‪2-9‬‬
‫קבוע הגנרטור‬ ‫מתח עוגן‬ ‫מהירות‬
‫סיבוב‬
‫‪Ce‬‬ ‫‪Ea‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪V/RPM‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪RPM‬‬

‫‪500‬‬
‫‪800‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1300‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪900‬‬
‫‪700‬‬
‫‪400‬‬

‫טבלה ‪ - 5‬מדידת וחישוב קבוע הגנרטור בזרם עירור קבוע ומהירות סיבוב משתנה‬

‫‪ 42‬סובב את הפוטנציומטר עד שהזרם בסליל העירור יהיה מיזערי והפסק את הזרם הישר לסליל העירור‬
‫באמצעות מפסק ‪.2‬‬

‫‪ 43‬לחץ על לחצן ‪ Stop‬לעצירת המנוע‪ ,‬הורד את מתח ספק זרם החילופים ל‪ 0 V -‬והפסק את זרם החילופים‪.‬‬

‫‪ 44‬פרק את החיבורים של משנה התדר כך שהפעלת מנוע ההשראה תהיה )שוב( לפי תרשים חיבורים ‪.3‬‬

‫העמסת גנרטור לזרם ישר בעירור נפרד‬


‫בבדיקת העמסת גנרטור לזרם ישר בודקים את מידת ההתאמה בין הפרמטרים שנמדדו קודם לבין פעולת הגנרטור‬
‫כמערכת שלמה‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬בדיקה זו מדמה את המצב בו מחברים עומס לטכוגנרטור‪ .‬באמצעות בדיקה זו מעריכים מהי שגיאת‬
‫המדידה הנגרמת כתוצאה מהתנגדות מעגל הכניסה אליו מחובר הטכוגנרטור‪.‬‬

‫העמסת הגנרטור נעשית באמצעות נגדי הספק‪ ,‬הארוזים בארגז נגדים‪ .‬הבוררים שעל ארגז הנגדים מציינים את‬
‫שיעור העומס ביחידות יחסיות ולא את ההתנגדות‪ .‬ככול שהמספר עליו מצביע הבורר גבוה יותר מחוברים במקביל‬
‫יותר נגדים וצריכת הזרם וההספק יעלו‪.‬‬

‫‪ 45‬חבר את שלשת העומסים המשתנים שבארגז הנגדים במקביל‪ .‬הצב את בורר העומס על מצב אפס )‪.(0‬‬

‫‪ 46‬חבר את מעגל העוגן לנגד העומס‪ ,‬מד זרם ומד מתח‪ ,‬כמתואר בתרשים ‪.7‬‬

‫‪2 - 10‬‬
‫תרשים ‪ - 7‬מעגל לבדיקת העמסה של גנרטור לזרם ישר בעירור נפרד‬

‫‪ 47‬הצב את ספק זרם החילופים על מתח ‪ 0 V‬וחבר את זרם החילופים‪.‬‬

‫‪ 48‬העלה את מתח ספק זרם החילופים עד לערך מירבי‪ .‬מנוע ההשראה אמור להסתובב‪.‬‬

‫‪ 49‬הצב את פוטנציומטר זרם העירור על מצב זרם מיזערי וחבר את זרם העירור באמצעות מפסק ‪ 1‬ומפסק ‪.2‬‬

‫‪ 50‬העלה את זרם העירור עד אשר מתח העוגן יהיה שווה לערכו הנומינלי ‪.220V‬‬

‫‪ 51‬וודא שבורר העומס שעל ארגז הנגדים על מצב ‪ .0‬הגדל את העומס בשלבים שווים לקבלת שמונה עד עשר‬
‫מדידות עד אשר הזרם בעוגן ובעומס יגיע לערך הנומינלי‪ .‬רשום את תוצאות המדידה בטבלה ‪.6‬‬
‫שגיאה‬ ‫ירידת‬ ‫ירידת‬ ‫הספק‬ ‫זרם‬ ‫מתח‬ ‫תאור‬
‫יחסית‬ ‫המתח‬ ‫המתח‬ ‫מוצא‬ ‫עוגן‬ ‫עוגן‬
‫‪e‬‬ ‫‪∆U%‬‬ ‫‪∆U‬‬ ‫‪P2‬‬ ‫‪Ia‬‬ ‫‪Ua‬‬ ‫סימן‬

‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪V‬‬ ‫יחידות‬


‫ריקם‬

‫עומס‬
‫מלא‬

‫טבלה ‪ - 6‬העמסת גנרטור זרם ישר בעירור נפרד בעומס התנגדותי‬

‫‪ 52‬הורד את זרם העירור לערכו המיזערי והפסק את הזרם הישר לסליל העירור באמצעות מפסק ‪ 2‬ומפסק ‪.1‬‬

‫‪ 53‬הורד את מתח ספק זרם החילופים ל‪ 0 V -‬והפסק את זרם החילופים‪.‬‬

‫‪2 - 11‬‬
‫שלב ד ‪ -‬גנרטור זרם ישר בעירור מקבילי‬
‫תהליך העירור העצמי בגנרטור בעירור מקבילי‬
‫תהליך העירור העצמי בגנרטור בעירור מקבילי מאפשר הדגמת התופעה של משוב חיובי במערכת פיזיקלית‪.‬‬
‫במונחים של תורת הבקרה‪ ,‬השטף המגנטי השיורי בברזל המכונה נחשב להפרעה‪ .‬עם סיבוב העוגן שטף זה גורם‬
‫לכא"מ בהדקי העוגן‪ .‬אם הדקי העוגן יחוברו אל סליל העירור המקבילי באופן שזרם העירור יצור שדה מגנטי‬
‫שיתווסף לשטף השיורי‪ ,‬הדבר יגרום להגדלת הכא"מ שיגרור הגדלת זרם העירור וחוזר חלילה‪ .‬זוהי פעולת המשוב‬
‫החיובי‪ .‬במונחי תורת הבקרה‪ ,‬המערכת מתבדרת ובאופן תיאורטי הכא"מ יגדל ללא גבול‪ .‬בגנרטור בעירור מקבילי‬
‫התהליך נעצר כאשר נקודת העבודה של השדה המגנטי במכונה נכנסת לאזור הרוויה בעקום המיגנוט שלה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך משתנים הפרמטרים )ההגבר( של התהליך והמערכת הופכת לבעלת משוב שלילי ומתייצבת‪.‬‬

‫‪ 54‬פרק רק את החיבורים אל סליל העירור וחבר את המעגל להפעלת הגנרטור לזרם ישר בעירור מקבילי‪,‬‬
‫כמתואר בתרשים ‪ .8‬אם מד המתח הוא דיגיטלי‪ ,‬חבר אליו במקביל מד מתח אנלוגי נוסף‪.‬‬

‫תרשים ‪ – 8‬גנרטור לזרם ישר בעירור מקבילי‬

‫‪ 55‬הצב את בורר העומס שעל ארגז הנגדים על מצב ‪.0‬‬

‫‪ 56‬הצב את הראוסטט המחובר במעגל זרם העירור על ערך התנגדות מירבית‪.‬‬

‫‪ 57‬הצב את ספק זרם החילופים על מתח ‪ 0 V‬וחבר את זרם החילופים‪.‬‬

‫‪ 58‬העלה את מתח ספק זרם החילופין עד לערך מירבי‪ .‬מנוע ההשראה אמור להסתובב‪.‬‬

‫‪ 59‬על מד המתח אמור להופיע מתח קטן‪ .‬סובב את הראוסטט קצת בכיוון הגדלת זרם העירור וראה את מגמת‬
‫השינוי של המתח על הדקי העוגן‪.‬‬

‫‪ 60‬אם מגמת השינוי של המתח שלילית ושיעור המתח קטן‪ ,‬החזר את הראוסטט למצב הקודם והפוך את‬
‫החיבורים של מעגל העירור‪.‬‬

‫‪ 61‬אם מגמת השינוי של המתח חיובית ושיעור המתח גדל‪ ,‬סובב עוד קצת את הראוסטט באותו כיוון והמתן‬
‫לראות את תוצאת השינוי על מד המתח האנלוגי‪.‬‬
‫המשך בתהליך הדרגתי זה עד אשר החל משלב מסוים המתח יגדל מעצמו‪.‬‬
‫זהו השלב שבו במערכת יש משוב חיובי והיא במגמת התבדרות‪ .‬התהליך יעצר כאשר המתח יהיה בשיעור הקרוב‬
‫למתח הנומינלי של העוגן‪.‬‬

‫‪2 - 12‬‬
‫העמסת גנרטור לזרם ישר בעירור מקבילי‬
‫‪ 62‬הגדל את זרם העירור לקבלת מתח ריקם של ‪ 220 V‬על הדקי העוגן‪.‬‬

‫‪ 63‬הגדל את העומס בשלבים שווים לקבלת שמונה עד עשר מדידות עד אשר הזרם בעומס יגיע לערך הנומינלי‪.‬‬
‫רשום את תוצאות המדידה בטבלה ‪) .7‬שים לב שזרם העוגן הוא סכום הזרמים של העומס והעירור (‪.‬‬

‫בסיום שלב זה השאר את מערכת הניסוי פועלת ללא שינוי‪.‬‬


‫ירידת‬ ‫ירידת‬ ‫הספק‬ ‫זרם‬ ‫זרם‬ ‫זרם‬ ‫מתח‬ ‫תאור‬
‫המתח‬ ‫המתח‬ ‫מוצא‬ ‫עוגן‬ ‫עירור‬ ‫עומס‬ ‫עוגן‬
‫‪∆U%‬‬ ‫‪∆U‬‬ ‫‪P2‬‬ ‫‪Ia‬‬ ‫‪IF‬‬ ‫‪IL‬‬ ‫‪Ua‬‬ ‫סימן‬
‫‪%‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪V‬‬ ‫יחידות‬
‫ריקם‬

‫עומס‬
‫מלא‬

‫טבלה ‪ - 7‬העמסת גנרטור זרם ישר בעירור מקבילי בעומס התנגדותי‬

‫הדגמת קריסת מערכת ללא נזק‬


‫בהדגמה הבאה יוצג מה קורה לגנרטור בעירור מקבילי כאשר מעמיסים אותו מעבר למידה‪.‬‬

‫‪ 64‬סובב קצת את הראוסטט בכיוון של הקטנת זרם העירור וראה את שינוי המתח והזרם‪.‬‬

‫‪ 65‬המשך בתהליך הדרגתי זה עד אשר החל משלב מסוים המתח יקטן מעצמו וירד לערך מינימלי‪.‬‬

‫‪ 66‬רשום את זרם העירור‪ ,‬מתח העוגן והזרם בעומס במצב זה‪.‬‬


‫‪ILoad = ____ A Ua = _____V If = ____A‬‬

‫‪ 67‬סובב את הפוטנציומטר עד שהזרם בסליל העירור יהיה מיזערי‪.‬‬

‫‪ 68‬הצב את בורר העומס שעל ארגז הנגדים על מצב ‪.0‬‬

‫‪ 69‬הורד את מתח ספק זרם החילופים ל‪ 0 V -‬והפסק את זרם החילופים‪.‬‬

‫‪ 70‬פרק את החיבורים למכונות‪.‬‬

‫‪2 - 13‬‬
‫שלב ה' – מנוע זרם ישר בעירור נפרד‬

‫‪ 71‬חבר את מכונת ההשראה לפעולה כגנרטור סינכרוני‪ ,‬כמתואר בתרשים ‪ .9‬מקור המתח מתחבר לסלילי‬
‫הרוטור והעומס התלת מופיע מתחבר להדקי הסטטור‪.‬‬
‫מקור המתח זהו ספק הכח המעבדתי הנמצא על השולחן‪.‬‬

‫תרשים ‪ – 9‬חיבור מכונת השראה כגנרטור סינכרוני‬

‫‪ 72‬חבר )שוב( את סליל העירור המקבילי כמתואר בתרשים ‪.4‬‬

‫‪ 73‬חבר את מעגל העוגן כמתואר בתרשים ‪.10‬‬

‫תרשים ‪ – 10‬מעגל העוגן במנוע זרם ישר בעירור נפרד‬

‫תלות מהירות מנוע זרם ישר בעירור נפרד במתח העוגן )‪n(Ua‬‬
‫מרבית המנועים בזרם ישר המיוצרים כיום לשימושים רגילים הם בעלי מגנטים קבועים‪ .‬למנועים אלו יש רק זוג‬
‫הדקים אחד‪ ,‬הדקי העוגן‪ .‬והדרך היחידה לשנות ולבקר את המהירות שלהם היא באמצעות בקרה על מתח העוגן‪.‬‬
‫הבדיקה נעשית בזרם עירור קבוע וללא עומס מכני חיצוני ‪ -‬המנוע פועל בריקם‪.‬‬

‫‪ 74‬הצב את פוטנציומטר זרם העירור על מצב ‪ 0 V‬וחבר את הזרם באמצעות מפסק ‪ 1‬ומפסק ‪.2‬‬

‫‪ 75‬סובב את זחלן הפוטנציומטר עד אשר שזרם העירור יהיה ‪. 0.5-0.6A‬‬


‫‪ 76‬הצב את בורר העומס שעל ארגז הנגדים על מצב ‪.0‬‬

‫‪ 77‬הצב את ספק הכח זרם ישר שליד השולחן על אפס )‪.(0‬‬

‫‪ 78‬חבר את הזרם במעגל העוגן באמצעות מפסק ‪ 3‬ומפסק ‪.4‬‬

‫‪2 - 14‬‬
‫‪ 79‬העלה את מתח ספק הכח זרם ישר שליד השולחן בשלבים שווים לקבלת שש מדידות‪ ,‬עד למתח עוגן‬
‫נומינלי ‪) 180V‬ראה טבלה ‪ .(1‬רשום את קריאת מד המהירות ומד מתח העוגן בטבלה ‪.8‬‬
‫הפעולה של העלאת המתח על הדקי העוגן לאט היא אחת הצורות של התנעת מנוע לזרם ישר‪.‬‬

‫בסיום שלב זה השאר את מערכת הניסוי פועלת ללא שינוי‪.‬‬

‫יחס מהירות סיבוב‬ ‫מהירות סיבוב‬ ‫מתח עוגן‬


‫למתח עוגן‬
‫‪Cn‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪Ua‬‬
‫‪RPM‬‬ ‫‪RPM‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪V‬‬

‫טבלה ‪ – 8‬מדידת מהירות הסיבוב של מנוע זרם ישר בתלות במתח העוגן‬

‫‪2 - 15‬‬
‫תלות מהירות מנוע זרם ישר בעירור נפרד בזרם העירור )‪n(If‬‬
‫הבדיקה נעשית במתח עוגן קבוע וללא עומס מכני חיצוני ‪ -‬המנוע פועל בריקם‪.‬‬
‫המערכת עדיין פועלת מהסעיף הקודם ‪.‬עבור לסעיף ‪) . 82‬אם המנוע מופסק התחל בסעיף ‪( 80‬‬
‫‪ 80‬סובב את זחלן הפוטנציומטר עד אשר שזרם העירור יהיה בערכו הנומינלי‪.‬‬

‫‪ 81‬העלה את מתח הספק הכח זרם ישר שליד השולחן עד למתח הנונינלי של העוגן ‪ . 180V‬מהירות הסיבוב‬
‫של המנוע תעלה‪.‬‬

‫‪ 82‬שנה את זרם העירור באמצעות הפוטנציומטר בגבולות ‪ ,0.4-0.9A‬מהירות הסיבוב של המנוע תשתנה‬
‫בגבולות ‪) 900-1700rpm‬בערך(‪ .‬רשום את קריאת מד המהירות ומד זרם העירור בטבלה ‪.9‬‬

‫בסיום שלב זה השאר את מערכת הניסוי פועלת ללא שינוי‪.‬‬

‫מהירות סיבוב‬ ‫זרם עירור‬


‫‪n‬‬ ‫‪If‬‬
‫‪RPM‬‬ ‫‪A‬‬

‫טבלה ‪ – 9‬מדידת מהירות הסיבוב של מנוע זרם ישר בתלות בזרם העירור‬

‫‪2 - 16‬‬
‫העמסת מנוע זרם ישר בעירור נפרד‬
‫מנוע זרם ישר בעירור נפרד או מקבילי משמש כמקור מהירות סיבוב‪ .‬בבדיקת העמסה אנו בודקים את תלות‬
‫מהירות הסיבוב של המנוע במומנט המכני‪ .‬מכונת ההשראה המחוברת כגנרטור סינכרוני תשמש העומס המכני על‬
‫הציר‪) .‬זרם ישר העובר בסלילי הרוטור יוצר שטף שכיוונו‪ ,‬ביחס לרוטור ‪ ,‬ועצמתו קבועים‪ .‬סיבוב הרוטור משרה‬
‫מערכת מתחים תלת מופעית בסלילי הסטטור‪ ,‬כמו בגנרטור סינכרוני‪(.‬‬

‫‪ 83‬הצב את מהירות הסיבוב של המנוע על ‪ 1000rpm‬בעזרת הפוטנציומטר של זרם העירור ‪.‬הצב בורר העומס‬
‫שעל ארגז הנגדים על מצב עומס מלא ‪.63‬‬

‫‪ 84‬הצב את ספק הכח זרם ישר המחובר להדקי הרוטור על ‪ ,0 V‬בטל את הגבלת הזרם והפעל את הספק‪.‬‬

‫‪ 85‬העלה את מתח הספק בשלבים שווים לקבלת כ‪-‬שש מדידות עד אשר הזרם בעוגן יגיע לערכו הנומינלי‪.‬‬
‫רשום את תוצאות המדידה בטבלה ‪.10‬‬
‫ירידת‬ ‫ירידת‬ ‫מהירות‬ ‫הספק‬ ‫זרם‬ ‫מתח‬ ‫תאור‬
‫המהירות‬ ‫המהירות‬ ‫סיבוב‬ ‫חשמלי‬ ‫עוגן‬ ‫עוגן‬
‫‪∆n‬‬ ‫‪∆n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪P1‬‬ ‫‪Ia‬‬ ‫‪Ua‬‬ ‫סימן‬

‫‪%‬‬ ‫‪RPM‬‬ ‫‪RPM‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪V‬‬ ‫יחידות‬


‫ריקם‬

‫עומס‬
‫מלא‬

‫טבלה ‪ - 10‬העמסת מנוע זרם ישר בעירור נפרד‬

‫‪ 86‬הורד את מתח ספק הזרם ישר שעל השולחן ל‪.0 V -‬‬

‫‪ 87‬הצב את בורר העומס שעל ארגז הנגדים על מצב ‪.0‬‬

‫‪ 88‬הפסק את הזרם במעגל העוגן באמצעות מפסק ‪ 3‬ומפסק ‪.4‬‬

‫‪ 89‬סובב את הפוטנציומטר עד שהזרם בסליל העירור יהיה מיזערי והפסק את הזרם הישר לסליל העירור‬
‫באמצעות מפסק ‪.2‬‬

‫‪ 90‬הורד את מתח ספק הכח זרם ישר שליד השולחן לאפס )‪.(0‬‬

‫‪2 - 17‬‬
‫התנעת מנוע זרם ישר בעירור נפרד‬
‫התנעת מנוע לזרם ישר‪ ,‬כמו כל מנוע אחר‪ ,‬מלווה בתופעת מעבר שבה ברשת המזינה את המנוע מופיעים זרמים‬
‫גבוהים‪ .‬כיום זרם ישר מתקבל מיישור זרם חילופין‪ .‬במקרים בהם יש צורך בבקרה על מגמת ומהירות הסיבוב של‬
‫המנוע ‪ ,‬הוא מחובר לרשת באמצעות טרנזיסטורים‪ .‬זרם ההתנעה זה מציב מגבלות חמורות על הדיודות‬
‫והטרנזיסטורים שבמעגל‪.‬‬

‫אם מעגל הבקרה של המנוע בעל מגנטים קבועים מאפשר זאת‪,‬שיטת ההתנעה העדיפה היא העלאת מתח העוגן‬
‫בהדרגה‪ ,‬כפי שנעשה בבדיקת תלות מהירות הסיבוב של המנוע במתח העוגן‪.‬‬

‫בבדיקה להלן המנוע מחובר למתח המלא בבת אחת ואמור להגיע למהירות הסופית הנמוכה ביותר האפשרית‬
‫בתנאי הניסוי‪.‬‬

‫‪ 91‬חשב את התנגדות העוגן וחשב מה צריך להיות שיעור ההתנגדות שיש לחבר בטור לעוגן על מנת להגביל את‬
‫הערך ההתחלתי של זרם ההתנעה לערכו הנומינלי‪ .‬ברגע ההתנעה הכא"מ הנגדי בעוגן שווה ‪.0 V‬‬

‫‪ 92‬חבר את נגד ההתנעה )ראוסטט( למעגל העוגן‪ ,‬כמתואר בתרשים ‪.11‬‬

‫תרשים ‪ - 11‬מעגל העוגן עם נגד התנעה במנוע זרם ישר בעירור נפרד‬

‫‪ 93‬מתוך נתוני ההתנגדות הרשומים על הראוסטט‪ ,‬הצב את הזחלן במקום היחסי לערך ההתנגדות שחישבת‪.‬‬

‫‪ 94‬הצב את פוטנציומטר זרם העירור על מצב ‪ 0 V‬וחבר את הזרם באמצעות מפסק ‪ 1‬ומפסק ‪.2‬‬

‫‪ 95‬מתוך תוצאות בדיקת תלות מהירות הסיבוב בזרם העירור‪ ,‬הצב את פוטנציומטר זרם העירור לקבלת‬
‫הזרם שבו מהירות המנוע הנמוכה ביותר? בדוק שקריאת מד הזרם מתאימה לתשובתך‪.‬‬

‫‪ 96‬העלה את מתח הספק הכח זרם ישר שליד השולחן עד לערך הנומינלי של מתח העוגן‪ .‬המנוע אמור‬
‫להסתובב‪.‬‬

‫‪ 97‬הפסק את הזרם לעוגן באמצעות מפסק ‪ .3‬המתן עד לעצירה מוחלטת של המנוע‪.‬‬

‫‪ 98‬תוך צפייה במד זרם העוגן‪ ,‬חבר את הזרם לעוגן באמצעות מפסק ‪.3‬‬
‫רשום את קריאת מד הזרם בתחילת תהליך ההתנעה ‪Istart = ____A‬‬

‫‪ 99‬הורד את מתח הספק הכח זרם ישר שליד השולחן לאפס )‪ (0‬והפסק את הזרם למעגל העוגן באמצעות‬
‫מפסק ‪ 3‬ומפסק ‪.4‬‬

‫‪ 100‬הורד את זרם העירור ל‪ 0 A -‬והפסק את זרם העירור באמצעות מפסק ‪ 1‬ומפסק ‪.2‬‬

‫‪ 101‬פרק את החיבורים והחזר את כל המכשירים והאבזרים למקומם‪.‬‬

‫‪2 - 18‬‬
‫חקירת תכונות מכונת זרם ישר‬
‫דוח מכין‬
‫‪ (1‬קרא את מהלך הניסוי במלואו‬

‫שלב א' ‪ -‬איסוף נתונים על המכונה‬

‫נתוני המכונה הנבדקת‬


‫‪ (2‬רשום בטבלה ‪ 1‬את הסמלים של הגדלים הפיזקליים הרשומים בה‬
‫)ראה נספח "כללי העריכה והכתיבה של גדלים פיזקליים‪ ,‬מספרים ויחידות לפי המערכת הבין‪-‬לאומית של יחידות"(‬

‫שלב ב' ‪ -‬בדיקות בטיחות ותקינות המכונה‬


‫בדיקת בידוד‬
‫חומרי הבידוד החשמלי משמשים הן להפרדה גלוונית בין הסלילים בתפעול שוטף של המכונה‪ ,‬והן להפרדה בין‬
‫הסלילים לגוף המכונה‪ ,‬למניעת התחשמלות‪ .‬זרם שעצמתו נמוכה מ‪ 1 mA -‬אינו מורגש בדרך כלל על ידי האדם וגם‬
‫אינו מסוכן‪ .‬הילכך‪ ,‬הגבול התחתון של הערך של התנגדות הבידוד הוא כ‪ .1000 Ω/V -‬על פי חוק החשמל‪ ,‬שיעור‬
‫התנגדות בידוד המוליכים במיתקן מתח נמוך )מ‪ 50 V -‬ועד ‪ (1000 V‬לא יפחת מ‪ ,1.5 MΩ -‬בבדיקת הפעלה‪ ,‬או‬
‫הערך שנקבע בתקן של המכשיר‪.‬‬

‫‪ (3‬מהו המתח המירבי השורר על הדקי מנוע לזרם ישר המחובר למקור מתח ישר ‪?220 V‬‬

‫להבדיל ממוליכים בהם ההתנגדות קבועה‪ ,‬התנגדות בידוד תלויה במתח‪ ,‬שדה חשמלי‪ ,‬בה הבידוד נתון‪.‬‬
‫את התנגדות הבידוד מודדים באמצעות מד התנגדות בידוד המפיק מתח הגבוה ממתח העבודה המירבי של המכשיר‬
‫הנבדק‪.‬‬

‫‪ (4‬מה צריך להיות מתח הבדיקה של מד התנגדות בידוד המשמש לבדיקת המכונה לזרם ישר?‬

‫בדיקת התנגדות ורציפות הסלילים‬


‫‪ (5‬גודל ההשראות של סליל העירור המקבילי במכונה לזרם ישר הוא כ‪ .0.8 H -‬מה סדר הגודל של הכח אלקטרו מניע‬
‫הנגדי שיתפתח בסליל אם מפסיקים זרם בשיעור של ‪ 0.5 A‬העובר בסליל תוך פרק זמן של ‪ ?4 ms‬רשום את הנוסחה‬
‫המתאימה ובצע קירוב ליניארי לצורך החישוב‪.‬‬

‫‪ (6‬המקרה המתואר לעיל מתייחס למקרה בו בסיום מדידת התנגדות של סליל‪ ,‬לפי תרשים ‪ ,1‬מפסיקים את הזרם בבת‬
‫אחת? מה עלול לקרות לדעתך?‬

‫‪ (7‬מהו סדר פעולות ההפסקה שיש לבצע במדידה בה נעשה שימוש מקור מתח זרם ישר מעבדתי הניתן לשינוי?‬

‫‪ (8‬על שלט של מכונה לזרם ישר רשום‪.2 kW 170 V :‬‬


‫הערך את גודלו של זרם העוגן;‬
‫הערך את גודל התנגדות העוגן אם ידוע שמפל המתח על העוגן הוא כ‪ 4%-‬מהמתח הנומינלי של המכונה;‬
‫הערך את גודל התנגדות סליל העירור המקבילי אם ידוע שאיבוד ההספק בסליל העירור במכונה הוא כ‪ 8%-‬מהספק‬
‫המכונה‪.‬‬

‫‪2 - 19‬‬
‫חקירת תכונות מכונת זרם ישר‬
‫דוח מסכם‬
‫את הדוח המסכם יש להגיש מודפס בהתאם לכללי העריכה והכתיבה של גדלים פיזקליים‪ ,‬מספרים ויחידות לפי המערכת‬
‫הבין לאומית של יחידות‪ .‬ראה נספח הנושא שם זה‪.‬‬
‫בנוסף לנאמר להלן‪ ,‬בדוח המסכם יש לכלול את כל הנתונים שנאספו במהלך הניסוי ואת הדוח המכין‪.‬‬

‫שלב א' ‪ -‬איסוף נתונים על המכונה‬


‫)‪ (1‬על פי הנתונים שעל שלט המכונה במצב מנוע‪ ,‬מהו המומנט הנומינלי של המנוע הנבדק?‬

‫)‪ (2‬על פי הנתונים שעל שלט המכונה במצב גנרטור‪ ,‬מהו שיעור המומנט הנגדי שמפעילה המכונה על מנוע ההשראה‬
‫המסובב אותה‪ ,‬באשר היא מועמסת בעומס חשמלי מלא?‬

‫שלב ב' ‪ -‬בדיקות בטיחות ותקינות המכונה‬


‫בדיקת בידוד‬
‫)‪ (3‬חשב את זרם הזליגה הצפוי בין סלילי העוגן וסלילי העירור לגוף המכונה‪ ,‬כאשר המכונה מחוברת למקור מתח‬
‫בשיעור המתח הנומינלי שלה?‬

‫בדיקת התנגדות ורציפות הסלילים‬


‫)‪ (4‬חשב את התנגדות העוגן וסליל העירור הטורי והמקבילי‪.‬‬

‫שלב ג' ‪ -‬גנרטור זרם ישר בעירור נפרד‬

‫תלות הכא"מ בזרם העירור‬


‫)‪ (5‬צייר את האופיין המתאר את תלות הכא"מ בזרם העירור )‪.Ea(If‬‬

‫)‪ (6‬חשב את המקדם ‪ Ce‬עבור כל אחת מהמדידות‪ .‬צייר את הגרף המתאר את תלות המקדם ‪ Ce‬בזרם העירור‪) .‬אפשרי‬
‫על אותה מערכת צירים‪ ,‬אבל עם קנה מידה מתאים‪(.‬‬

‫)‪ (7‬בצע ניתוח סטטיסטי על תוצאות החישוב של המקדם ‪ - Ce‬ממוצע‪ ,‬סטית תקן וכדומה – חווה דעתך על מידת‬
‫הלינאריות של המכונה לפי תוצאות אלו‪.‬‬

‫תלות הכא"מ במהירות הסיבוב הגנרטור‬


‫)‪ (8‬צייר את האופיין המתאר את תלות הכא"מ במהירות הסיבוב של המכונה‪ .Ea(n) ,‬הסבר את משמעות האופיין‪.‬‬

‫)‪ (9‬חשב את המקדם ‪ Ce‬עבור כל אחת מהמדידות‪ .‬צייר את הגרף המתאר את תלות המקדם ‪ Ce‬במהירות הסיבוב‪.‬‬
‫)אפשרי על אותה מערכת צירים‪ ,‬אבל עם קנה מידה מתאים‪(.‬‬

‫)‪ (10‬בצע ניתוח סטטיסטי על תוצאות החישוב של המקדם ‪ - Ce‬ממוצע‪ ,‬סטית תקן וכדומה – חווה דעתך על מידת‬
‫הלינאריות של המכונה לפי תוצאות אלו‪.‬‬

‫)‪ (11‬מה יהיה דיוק מדידת מהירות הסיבוב של מנגנון מכני‪ ,‬אם היית משתמש בגנרטור זה כטכוגנרטור?‬

‫העמסת גנרטור לזרם ישר בעירור נפרד‬

‫‪2 - 20‬‬
‫)‪ (12‬חשב את ההספק‪ ,‬ירידת המתח בעוגן ב‪ V-‬ובאחוזים ביחס למתח במצב ריקם‪.‬‬

‫)‪ (13‬אם הגנרטור היה פועל כטכוגנרטור‪ ,‬מה היתה שגיאת המדידה בגלל העמסתו?‬

‫)‪ (14‬צייר את האופיין המתאר את מתח ההדקים של העוגן בתלות בזרם העוגן‪.‬‬

‫)‪ (15‬מתוך מדידת ירידת המתח בהדקי העוגן‪ ,‬חשב את התנגדות העוגן‪.‬‬

‫)‪ (16‬השווה את תוצאת החישוב כאן עם תוצאת החישוב בסעיף )‪ (4‬לעיל ?‬

‫שלב ד' ‪ -‬גנרטור זרם ישר בעירור מקבילי‬


‫העמסת גנרטור לזרם ישר בעירור מקבילי‬
‫)‪ (17‬חשב את הספק המוצא‪ ,‬ירידת המתח בעוגן ב‪ V-‬ובאחוזים ביחס למתח במצב ריקם‪.‬‬

‫)‪ (18‬צייר את האופיין המתאר את מתח ההדקים של העוגן בתלות בזרם העוגן‪.‬‬

‫)‪ (19‬השווה את צורת האופיין שקיבלת כאן עם האופיין המתקבל מהעמסת גנרטור בעירור נפרד‪ .‬במה הם דומים ובמה‬
‫הם שונים? מאין לדעתך נובע ההבדל בין שני האופיינים‪.‬‬

‫שלב ה' – מנוע זרם ישר בעירור נפרד‬

‫תלות מהירות מנוע זרם ישר בעירור נפרד במתח העוגן )‪n(Ua‬‬

‫)‪ (20‬צייר את האופיין המתאר את תלות מהירות הסיבוב של המנוע במתח העוגן‪.‬‬

‫)‪ (21‬חשב את יחס מהירות הסיבוב למתח העוגן עבור כל אחת מהמדידות‪.‬‬

‫)‪ (22‬בצע ניתוח סטטיסטי על תוצאות החישוב ‪ -‬ממוצע‪ ,‬סטית תקן וכדומה – חווה דעתך על מידת הלינאריות של המכונה‬
‫לפי תוצאות אלו‪.‬‬

‫תלות מהירות מנוע זרם ישר בעירור נפרד בזרם העירור )‪n(If‬‬
‫)‪ (23‬צייר את האופיין המתאר את תלות מהירות הסיבוב של המנוע בזרם העירור‪.‬‬

‫)‪ (24‬הסבר את צורת האופיין על פי המשוואות המתארות את פעולת המנוע‪.‬‬

‫העמסת מנוע זרם ישר בעירור נפרד‬


‫)‪ (25‬חשב את ההספק‪ ,‬ירידת מהירות הסיבוב ב‪ RPM-‬ובאחוזים ביחס למהירות הסיבוב בריקם‪.‬‬

‫)‪ (26‬צייר את האופיינים המתארים את תלות מהירות הסיבוב והמומנט של המנוע בזרם העוגן‪.‬‬

‫‪2 - 21‬‬